לבי הומה בזוכרי,עת התייחדי עם אהובי.
ומביטה שוב לעברי,איך הבן אמר "אבי".
ואיך שוב מעכרי מזכיר הריגת כהן ונביא....
והקינות, מלב נשבר יוצאות
ממגינות מתפרצות
ובניי והבנות יבכיון עדי חצות
האם שכחו את יגוני, ואיך תמו הבכיות
איך העולם עוד הגיוני, איך אפשר להמשיך לחיות
ואם תמו ימי עני, למה כל הבעיות....
ותפילות מתי ישוב
הבעיניו אין זה חשוב?!
ותהילות עת נספר האם אף לזאת יהיה קשוב.....
כל דמעותיי בעת גלות- לחזרתו של אדוני
הלכל זה אין חלות אחר חרפתי ועוני
ואיך נהייתה האבלות לא מחל לחטאני.
ולא גילה חסדיו
השכח עבדיו
וסתם ברז סודיו
וזנח כתרו גילה מראשו
וניהיה לצוררו שלגזע עם דורשו
ומתי יראה צוהרו יקח ולא יישוב לגרשו
האם שכחו, אהובי ובניי
זליגת בכיות מעיניי
והנה פתחו דבריו אל פניי
והנה קול צינור, הנה פתח לי אהובי
באורו נראה אור, היביאני ארץ תאניי וענבי
קול דודי הנה דבור, ואך עתה זמן קשבי
אהובתי חמדתי, יונתי תמתי
השכחת אף זה ביתי
כי זנחת אף את אותי
תמו ימי אבלייך, הנה את כבר אינך גולה
והנה כפיר רש, וערלייך אמול במילה
הנה עתה אשיב בתולייך למזל בתולה
הנה שכחי אבלך ושכחי רודה
כבר אינני דל והלך, כי הנה אני הודך
פצחי בכינו ונבלך, ולזאת כל חי יודה
כי כעת למולך.
המלך בשדה.
(לא מוצא מנגינה למשקל המשתנה (בי כך בית כך, בזוגות)
- לקראת נישואין וזוגיות