מי מבדיל בין מ' סופית לנ' סופית של זכר ונקבה כשהוא מדבר?
כמו 'אתן הלכתן', 'זה שלכן', 'אמרתי לכן' וכן הלאה...
יאללה תשובות!!!
!!!ההוא גבראמי מבדיל בין מ' סופית לנ' סופית של זכר ונקבה כשהוא מדבר?
כמו 'אתן הלכתן', 'זה שלכן', 'אמרתי לכן' וכן הלאה...
יאללה תשובות!!!

(סתם לא להגיב אל התגובה שלי שאני לא יארוס
לעוד אנשים שרשורים)
בדיבור ישיר אז אני לרוב מתבלבלת,,
אבל שתדע שזה לא פשוט שזה חובה, בגמ' הרבה פעמים זה מעורבב (לפחות לגבי מונחים עצמאיים....)
וגם אני כלק ניכר מהשאר, בעיקר בכתיבה... (אני אפי' מקפיד על פועל עתידי בגוף שלישי לנקבות ("תתכתבנה", לגבי ציווי, אינני בטוח איך כותבים,היום כתבתי לבנות חזקו ואמצו, ואני עדיין חצי מתחרט אבל ה"טעות" היתה מתוך ידיעה... ובנוגע לזה אני כך גם בדיבור...)
)
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)