1. מה קונה אתכם באנשים? איזה תכונות גורמות לכם לפתח אוטומטית יחס חיובי כלפי מישהו?
2. איזו אישיות יכולה לגרום לכם לרתיעה וסלידה מיידית?
1. מה קונה אתכם באנשים? איזה תכונות גורמות לכם לפתח אוטומטית יחס חיובי כלפי מישהו?
2. איזו אישיות יכולה לגרום לכם לרתיעה וסלידה מיידית?
1. כנות, אצילות, שיקול דעת, חביבות, ענווה, יראת שמיים, פשטות, תום.
אנשים בעלי אישיות עצמאית ואנשים חושבים.
2. צביעות, חוסר אחריות ברמה קיצונית, אגואיזם, התנשאות, עין רעה.
1. ענווה, עין טובה, כבוד לזולת.
2. יוהרה, התנשאות, חוסר כבוד לזולת, עצבנות.
1. מישהי חכמה שמבינה עניין, מכבדת את הדיעה של השני ולא רק רוצה להתווכח, מודה כשהיא טועה,
מחייכת הרבה, מוזרה, עם לב טוב, פתוחה, לא מזלזלת בעצמה מכל הבחינות (כולל הגיינה. ממש חשוב לי משומה)
2. סנובים!!! לא אוהבת אנשים שמתנשאים. חושבים שהם חשובים יותר מאחרים. אנשים שאוהבים ויכוחים לשם ויכוח ומריבות לשם מריבות. אנשים קמצנים. אנשים שמזלזלים בעצמם מכל הבחינות. אנשים טיפשים להכעיס. אנשים שיש להם הכל והם עדיין בדיכאון סתם כי משעמם להם. אנשים רגישים יותר מידיייי.
מה לגבי אדם שחושב עליך משהו ולא יפה לומר? הוא ישר עם עצמו אבל לומר לך בפנים זה חוסר טקט משווע.
ולא לומר זה שקר, סוגשל.
ומה לגבי אדם שמעלים פרטים כדי לא לפגוע או להעליב.
מה לגבי אדם שמשקר לעצמו כי הוא מפחד, ולאט לאט הוא ילמד לחיות עם עצמו אבל בינתיים הוא מסכן.
יש הרבה באמצע...
בס"ד
1.הומור מאוד מושך אותי
ואני חושבת שגם פריעות מסויימת
2.זלזלנים מתנשאים (כשמתנשאים ברצינות) ואטומים
בן-ציון
ציון חמדתי
1. נראלי שבן אדם שהוא קודם כל עם מידות טובות. שיש לו רגישות. שהוא יודע לקבל אנשים כמו שהם (אבל לא משנה את דעותיו בגללם) שהוא מכיל, מקשיב, נותן ומקבל. ואולי גם תוסס אבל לא בהכרח. וגם שיודע לעמוד על שלו שצריך. וכמובן שענווה
2. בן אדם שתלטן, לוחמני. (אולי גם שהולך אחרי הזרם בלי שום דעות משל עצמו, אבל לא בטוח סלידה מיידית)
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול