רציתי להתייעץ איתכן-
יש לי תינוק בן חודשיים ואני בהנקה מלאה.
עכשיו הייתי איתו בטיפת חלב ובשקילה האחות אמרה שירד במשקל ולכן צריך לתת תוספות- לפחות עוד 3 בקבוקים של 120מ"ל וב2 הבקבוקים בערב להוסיף חצי כפית קורנפלור.
השאלות שלי הן:
1. ראיתי שבשקית של הקורנפלור מותר מגיל 4 חודשים. אז לתת או לא?
2. בבדיקה אצל הרופאה בגיל חודש הרופאה אמרה שיש לתינוק לשון קשורה אבל אם זה לא מפריע להנקה זה לא נורא
וזה לא מפריע לי ולא מפריע לתינוק.
האם זה קשור?
אבל לא שמעתי אליהם.
אם מתחילים לתת תמ"ל- ההנקה נקטעת/ יורדת.
מניסיון בילדים קודמים שלי ולי כלל שמדריכת הנקה אמרה לי:
אין כזה דבר שהחלב של אמא לא מספיק לתינוק!
הגוף יודע לייצר בדיוק את הכמות שהתינוק האישי שלך זקוק לו!
ברגע שאת נותנת מנה אחת קבועה של תמ"ל ביום- את משדרת לגוף לייצר מנה אחת פחות של חלב.
הכל לפי הביקוש!
ברגע שאין ביקוש- אז גם ההיצע יורד!
ומניסיון שלי- ברגע שאת מכניסה קופסת מטרנה הביתה-
אז בהזדמנות הראשונה שאת מידי עייפה בשביל להניק/
שהתינוק בוכה ואת באמצע משהו-
את ישר מתפתה להכין בקבוק מטרנה וזהו!
ולאט לאט ההנקה מדלדלת!
ככה היה לי ב-2 הגדולים. למרות שמאוד רציתי להניק ולהחזיק מעמד!
בילד השלישי- החלטתי שאני "מתאבדת" על הנקה!
אין! לא מכניסה אפילו קופסא אחת של מטרנה לבית.
וכך עשיתי והנקתי עד גיל שנה.
ועכשיו בילד הרביעי- אני עדיין מניקה ב"ה והוא מעל גיל שנה.
(אני לא אומרת- לפעעמים זה נצרך. ולכן השתדלתי להכין מנות שאובות למקרה שאני יוצאת/ לא זממינה וכד'
או דוגמיות של מטרנה ולא אריזה גדולה על השיש!)
מה שאני עשיתי כשאחות בטיפת חלב אמרה לי שההנקה לא מספיקה לעולל הצעיר בן החודשיים-
המשכתי להניק והצעתי הנקה לעיתים תכופות יותר.
ובביקור הבא שלי בטיפת חלב, האחות שקלה וישר אמרה:
יופי! אני רואה שעכשיו הוא עולה יופי במשקל! מצוין!
כנראה שהעצה שלי לתת תמ"ל- עזרה.
ואני מחייכת אליה וצוחקת לי בלב שזה ממש לא מה שהיא אמרה... חחח
ויש לי חברה אחרת ששמעה בקול האחיות והוסיפה תמ"ל וההנקה הלכה לה די מהר.
ועד היום היא מצטערת ששמעה בקולן ולא התייעצה עם יועצת הנקה מוסמכת לעניין.
בהצלחה רבה!
תינוק בן חודשיים שיורד במשקל זו עלולה להיות סכנה גדולה, ואסור להיות שאננים ביחס לזה.
יהיה חסר אחריות במצב כזה רק לתגבר הנקה ולקוות שיסתדר. זה יכול להסתדר כמו אצלך, אבל יכול גם להידרדר קשות ולהוביל לנזק בלתי הפיך.
במצב כזה הייתי קובעת פגישה עוד היום עם יועצת הנקה מוסמכת IBCLC (רק מוסמכת!) לבדוק מה אפשר לעשות ולגבש מסלול להחזרת ההנקה למסלול בדרך בטיחותית. תינוק חייב חייב לקבל מספיק אוכל. אסור לשחק עם זה!
עוד הערה חשובה: המשפט שאמרה לך מדריכת ההנקה "אין כזה דבר שהחלב של אמא לא מספיק לתינוק!" הוא אמנם מעודד מאוד ורואים שעזר לך, אבל עובדתית - שגוי. ולנשים אחרות הוא עלול להיות הרסני.
בהחלט יש מצב שאמא לא מייצרת מספיק חלב לתינוק. לרוב זה מצב הפיך, וכדאי ללמוד איך לשנות אותו, אבל חשוב מאוד לזהות כשזה המצב ולא לעצום עיניים.
למשל, כשיש לשון קשורה - ההנקה יכולה להיות לךא מספיק אפקטיבית וכתוצאה הייצור של האצמא יורד.
וזו רק דוגמה אחת.
בשביל לזהות איפה בדיוק הבעיה ואיך לפתור אותה, ובשביל להחליט אם וכמה ואיך לתסף בינתיים, מומלץ בחום להגיע ליועצת מוסמכת. בשביל זה הן קיימות. בהצלחה!
להניק כל שעתיים במקום 3 והוא אכן עלה יפה במשקל...
שמן זית שקדים טחינה וכדומה
ויועצת הנקה
יכוליות שהחלב שלך לא מזיק מספיק
כגון שאת לא אוכלת או שותה טוב וכד'...
בקיצור להתעקש על הנקה מלאה בתכיפות גבוהה יותר...
ובקשר ללשון הקשורה, אם התינוק נינוח זה בסדר?
לפי דעתי עדיף לך להתייעץ עם יועצת הנקה מוסמכת!!
האחיות בטיפת חלב וגם רופאי ילדים לא ממש עברו הכשרה להנקה.
וגם אם עברו- הם מעדיפים "לכסות" את עצמם ולתת הנחיות לאמא הצעירה גםה במחיר של איבוד ההנקה.
אני ב"ה מניקה עדיין את הילד שלי בן שנה+
ורופא ילדים אמר לי שבגיל כזה זה מיותר להניק כי ההנקה סותמת להם את התאבון והם לא אוכלים דברים אחרים שהם צריכים לאכול.
בסדר. אז הוא אמר.
הילד שלי ב"ה אוכל יפה מאוד גם את המסביב....
ולא כמו שהוא אמר...
כתבתי כבר כמה פעמים פה בגלל מה שאני עברתי עם הבת שלי...
לבת שלי אמרו בבית החולים שיש לשון קשורה חלקית ואין צורך לנתק אם לא מפריע להנקה וכו'.
היא ינקה יפה ועלתה טוב במשקל אבל לא הייתי רגועה (היא גם היתה קצת מוציאה את הלשון בצורה מוזרה). בגיל חודש וקצת בדקתי אותה אצל רופא מומחה לנושא בהדסה והרופא אמר שהיא בכלל לא תהיה מסוגלת להגות את האות ל'. הוא ניתק לה על המקום, הליך פשוט של שניה וחצי, והיום אני רגועה.
מגיל חצי שנה/שנה זו פרוצדורה כבר יותר מורכבת וחבל.
ממליצה ממש ללכת רופא שמומחה בניתוקי לשון שיבדוק...
בקשר לאוכל- אני לא בטוחה, אולי כן הייתי מוסיפה מטרנה ולא מתאבדת פה על הנקה, אבל זו דעתי האישית בלבד.
עשיתי הכל כדי להניק וכמה שיותר, אכלתי דברים מזינים, לקחתי דברים וכדורים מיוחדים שמעשירים את החלב, הנקתי לעיתים דחופות יותר ושזה לא עזר אין מה לעשות מבאס, אבל הבריאות של התינוק חשובה יותר.
אצל אחד התינוקות חוסר העליה במשקל גרם גם לעיכוב התפתחותי.
לפי דעתי תנסי עוד כשבועיים ותשקיעי כמה שתוכלי, אם עדיין לא יעלה תתני תוספת של בקבוק שתיים ביום וזה לא הורס את ההנקה בדוק!! הנקתי ככה עד גיל שנה וחצי...
בהצלחה גדולה!
אני גם נחרצת שלא להקשיב לאחיות טיפת החלב - כי הן פשוט לא מבינות!! ולדעתי 50 % מהמקרים שהן אומרות להוסיף תמ"ל מיותרים,
אז נכון שלפעמים הן צודקות, ולפעמים לא קורה כלום ,
ואני ממש לא בגישה להזיק לתינוק ח"ו
פשוט ללכת להתיעץ עם מישהי אחראית ומומחית - יועצת הנקה מוסמכת שתדע לעקוב אחרי העליה , וגם לא להרוס את ההנקה.
זה אף פעם לא יכול להזיק.
זה התינוק החמישי שלי כך שכשאני משווה מול ההנקות הקודמות הוא תופס טוב ויונק רגיל
אבל ירד במשקל .
בגיל חודש שקל- 3.760 ועכשיו בגיל חודשיים שוקל 3.725!
בבית רפואה שילדתי היועצת הנקה אמרה לי שאני מניקה טוב.
יכול להיות בגלל הלשון הקשורה?
למי פונים? אני בכללית.
איך פונים לפרופסור?
צריך הפניה מרופא ילדים?
בעזהי"ת
גם לנו היה סיפור כזה ובגיל חודשיים וחצי התרנו את הלשון הקשורה. הסתבר בדיעבד שהיא לא הצליחה ליצור וואקום ולכן לא ינקה מספיק..
תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם
דרוש
שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)
קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)
עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.
לא מדי קצר
היא הולכת ומזדקנת
הסביבה לוחצת
ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים
הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!
מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי
שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה
זה שמות עם משמעות ברורה
בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):
ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'
ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)
חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.
יש הרבה שמות יפים בתנ"ך
ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...
שבוע טוב
ב"ה בשבוע 28
אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.
היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.
אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.
תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.
מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?
3 תנועות בחצי שעה.
עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪
ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג.
אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה
אנסה
ואעדכן בעז"ה
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
אוהב אותי. או לפחות נראה לי...
הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!
"אימוש היקרה"
ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...
הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....
והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל
כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.
תודה לה'
משמח מאוד!
הוא נשמע מותק ממש.
שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה
וטוב שיש תמיד תקווה
תודה על השיתוף!!!
נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..
בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.
בגיל הזה לא מובן מאליו בכלל..
ב"ה שיש פירות
שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..
אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?
בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..
ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה
גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו
זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל
חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי
אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו, זו לא הייתה החלטה שכלית, היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.
בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)
מקווה שזה עזר ולו במעט
בהצלחה🙏🏻
זה עוזר לשמוע..
אצלי זה קצת שונה
כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה..
אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..
מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".
אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.
אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.
עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...
מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.
אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות
אם יש דחיה אז לא.
מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.
היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.
והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז
ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.
אבל,
בנישואים יש כל מיני תקופות
ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה
ואז פתאום מאד בולט
האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.
ומציק.
ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)
סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.
זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...
אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.
המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...
בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק. בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.
הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב. הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..
יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים
שאין אינטימיות רגשית
יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי
הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה
שיהיו יותר שיחות עומק
בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים
מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה
אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר
חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין
יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?
משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.
אבל אסור שתהייה דחיה.
את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק.
להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.
אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך
דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים
יש אשליה שבוחרים בן זוג
אבל רב הנסתר על הגלוי
מה שכן בוחרים
זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה
זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)
גם כשנשואים
טיב הקשר תלוי בהסתכלות
אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות
הזוגיות תהיה יותר טובה
אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות
הזוגיות תהיה פחות טובה
(כולנו אנשים פגומים
גם לאנשים עם תכונות מרשימות
יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)
אני חושבת שהמיקוד צריך להיות
1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות
(גם שלך וגם שלו)
2. בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות
שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.
חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)
בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.
לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.
אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.
לא נכון להתחתן בלי מציאת חן.
אבל אולי שווה להעמיק ולא לחשוב על זה תקופה ולחזור ולבחון אם זה עדיין שם אחרי העמקת הקשר.
כי לפעמים כשהלב נפתח גם מציאת החן קוראת.
השבוע התפללתי שחרית כל יום!
חלק מהימים תפילה מלאה, חלק קיצרתי.
אבל הקפדתי כל יום!
זה התחיל ממשהו אחד שמאוד רציתי להתפלל עליו, ובחלק מהימים הצלחתי גם לכוון, שזה ממש לא מובן מאליו, כי בדרך כלל המחשבות מטיילות למיליון ואחד דברים אחרים.
זהו😌
הלוואי עלי
אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו
אמן השבוע אני אצליח גם
בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה
איך למען השם איךךךךךך
אני מרגישה נורא ואיום
איך אמורים לעבור לידה בכלל?!
תגידו לי שקורה נס והלידה השם מעלים את הדבר הזה
בבקשה! כל הטיפים שבעולם לאיך עושים את זה! אני מתחננת
ילדתי עם סימפי
ממש לא יכולתי לזוז בסוף תשיעי. הייתי צריכה עזרה בפעולות הכי הכי פשוטות...
נורא נורא חששתי לקראת הלידה!
ילדתי בלי אפידורל, לידה טבעית.
במהלך הלידה הייתי במקלחת, עם דולה מדהימה שממש ממש עזרה לי.
שם מתחת זרם המים החמים ממש היה לי מוצלח. לא כ"כ הרגשתי את הסימפי, הצלחתי לקדם את הלידה. הדולה התאימה את התנועות ליכולת שלי.
אז בגדול רוב הלידה היתה ב"ה ממש טובה. ממש הפתיע אותי לטובה! היה מדהים.
אבל - !!!
לא הסכימו לי לידת מים. לא היתה מיילדת מתאימה וגם רצו לבדוק לי פתיחה, ולשם כך חייבו אותי לצאת מהמים ולעלות למיטה.
זה היה בלתי נסבל. לדעתי קרוב לחצי שעה ניסיתי לעלות למיטה עד שהצלחתי. כאבי איוב.
שם הייתי בפתיחה 8, המיילדת פקעה לי את המים, והתהפכתי לעמוד על הברכיים על גב המיטה (פעולה כואבת אימים, אבל תנוחה הרבהההה יותר מוצלחת מאשר לשכב), לחיצה וחצי והוא יצא.
ב5 דק האחרונות הייתי עם גז צחוק. לא הצלחתי לנשום מרוב הכאב. באמת ראיתי שחור. וכל הלידה עד אז הייתי מעולה בנשימות, שעזרו לי ממש.
הכאבים לא היו באותה סקלה של הלידה הקודמת. שגם אותה ילדתי בלי אפידורל, וגם בה הייתי במקלחת עד פתיחה מלאה. ואז עוד לחצתי 50 דק. מה שפה בכלללל לא היה לי.
בקיצור, אם את מתחברת ללידת מים, אני ממש ממליצה.
סליחה שלא היה לי רק הרגעות...
ואני ממליצה לך לקחת דולה שקצת יודעת מה זה סימפי. הדולה שלי ממש ממש ממש עזרה לי.
אחרי הלידה, עדיין הייתי צריכה עזרה בלעלות ולרדת מהמיטה, ובלהתכסות וכו
אבל תוך יומיים כבר הרגשתי הרבה הרבה הרבה יותר טוב.
לידה קלה ומהירה!! ושיעבור לך ברוגע ובנועם!!
ולא הבנתי אם היה יותר כואב בראשונה או בשניה
שאלה איומה איך נמצאים במיטה ככה
מטורפת
ומלחיצה :/
די סליחה שהלחצתי!!!
אבל באמת גם יחסית הרגעתי...
זה היה רק חצי שעה של כאב
כל שאר הלידה היתה מדהימה!! באמת!!
את חושבת לקחת אפידורל? אולי זה מכהה את הכאב? שווה לברר.
לא באמת לא הסכימו במים, אבל בפועל זה נקרא לא להסכים..
היא אמרה לי כל הזמן בואי קודם נבדוק פתיחה. ו- מה? תוציאי מהבית בכניסת שבת מיילדת? (צריך אחת שמתאימה ללידת מים, ולא היתה אז במחלקה)
ועד שכבר בדקו לי פתיחה היא אמרה לי שעד שימלאו לי אמבטיה אני כבר אלד....
ממש אכזבו אותי בבית חולים שם. זה לא סתם היה חלום שלי, זה ממש הצלת נפשות בשבילי המים. ובאמת סוף הלידה היתה לי מאוד מאוד קשה.
ולא הרגשתי כלום.
בלידה הראשונה עם סימפי' שזו היתה לידת תאומים, איך שקמתי מהמיטה לראשונה מהלידה הרגשתי בן אדם חדש.
בלידה האחרונה, לקח לי כמה חודשים עד שהמצב התאפס
כמובן שבימים שאחרי הלידה זה השתפר מאד
אבל החלמה סופית היתה רק כמה חודשים אחרי.
ועד עכשיו, שנה + אחרי הלידה, אם אני מזיזה משהי כבד עם רגל אחת זה מחזיר לי את הכאב לכמה ימים.
ממליצה מאד להצטרף לקבוצה של סמפוניה. יש להם הרבה מידע יעיל ומועיל
מצרפת לך את הכתובת מייל שלהם, תבקשי שילחו לך חומר simfihelp@gmail.com
בהצלחה
שתהיה לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות
בחודשים האחרונים כבר ניה קשה ממש, בהריון השני היה יותר קשה ונכנסתי מזה ממש לדכאון
בלידה לא הרגשתי אותו אבל. שתיהן בלי אפידורל,באחת הייתי עם גז צחוק
ממש אחרי יום הייתי כמו חדשה מבחינת הכאבים וחזרה אליי שמחת החיים
בלי אפידוראל
בחלק מהלידות זה היה ממש קשוח.
הקטע הקשה היה לרדת מהבית ולעלות לאוטו ולרדת ממנו,לעלות למיטה,סיוט,אבל בחויה אחר כך זה פחות מה שזכרתי,אחרי הלידה היה בעייתי יותר לקח המון זמן עד שהסתדר הכל.בחלק לקח כמה שבועות עד שחזרתי לעצמי.
בלידות שהיה לי אפשרות להתכונן ולהכין את הגוף לפני ההריון ותוך כדי ההריון היה קל יותר בפער גדול.
אמרו לי שהלידה קלה יותר כי המפרקים גמישים לכן בפועל הלידה יותר קצרה והתינוקות יוצאים החוצה בקלות.
וזה היה החויה שלי.
מה שכן חשוב שהמיילדת תכיר ותדע איזה תנוחות בלתי אפשריות או לא בריאות.
במעיני הישועה יש להם מילדות ספציפיות לנשים עם סימפי והיה לי חויה טובה שם
(לא לקחתי אפידורל כי רציתי להיות יותר במודעותכ די לא לגרום נזק)
