בס"ד
הלוואי ונפסיק לחיות בסרט הזה.
תודה אבא. תודה שאתה פה.
תודה שאתה עוזר לנו לחתוך את זה ברגישות ובזהירות עד היסוד
שהכל ישרף כליל.
ונוכל להגיד בפה מלא,
רצינו אותך יותר מהכל, אם אין אותך-אין דבר.
שום דבר לא שווה לנו בלעדיך.
הבסיס השגוי ומה שצמח מתוכו.
להאמין שהכל לטובה גמורה.
תודה תודה תודה
ובבקשה אבא,
שייכאב לי, אז תתן לי כוח ואמונה להמשיך
לא לחלום על מה שלא יקרה.
להמשיך קדימה עם כל האמת והגבורה.
אני יודעת,
יהיה לי קשה לפעמים. אבל אני יצליח. אני לא אכנע.
תפילה.
אנא ה' הושיע נא!!
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
