ושים לב שאני לא נופלת. וישמור עלי.
ושאני יתבייש ממנו, ושאני ארצה לרצות אותו.
אבל אני חושבת שאת צריכה למצוא אותו בעצמך
כי אם אני יעלה אותך את תפלי בשניה שאני יפול
ואם תעלי את עצמך אז את לא תפלי ככ בקלות. את תהיי תלויה רק בעצמך ולא בי. או באפחד אחר.
בהצלחה
אופ, אני ככ מבינה. ככ.
אבל אני לא יודעת עם עזרה מבחוץ זה מה שידחוף אותך קדימה.
אולי זה ידחוף קדימה אבל אחכ יוריד עמוק יותר.
כי לא יהיה לך את הכוחות הנזקקים בשביל להמשיך הלאה. ואז תשארי תקועה למעלה בלי יכולת לכלום. מבינה?
בהצלחה 
פרפר לבן.אחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)