יש לי נטיה לקנות מחזיקי מפתחות ומגנטים...

אני מקווה שזה מתאים גם לבעלי....

הוא שמח כשאני מביאה לו את המחזיקים למרות שזה גוק שלי...

לפעמים הוא מציע שנעשה קיר עם כל המחזיקים שקניתי לו...

ודלת הכניסה מלאה במגנטים...

אני התאכזבתי עמוקות מהענין.

למרות שפעם הוא הסכים לשים וככה הוא מצא את המפתח שנאבד לו..

אבל צחקו עליו..

אני לא מצפה בכלל שהוא ישים אותם.

מספיק שאני מסתובבת עם טון ברזל על הארנק שלי...

רק מידי פעם אני מקניטה אותו למה הוא משתמש במחזיק הזה של העגלות (במקום 5 שקל) במקום להשתמש באחד מהמחזיקים שקניתי לו...

אבל ברוח טובה!

הוא שיא המפנק... גם מבחינת פתקים ומכתבים(שזה הכי מרגש) וגם מהפתעות קטנות.

הוא הכין לי ליום נישואים פתקים שעל כל אחד מהם חוויה בלתי נשכחת מהקשר שלנו...

קנה לי איי רובוט ללידה!!

וכל הזמן מפנק מפנק מפנק ... בבגדים

אני הכנתי לו פעם פתקים - 100 דברים שאני אוהבת אצלו.

קניתי לו כלי עבודה שווה

ומלא דברים שהוא ב א מ ת צריך, זה הכי כיף

יש לבעלי יומולדת ואיןם לי כבר רעיונות והוא אומר שלא צריך כלום. רק ברכה מהלבבבב

בעלי קנה לעצמו ספר למתנה..

כל אחד מה שהוא אוהב..

במה הוא מתענין?

וברכה מהלב זה המון!

הכי שווה

כמה מחמאות כמו שכתבה זאתי מעליך

וזהו..

היו פעמים שביקש ספרים מסוימים וקניתי לו...

כל שאר הרעיונות- יש לו די והותר ולפעמים לא משתמש להם.

ארוחות שהוא אוהב- אני מפנקת מדיי פעם ולאו דווקא ביומולדת...

כסף לבזבז סתם- הוא לא יעשה את זה.

מה שהוא צריך- הוא קונה ומפרגן וממש לא מתקמצן.

הוא פשוט אומר שיש לו הכל ולא צריך עוד כלום!

רק רוצה אישה מחייכת ושמחה

אז אולי אלך על הכיוון הזה + פתק/ ברכה רצינית ומושקעתתת

ואיך חוגגים??

זהו. הילדים כבר ערוכים לזה.

נקשט את הבית יפה בבלונים, ברכות וכו'...

ונראה מה עוד!
 

תודה רבה לך על ההצעות 

על עצמו... ותמיד אני מרחרחת מה הוא צריך וקונה לו!

כי הוא לא ישקיע בעצמו... אלא יעדיף לקנות לי

זה בעסה קצת לקנות משהו שצריך לקנות והוא פשוט מתקמצן ולא איזה משהו שהוא מותרות..

אבל לפחות הוא שמח מזה

בס"ד

מתנה ושמה נתינה\ הדס פוקס

(מכיוון שאת הרעיון שמופיע בקטע הגה בעלי שיחי', הענקתי לו את רשות הכתיבה – בהנאה!)

ללא ספק הנושא המדובר ביותר בין האירוסין לחתונה ובמשך כל השנה הראשונה הוא נושא "המתנות", החל באירוסין – בבחירת הפרחים – האם שושנים זה מתאים, או שמא זה יפגע בסבתא שושנה? ציפור גן עדן זה אומנם יפה, או שמא מישהו יחשוב שמתכוונים אליו אישית? נייר ברכה עם בלונים זה ילדותי, או אולי נשים אוהבות את זה? רגע  - ואולי נצרף מחזיק מפתחות? אך לא ברור האם למחסן שנגור בו יש בכלל צורך במפתח... בקיצור – נושא המתנות זה "הנושא" במשך השנה הראשונה.

נתחיל במתנות שקיבלנו לחתונה – כשהגענו הביתה לאחר החתונה, ישבה רעייתי הטרייה ופתחה את המתנות, ואני לצידה, מחזיק דף ועט כמו רשם עמותות ורושם בדיוק מי הביא מה, כדי שבעוד עשרים שנה כשבנו של הנותן יתחתן נוכל להחזיר לו את אותה מתנה, רק עם עטיפה מחודשת. ואז אשתי פותחת איזה חב"ם (חפץ בלתי מזוהה) ואני נוטש את עמדתי וניגש לאבחן מקרוב ולברר מה זה. אם זו צנצנת דבש – מה הקשר לאמצע החורף, או שמא זו מרקית, אך הכלי קצת קטן בשביל זה. בלית ברירה אני נוטל את עטי וכותב בפרוטוקול – "דודה ציפורה ספק מרקית ספק צלוחית, ערך משוער – 14 ₪".

ואם בכך חשבתי שנושא המתנות ירד מסדר היום התברר שטעיתי טעות מרה – כעבור שבועיים מהחתונה חל יום ההולדת של אשתי, ושוב כל הספקות שבים ועולים – האם להוציא מתנה מהבוידעם ולרענן את העטיפה? לא, אין זה שייך, הכל הרי רשום בפרוטוקול. ואז נזכרתי שבצעירותי למדתי פעם עם החברותא שלי בביתו ובאמצע הלימוד נזקקתי לפתוח רמב"ם. כשניגשתי לארון הספרים, צדו עיניי לפתע את העמוד הראשון ברמב"ם וגיליתי את שם אימו של חברי מתנוסס עליו בגאון. הסביר לי חברי שלסבו היה מנהג מיוחד וכל אימת שנזקק לקנות ספר כלשהו לעצמו - ביקש מהמוכר נייר עטיפה כדי לעטוף את הספר והגיש את המתנה לבתו, בתוספת ברכה קצרה. כמובן שבתו ברוחב ליבה הרשתה לאביה להשתמש בספרים הרבים "שלה". לימים, כשהתחתנה היא התייחסה לעסק ברצינות ולקחה את כל ה"מתנות" לביתה.

מדבריו של חברי למדתי יסוד עצום, שמתנה פירושה נתינה, לא חשוב מה ולא חשוב איך – העיקר שתהיה נתינה עם נייר עטיפה. ומאותו רגע חיי נהיו קלים ביותר.

*

כבר מיום עומדי על דעתי חלמתי לקנות מקדחה, במקום לנדוד מגמ"ח לגמ"ח, אך לצערי אף פעם לא שאלו אותי באיזו מתנה אני חפץ. כעת, החלטתי - זוהי ההזדמנות שלי.

לקראת יום הולדתה של אשתי קניתי מקדחה איכותית ולא חסכתי כלל וכלל, שהרי במתנה לאישה זה המקום האחרון לחסוך בו, עטפתי הכל בנייר עטיפה גדול וצירפתי מכתב ברכה שבו כתבתי :

לאשתי היקרה,

חשבתי רבות מה לקנות לך ליום הולדתך, מה הכי ישמח אותך, וודאי שבית נאה ומטופח ישמח אותך, כדברי הגמרא – "דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם", ומכיוון שהאמצעי הנחוץ ביותר לדירה מושקעת הוא מקדחה - החלטתי להעניק לך אותה. בברכת מזל טוב. בעלך.

אני הייתי מאושר – הרווחתי שתי ציפורים במכה אחת, גם מתנה מכובדת לאישה וגם מימוש חלום ילדות – להיות בעלים של מקדחה איכותית.

כעבור חודשיים הגיע יום הולדתי ומה הופתעתי לקבל מתנה, אפשר לומר שזהו הדבר האחרון שציפיתי לו. פתחתי את נייר העטיפה וגיליתי תיבת תכשיטים מהודרת בצירוף מכתב ברכה:

לבעלי היקר,

לקראת יום הולדתך החלטתי להפתיעך, ומי כמוני יודעת כמה מפריעים לך תכשיטיי הרבים שפזורים בבית וכמה תשמח שתהיה תיבה מסודרת של תכשיטים, בברכת מזל טוב – רעייתך.

ומיני אז טרדת המתנות ירדה מסדר יומנו לחלוטין, כל אחד יודע בדיוק מה הוא יקנה ליום ההולדת הקרוב ואפילו לבאים אחריו.

טיפ לחיים: לא חשוב גודל המתנה, כי אם צורת הנתינה שלה.

אני רוצה לפנק אותו במשהו מיוחד... מגיע לו

אפילו את העוגיות שהוא אוהב עדיין לא הספקתי להכין, הריבת חלב שהייתה מיועדת להן כבר כמעט נגמרה...

אז ברור שקודם אכין אותן....

אבל רוצה גם משהו מקורי ומפנקקקק

הוא ממש מתפדח מזה-\

טוסט

מילקשייק או שייק או מיץ פירות

מעדן שווה ועוד...

לא זוכרת אותך ובטח לא הייתי אז כאן בכלל.

אבל מה שכתבת ומה שעשית- וואו!

אישה מלכה!

תודה שנתת פה השראה לאומץ!

הלוואי שתצליחי בכל מכל כל!

כך שאף אחד לא היה כאן כדי לחזק...

(סליחה שאני מעלה את זה בזהירות, אבל יש סיכוי שאנחנו מתרגשים מיצירה לא מאוד משובחת של ai)

התוכן עצמו גם מעלה כמה חשדות. 

בבקשה, תבוא הכותבת ותבדה אותנו.

אבל כן

קראתי שוב

ואכן יש מצב שזה בינה מלאכותית.

והסיכום: תהיי חזקה

תאמיני בעצמך.

קצת לא קשור לכל הטקסט הקודם.

אם המטרה היתה לחזק מישהי

אז למה רק בסוף?

כל הפוסט מדבר על להגיד תודה

ואז בסוף

תהיי חזקה

תאמיני בעצמך

אז למי דיברו ופנו בפוסט הזה?

לאלה שעזרו?

או למי שרוצה לעשות צעד?

(ולעניין: שוב, אולי מבוסס על סיפור אמיתי, ונעזר בבינה מלאכותית, 

וכן כמו שאמר שם, דרושה זהירות. אבל גם מצידנו כסתם אנשים בעולם המשוגע הזה דרושה זהירות. ואצ"ל בפורום אנונימי וכו'.

תבוא הכותבת עם תגובתה והערותיה.)

אלא בן אדם אמפתי באופן כללי, לכן זה מיד נגע בך.

אבל בתוכן הדברים יש סתירות 180 בין הרישא והסיפא.

מה זה?

ובכלל למה שאנשים ימציאו סיפור?

מה יצא להם מזה? 

כמובן שיכול להיות שמדובר גם במישהי אמיתית שנתנה לai לשפץ לה את הכתיבה. 

מקף עליון הוא מקף שנמצא בחלק העליון של השורה, בשונה ממקף סטנדרטי שנמצא בגובה של אמצע השורה.

למשל מתוך הטקסט שנכתב כאן:

יום־יום. 

שימי לב שהמקף נמצא ממש בקצה העליון של השורה.

מקף ארוך הוא מקף באורך של שני תווים, ולא של תו אחד. למשל מתוך הטקסט שנכתב למעלה:

וכולם היו גאים בי – אפילו בני משפחה שלו

וכולם היו גאים בי - אפילו בני משפחה שלו

(לשם השוואה הכנסתי למטה משפט זהה עם מקף רגיל).

כלומר הטקסט כאן נכתב בוודאות על ידי AI ולא על ידי הפותחת.

השאלה היחידה היא האם ה-AI המציא את הטקסט מאפס, או שהכותבת כתבה את הטקסט כולו בעצמה ורק ביקשה מה-AI עזרה בניסוח.

בקיצור כן – אי-אפשר לדעת בוודאות אם הטקסט נכתב בידי אדם או בינה מלאכותית.

אבל אפשר לנתח סבירות.

מה גורם לטקסט להיראות אנושי:

יש בו רצף רגשי אישי מאוד ולא רק מסר כללי.

יש פרטים קונקרטיים ולא “יפים מדי”: יריקות, חדר, ילדים מסביב.

יש שבירות: חזרות, משפטים קצרים, עצירות – לא סגנון “מלוטש”.

אין ניסיון למכור משהו או להעביר מסר שיווקי ברור.

הסיום לא חד או דרמטי מדי – אלא רך, כמעט מהסס.

אלה דברים שבדרך כלל אדם כותב מתוך חוויה, ולא טקסט שנוצר “לפי תבנית”.

מה כן יכול לגרום לאנשים לחשוד ב-AI:

מבנה מאוד ברור: חושך → החלטה → יציאה → אור.

שימוש בביטויים כלליים כמו “מהחושך אל האור”, “יש אור גדול בדרך”.

עברית תקינה וזורמת יחסית לאורך טקסט ארוך.

אבל חשוב להבין:

גם בני אדם כותבים כך, במיוחד בפוסטים של רשתות חברתיות או שרשורי השראה.

השורה התחתונה (הכי חשובה):

אם מישהו היה שואל אותי כעלה, בלי לדעת שום דבר נוסף –

👉 הנטייה היא שזה טקסט אנושי, אולי כזה שעבר עריכה קלה,

אבל לא טקסט “קלאסי” של בינה מלאכותית.

ובאמת חשוב לומר:

גם אם כן הייתה מעורבות של AI בעריכה או ניסוח –

זה לא גורע מהאמת, מהכאב או מהכוח של הסיפור.

אם תרצה, אני יכול:

לנתח האם הטקסט דומה לפוסטים ויראליים מוכרים

להצביע אילו משפטים מרגישים הכי אנושיים

או להפך – אילו שורות היו משתנות אם זה היה AI “טהור”

רק תגיד.

גם משתמשים (ומשנים לאחרים) במקף עליון (וגם בסימני פיסוק תקינים).

ספציפית בפורומים אני לא משתמשת במקף עליון כי בטלפון הנייד אין (ומשם לרוב אני גולשת), אבל על שאר כללי הפיסוק והניסוח אני משתדלת להקפיד (כמובן, לא באותה רמה שבה אקפיד בטקסט רשמי).

[מאפיין אחד ששייך רק לבינה המלאכותית הוא מקף מפריד ארוך מדי... ואת זה כבר למדתי לזהות גם בטקסטים שנשלחים אליי לעריכה😏]

אבל מסכימה עם הכותבים פה שסימני הפיסוק הם לא החשד היחיד שמצביע על כך שמדובר פה בבינה מלאכותית...

כמו בדרך-כלל, בכל-זאת, אף-על-פי.

ובעוד מקרים, שלא כאן המקום לפרטם... (המקום לפרטם הוא בלימודי עריכת לשון)

אבל זה נכון שבאמת לא משתלם היום להשקיע בזה היום בגלל שזה נראה כמו AI.

אין לי מושג על הסיפור הספציפי, אבל הדיון הזה שאתם מנהלים כאן, עלול להחליש את הקוראת הסמויה שעכשיו מנסה לאזור כחות ולקום ולצאת.

ובין אם לא.

הכי חשוב שמי שקוראת תדע שנוכל להוות עבורה כאן מרחב ביטחון אישי ונשמח לתת לה כוחות. 

יש סיבה למה פוסטים כאלה נשלחים, יש כאן כל מיני מזימות. אני מכיר אנשים שנפלו וגם יוצא לי לדבר עם כותבים בכל מיני מקומות והם אפילו לא ערים לפחים שטומנים להם.

אז העירנות שלנו מאוד חשובה, וכן, צריך לעורר ולקלקל לאנשי הפישינג!

מאחלת לך רק טוב!!🫂❤️

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

"הפנטזיות של כבודו"

זה לא מכובד.

אני רוצה למחות

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

לק"י

לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.

ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.

זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.

לשאול אותו

אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט

זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).

שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.

יכול ליצור יותר מידי התעסקות בעניין

אם זה באמת לא עניין גדול

אז שלא ייפגש עם הסטודנטית.

זה יכולה להיות שיחה קצרה

שאשתו פשוט תגיד לו

תשמע זה מפריע לי....

אני ממש אשמח אם תמצא סטודנט ללמוד איתו במקומה.

אם זה מקובל על בעלה אז הכל סבבה

שוב כל אחד והסטנדרטים שלו

אני מכירה מישהו שכן למד עם סטודנטיות כי לא היתה ברירה בפקולטה הספציפית שבה הוא למד

אולי לא היו מספיק סטודנטים...

פשוט להגעד לא, או לתת גבולות כלשהם שמקובלים עליה.

אבל חהתחיל לדון איתו איך הוא היה מרגיש ומה דעתו אם וכאשר ולמה ושמה, זה מתכון למשבר בזוגיות.

יכול להיות שאני שטחי ופרימיטיבי אבל אגיד לך בכנות:

אם היא בחורה יפה - יש לך על מה להיות מוטרד.

אם היא מכוערת, אין מה לדאוג.

לק"י

ואני גם לא מסכימה איתך.

גם מכוערות מתחתנות,

גם מכוערות נמצאות בזוגיות מאושרת,

גם מכוערות יכולות לבגוד,

גם מכוערות יכולות להיות מאהבות...

במצב של חוסר בבית

לא מדברת על זאת שפתחה את השרשור

חלילה

כי היא אמרה שיש להם זוגיות יפה ברוך ה'

אבל במצב שחסר בבית

בקלות אפשר להיסחף

שבתוכה - ככל שמכירים יותר ומדברים יותר, אפשר ללכת שבי אחרי אישיות יפה שקורונת החוצה.

שגם אם לא חסר בבית

אפשר ליפול בשבי של בגידה?

בלי קשר ליופי של האשה או הגבר , וגם בלי קשר למצב בבית. פשוט שמירה לא ליפול בתעלולי היצר הרע

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..

תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז

לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..

אפשר להזמין דברים ספציפיים.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.