בס"ד
עד כמה האופי שלכם משתקף בצורה שונה בחיים? (לעומת איך שהוא מוצג פה)
במה הוא שונה? ולמה לדעתכם הוא שונה
בס"ד
עד כמה האופי שלכם משתקף בצורה שונה בחיים? (לעומת איך שהוא מוצג פה)
במה הוא שונה? ולמה לדעתכם הוא שונה
קמנו ונתעודדבס"ד
סתם, בעיקרון, מראש פתחתי את הניק הזה כדי לפרוק דחפים פובליציסטיים ומחנכיים שלא מצאו פורקן במקומות אחרים, אז ממילא כאן זה תופס מקום נרחב בהרבה מהאישיות שלי.
אבל ככל שהזמן עובר קשה יותר לשמור על הפרדה אז יש יותר ויותר דמיון.
פה אני יותר כבדה ורצינית מבמציאות, כך נדמה לי.
(אנשים שמכירים אותי - מסכימים?)
נראה לי סה"כ די דומה
(ויש עוד הבדלים, נראה לי.)

ובכן, באופן כללי התנהגותי משתנה בכל זמן ועת, למעשה אפי' התגובה בה אני אגיב לדבר, נראלי שהיא משתנה ברמה מסויימת...[ז"א- יכול להיות שיהיה דבר שאגיב עליו בזמן מסויים "לא" ואם היו מראים לי אותו בזמן אחר- הייתי מגיב "כן"..] זה היה קשה לי לחשוב על זה בהתחלה אבל התנחמתי בזה שאני כנה עם עצמי לפחות להודות בזה, שאינני מושלם ותמיד אכלול את כל צדדי...
הדבר משתנה בכל דבר- לפני תפילה, אחרי תפילה, לפני הנחת תפילין, בהנחת תפילין, אחר הנחת תפילין....
אפי'- לפני סעודה ואחרי סעודה...
לכן- גם בפורום הזה, כל דבר שאני אומר הוא בחזקת "חתיכת פאזל" שהקורא צריך להכיר את שאר תגובותיי כדי להגיב....
אולם ברור שבפורום, מכיון שהכל מאחורי מסך, וגם יש דברים שמגיבים למשהו ספציפי, בידיעה שכולם רואים- אז דברים משתנים.
לדוג'- לא הייתי עונה ל"שאלה באויר" של בת במציאות או התכתבות בין בנות סתם כך- זה לא צנוע, אבל מאחורי הפרגוד, שאינני שומע קול, ואפי' יכול להיות שזו בכלל לא בת.... אין לדעת....- זה נראה לי לגיטימי... (שיחה אישית לא נראת לי כ"כ לגיטימית עם בנות, למרות הסיבות הנ"ל...., יכול להיות שאני טועה, אבל הרבה אנשים גם כתבו כך, אז בהחלט יכול להיות שאני לא רחוק מן האמת...)
וכן, גם תוכן השיחה לא רצוף, אז כותבים דברים, מתחרטים וכו'
למעשה- אני חושב שצורת ההתבטאות שלי משתנה בכללי אבל בפורום- אני יחסית מצליח לשמור על מובנות מסיימת (למדתי לדבר קצת ב"סלנג", עד הפורומים פה- לא הייתי מסוגל לראות "נראלי"- זה השתרש אצלי.... עם השפעה כזו אני עלול לצאת עוד בל"ח... ל"ע...)
אבל בסה"כ- אני חושב שאין כ"כ הרבה הבדל בין דעותיי וכו' בפורום למציאות...
מה יש לך במבל"חים?...
נראה סך הכל נורמלי ולא מדחיק.
במציאות אני יותר שקטה, בעיקר עם אנשים חדשים
אבל ברגע שאני באמת חברה שלהם אני בערך כמו פה. בערך
אני באמת יותר בוגר ולא מדגג ופחות חופר ולא כותב עם שגיעות
ולא יודע למה זה ![]()
איפה השגיאות כתיב?! ![]()
Solomon... מדבר עם בנות.
אני לא מדבר בכלל (אןף הזה מנדי אני) אני שונא תצמי
אבל אם אתה חושב שזה רע ואתה עושה את זה בכל זאת אז-
תתבייש לך! פויה!
דברתי שם על הנושא של דבור עם בנות, בקטע הזה לפחות אני חושב שאתה כזה מנדי....
לילה טוב.
צהובהאם אתם ככ נחושים בדעתכם אז תשתקו ואל תדברו ...


אני לא יודעת אם זה קשה או לא אבל זה נשמע חשוד שאתם ככ מפחדים לדבר עם בנות כאילו אתם לא יודעת מה תעשו אם תתכתבו קצת עם מישהי שאתם לעיתים קרובות אפילו לא יודעים אם היא בת או בן....(כינוי)
וממך עד אלי תודה על ההרגעה נחמד לשמוע שיש פה קצת קולות שפויים....
אני לא יודעת איפה לעיין אז במטותא ממך אם אתה רוצה להגיב אז פשוט תכתוב ואל תפריח מילים סתומות לאויר....
|מגחך|
שפיותאת מיוחדת פה
ומיוחדת במציאות
)*בננית*במציאות אני הרבה פחות חפרנית, יותר חכמה, פחות רצינית
ואממ לאדעת הרבה דברים שונים,הכל,זה אישיות וירטואלית,זה לא באמת אמיתי
אוטבוס פרטי שנסע הערב (חמישי) ברחוב קרן היסוד בצפת התהפך - כתוצאה מאיבוד שליטה של הנהג.
הנהג ושני נערים שנסעו עימו נפצעו באורח קל ופונו על ידי פאראמדיקים של מד"א לבית החולים זיו בעיר.
,לא לא לאצהובהשמעתי היום מלא אמבולנסים ולא הבנתי למה,אמאלה,שיהיה להם רפואה שלימה![]()
*לעניות דעתי*
יכול להיות שהוירטואלית היא הרבה יותר 'אני' מאשר אני האמיתי
[בהנחה שאני=מה שאני שואף אליו]
אבל הצורה תקשורת הווירטואלית היא זו שגורמת לך לא להיות מי שבאמת אתה
אני שקטה עם אנשים חדשים
אבל עם חברות שלי ממש לא
ואני הרבה יותר מביעה את הדעה שלי בחוץ מאשר פה
ונראה לי שהיום אני כותבת *בדיוק* את מי שאני.
מה שכן,
לוקח לי זמן להיפתח לאנשים, אז פנים מול פנים בהתחלה אני מאוד מאוד עצורה אבל מי שמכיר אותי כבר לגמרי יכול לזהות אותי פה תוך רגע וחצי.
(טוב פתחתם כי רציתם סבה ספציפית אבל האמת הסיבה היא- "למה לא?", ועכשיו, סיבה ספציפית-)
כי אני כולל בתשובה שלי מלאן תשובות של אחרים....
בכל חברה בה אני נמצאת אני תופסת תפקיד אחר. בכל תקופה. לפעמים בכל יום. וככה גם כאן
אבל מה שתמיד וודאי הוא שפה אני יללנית הרבה יותר, נחמדה הרבה פחות, וחשופה יותר.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)