- באחד הימים מילאתי מים בברזייה, ושני מדריכים שאני לא מכירה דיברו על זה שבהכנה היה להם קשה לקום לתפילה, בכל זאת שש וחצי בבוקר, אבל במחנה זה קו אדום, לא לקום לתפילה ליד החניכים.
- בסוף המחנה חניכה שלי נסעה לנופש משפחתי, ובגלל זה היא נסעה עם סניף אחר. היא הייתה ממש לחוצה ומפוחדת, והמדריך של הסניף שהיא נסעה איתו פשוט ניגש אליה, וחייך. אמר "אני כאן, אני אדאג שיהיה בסדר". תודה ילד על זה.
- אם אתם עדיין לא יודעים, בבני עקיבא לא מקבלים אוכל לפני שמנקים. והחניכים ניקו כי הם רוצים את הארץ נקייה ולא כי אוכל. גם במסלול, שאין שום קשר לאוכל, כולם הסתובבו עם זבל אסוף ולא זרוק. כשעברתי עם השקית זבל כולם הביאו לי שקיות והוציאו זבל מהתיקים. כי אנחנו לא זורקים זבל על האדמה.
- גם אם החניכות לא קמו לתפילה, ברובעים ראו בכל מקום בנות מתפללות שחרית.
- לצערי לא קמתי לתפילה במחנה עצמו, אבל בהכנה היו בנות בעזרת נשים. גם אם לא באותה כמות של הבנים.
- בדרך לעתלית, כשאנחנו רצים על החוף, בלילה, בין המון חניכים, חניות שלי הצדיקות אומרות "וואו. איך המעפילים עשו את זה? הם באמת באמת עשו את זה? כל הכבוד להם!"
- בנינו חומה ומגדל. ביחד. סניף מהגולן וסניף מלא זוכרת איפה. ווהו גבע!
- לרכז שלנו היו 13457656545670787966748 מדריכים ברובע. וביום שישי, כשאף אחד עדיין לא מאושש מהמחנה הוא שלח לי הודעת תודה על המחנה. תודה לך!
- יש תרבות דיון בבני עקיבא! סוף יום. אחד בלילה, כולם מותשים אחרי מסלול עם החניכים ועתלית ואחת בלילה עכשיו ואנחנו רוצים להתקלח וכיבו לנו את האור ואנחנו עדיין מקשיבים למה שיש לכל אחד להגיד לנו.
( @קמנו ונתעודד ככה כותבים מה טוב בלי לזלזל באף אחד)
- לקראת נישואין וזוגיות