מישו יודע איך מגיעים לירושלים? (אני יודעת איך, אבל אוףףףף)
אוףףף שונאת אוטובוסים. שונאת שונאת שונאת.
דבר ראשון בתור ראש ממשלה- שדה תעופה בירושלים!!!
מישו יודע איך מגיעים לירושלים? (אני יודעת איך, אבל אוףףףף)
אוףףף שונאת אוטובוסים. שונאת שונאת שונאת.
דבר ראשון בתור ראש ממשלה- שדה תעופה בירושלים!!!
בס"ד
לא נורא לכי לאוטובוס עם וויפי ואנחנו נשעשע אותך במשך כל הנסיעה
זה סתם כי אני מפחדת לראות אנשים. לא יצאתי כבר חודשחייזרה
אנשים זה בהחלט עניין מפחידכישוף כושלבס"ד
למה לא יצאת?
סוגשל 
אני משתדלת לא להראות שאני עצובה גם כשאני כן. לא נראלי שיש עניין להפיל עצב על אחרים גם. או להדאיג.
בכל מקרה, יש לי היום חתונה של חברה שאני חייבת להגיע אליה או שהם יבואו אלי עם החתונה.
זהו 
בס"ד
ונגיד לי יש שיטה ממש מעולה לצלוח דברים שלא מתחשק לי עליהם רוצה לשמוע?
בס"ד
נגיד אני צריכה לנסוע לאחותי לעזור לה
והכי לא בא לי בעולם
אני לוקחת את כל מה שאני עוברת ואני מסתכלת על כל הפרטים הכי קטנים ודבילים
ומדמיינת תוך כדי הכל איך אני כותבת את זה בדרך משעשעת וכותבת פה
נגיד במקום לנסוע בשעמום ברכבת עד אליה
אני מסתכלת על אנשים וממציאה להם סיפורים או נגיד מחליטה שאיש עם שיער לבן הוא המשיח ומתלהבת
ואני מקשיבה לאחיינים שלי וחושבת איך לנסח שטויות שלהם
ואם הכל הולך ממש גרוע אני מדמינת איך אני מנצחת בתחרות מסכנות
ובכלל כשרוצים אפשר להוציא מכל איכסה דבר עסיסי לכתוב
אחרי שכותבים את כל האיכסה בצורה משעשעת כבר מרגישים טוב יותר
אז אני אכין רשימה של כל הדברים המוזרים שקרו לי ואפרט כאן אם ככה...
מניסיון קורים לי דברים הזויים
אז אולי יהיה מענין.
ואני אתייג אותך!
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)