מחר יהיה יום ארוך מאוד מאוד
עוד שבוע בדיוק
פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
אני חושבת שאני בסדר בסה"כהנסיך הקטן.
שיר יומיהנסיך הקטן.אחרונה
למרות הכל נשארנו פה
למרות כל מה שהם עשו כדי שניפול
כמו איכר גאה באדמתו, אני גאה בנו בכל מה שיבוא
למרות הכל נשארנו פה
שפתי אומרות את המילים ורועדות
ואת יפה, נשים יפות כמוך כבר לא עושים היום
אז אם הדרכים יהיו לך ארוכות מדי
אתן לך חדר בו תוכלי להתרסק עלי
ושם תהיי בדיוק מה שאת חושבת להיות
וכשהדרכים יהיו לך ארוכות מדי
אתן לך חדר בו תוכלי להתרסק עלי
ושם תהיי בדיוק מה שאת חושבת להיות
למרות הכל נשארנו כאן
על אדמה של מי שרק יהיה מוכן
רואים עולם שחור לבן, ובלילות בלי שאלות הכל מובן
תראי ילדה למרות הכל, עשינו מה שאיש כמעט אינו יכול
ואת אוהבת את אומרת
מחכה לי שאגיד
שלא הפסקתי לא אפסיק אני לא יכול
אז אם הדרכים יהיו לך ארוכות מדי
אתן לך חדר בו תוכלי להתרסק עלי
ושם תהיי בדיוק מה שאת חושבת להיות
ואנשים יגידו שאפשר להשתגע ולחיות בדיוק אותו דבר
ואת תגידי שאת קצת פוחדת לנסות
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ
שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול