יש לי נטיה לקנות מחזיקי מפתחות ומגנטים...

אני מקווה שזה מתאים גם לבעלי....

הוא שמח כשאני מביאה לו את המחזיקים למרות שזה גוק שלי...

לפעמים הוא מציע שנעשה קיר עם כל המחזיקים שקניתי לו...

ודלת הכניסה מלאה במגנטים...

אני התאכזבתי עמוקות מהענין.

למרות שפעם הוא הסכים לשים וככה הוא מצא את המפתח שנאבד לו..

אבל צחקו עליו..

אני לא מצפה בכלל שהוא ישים אותם.

מספיק שאני מסתובבת עם טון ברזל על הארנק שלי...

רק מידי פעם אני מקניטה אותו למה הוא משתמש במחזיק הזה של העגלות (במקום 5 שקל) במקום להשתמש באחד מהמחזיקים שקניתי לו...

אבל ברוח טובה!

הוא שיא המפנק... גם מבחינת פתקים ומכתבים(שזה הכי מרגש) וגם מהפתעות קטנות.

הוא הכין לי ליום נישואים פתקים שעל כל אחד מהם חוויה בלתי נשכחת מהקשר שלנו...

קנה לי איי רובוט ללידה!!

וכל הזמן מפנק מפנק מפנק ... בבגדים

אני הכנתי לו פעם פתקים - 100 דברים שאני אוהבת אצלו.

קניתי לו כלי עבודה שווה

ומלא דברים שהוא ב א מ ת צריך, זה הכי כיף

יש לבעלי יומולדת ואיןם לי כבר רעיונות והוא אומר שלא צריך כלום. רק ברכה מהלבבבב

בעלי קנה לעצמו ספר למתנה..

כל אחד מה שהוא אוהב..

במה הוא מתענין?

וברכה מהלב זה המון!

הכי שווה

כמה מחמאות כמו שכתבה זאתי מעליך

וזהו..

היו פעמים שביקש ספרים מסוימים וקניתי לו...

כל שאר הרעיונות- יש לו די והותר ולפעמים לא משתמש להם.

ארוחות שהוא אוהב- אני מפנקת מדיי פעם ולאו דווקא ביומולדת...

כסף לבזבז סתם- הוא לא יעשה את זה.

מה שהוא צריך- הוא קונה ומפרגן וממש לא מתקמצן.

הוא פשוט אומר שיש לו הכל ולא צריך עוד כלום!

רק רוצה אישה מחייכת ושמחה

אז אולי אלך על הכיוון הזה + פתק/ ברכה רצינית ומושקעתתת

ואיך חוגגים??

זהו. הילדים כבר ערוכים לזה.

נקשט את הבית יפה בבלונים, ברכות וכו'...

ונראה מה עוד!
 

תודה רבה לך על ההצעות 

על עצמו... ותמיד אני מרחרחת מה הוא צריך וקונה לו!

כי הוא לא ישקיע בעצמו... אלא יעדיף לקנות לי

זה בעסה קצת לקנות משהו שצריך לקנות והוא פשוט מתקמצן ולא איזה משהו שהוא מותרות..

אבל לפחות הוא שמח מזה

בס"ד

מתנה ושמה נתינה\ הדס פוקס

(מכיוון שאת הרעיון שמופיע בקטע הגה בעלי שיחי', הענקתי לו את רשות הכתיבה – בהנאה!)

ללא ספק הנושא המדובר ביותר בין האירוסין לחתונה ובמשך כל השנה הראשונה הוא נושא "המתנות", החל באירוסין – בבחירת הפרחים – האם שושנים זה מתאים, או שמא זה יפגע בסבתא שושנה? ציפור גן עדן זה אומנם יפה, או שמא מישהו יחשוב שמתכוונים אליו אישית? נייר ברכה עם בלונים זה ילדותי, או אולי נשים אוהבות את זה? רגע  - ואולי נצרף מחזיק מפתחות? אך לא ברור האם למחסן שנגור בו יש בכלל צורך במפתח... בקיצור – נושא המתנות זה "הנושא" במשך השנה הראשונה.

נתחיל במתנות שקיבלנו לחתונה – כשהגענו הביתה לאחר החתונה, ישבה רעייתי הטרייה ופתחה את המתנות, ואני לצידה, מחזיק דף ועט כמו רשם עמותות ורושם בדיוק מי הביא מה, כדי שבעוד עשרים שנה כשבנו של הנותן יתחתן נוכל להחזיר לו את אותה מתנה, רק עם עטיפה מחודשת. ואז אשתי פותחת איזה חב"ם (חפץ בלתי מזוהה) ואני נוטש את עמדתי וניגש לאבחן מקרוב ולברר מה זה. אם זו צנצנת דבש – מה הקשר לאמצע החורף, או שמא זו מרקית, אך הכלי קצת קטן בשביל זה. בלית ברירה אני נוטל את עטי וכותב בפרוטוקול – "דודה ציפורה ספק מרקית ספק צלוחית, ערך משוער – 14 ₪".

ואם בכך חשבתי שנושא המתנות ירד מסדר היום התברר שטעיתי טעות מרה – כעבור שבועיים מהחתונה חל יום ההולדת של אשתי, ושוב כל הספקות שבים ועולים – האם להוציא מתנה מהבוידעם ולרענן את העטיפה? לא, אין זה שייך, הכל הרי רשום בפרוטוקול. ואז נזכרתי שבצעירותי למדתי פעם עם החברותא שלי בביתו ובאמצע הלימוד נזקקתי לפתוח רמב"ם. כשניגשתי לארון הספרים, צדו עיניי לפתע את העמוד הראשון ברמב"ם וגיליתי את שם אימו של חברי מתנוסס עליו בגאון. הסביר לי חברי שלסבו היה מנהג מיוחד וכל אימת שנזקק לקנות ספר כלשהו לעצמו - ביקש מהמוכר נייר עטיפה כדי לעטוף את הספר והגיש את המתנה לבתו, בתוספת ברכה קצרה. כמובן שבתו ברוחב ליבה הרשתה לאביה להשתמש בספרים הרבים "שלה". לימים, כשהתחתנה היא התייחסה לעסק ברצינות ולקחה את כל ה"מתנות" לביתה.

מדבריו של חברי למדתי יסוד עצום, שמתנה פירושה נתינה, לא חשוב מה ולא חשוב איך – העיקר שתהיה נתינה עם נייר עטיפה. ומאותו רגע חיי נהיו קלים ביותר.

*

כבר מיום עומדי על דעתי חלמתי לקנות מקדחה, במקום לנדוד מגמ"ח לגמ"ח, אך לצערי אף פעם לא שאלו אותי באיזו מתנה אני חפץ. כעת, החלטתי - זוהי ההזדמנות שלי.

לקראת יום הולדתה של אשתי קניתי מקדחה איכותית ולא חסכתי כלל וכלל, שהרי במתנה לאישה זה המקום האחרון לחסוך בו, עטפתי הכל בנייר עטיפה גדול וצירפתי מכתב ברכה שבו כתבתי :

לאשתי היקרה,

חשבתי רבות מה לקנות לך ליום הולדתך, מה הכי ישמח אותך, וודאי שבית נאה ומטופח ישמח אותך, כדברי הגמרא – "דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם", ומכיוון שהאמצעי הנחוץ ביותר לדירה מושקעת הוא מקדחה - החלטתי להעניק לך אותה. בברכת מזל טוב. בעלך.

אני הייתי מאושר – הרווחתי שתי ציפורים במכה אחת, גם מתנה מכובדת לאישה וגם מימוש חלום ילדות – להיות בעלים של מקדחה איכותית.

כעבור חודשיים הגיע יום הולדתי ומה הופתעתי לקבל מתנה, אפשר לומר שזהו הדבר האחרון שציפיתי לו. פתחתי את נייר העטיפה וגיליתי תיבת תכשיטים מהודרת בצירוף מכתב ברכה:

לבעלי היקר,

לקראת יום הולדתך החלטתי להפתיעך, ומי כמוני יודעת כמה מפריעים לך תכשיטיי הרבים שפזורים בבית וכמה תשמח שתהיה תיבה מסודרת של תכשיטים, בברכת מזל טוב – רעייתך.

ומיני אז טרדת המתנות ירדה מסדר יומנו לחלוטין, כל אחד יודע בדיוק מה הוא יקנה ליום ההולדת הקרוב ואפילו לבאים אחריו.

טיפ לחיים: לא חשוב גודל המתנה, כי אם צורת הנתינה שלה.

אני רוצה לפנק אותו במשהו מיוחד... מגיע לו

אפילו את העוגיות שהוא אוהב עדיין לא הספקתי להכין, הריבת חלב שהייתה מיועדת להן כבר כמעט נגמרה...

אז ברור שקודם אכין אותן....

אבל רוצה גם משהו מקורי ומפנקקקק

הוא ממש מתפדח מזה-\

טוסט

מילקשייק או שייק או מיץ פירות

מעדן שווה ועוד...

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.