איזה אולפנה סתומה. יאאלההיומנים נשרפים
מה לימודים ביון הראשון לעזאזל, מהה?
אוף הם יכולים להוציא אותי מדעתי לפעמים!
שבת אולפנה עוד חודדשש! אני ציכננתי ששבוע הבא אני בוחרת מפה מה לעזאזל עכשיו עוד חודש?!
אוףף
עיצבנו אותיי רצחח
חיחיחייומנים נשרפיםאחרונה
"חל איסור להביא לאולפנת #@%@# מכשיר מכל סוג שהוא (נייד, סלולארי וכד') הפתוח לרשת האינטרנט או נגן מוסיקה עם מסך. אין להביא ולהשתמש בסמארטפון גם ללא חיבור לאינטרנט. {המכשירים המומלצים בשימוש: "נוקיה" 105, "נוקיה" 108, מוטורולה K1, סמסונג X160}."


איזה חיים בסרט
עכשיו ירד גם מההצעות שלהם הc2 וה208
וואי הם חיים בכוכב משלהם.
מצחיק לשמוע איך הכל דיברים והפחדות וכמה זה לא במציאות.
כאילו באמת אין שום סמארטפון באולפנה אבל הם הרבה יותר נחמדים ממה שהם שידרו במכתב.
מגיד בתור חמשושית ממש הייתי מםחדת לשמוע את זה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך