מה שלומך היום? נרדמת אתמול בכלל?

נרדמתי בערך ב4 וחצי. לאידעת איך.
והיום כואב מעומעם.

ואני שמחה שהכאב פחת.
מה דעתך ללכת להיבדק, אם לא עשית את זה כבר?

ממ
אני מתלבטת אם זה סתם.

אבל גם אם זה סתם, להיבדק לא יזיק.
ואם לא בודקים זה כן עלול להזיק.






(פעם היה לי חיידק בקיבה, במשך כמעט שנה סבלתי מכאבים ולא בדקתי את זה כי חשבתי שזה סתם ושאני לחוצה מהלימודים ובלה בלה. ואז זה היה בלתי נסבל אז עשיתי בדיקה והתברר שהיה לי חיידק והייתי צריכה לקחת אנטיביוטיקות המון זמן ולעשות דיאטות עד שהוא מת. וכל הסיפור הזה לקח בערך שנה וחצי. אני לא רוצה להפחיד אותך, רק לומר שלא כדאי לדחות כאלה דברים כי תמיד יש את הסיכוי שיש שם משהו שאם לא תטפלי בו הוא יחמיר.)

נמאס לי לטרטר את ההורים שלי סתם למיון. בעע.
ממ
אם זה ימשיך אני אגיד להם.

את יכולה ללכת לרופא משפחה והוא יגיד לך אם את צריכה מיון.
ולרופא משפחה את יכולה ללכת לבד...

אני מפחדת
ממ
פסדר לא כזה כואב. בכלל לא.

זה לא מפחיד בכלל ללכת לרופא לבד.
באמת, אני אומרת מניסיון של שנים! מגיל 14 בערך
ובבקשה. אם את לא רוצה לבד לכי עם אמא או עם חברה.
רק אל תישארי ככה.

אבל עכשיו הרופא שאהבתי עזב. וזהו.
אני מפחדת ממש מרופאים. ישלי טראומות בעע.

אני חושבת שאני בסדר.

את יותר ויותר מזכירה לי את חברה שלי.
וזו לא את!


לא תלכי עם חברה? אני פעם הלכתי עם חברה וזה היה בכלל לא מםחיד למרות שפחדתי קודם נורא.


ואם את בסדר עכשיו אז טוב. אבל אם הכאבים יחזרו אל תשאירי את זה ככה.






(יואו אני כמעט היפוכונדרית! טוב אני סותמת וזהו.)

למה?


עם חברה בחיים לא.

(חח אני כזאת קצת)

ואחד הדברים זה שנאה לרופאים

הייתי רוצה להכיר אותך באמת.

וטוב. בינתיים אל תלכי אבל אם זה ימשיך אז תלכי עם אמא, בסדר?

אני לא שונאת רופאים. פשוט ישלי טראומות ממסויימים.
אני אפילו הולכת להיות אחות בעזה.

בואי.

ממ בסדר.

ואני אבוא, מתישהו כשיהיה לי זמן בחיי העמוסים.

אחרי שלישי הבא יהיה המוווון זמן פתאום

כשמתחילים הלימודים יש לי מלא זמן

אבל שלישי פסיכו
וזהווווו