יאללה

שרשור ציטוטים משירים!חלילית אלט
تملي واحشني لو حتى بكون وياك
(תמלי מעאכ - עמאר דיאב)
פשוט זה מה שעלה לי בראש
אני יודע שהכל יהיה בסדר
[אני יודע שהכל יהיה בסדר; נצ'י נץ', קפש שחור חזק]
טוב השיר שלי זה....
"כי לא אכפת לי מה אומרים אלי, לא משנה לי מה חושבים רועה רק את ה' אל מול עני ולא תאנשים..."
הנדיק = לא אכפת לי ......
"לא ליפול גם כשלא
לא מבינים"
(פתח ליבך, מגוון זמרים אהובים)
טילילי ניניניני, איאיאי אוי אוי, טי ני ני נ ני ניי, אי ללללי, אוי אוי טי ני ניי![]()
(ניגון בלי מילים של זמר כלשהו)
אל תגידו יום יבוא -הביאו את היום...
[רק שירו שיר לשלום..]
חוני המעגל פינות
אני לא אמרתי באמת ....Solomonאני הסרוט ולא לגנוב לי תסריטוט
"אמור לי עקיבא אמור לי הרבי
איפה כל הקדושים איה המכבים?!
אמר לי עקיבא אמר לי הרבי
כל ישראל קדושים אתה המכבי..."
[אומרים ישנה ארץ]
"שתי גדול לירדן
זו שלנו זו גם כן"
[לא יודע בית"ר]
והם יעופו מידי מהר אז נתבלבל עם הספירה
בין הבית לבין השדות
עוד תראה עוד תראה
כמה מעפן יהיה
בשנה בשנה
הבאההההה
(לא ידוע, לא ידוע)
(לפחות לא לי)
(זה מהסוג של השירים שנבראו בששת ימי בראשית)
גן בעדן גן בלי שער
משמיים גשם טוב ניתך
אלהים היה רחום עם שחר
ולמשמרת
נתן הוא לי אותך
(גבי שושן, בראשית)
וראיתי שכמעט כל המשפטים שרציתי לכתוב משירים - הם פסוקים.
קטעים.
-כן יש בי חלום לעוף חופשי מכל החסימות שבתוכי
לזכות שפשוט להיות שמח בחלקי-
אני חולה עלייךיומנים נשרפים
שפיות"שרוטים, כולם כאן שרוטים
וגם אני שרוט על החיים..
משימות דרכים ועיכולים
כולם כאן שרוטים
בסוף הכל שקוף מול אלוקים.."
[שרוטים, סבלימינאל ועוד איזה אחד שיש לו קול של אייל גולן]
מכיוון שאני לא יכול לכתוב את כל השיר.
"וכמה שדברתי עליך
מגמה לא היתה לי בך
זיכרון מימי כלולותיך
מסדר יומי כבר נשכח.
ואת מול עיניי מחוללת
החרשתי את זעקתך
האם את עוד מאמינה לי
כשאני שר לך שלא אשכחך?
צ-י-ו-ן!!!!"
(ציון, אליעזר בוצר)
דמעות אבל וכיסופים בכל פעם מחדש...
"נשאבתי לגישה מפותל שהאפילה מעיניי את דמותך" זה המשך הבית הנ"ל והסוף שנכתב למעלה זה של הבית הראשון.....
"בדיוק כמו הירח אין לי אור שלי שיך כי מקרניך הגדולות אלמד לזרוח"
בדיוק כמו הירח/יובל דיין
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול