בס"ד
יש דבר כזה, התנגדות אמיתית והגיונית לציונות, ויש מקום לבירור מעמיק בשאלה מה נכון.
אבל אתם, פשוט טיפשים, לא מבינים כלום.
@האנטי ציונים בפורום
בס"ד
יש דבר כזה, התנגדות אמיתית והגיונית לציונות, ויש מקום לבירור מעמיק בשאלה מה נכון.
אבל אתם, פשוט טיפשים, לא מבינים כלום.
@האנטי ציונים בפורום

Solomonכמה מחמאות תודה

Solomonבס"ד
אין צורך להיפגע (למרות שלא יפריע לי אם כן). אבל יכול להיות מאוד נחמד אם זה יהיה טריגר לבירור אמיתי מצדכם של יסודות ההשקפה שלכם. כי בינתיים מאז שאני כאן ועד היום זכורות לי פעמים בודדות מאוד ששמעתי פה טיעונים אמיתיים מצדכם.
בס"ד
אם אני יודע שאני עושה את הדבר הנכון, ושכל האחרים יכולים להחליט מה הם עושים עם זה, אין סיבה שאני אטריד את עצמי בהחלטות שלהם.
ואפילו במצב שבו יש להם פחות בחירה, אין ברירה אלא לזכור שכדאמרי אינשי, "כשמנסרים עפים שבבים".
אבל אם מישהו נפגע זאת כן בעיה שלך 
בס"ד
אנשים שניסו ליטול מהאחרים את הבחירה שלהם, ואפילו מתוך כוונות טובות, מעולם לא הובילו לתוצאות חיוביות. רק למשיח בן דוד יש סגולה כזו, ואני כידוע לא מבני דוד, או יהודה בכלל. (וכן קרוב של פנחס, אולי אפילו צאצא ישיר).
*בננית*אתה לא חושב שיש לאנשים גם סיבות מוצדקות להיפגע?
בס"ד
יש גם כאלו, והזכרתי אותם קודם, אבל הם בודדים וזה לא אחד מהם.
בכל שאר המצבים- הבחירה בידי האדם איך לקבל את המציאות האובייקטיבית.
האם יש מצבים שנכון לקבל אותה בעלבון?
יש, אבל זה כבר לא עניינו של הפוגע.
*בננית*זה שלדעתך הטיעונים לא חזקים מספיק, זה עוד לא אומר שזו האמת.
בכל אופן, גם אם כן, אני ממש לא מסכימה עם הגישה הזו
זו הסרת אחריות מהירה מידי
נראה לי זה דווקא כן דבר פוגע
אפשר לא לקחת ללב ולא להתייחס ברצינות
אבל אני לא חושבת שזה מתיר לומר כל דבר
וחוץ מזה האמירה "אדם יכול לבחור ממה להיפגע" מקוממת אותי
(למרות שאני כבר לא סגורה שזה מה שניסית להגיד
נראה לי המוח שלי לא כ"כ עובד טוב היום. הוא עבר את המכסה)
כלומר,
אפשר לדבר בשפה של דין ואפשר לדבר בשפה של לפנים מישורת הדין.
כשמישהו נפגע, הוא יודע שהייתה לך את כל הזכות שבעולם לומר מה שבא לך (מבחינה חוקית, לא מבחינה תורנית. שם זה כבר חמור הרבה יותר בעיניי), אבל הוא מצפה ממך לנהוג ברגישות. זו לא שפה של דין.
לענות ב"זו בחירה שלך להיפגע" זה לדבר בשפה של דין. מותר לי, אסור לי, האחריות כולה שלך.
זה נכון, אבל זה פשוט לא קשור.
(וגם על עצם הקביעה - אנחנו בני אדם ולא מכונות. לא מאמינה שיש שליטה מוחלטת בתגובה רגשית.)
אם מישהו נפגע זה מצריך חשבון נפש, כן.
נכון, לפעמים אין לו סיבה אמתית להיפגע, ועדיין זה לא פוטר את הפוגע מאחריות.
אני לא מצפה לחיות בפרנויה; אבל כן להיזהר מאמירות שנועדו להצביע על השלילה שבאחר, ולהימנע מאמירות שעלולות להתפרש ככאלה.
גם אם אלו אמירות נכונות (הרבה פעמים לא), מי מתיר לומר אותן? לשון הרע זה גם בפניו, וזה דווקא על אמת.
"הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום" (וד"א "מקרבן לתורה" - לא פועל בלי החלק הראשון)
בס"ד
אין פה התנערות מאחריות, וודאי שצריך להיזהר ולא לומר מה שאסור לומר, ולחזור על שמירת הלשון כל שלושה חודשים.
אבל כשאני אומר דבר שלהבנתי, לא רק שמותר לי לומר אותו, אלא אני גם צריך לומר אותו- אסור לי לשתוק רק כי יש מי שיקח את זה קשה (ref:הרב לוינשטיין). וזה גם במצבים שבהם, כאמור לעיל, אין לאדם בחירה בעניין, וכאמור לעיל, גם אני מכיר בכך.
אבל זה לא משנה, צריך תמיד לזכור שבכל מקרה, האדם צריך לשנן לעצמו שההחלטה להיפגע נמצאת בידיו. אבל אני מרגיש שלאחר ההקדמות האלו עדיין יש לך בעיה עם המשפט הזה.
העובדה שמישהו נפגע ייתכן שמעידה על פגם באופן האמירה. פגם באופן האמירה עשוי לגרום לה להיות פחות נכונה.
(ואם כבר הזכרת, אז זו דוגמה מצוינת. גם אם העיקרון עצמו נכון, המונחים גרמו להתקוממות, ואני יכולה להבין אותה. השימוש במילים עמוסות משמעויות שליליות הוא פוגע. אני גם מבינה את הצורך באמירה נחרצת, אבל לדעתי השפה גרמה נזק (לדעתי בתום לב). אמנם נכון שלא היו שם רק טליתות שכולן תכלת, אבל אפשר לפתח שיח יותר מכבד. זה לא מחייב התנהלות שמצדיקה את הבעייתיות או מתרפסת כלפיה.)
(האמירה שיש בחירה היא רק מצד הנפגע, והיא גם לא תמיד עובדת. זו שאלה איך מתמודדים עם מצב בעייתי ולא רצוי.)
בס"ד
חבל שאין באינטרנט איגרות הרמב"ם של הרב שילת, ואין לי כוח לפתוח באמיתי.
קיצור-אני צודק
(נכון. ולזה היתה כוונתי. נכון נחמד מצדי לדאוג גם לצד הנפגע?
)
בשם הלפעמים, קורה שהוא כבר לא כל כך לפעמים.
זה למקרים חריגים, וגם אז, בד"כ רק כשהדברים נשמעים.
(מחווה מעוררת השראה)
בס"ד
את רוצה עדי אופי לכך שלרוב זה לא ככה (אצלי/אצלו)?
אני לא כל כך נחרצת בנוגע לסוגיה ההיא, אבל כן חושבת שאם זה היה נאמר באופן אחר, הדעה שלי הייתה יותר נחרצת, לכיוונו.
כי זה לא באמת לברר זה רק כולם צורחים ביחד לא קורה כלום


הכל מאת ה'
*בננית*אתה טיפוס נורא מששעשע, אני חייבת לציין
*בננית*<מדגג> <צ>
חוני המעגל פינות
Solomon|אם אתה אולך ברחוב ופתאום נופל אלך מת אז זה אני
|
Solomonבס"ד
מספיק אחד שלא מעוניין בבירור האמת כדי להרוס לכולם את הוויכוח.
אז אם מעולם לא פגשת ויכוח מועיל.. 
בס"ד
כי היא אומרת שזה לא מחלוקת אלא דברים שונים
בס"ד
בעניין הבאמצע תפילה-
1. פסק לא קובעים באוויר
קובעים עפ הגמרא
לפי פשט הגמרא לכל הדיעות צריך לומר הלל עם ברכה
אחכ מצאו כל מיני תירוצים... [תסתכלי על פסקים
2. את צריכה להבין את כוונת המדרש
אם משהו לא מושלם לא מודים עליו?!
3. לא קובעים הלכה מקבלה
ןחוץ מזה מה שאמרת לא ממש קשור
בס"ד
למי יש בעיות?
לך....
סתאאאם הכל טוב יא צדיק
אולי אפילו תגיע לדרגת משיב טובה תחת טובה...
סתכל שרשורים קודמים 
אני חושב שכל ה"אנטי ציוניים" למינהם הם ממש כפויי טובה.
וחבל ש"שונא את עצמו"...
אם לא היינו נלחמים בבריטים לא היינו מגיעים לשלטון יהודי!
היינו צריכים להלחם בשלטון הבריטי שה' הביא לכאן בכוונה כדי שנלחם בו כדי שיהיה שלטון יהודי.
לגבי מדינת ישראל.
זה החזון! גם כשיבוא המשיח עדיין "עולם כמנהגו נוהג"!
אנחנו צריכים להלחם במעשים הרעים שהמדינה עושה (כגון פינוי שטחים וכו') אבל המדינה כשלעצמה- ודאי שהיא אלוקית!
יהודי יותר?
כרגע כיום מדינת ישראל נאבקת כדי שלא יהיה בית מקדש.
( אני ככ הייתי בצד השני פעם, בגלל זה ככ חשוב לי שתבין שאתה טועה)
השניה. אחרת נשכח מה אנחנו באמת רוציפ
והיי! תזהרי! לא אמרת שנשאר לך ארבע דקות?! לא כדאי לך לבזבז הכל היום!!
בקטע הטוב, כן?
מבין ת'עצבים. אבל ישר לתקוף בלי הסבר לא נראה לי חכם.....
בס"ד
זה מעניין, כי אני עוד לא גיבשתי אותה.
(וכשאני עובד על זה, אתה יכול להיות בטוח שאני נזהר)
אתה יודע מה? צודק, הייתי צריך להיזהר יותר בדבריי, יכול להיות מאוד שיש אנשים שבאמת ביררו את דעתם במקום אחר והגיעו למסקנות רציניות.
אבל אסור לערער על סדר מסויים בלי טיעונים אמיתיים (גם אם לא מהלך שלם, כי זה ארוך מדי), זה מה שאנשים עושים כאן, וקוראים לזה אחיזת עיניים.
לא מוצא חן בעיני הטבע הזהקמנו ונתעודדבס"ד
(אולי זה לא נחשב אזרחי, כי זה היה רק בקרב העוסקים במדעי המחשב)
בס"ד
וכפי שהפניתי אותך, כבר העירו לי על זה וקיבלתי.
שגם אם אני לא מסכימה איתם, אני מעריכה אותם.
התכוונתי לאלה של הימים האחרונים.
מצטערת אם הובנתי לא נכון
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)