זו טעות פשוטה של הבנה.

הרב כותב דברים פנימיים מאוד, שמאוד מורכבים, בשפה פשוטה וברורה.

הבעיה היא לא בשפה של הרב- אלא בשפה שלנו.

השפה של בניית הארץ הייתה שפה לאומית וסיגנון העברית שבה היה ביאליק וחבריו, לא בדיוק השפה הרווחת ברחוב.

השפה הבן יהודית שאנחנו מדברים היום עוד הייתה בחיתוליה כשהרב כתב.

זה שהיום השפה הזו קשה לנו, זה נכון, אבל כשהרב כתב זה היה מתוך רצון להנגיש.

אני חושב שהרב כותב בשפה יותר גבוהה גם מביאליק,

וגם אז לא כולם דיברו כמו ביאליק.

וזה לא רק השפה זה גם התוכן..

הכתבים של הרב, שנכתבו לציבור- פורסמו במאגרים כמו "החבצלת" וכו' - שזה לגמרי משהו

שכולם קראו.

גם הרב כותב בעצמו על החשיבות של לכתוב דברים גדולים בשפה שמובנת לדור.

לא כל הכתבים של הרב פורסמו בעיתון,

באמת יש חלק בשפה יותר ברורה.

וגם מה שניכתב בעיתון לא בהכרח מיועד לכולם.. 

שכדי לפעול בדור צריך לכתוב דברים גדולים בשפה שלו.

אתה רוצה להגיד שהרב לא עשה כך?

בכתבים שהם לעצמו, אפשר לדון אם הם מתאימים לדור, אבל זה כי הוא לא כיוון לפרסם אותם...

הדברים שהרב כתב לעצמו זה רוב הספרים שיש לנו היום...

אבל כשמדברים על המטרה של הרב בחיבורים שלו לכלל- צריך להתייחס לכתבים שנכתבו לכלל.

וגם הרב הסמיך את הרצי"ה להוציא את שאר הכתבים.

אז אפשר לומר שמה שהרב כתב לעיתון זה לכולם,

ושאר הכתבים פחות..

הוא מעט מאוד מהכתבים... הדברים שנכתבו לעצמו אולי הפכו(בברכתו, ולעיתים בהדרכתו) לספרים,

אבל עדיין, הם כיוונו לחוג מסויים ולדור מסויים.

הרב לא חיפש להקשות בכתיבה שלו, למעשה ברוב מה שאנחנו לומדים הוא כנראה כלל לא התייחס

ללומד, שלא היה רלוונטי.

אני לא מבין כל דיוק(וכל מילה של הרב מדויקת), אבל אני מבין עיקרון כללי, ולומד יותר ויותר.

הטיעון שלי הוא שהשפה שלנו שונה מהשפה של הדור שאליו הרב כותב ולכן ההבדלים בשפה.

ולא בשפה של הדור. לכן רוב הדור לא למד חפץ חיים, אלא עזב אותו.(זה מדבריו של הרב, לא באופן ספציפי

לחפץ חיים דווקא)

הצדק איתך בעניין כתיבת הדברים בשפה שמובנת לדור- והרב עשה את זה- כתב דברים שמובנים לדור

שאליו הוא דיבר, שבעיתונים שלו הוא פירסם.

חוץ מהחלקים שהרב לא כתב החוצה אלא לעצמו, ואז הוא באמת לא ניסח את זה בדווקא בצורה שהדור יבין.

אולי זה באמת לא מיועד לבלבתים..

ההיפך של 'עיון' הוא 'בקיאות', לא 'פשט'. הניגוד של 'פשט' הוא 'דרש'. 

גם בלימוד פשט אפשר (וראוי) לעיין הרבה (דווקא ב'דרש' לא צריך לעיין הרבה, פשוט כי לדרש 'אין כללים'). לדוגמה: גם אם לומדים את הפשט המוחלט של ספר שמואל - כדי להבין אותו צריך למצוא את הכתובים המקבילים בדברי הימים, להשוות ולהנגיד, ולהבין מה כל ספר בא לספר. זה לגמרי לימוד 'פשט', אך בעיון. 

כך שהתכוונת לשאול אותו אם הוא מעדיף יותר בקיאות על פני עיון, לא 'פשט' על פני 'עיון'. 

המטרה של הרבנים היא גם לקרב ולרומם את העם לתורה, לא רק להפך.

זה נכון שהרבה רבנים בדור שלנו כותבים בצורה יותר פשוטה, אבל הם יכולים 

לעשות את זה בזכות הספרים מהדורות הקודמים שלא כתובים פשוט.

לדוגמא: מי שלומד פניני הלכה הוא אולי יודע מה ההלכה- מה צריך לעשות הרוב המיקרים,

אבל הוא לא יכול להיות רב ופוסק הלכה אם הוא לא למד גמרא שו"ע וכו',

כי בפניני הלכה יש בעיקר דוגמאות.

ועוד משהו- ככל שאדם עמל יותר להבין משהו זה גם נקלט ונישאר אצלו בראש... 

מה עם שאר הדברים שכתבתי?

אני לא נוהג להעיד על עצמי,אבל אני בן אדם עמוק,ואני מתחבר לשיח עמוק ובדר"כ לכל מה שנגזר מזה.

ובכל זאת - אני חייב לומר שבעיניי שפה שהיא רעיונית ומאוד גבוהה היא קשה להבנה ולהתחברות אליה.

ואני אסביר - בחור שיעור א',שמגיע לישיבה ומתחילים לדבר איתו בשפה גבוהה של אדם שאמור להיות כבר במקום מאוד בשל.

בעיניי זה לא נכון.

בנוסף,אפשר לראות בפשטות שהציבור הכללי,או היותר פשוט נקרא לו ,לומד דברים פשוטים ונהירים עם מסר חזק וישיר.

אנשים בשטח רוצים נפקא מינה,וברעיונות,אתה אפילו לא בטוח מה בכלל המסר.

וזה אפילו לא ברור האם פירשתי את הדברים נכון.

קראתי 'ניצוצות' ו'אורות התשובה' בחלקו,כתובים שם דברים נכונים אבל אני חושב שזה ערטילאי מידיי.

1. בזמנו של הרב קוק, השפה הזו הייתה הרבה יותר מקובלת-

אני מקשר לידיעה חדשותית מעיתון מחזיקי הדת-

http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAD%2F1904%2F04%2F29&id=Ar00500&sk=3BEB7FD2

וכך נראו "מבזקי חדשות" בעיתון החבצלת - 

http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZT%2F1906%2F01%2F16&id=Ar00800&sk=217B163E

2. יש רעיונות גבוהים שאי אפשר/ קשה לנסח באופן פשוט.

3. לרב קוק היה קושי לבטא את הדברים בשפה פשוטה ומובנת יותר אף שרצה. [הוא כותב את זה], יכול להיות שזה גם קשור גם למה שכתבתי בסיבה הקודמת.

4. יש אנשים שמתחברים יותר לדברים כשהם כתובים בשפה ספרותית, ויש רבנים שמנסים לפנות לקהל היעד הזה. [או, שהם עצמם חלק מהקהל הזה, לכן מרגישים יותר טבעי לבטא את עצמם כך].

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז