*שירשור אירוח עם אפרת וקסלר* השרשור נסגר לשאלות תחיה דולה
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך א' באלול תשע"ו 00:21

יקרות אתן מוזמנות להתחיל לשאול שאלות,

אפרת תענה על השאלות ביום ראשון בערב ולבינתיים אתן יכולות להתחיל לשאול שאלות.

 

אפרת וקסלר, נשואה ואמא ל3 ילדים. 
יועצת שינה מוסמכת לתינוקות. 
מנחת הורים וקבוצות ומתמחה בגמילה מחיתולים 
דולה פוסט פארטום ומלווה נשים אחרי לידה. 
אני מעבירה סדנאות הורים במעונות וגנים בכל נושאי ההורות

וכן מלווה תהליכים פרטניים בכל הארץ. 
אשמח לענות לכל שאלה ולמי שלא הספקתי לענות

מוזמנת ליצור קשר ב-0526410143 ובמייל efratwec@gmail.com.

איזה כיף!פרח השדה
תודה רבה אפרת!
בנושא גמילה

הבת הגדולה שלי (בת שנתיים ורבע) החליטה להיגמל לפני חודשיים.
אני נמצאת בתקופה ממש לחוצה, אז חשבתי לעשות את זה בשנה הבאה, כשהמצב אצלי יהיה יותר רגוע, אבל היא החליטה לגמול את עצמה: "לא טיטול - רק תחתונים! " (בקושי בלילות אנחנו מצליחים לשים לה טיטול)
עדיין יש לה פספוסים פה ושם, ובעיקר יציאות שקשה לה לעשות באסלה (היא מתיישבת ואחרי רגע כבר מכריזה שסיימה, למרות כל הנסיונות להושיב אותה בסבלנות עם סיפורים וכד') ואחרי שהיא כבר שמה תחתונים ויוצאת מהשירותים, פתאום היא עושה בתחתונים, ואז הפרוצדורה נהיית מסובכת הרבה יותר מאשר בטיטול רגיל (וכאמור, אני בתקופה ממש עמוסה ואין לי מספיק סבלנות לזה) ..
איך לעזור לה לעשות את זה בצורה יותר טובה??

עניין פעוט נוסף, אני רוצה להרגיל אותה לעצמאות בשירותים. היא מסוגלת לעשות הכל לבד (והיא אפילו עושה את זה מדי פעם), אבל בכל פעם שהיא צריכה לשירותים היא רוצה שנעצור הכל ונבוא איתה, גם אם אני באמצע להניק את הקטנה (בת 7 חודשים, ואם מפסיקים אותה באמצע אז היא מתחילה לבכות ממש או שהיא כבר לא רוצה יותר לאכול אחרי) או משהו אחר, ואם לא באים איתה היא לא מוכנה ללכת לבד ועלולה לעשות בתחתונים.. בעלי לא תמיד נמצא בבית לעזור (כולל, לימודים, עבודה וכמובן, תפילות), כך שזה נופל עליי ומכביד עליי מאוד . מה אפשר לעשות??

תודה רבה!
פרח שדב שבוע טובאפרת וקסלר

אין ספק שתקופות לחוצות שלנו משפיעות על תהליכים שעוברים הילדים שלנו ובטח בגמילה.

אני מציעה להחזיר חיתול. לקבוע עובדה. כמו בכל גבול אחר בבית אתם ההורים מחליטים בסוף מה נכון לכם כרגע בבית ומה לא. אני חושבת שייגרם יותר נזק לבת שלך בתהליך גמילה לא נכון מאשר להציב לה עובדה ששמים חיתול ותהיה קצת התנגדות מצידה ותצטרכו להלהיב אותה על הרעיון, לקשט את החיתולים ולהקל עליה, להכיל את הקושי ולהעצים אותה במקומות אחרים. 

החלטות הוריות לעיתים לא יתאימו לילדים שלנו וייצרו התנגדות מצידם אבל זה חלק מהתפקיד ההורי שלנו.

 

לכל התייעצות אני ב-0526410143.

בברכת הצלחה רבה בעז"ה.

אפרת

 

תודה רבה!!פרח השדה
סליחה לא מסכימה אם תשובתךשני ו
סליחהמראש אני אישית לא מסכימה אם תשובתך (מניסיוני הדל) אמא לשבעה ילדים הכי גדולה 14
אני חושבת שברגע שיש מוכן להיגמל מעצמו צריך לגמול אותו גם אם הזמן לחוץ הרי תמיד להורים לחוץ נכון לפעמים יותר ולפעמים פחות אבל זה ברור שהילד רוצה את אמא בדיוק כשהיא לא יכולה כגון מניקה מכינה אוכל מסדרת.... בנוסף לכך היא אמרה תינוקת בת שבעה חודשיים זה טבעי מאוד שילד מחפש תשומת לב כי התינוקת לוקחת הרבה זמן מאמא חס וחלילה לא להשוות מה אני לא אני כי זהבה זמן לחוץ לי התינוק צריך לאכול מאכילים הילד רוצה להיגמל גומלים למה לדחות? אני אישית לא ילדתי מזמן לפני חצי שנה והבת שלי גם החליטה לגמול את עצמה עוד שהייתי בבית חולים כשחזרתי לא הסכימה להשים חיתול ואם התעקשתי היא הורידה בת שנתיים וחצי הייתה בנוסף לכך זה לא הייתה לידה רגילה אלא אם קצת סיבוכים ראיתי שאין ברירה ואמרתי אותה למרות שהייתי חלשה וממש תוך כמה ימים נגמרה לגמרי אף פעם לא היה כזה קל לגמול נכון היה לחץ אבל לדעתי כשהילד מוכן הוא מוכן ןלא כדי לסגת לקחת נשימה ולזרום איתו גם אם זה לא מתאים
לנו אח"כ יכול להיות רגרסיה ויהיה קשה יותר
נסכים לא להסכים.אפרת וקסלר

כשאמא באהו ואומרת לי שהיא בתקופת עומס מאד גדולה ולא פנויה לתהליך כךשהו-גמילה\ייעוץ שינה אני נוטה לחרר את זה, כל עוד אין דדליין (גן עירייה וכד') אני חושבת שתהליך גמילה שילחיץ את הילד ולא יתן לו את המענה הרגשי שהוא צריך יגרום יותר נזק מאשר נדחה את הדבר לכשהבית יוכל להכיל את זה.

איך מרגילים לעשות צואה בשירותים?אנונימי (2)
הבת שלי בת 3 עם תחתונים כבר כחצי שנה פיפי כמעט ולא מפספסת גם כשנמצאים בסידורים או בגינה מתאפקת עד שרצים לשירותים.
אבל עם קקי הסיפור אחר לחלוטין מההתחלה היא לא מוכנה לעשות בשירותים בכל החצי שנה הזאת אפשר לספור את הפעמים שהיא עשתה בשירותים וגם אז בדרך כלל היא מתחילה בשירותים וממשיכה בתחתון או שהיא מבקשת טיטול לעשות בו או שהיא מתאפקת עד הטיטול של השינה (בלילה היא עם טיטול צהרים היא לא ישנה בדרך כלל)
ניסינו עם מדבקות (בהתחלה עשינו לה לוח מדבקות על שירותים בכללי ועל קקי הבטחנו 2 מדבקות היא לגמרי הבינה את הרעיון והוא עבד מעולה אבל רק על פיפי שגם ככה הלך די חלק) ניסינו להבטיח הפתעה על כל פעם שתעשה קקי בשירותים וגם זה לא ממש עזר. גם להציע לה לעשות בסיר במקום הישבנון לא עבד.
יש עצות? איך עושים את המעבר הזה?
מצטרפת לשאלהאמת ואמונה
ממש אחד לאחד אותו מקרה רק שאצלנו אני חושבת שהיא התרגלה לעשות קקי בעמידה ולכן לא משתחרר לה בשירותים או בסיר.
אצלנו בת 2.8 וגמולה 4 חודשים
אמת ואמונה ראי מה שעניתי לאנונימיאפרת וקסלר


את בנדוד שליהושיבו עם הטיטול על השרותים כדי שיתרגלאנונימי (10)
לשבת. אח"כ עשו לוחור בטיטול ונתנו לו לשבת בשרותים והראו שזה יותא גם עם הטיטול ולא מפחיד. ובסוף הוא הוריד לגמרי את הטיטול..

אנונימי שבוע טובאפרת וקסלר

הרבה ילדים חווים קושי דווקא עם היציאות של קקי, זה מלווה במאמץ, לעיתים כאב בטן וזה גדול, שחור ויוצא מהגוף שלי.

אקדים ואומר שבד"כ מה שקורה להורים במצבים כאלה זה שהם כבר לא רואים את הילד אלא "ילד קקי", הבית סובב סביב זה, זו "בעיה", אנחנו חושבים שמדבקות וטבלאות יעודדו אותו ויעצימו אותו אבל זה רק להפך, זה עושה אישיו מעניין פעוט וטבעי, ועוד דבר- הורים בלי מודע לוקחים על עצמם אחריות על תהליך שאמור להיות רק של הילד ולשחרר את זה מעצמם.

אני מציעה קודם כל לשחרר. הכי חשוב. להבין שזה שלה. זה אודותיה.

כשיוצא לה קקי בתחתונים או על הרצפה, להיות מאד ענייניים לדבר, לנקות, להגיד לה להביא תחתונים נקיים לנגב וזהו. בלי "לא נורא" וגם בלי "אוף עוד פעם". כלום. פשוט ךא להתייחס לדבר הזה.

מניסיון זה פשוט מוריד את הלחץ מהילד ומעביר אליו את האחריות.

בכל שאלה אני ב-0526410143.

הצלחה רבה בעז"ה. תאמינו בה זה הכי חשוב.

אפרת

ונכון לשחרר ולהציע טיטול לקקי?או שזה יבלבל?אנונימי (2)
גמילה של ילד בן שנה ו11 חודשיםיום השביעי
הוא הראה מוכנות, רצה מיוזמתו ללכת לשירותים, עשה מספר פעמים פיפי וקקי לפני כחודשיים.
בשבוע האחרון התחלמו גמילה. אך בכל יום נאלצנו לשים טיטול למשך שעות נסיעה/ פעילות מחוץ לבית.
ככה שאת הגמילה ה"אמיתית", התחלנו רק ביום רביעי (שלשום).
הוא מפספס המון, הולך לשירותים רק אחרי שכבר עשה. מבחינת תיקשורת- הוא אומר שניה לפני שעושה.
לא נראה שמפריע לו הפיספוסים, מצד שני, כשאני מציה טיטול הוא מתנגד.

האם התחלתי מוקדם מידי?
האם יש תיקווה?
האם אני עושה טעו, שאני ממשיכה ככה בגמילה?
לי יש סבלנות. למטפלת שלו פחות (ונראה לי שזה מלחיץ אותי).

תודה מראשמ
יום השביעי שבוע טובאפרת וקסלר

בד"כ אני לא ממליצה להתחיל גמילה לפני גיל שנתיים ובטח אם אין שיתוף פעולה מהמטפלת שהיא דמות מאד חשובה בתהליך בזמנים של גן.

כמתחילים גמילה אז מתחילים, לשים טיטול חלק מהיום ,רק באוטו, רק בג'ימבורי ורק ב...מבלבל אתהילד וכך הוא לא פנוי ללמידה לכן ההמלצה היא לא להתחיל גמילה בתקופות חופשים ויציאה משגרה.

כבר התחלתם, מה עכשיו?

2 אופציות:

1. להחזיר חיתול. להלהיב אותו על העניין ולהציב את זה כעובדה. קראי תשובה לפרח השדה.

2. להמשיך. רק בשיתוף פעולה עם הגננת.

אבל-חייב שיהיו כמה ימים בבית להתנסות במקום הבטוח שלו, איתכם ההורים, אי אפשר שהגן יגמול אותו, זה לא מתפקיד הגננת. הרעיון בהתחלה הוא ליזום הליכה לשירותים כל חצי שעה-40 דק, להכיר אותו ואת שפת הגוף שלו כשיש לו פיפי ולקחת אותו. לא לשאול. לתת לו יד ולהוליך אותו לשירותיפ. לאט לאט הוא ילמד להכיר את התחושה וללכת בעצמו.

גמילה מחיתולים זה קצת כמו גמילה שלנו מהשליטה שלנו בילד. להאמין,לשחרר, להעביר אחריות ולחזק אותו המון במילים טובות.

 

בהצלחה רבה בעז"ה.

בכל שאלה אני ב-0526410143

אפרת

תודה רבה!יום השביעי
שאלה בנושא שינה-פרפר לבן
בת שלוש מתוקה ממש שמאוד קשה לה המעבר בין ערנות לשינה ולהפך.

לוקח לה לא מעט זמן עד שנרדמת וגם כשמתעוררת לוקח לה לא מעט זמן להתעורר ממש ולא להיות עצבנית מזה..

איך אפשר להקל עליה? איך אפשר להרדים אותה יותר מהר? (לפעמים ההרדמה לוקחת יותר מ3 שעות!!)
שבוע טוב פרפר לבן אפרת וקסלר

זה היה ככה גם בינקות? עוד מעברים קשים לה?

אתם עושים טקס שינה? שזה רוטינה חוזרת כל ערב שמסמנת לילד שעכשיו הולכים לישון. הטקס שינה הנכון הוא ארוחת ערב, מקלחת, סיפור\שיר ולישון.  

מניסיוני, ילד שלוקח לו הרבה זמן להירדם, משהו בתגובות של ההורים מנציח את העירות. מה קורה בהרדמה? איך היא נרדמת? יש אינטראקציה ביניכם ב3 השעות האלה?

 

 

בוקר טוב!פרפר לבן
כן.
עושים טקס שינה קבוע.
לא היו לה בעיות במעברים.. לפעמים קשה לה לעבור מפעילות אחת לאחרת..

היא מתעקשת שנשב לידה כי היא מפחדת ולכן כן יש אינטראקציה בנינו..
בוקר טוב אפרת וקסלר

כשיש האינטראקציה בין הורה לילד בשעה שאמורים לישון וודאי שהילד לא ירדם.

תעשי בדיוק מה שאת עושה היום רק בלי לענות לה, לא להסתכל עליה, רק תראי נוכחות.

תמשיכי לעדן ולשאול במייל או בטלפון

תודה רבה על האירוח!ayeletb9
הבת שלי בת שנה וחודשיים, מתעוררת כמה פעמים במהלך הלילה ונרדמת בחזרה רק בהנקה (בלילות טובים מתעוררת פעמיים ובלילות פחות טובים 4-5 פעמים). השגרה שלה בערב זה ארוחת ערב בסביבות 17:30-18:00, אמבטיה, מסדרים משחקים בסלון ושרים שיר "לילה טוב", הנקה ונרדמת. בדר"כ בסוף ההנקה היא קופצת לי מהידיים ורוצה להירדם במיטה שלנו (גרים ביח"ד עם חדר שינה אחד אז היא איתנו בחדר) כי היא אוהבת להתהפך עד שנרדמת.

בשבועיים האחרונים ניסיתי, גם בשינה שלה במהלך היום, לנסות להרגיל אותה להירדם לבד במיטה. בימים שהיא בבית (חופש, שבת) היא נרדמת בהנקה גם במהלך היום, אז מה שעשיתי זה בסיום ההנקה כשהיא מנסה לקפוץ לי מהידיים למיטה שלנו, אני ישר שמה אותה במיטה שלה. אבל כמובן שהיא לא מרוצה מהעניין, בדר"כ נעמדת במיטה ומתחילה לבכות. אני מלטפת אותה ומרגיעה אותה, מעודדת אותה שהיא גדולה ומסוגלת להירדם לבד, אחרי כמה דקות של בכי כזה היא מתעייפת, שמה מוצץ, ואחרי דקה-שתיים נרדמת במיטה.
בלילה כשהיא מתעוררת היא רוצה להירדם שוב רק בעזרת הנקה, היא נעמדת במיטה וקוראת לי או שבוכה, אני מניקה אותה והיא נרדמת חזרה תוך שניות בדר"כ. ניסיתי השבוע לילה אחד ללטף אותה ושתירדם לבד, זה הסתכם בחצי שעה של צרחות עד שהנקתי אותה והיא מיד נרדמה.

אני מאד אוהבת להניק אותה ואני לא רוצה להפסיק, אני יודעת שאומרים להפריד הנקה משינה אבל אני מפחדת שהיא פשוט תירדם בלי להתקלח.
בקיצור, איך אפשר ללמד אותה להירדם לבד ולישון לילה שלם?
שבוע טוב איילת אפרת וקסלר

נכון, חשוב מאד להפריד אוכל משינה, בטח בגיל הזה כשכבר רוב הילדים לא צריכים האכלות לילה והנקה\בקבוק הופך להרגל ו"הקשר שינה" כדי להירדם.

אני מציעה-

1. הקשר חיובי למיטה- לשחק במיטה במשך היום, שתיים שלוש דק כל פעם. מאד חשוב.

2.להפסיק להניק זו החלטה רק שלך אבל אם את גומלת אותה מהאכלות לילה אז וודאי שתפוקת החלב תרד ותספיק רק לפעמים שאת מחליטה כן להניק אותה. 

3. היא לוקחת מוצץ? חפץ מעבר אחר? חשוב שיהיה לה משהו אחר שינחם אותה כי זו גמילה לא קלה כלל. אז אם אין ללמד אותה לאהוב חיתוך בד\בובה בטיחותית וכד', ע"י כך שתשחקו איתו, שימו אותו בעגלה וקחו אותו איתכם לכל מקום, כולל למיטה וזה יעזור לה..

4. שינוי הרגלים מלווה בבכי, אין אפשרות להימנע מבכי. חשובה מאד העיקביות שלכם בתגובה, לא להוציא מהמיטה כשיטה ולהרגיע אלא להרגיע בתוך המיטה ע"י קול ומגע נעים, הזמנה לשינה ונוכחות שלכם בחדר כמובן.

5. במידה והיא ישנה צהריים שעתיים, עד 4 וחצי שעות היא כבר צריכה לישון, לשים לב כמובן לסימני עייפות ולא להשכיב אותה מאוחר מדי כי כך לא תהיה פנויה ללמידה.

 

בהתחה ההרדמות יהיו קשות ומייגעות אבל ככל שתהיו עיקביים יותר כך זה ייגמר מהר יותר.כמובן שלכל ילד מתאים משהו אחר והתשובה כללית.

לכל שאלה נוספת אני ב-0526410143.

ברכה והצצלחה בעז"ה.

אפרת

תודה רבה!ayeletb9
יש לה מוצץ שהיא מאד אוהבת, מרגיע אותה והיא ישנה איתו.
לגבי שנת צהריים, היא לפעמים עוד ישנה פעמיים ביום אבל עכשיו במעון מנסים להרגיל אותם לשינה אחת.

תודה על העצות, נשתדל ליישם בתקווה לשינוי מבורך. שבוע טוב!
בשמחה. תמשיכי לשאול ולעדכן בטלפון או במיילאפרת וקסלר


שאלה בנושא גמילה-פרפר לבן
שוב בת 3 גמולה כבר כמעט שנה מטיטולים ביום.
היתה עושה צואה בשרותים בבית ומאחרי הלידה של אחותה מתעקשת לעשות צואה בטיטול.

היא יודעת מתי היא צריכה ומרגישה אבל בבית מתעקשת שישימו לה טיטול.

מדגישה שבגן עושה בשרותים הכל. רק בבית לא מוכנה.


עוד שאלת גמילה-פרפר לבן
מתי אפשר לגמול בלילה?

אומרת לפעמים שרוצה לישון עם תחתונים. וכשמגיע הלילה רוצה טיטול.
הטיטולים שלה רטובים כשקמה.

והיא קמה בלילה לשתות מים כי היא צמאה.



תודה רבה רבה!!!
גם אני מצטרפת לשאלת הגמילה.יעל7

הבת שלי בת שנתיים וחודשיים גמולה כבר כחודשים ביום וכמה שבועות גם בלילה. יש לי 2 שאלות:

1. היא ישנה בלי טיטול בלילה אך יש לילות שהיא מה רטובה. ז"א אני מעירה אותה במהלך הלילה פעם אחת לשירותים והיא בדרך כלל עושה אך לפעמים אחר כך היא עושה במיטה.. היא מאד חכמה וכשהמיטה רטובה היא מתעוררת ואומרת לי אמא פיפי במיטה... יש לילות שהיא בכלל לא עושה ומתעוררת יבשה. כל לילה זה אחרת. אני מרגישה קצת מתוסכלת כי אני לא יודעת איך לשפר ולקדם את המצב..

2. התחלנו במעון השנה לפני יומיים. ביום הראשון היא היתה בסדר גמור. עשתה בשירותים וכו'. היום כשבאתי לקחת אותה הם אמרו ליש היא אמרה כמה פעמים שהיא צריכה קקי והם לקחו אותה לשירותים אך היא לא רצתה לעשות..( התאפקה)  ואז ברח לה פעמיים קקי בתחתונים!!! זה לא קרה כבר חודשים!!  המטפלת אמרה לי שהיא מבקשת שאביא טיטולים כדי שיוכלו להשתמש במצבים כאלו.. הבת שלי בלי טיטול בכלל כבר חודשים וזה מרגשי לי ממש נורא לשים לה שם טיטול כשהיא צריכה קקי. בנוסף הן שאלו אותי מה קורה בשינה ואמרתי שיש מצבים שבורח לה.. הם אמרו שהן ינסו יום אחד ואם בורח לה הם ישימו לה טיטול באופן קבוע בשינה..

אני ממש מבואסת מזה כי אני חושבת שזה יגרום לנסיגה והיא תתרגל שוב לעשות בטיטול ולא בשירותים!

אשמח לעצות והכוונה!!

תודה רבה!!וסליחה על האורך!!

יעל7 שבוע טובאפרת וקסלר

1. גמילת לילה בגיל הזה קשורה להרבה פונקציות?

בבסיס חייב להפסיק שתייה לפחות שעה לפני השינה וגם אז זה תלוי בעוד (ראי תגובה מעלייך)

2. אני לא מציעה לשים חיתול בשנת צהריים. היא עדיין בהסתגלות לגן החדש וזה לגיטימי שהיא מפספסת. כדאי לחכות ולבקש מהגננות עוד שבוע שבועיים. זה אכן לא נכון לעשות את זה בשלב הזה.

 

אני ב-0526410143.

ברכה והצלחה בעז"ה.

שבוע טוב פרפר לבןאפרת וקסלר

גמילת לילה זה שלב שני לגמילת יום.

הוא תלוי בהרבה מאד פוקציות כמו- שתיית מים, גנים משפחתיים, טמפרטורת גוף ובשלות ריגשית ופיזיולגית.

כרגע לשים חיתול.

שינהההאנונימי (3)
הבחורציק בן שנה ושמונה ועדיין מתעורר כמעט כל לילה (ולפעמים כמה פעמים בלילה ) ובוכה..
יש לציין שיש בחדר מנורת לילה קטנה, הוא ישן עם מוצץ. מונח לידו בקבוק מיים ודובי.

הבעיה העיקרית היא שכשהוא מתעורר בבכי הוא לא מצליח להרגיע את עצמו וזה מחייב אותנו ההורים לקום אליו. (למשל, לתת לו לבכות עד שירגע- לא עובד.. הוא פשוט ממשיך לבכות וגם מגביר את עוצמת הבכי). לפעמים זה רק לשניה קצרה (לשים לו מוצץ) ולפעמים זה לזמן ארוך יותר עד שהוא נרגע.

ביום עצמו הוא מתפקד נהדר, עצמאי מאוד וכמעט ולא צריך אותנו לתפקוד שלו.
אבל הלילות ממש גומרים אותנו...
יש עצות איך לגרום לו לא להתעורר בלילה בבכי? או לפחות להתעורר ולהרדם לבד?
בוקר טוב אנונימיאפרת וקסלר

איך הוא נרדם בתחילת הלילה? חשוב ללמד אותו להירדם עצמאית בתחילת הלילה כדי שידע לעשות את זה באמצע הלילה בעצמו.

כמו כן-לא לשים לו מוצץ בפה, אלא ללמד אותו לקחת בעצמו כי נשמע לי שהוא תלוי בכם קצת ומחכה שתשימו לו את המוצץ, כשהוא ידע לעשות את זה לבד הוא לא יהיה זקוק לכם.

איך מלמדים? קודם כל ליצור מקום קבוע למוצצים במיטה, וכשהוא קם לקחת לו את היד ולהניח אותה על המוצץ, הוא יתנגד בהתחלה ויהיה הרבה בכי כי יותר נוח שעושים בשבילך את העבודה אבל זו הדרך היחידה ליצור בו עצמאות בשינה. בשלב השני מקישים לו עם המוצץ על המזרון ובשלב האחרון אומרים "קח מוצץ" וכדאי לאט לאט להגיד לו את זה כשאתם יותר ויותר רחוקים מהמיטה שלו.

מה שחשוב זוההירדמות בתחילת הלילה, לוודא שהיא עצמאית ושהוא לוקח לבד את המוצץ גם לפני השינה.

 

לכל שאלה נוספת ב-0526410143.

ברכה והצלחה בעז"ה

אפרת

שאלת שינהרק אמונה

תינוקת בת 11 חודשים  וכמה פעמיים שלוש לינוק בלילה.

זה מתיש..

לא לוקחת תמ"ל

מתעוררת מתוך שינה ונרגעת עם הנקה ולפעמים מסכימה מים.

מוציאה את המוצץ שאני שמה לה ומוחהע"כ..

בוקר טוב רק אמונהאפרת וקסלר

איך היא נרדמת בתחילת הלילה? נשמע שהיא פיתחה תלות בהנקה ולא יודעת להחזיר את עצמה לישון לבד.

אם היא נרדמת בהנקה בתחילת הלילה אז דבר ראשון להפסיק את זה זה יגרור בכי כמובן אבל זה הבסיס.

תינוקות מצפים לאותם התנאים בלילה שאיתם הם נרדמו בתחילת הלילה.

בהמשך להחליט לא לתת הנקה כשהיא קמה, אלא נוכחות הורית, להאהיב עליה חפץ מעבר כמו חיתול או בובה בטיחותית, להרגיע בתוך המיטה ולאט לאט היא תתרגל.

אני מציינת כאן שזה מסוג התהליכים הלא פשוטים כי הנקה בניגוד לתמ"ל זה לא רק אוכל, זה חום וחיבור לאמא ולכן זה מאד קשה לאם ולתינוק.

לתת לבכות זה אכן לא פיתרון מספיק הולם אבל על גבי הפייסבוק קשה לי לכתוב הכל.

אני מציעה שנשוחח ואם תרצו להתחיל תהליך מדוייק ומקצועי לכם אני חושבת שזה יותר נכון במקרים מעין אלה.

אני ב-0526410143 או במייל.

ברכה והצלחה בעז"ה,

אפרת

גמילהאנונימי (3)
תאומים בני שנה ותשעה חודשים כמעט.
התחילו עכשיו מעון בפעם הראשונה בחיהם (היו איתי עד עכשיו)....

איך מתחילים איתם גמילה? אני חושבת שהם כבר בשלים לזה...
בוקר טוב אנונימיאפרת וקסלר

תרשי לי לשאול-איך החלטת שהם בשלים?

רק אגיד שהם התחילו גן פעם ראשונה בחייהם אז אני חושבת שכדאי לחכות עוד קצת ולראות כי אח"כ חורף וזה קצת יותר מסורבל, אפשרי אבל פחות נוח.

היי. תודה!!אנונימי (3)
אני רואה שהם שולטים על הצרכים שלהם. מחכים לעשות פיפי במקום מסוים.
אוהבים לעשות קקי כשטיטול נקי ועוד כל מיני דברים שכאלו..

האם כדאי לחכות לאחר החורף בכדי לגמול אותם? נניח סביבות פסח?
יש לציין שאני עתידה ללדת בזמן הזה..
אוקיי, מצוין.אפרת וקסלר

אני מציעה להתחיל עם אח"ה כמה ימים או בסופ"ש ולראות איך זה מתקדם, בהתחלה ליזום הליכה לשירותים ולאט לאט הם ילמדו את העניין וילכו בעצמם.

אשמח לשמוע איך מתקדם וכמובן אני כאן לכל שאלה והתייעצות!

מוסיפהאפרת וקסלר
תקופת החגים היא תקופה מצויינת לגמילה,בהנחה שתוותרו קצת על טיולים לטובת התהליך
תינוק בן חודשיים וחצי ושינה על הבטןפרח חדש
עבר עריכה על ידי פרח חדש בתאריך כ"ט באב תשע"ו 13:28
התינוק שלי יושן הרבה יותר טוב כשהוא על הבטן. כשאני שמה אותו על הגב, אז הוא לא יושן יותר מ40 דק וגם קרה כמה פעמים שהוא כמעט נחנק מהפליטות שלו.
האם במקרה הזה עדיף להשכיב על הבטן? או שיש דרך להשכיב על הגב שיהיה גם בטוח וגם שיישן טוב?
הוא רק יונק ולוקח מוצץ.
בוקר טוב פרח חדשאפרת וקסלר

ביום כל עוד את בסביבה והוא בהשגחה אין בעיה שהוא ישן על הבטן.

בלילה עפ"י הוראות משרד הבריאות זה מסוכן.

את כולה לנסות עיטוף. עיטוף נותן תחושת רחם וחום ומאד עוזר לתינוקות לישון טוב על הגב. עיטוף זה רק על הגב, בשום אופן לא על הבטן. ולשים לב שלא חם לו מדי. יש סרטונים ביוטיוב שמראים במדוייק את השלבים.

ברכה והצלחה בעז"ה.

אני ב-0526410143

סליחה על הפלישה.. עוד עצה - היינו באותו מצבאנונימי (18)

ילד שפולט הרבה גם מתוך שינה, ונחנק מזה, וזה מעיר אותו מהשינה, שלא לדבר על חשש הסכנה.

הגבהנו את הראש שלו - זה מסוכן לשים כרית, אבל מתחת למזרון אפשר לשים הגבהה, מגבת מקופלת או משהו דומה כך שהמזרון יהיה אלכסוני והראש יהיה גבוה מהרגליים. אמנם הוא "החליק" לצדדים תוך כדי שינה והייתי צריכה "לסדר" אותו מידי פעם. אבל הרגיע אותו והפחית את ההתעוררויות,  ובעיקר הרגיע אותי מהפחד שייחנק.

שלום ותודה מראשש א
הבת שלי בת שנתיים וחודש ולא מעיזה לעשות צרכיה מחוץ לטיטול..
מוכנה לשבת עם טיטול על הסיר ולהושיב את הבובה שם ולהבטיח לה שוקולד ;)
מוכנה לפעמים גם שאוריד לה את הטיטול ומתיישבת שם ל2 דקות.
היא מודעת למתי צריכה לעשות צרכיה (צואה. לא שתן).
היא הבכורה והיתה הגדולה בקבוצה במעון כך שלא היה לה ילד ללמוד ממנו.
האם היא לא בשלה ולהפסיק, או להמשיך לנסות?
היו כבר פעמיים שכשרצתה להתפנות הצעתי לה לשבת והסכימה (כי הבטחתי שוקולד אם תעשה והיא הבינה את התנאי היטב), ואז לא הצליחה וזה גרם לעצירות, אז הפסקתי לנסות להציע כשבאמת צריכה.

ולגבי שינה- היא ישנה כ12 שעות בלילה, ובבוקר- כ4 שעות אחרי שהתעוררה נהיית עייפה ברמות ובןכה ומשתגעת (אם לא קלטנו בזמן שעייפה ולא השכבנו מייד).
ואז ישנה כשעתיים (לפעמים יותר).
אני לא יודעת אם זה רק בתקופה האחרונה ככה, או גם כשהיתה במעון זו היתה הרגשתה. עכשיו שהיא בחופש אני שמה לב לזה שכל כך מהר היא נהיית עייפה, ועוד אחרי שנת לילה טובה.
זה תקין או שאולי חסרים ויטמינים?


תודה רבה!
בוקר טוב ש אאפרת וקסלר

אני מציעה לרדת מהנושא, א להזכיר את זה ולהחזיר חיתול. נשמע שמתהליך טבעי זה הפך לאישיו בבית.

במצבים כאלה זה רק לשחרר את זה ולחזור לזה בהמשך.

לגהי שינה-תראי מה קורה עכשיו שהיא חזרה לשגרה. בחופש זה משהו אחר.

 

אני ב-0526410143

ברכה והצלחה בעז"ה.

אפרת

קושי להירדם לפעוטה בת שנה ושמונהאנונימי (4)
הבת שלנו בת שנה ושמונה, יש לילות שרק אחרי שעה וחצי או שעתיים היא נרדמת, בוכה הרבה ולא רגועה,
בדרך כלל בעלי נמצא לידה עד שנרדמת ולפעמים היא כבר עושה שטויות מרוב עייפות, משתוללת,שורטת את בעלי..
מה אפשר לעשות כדי שתירדם יותר בקלות ובלי בכי?

סליחה על הפלישה -רק שאלה- היא ישנה צהריים?מעין אהבה
כן, ישנה בצהרייםאנונימי (4)
שעתיים ולפעמים שלוש שעות
זה המון לגילה...אצלינו היה אותו סיפור-מעין אהבה
הרדמות ארוכות וסיוטיות....

הפסקנו שנת צהריים לגמרי (ישנה שעה-שעה וחציז)
נשפכת ב7וחצי- 8 בקלות ב''ה.

ולפני היתה ישנה רק ב22:00-23:00 כשהיינו כבר שפוכים מעייפות..

3 שעות זה המון המון.
תנסי להפחית לשעה . ולדעתי כבר ישפיע.
ומקסימום להעיר הכי מאוחר ב3וחצי.
אבל תתמידי בזה -אל תנסי פעם אחת ותגידי שלא השפיע. לפחות שבוע רצוף.

ואם לא עוזר תורידי לגמרי.

ממליצה מאוד מאוד.
יהיה לה קשה בהתחלה.
כל פעם שיש משבר עייפות נתתי שלוק...הגוף התרגל לאט לאט והיום יותר קל
בוקר טוב אנונימיאפרת וקסלר

איך היא נרדמת בתחילת הלילה? היא ישנה צהריים?יש טקס שינה?

נשמע ששיש אי סדר בכל מה שקשור לשינה, חשוב מאד לייצר טקס שינה וללמד אותה להירדם עצמאית.

מציעה שנשוחח וכי מורכב לכתוב על דפי הפייסבוק. ראי מעלייך תשובות שכתבתי, ושוב כל יד שונה וחשוב להתאים לו תהליך ללימוד הירדמות עצמאית משלו.

אני ב-0526410143

אפרת

אני מוסיפה, עוברת על השרשור שובאפרת וקסלר
היא ישנה צהריים? כמה? מתי אתם משכיבים ללילה?
בנושא גמילהר.א
בן שנתיים ועדרה חודשים מוכן לעשות צרכים רק בסיר ובשום אופן לא מוכן לשבת על האסלה גם לא עם אסלון,מה לעשות?
בוקר טוב ר.אאפרת וקסלר

אפשר להבין אותו הישבנון\אסלה נמצאת גבוה יותר וזה מרגיש להם פחות בטיחותי.

זה מפריע לו בתפקוד היומיומי בבית או בגן?

אם לא-זה יגיע, פשוט לא לדבר על זה.

אני ב-0526410143

ברכה והצלחה בעז"ה

אפרת

איזה כיף תודה רבה!מזמור שיר

היי אפרת,
תינוקת בת חודש (ילדה ראשונה),
בלילה היא נרדמת עלינו בידיים וכשמעבירים אותה לעריסה מתעוררת אחרי חצי שעה בבכי ונרדמת שוב רק בידיים, באים להעביר ושוב אותו סיפור.
ביום יש פעמים שזה ככה ויש פעמים שהיא ממשיכה לישון בעריסה.
בנוסף, גם כשהיא ישנה עמוק היא פשוט זזה מלא עם הידיים והרגליים ומתעוררת מזה.

יש משהו לעשות או שזה פשוט הגיל וזה יחלוף?


תודה רבה

בוקר טוב מזמור שיראפרת וקסלר

קודם כל מזל טוב! תרוו נחת!

בגיל הזה יש להם רפלקס שנקרא רפלקס מורו וזה בדיוק מה שאת מתארת, הקפיצה עם הידיים והרגליים תוך כדי שינה.אני מציעה להשתמש בטכניקת עיטוף (יש ביטיוב סרטונים), זה עוזר לתחושת רחם וכך גם לרפלקס מורו.

בגיל חודש עדיין לא מייצרים הרגלים שינה, כל מה שהם זקוקים לו בגיל הזה זה תנאים מקסימלים להסתגלות בעולם, חום, אמא ואוכל. 

לאט לאט תפרידי אוכל משינה ותכניסי הרגלי שינה טובים.

ברכה והצלחה בעז"ה

אפרת-0526410143

 

תודה רבה אפרת מזמור שיר

כיף לשמוע שזה נובע מרפלקסים תקינים ב"ה!
אני קצת חוששת מעיטוף אבל אנסה בכ"ז אולי במהלך היום.
תודה רבה וחודש טוב ומבורך

אין ממה לחשוש יקירתי.אפרת וקסלר
תקראי קצת מחקרים על זה, זה מדהים כמה שזה חיוני.
שאלה בנושא גמילה.|לא עושה בשירותים|ילד כבר בן שלוש וחצי(!)אנונימי (5)
ועושה קטנים רק באמבטיה. אנחנו עושים אמבטיה 3פעמים ביום כדי שיעשה פיפי.

השבוע שיכנעתי בפרסים ישב על האסלה, כבר לא מפחד לשבת. אממה-לא יוצא לו כלום.
אחכ ישב בסיר עשה מעט. (הרגשתי שזה התקדמות שעשה בלי אמבט-זה נכון שזה התקדמות בכלל?)
אבל ממשיך לעשות באמבט.

האם בתור שלב ראשוני להרגיל לסיר?
או להמשיך לשכנע בשירותים?






ולגבי "גדולים" אומר מתי שיש ומבקש טיטול.

מה עושים?
אני נואשת!!
אשמח לעזרה /הכוונה!

תודה רבה לך יקרה!
בוקר טוב אנונימיאפרת וקסלר

אני מזמינה אותך ליצור קשר ב-0526410143 ולקרוא תגובות מעלייך שדומותלסיטואציה שלך.

ברכה והצלחה בעז"ה

אפרת

תודה אני יעבור על התגובותאנונימי (5)
במקרה הצורך אתקשר!
שאלת גמילה לבת שנתייםאנונימי (6)
שלום ותודה רבה על העזרה!
הבת שלי בת כמעט שנתיים, מראה מוכנות מסוימת. מדברת על הצרכים וממש רוצה לשבת בשירותים. אנחנו נותנים לה סתם "להנאה" לשבת אבל לא עושים הרבה מעבר.
בעז"ה אני צריכה ללדת עוד כחודשיים ולכן אני מעדיפה לא להיכנס לזה עכשיו ומאוחר יותר לפעול בנושא. האם אני עושה נכון? האם באמת כדאי לחכות או בגלל שהיא מראה מוכנות כדאי כבר להתחיל? לא יודעת כמה אנרגיות יהיו לי בתקופה הקרובה בשביל זה.
בוקר טוב אנונימיאפרת וקסלר

הייתי בהחלט מחכה לפסח ההבא ולהתחיל גמילה אז. את בחודשין האחרונים ואז לידה וזה זמן לא פשוט להתחיל תהליך, מה גם שהיא בטח החלה עכשיו גן חדש אז כדאי לתת לה את הזמן.

כולם בסוף נגמלים.

אני ב-0526410143.

ברכה והצלחה בעז"ה.

אפרת

תודה רבה!אנונימי (6)
אנחנו במצב דומהחנה צוריה
רק שאני חודש וחצי אחרי לידה,והגדול בן שנתיים אומר כשהוא עושה בטיטול,אבל גם התחיל עכשיו מעון,וגם אני אחרי לידה,אז לא רוצה הכל בבת אחת,ולכן כנראה שנחכה כבר לתחילת הקיץ הבא,אלא אם כן נראה שבחגים הקרובים יהיה שייך,אבל בגלל שהוא בן,ואומרים שבנים יותר קשה לגמול,ועוד השילוב של הדברים החדשים,אז כנראה שבאמת נחכה כבר
שתי שאלות לא קשורותבעיתה אחישנה

1. תינוק בן שלושה חודשים שלא מוכן לשבת בכלל באונברסיטה או טרמפולינה- רוצה רק בידור כל הזמן. במהלך היום נרדם רק בידיים של אמא וישן רק בידים- בהעברה מתעורר. בלילה ישן נפלא כרוך (יכול לישון גם 7 שעות ברצף ). האם אפשר לכרוך גם ביום או שזה לא בריא. עצות אחרות יתקבלו בברכה. 

 

2. ילד בן שנתיים ושלושה חודשים- מפחד מאוד משירותים. מאוד אוהב את החיתול. איך ניתן לעודד או להכין לגמילה. אני לא דוחפת שיגמל כעת אך הייתי רוצה למצוא דרכים להרגיל אותו לרעיון ולהרחיק אותו מהפחד. יצויין שהוא מבין שההורים הולכים לשירותים ומה קורה שם. 

ערב טוב בעיתה אחישנה אפרת וקסלר

לגבי התינוק בן ה3 חודשים-יש תינוקות כאלה, בעלי מזג וטמפרמנט שלא יכולים לרגע לנוח "ולהעסיק את עצמם", זה לא אומר עליהם הרבה, זה מטיש אותנו ההורים ללא ספק אבל אין הרבה מה לעשות, הוא מאד קטן וזקוק לך. תנסי לשים אותו במנשא וכך לפנות לעצמך את הידיים ולהמשיך בעיסוקייך. באמת לא קל...

לגבי הירדמות בעיטוף אין שום בעיה, רק מזכירה להשכיב אותו אך ורק על הגב ולוודא שלא חם לו מדי.

 

לגבי הילד בן השנתיים- אני לא רואה סיבה להאיץ בילד תהליך אלא אם יש סיבה מוצדקת לעשות זאת, כמו כניסה לגן עירייה וכד'.

מה שאת יכולה לעשות בשביל קצת לעזור זה לקרוא לו סיפורים בנושא, לדבר איתו מדי פעםף להגיד לו שאת הולכת לשירותים, להראות לו את החיתול של הקטנה, לדבר על איברי הגוף וכד'.

הכי חשוב בנחת. זה יבוא לבד בעז"ה.

 

אשמח לשמוע איך מתקדם!

עוד שאלת גמילה..פלספנית

בעזהי"ת

 

הלל בת שנתיים. ילדה חכמה ובוגרת מאוד.

בסביבות פסח הורדנו לה כמה פעמים את החיתול אחה"צ אחרי הגן, אחרי איזה שבועיים הבנתי שאי אפשר כשזה רק אחה"צ והפסקתי. 

לפני קרוב לחודש היא סיימה את הגן ומיד באותו היום הורדנו חיתול. אממה- היא מפחדת נורא נורא מהשירותים ומהסיר. בהתחלה לא הסכימה בכלל לשבת. בהתחלה היא עשתה המון ואחרי שעשתה אמרה "אוי פיפי". אח"כ הגיע שלב ההכחשה: הייתה עושה וממשיכה כאילו כלום. 

אח"כ היא למדה לזהות כשהיא צריכה ופחדה מאוד מהרגע שזה יוצא; התאפקה התאפקה עד שהייתה חייבת, רצה בכל הבית רקדה ואז נעמדה בחוסר אונים ושיחררה במסכנות, בכתה "אוי פיפי"..

עברנו תהליך והיא התקדמה.

עכשיו היא מוכנה לשבת בסיר כשמציעים לה; משחקת בזה הרבה ("דובי עושה בסיר. יופיי!!"), אבל כשהיא צריכה לעשות- בורחת מהסיר כי מפחדת לעשות בסיר. באסלה לא מוכנה לשבת בכלל.. (עם ישבנון)

היא כבר לא מפחדת מהרגע שזה יוצא- היא עושה ואז אומרת לעצמה: יופי, נהדר!! כלהכבוד הללי עושה פיפי!! או שהיא יושבת בסיר, קמה בלי לעשות כלום- "כל הכבוד הללי! נהדר!! עשית פיפי!!". לפעמים כשהיא עושה על הרצפה אני אומרת אוי אוי אוי והיא אומרת- אוי מלוכך.. להביא מגבונים.. תנקי.. אמא עצוב.. שמה לבד את התחתונים בכביסה. 
חשוב לציין שהיא ממש מחזיקה- היא כבר לא עושה קצת כל חצי שעה אלא שלוש-ארבע פעמים ביום במרוכז, עם להגיד לפני אבל בלי לשחרר בתוך הסיר. ישנה צהריים עם תחתונים וקמה יבשה תמיד (אולי פעם 1 עשתה בשנ"צ). ישנהבלילה עם חיתול אבל הרבה  פעמים קמה יבשה בבוקר. מבחינתנו להוריד חיתול לילה..

קקי כמובן קשה לה יותר לשחרר והיא עושה בתחתונים לרוב, לפעמים אנחנו מצליחים לתפוס אותה ברגע המתאים שהיא כבר התחילה לעשות אבל עוד לא ברח ומניחים מתחתיה את הסיר שהקקי ייכנס, ואז היא מאושרת "כוהכבוד הללי עשתה קקי בסיר!" אבל לפני שעושה לא מוכנה שנקרב אליה את הסיר.. 

 

ועכשיו ל3 שאלות:

א. איך עוזרים להתקדם ולשחרר את הפיפי בסיר?..   

ב. הבעיה היותר גדולה: היא התחילה מעון חדש השבוע. מראש נאמר שזה כיתה של חצי גמולים- הכיתה של הגדולים. באמת יש שם איזה 5 גמולים.. אממה?? כשבעלי הביא אותה הוא סיפר את מצבה, מיד אמרו לו- אין גמילה בתחילת שנה ושמו חיתול ברור לי שזה יבלבל אותה נוראא ועד שהתקדמנו ככה. החיתול שהם שמו לה היה יבש לגמרי ב2 בצהריים..  אני עוד לא הגעתי ללדבר איתם, רק בעלי בינתיים.. יש משו שאנחנו יכולים לומר?.. הצעתי תחתוני גמילה (שלא יהיו שלוליות) וגם לא הסכימו.. 

ג. במידה ובמעון ישימו לה חיתול למרות ההתנגדות שלנו. להמשיך בגמילה אחה"צ  ובלילה או לוותר ולחכות שישתפו פעולה?..

 

תודה רבה!!

יקירתי, זה נורא ארוך ומורכבאפרת וקסלר

אני לא אוכל לענות מקצועית על כל זה. אני יותר מאשמח לשמוע ממך ב-0526410143.

 

מתי אפשר להתקשר?..פלספנית


בשעות הערב ואם אני לא עונה לשוח הודעהאפרת וקסלר


תינוק בן שנה שקם כל שעה-שעתיים +גזים כואבים+נרגע רק בהנקהמעין אהבה
מתוק בן שנה. מאז שנולד קם בלי סוף בלילה...לפעמים כל שעה . לפעמים אםילו פחות משעה. ולפעמים שעתיים. יותר מזה-זה נדיר.
רוצה רק לינוק-ולא מרעב...פשוט יש לו גזים שכואבים לו וההנקה עוזרת להם לרדת למטה או סתם מרגיעה אותו.
לפעמים יונק ואז מתחיל להתפתל ולבכות ורק בסוף נרדם איכשהו עלי.

מוצץ יש לו אבל לא ממש מוכן בטח לא במקום הנקה.
בעלי מנסה לקחת אותו ויכל גם שעה שלמה להיות איתו אבל הוא בוכה ונרדם רק עליו במנשא בסוף ואז שוב קם..קיצר ממש לא יעיל.
במיטה אם אשים אותו הוא פשוט עומד.ובוכה.

במשך היום יונק וגם אוכל אוכל רגיל.
הכאבי בטן מאז שנולד ורק בלילה. הם די מוזרים.
אבל הם בוודאות גזים.שומעים ומרגישים את הבועות יורדות בבטן וכשמשחרר מוקל לו..רק שלפעמים זה לוקח לילה שלם.
גם עם הגדולה עברנו אותו סרט.
משהו לא מוכר לאף רופא ואף אחד ...

אבל אולי לך יש כיוון איך לגמול אותו מהנקת לילה. ושיפסיק לקום.
גם כשבעלי לוקח אותו והוא לא יונק הוא עדיין קם...

ובעיה קטנה נוספת- הבת בת השנתיים ישנה בחדר הסמוך ומתעוררת אם הוא בוכה הרבה...ואז זה בכלל סרט...אז יש גם קושי מהכיוון הזה...

אשמח לעצות...אני עייפה....


שכחתי לכתוב מתי ישן-מעין אהבה
נרדם בערך ב8.
ואחרי שעה כבר מתעורר שוב..

בבוקר קם ב7 ער איזה שעה ונרדם ב8 לעוד פחות משעה-שעה מקסימום.

ישן בבוקר שעה בסביבות 11וחצי-12.
ובצהרים עוד שעה בערך ב2וחצי-3.

נרדם בעיקר בהנקה.יכל גם במנשא ולפעמים גם בעגלה.
במיטה רק באמצע הלילה לידי ואז מעבירה למיטה שלו
הייאפרת וקסלר

אם יש לו בעיית גזים כדאי ללכת לבדיקה אצל גסטרו ולעזור לו תרופתית או לשיטת "מח אחד"כדי לדעת למה הוא רגיש ולהמנע לאכול.

עד שהרגישות הזו לא תחלוף אנחנו לא יכולים ללמד אותו להירדם בעצמו כי הוא כאוב.

אשמח לייעץ יותר במדוייק ולשלוח אותך לאנשי מקצוע טובים שיוכלו לעזור.

בריאות ולילות טובים

מאיפה מתחילים??אנונימי (7)

הבת שלי בת שנתיים ו8 חודשים. התחילה עכשיו גן..

עדיין עם טיטול.

ניסיתי כמה פעמים להציע לה ללכת לשירותים (יש גם ישבנון), אבל היא לא כ"כ בעניין.

אשמח לעצות, מה סדר הדברים. איך לעשות את זה הכי פשוט שאפשר.

בת בכורה, אם זה משנה..

תודה רבה!

היי אנונימיאפרת וקסלר

היא לא מראה התעניינות? ולמה חשוב לך לגמול אותה כעת?

היא התחילה גן חדש? 

הי אפרת,אנונימי (7)

כן. היא עכשיו עלתה לגן עיריה..

היא מתלהבת מתחתונים, אבל חוששת ללכת לשירותים.

אשמח אם אפשר שתכתבי את השלבים לגמילה טובה.

תודה רבה!

 

תשלחי לי למיילאפרת וקסלר
יש לי זמן עכשיואפרת וקסלר
היא עלתה לגן עירייה ומפספסת בגן? איך הולך לה?
אני מציעה לרכז כמה ימים בבית שהיא תהיה בלי חיתול ולהתחיל גמילה.
בהתחלה ליזום איתה הליכה לשירותים כל 40 דק בערך ך, לתת לה יד ולהוביל אותה לשירותים או לסיר. המון חיזוק חיובי ומתן עצמאות בדבר הזה, תני לה להתנסות, לשבת הרבה זמן, לגעת בעצמה, זה חלק מתהליך הלמידה.
כשיש פספוס-להיות מאד ענייניים ללכלוך כביכול, לנקות, להגיד להביא תחתונים נקיים וזהו.
לאט לאט היא תקלוט את העניין ותלך בעצמה. כדאי לשוחח עם הגננת ולבקש לקחת אותה בזמנים קבועים בגן, לפני התפילה,אחרי המפגש, לפני האוכל,,לפני החצר וכד' כדי שהיא תתרגל לאט לאט.
שירים וסיפורים זה נחמד וטוב, אבל לא להשתגע עם זה.
ממש ממקום שמאמין בה וביכולת שלה. חיזוק חיוב בשפע.
כאן לכל שאלה בהמשך
אפרת
וואו. איזו מדהימה! תודה רבהאנונימי (7)

הגננת אמרה להשאיר אותה עם טיטול ולא להתחיל גמילה.

עד שהיא תתרגל קצת לגן..

אני כנראה צריכה הרבה אומץ, פניות, סבלנות ואמונה כדי שזה יצליח!

הגננת מוכנה להחליף חיתולים בגן עירייה?אפרת וקסלר
כן. אין כ"כ אופציה אחרת..אנונימי (7)


שאלות על גמילהאנונימי (8)
אני חודש וחצי לפני לידה שביעית והבן בגיל שנתיים+9 לא רוצה לדעת כלום על השירותים. בכלל לא רוצה לנסות לשבת.
השאלה היא איך יודעים מתי הוא יהיה מוכן? הבטחתי פרס, סיפרנו סיפורים.....וכלום. לחכות עד שיהיה בן 3? נראה לי מאוחר מדי!!!
עוד בעיה: הבן בגיל 4 היה גמול לגמרי... בלילה בכה ולקחנו לשירותים, ואחרי שהחלפנו חדר, קם רטוב כמעט כל יום. יש קשר בין הדברים?
איך מרגילים אותו עוד פעם? הוא ילד שישן עמוק...
תודה רבה! אני מקווה שאמצא פתרונות!
היי אנונימיאפרת וקסלר

קודם כל שיהיה בשעה טובה בעז"ה ובידיים מלאות!

לגבי הילד בן השנתיים- בעיניי ככל שתורידו לחץ ותתנו לו את הזמן ךהתבשל על זה זה יהיה נכון יותר, כל עוד דדליין שמחייב גמילה אני לא רואה סיבה לדחוק בו.

אפשר בהחלט לספר סיפורים, לדבר על איברי הגוף ולהסביר על קקי ופיפי וכד' אבל לא יותר מזה. וככל שזה יהיה יותר אישיו הוא יותר יתכווץ, לדבר על זה בצורה טבעית יותר נכון לטעמי.

לגבי בן ה4-יש ילדים שהסתגלות למיטה חדשה וסביבה חדשה גורמת לפספוסים. אני מציעה קודם כל להאהיב עליו את המיטהוהחדר החדש ע"י משחק משותף בחדר ובמיטה ודבר שני כמובן לדאוג שהוא כמובן לא שותה כשעה לפני השינה.

 

אשמח לשמוע איך מתקדם.  

תודהאנונימי (8)
תודה רבה על התשובות! כל הכבוד שענית לכולן...
שינה לתינוקת בת שנהקינמונית
היי,
אשמח לרעיונות איך להרדים מצוקה בת שינה שנרדמת רק באווירת הנקה(יונקת,מסתובבת ונרדמת,רק לידי).
צורחת ובוכה כשמנסים לשים במיטה, בצהריים נרדמת סבבה במעון אבל לנו לא עבד.
שיטת הרם הורד רק החריפה את הבכי.
תודה רבה
ערב טוב קינמוניתאפרת וקסלר

זו שאלה רחבה מאד ומסובך לי לענות עליה כאן. עניתי לכמה מעליי בצורה מאד בסיסית, תקראי מה כתבתי להן, אני מאד מאמינה בהקשבה לילד ולמה שמתאים לו, מה שתכתבי למעלה מאד כללי.

אני יותר מאשמח לשוחח איתך ולעזור טלפונית0526410143

אפרת

ממשיכה את התשובהאפרת וקסלר
לגמול מהנקה זה תהליך לא פשןט. בטח אם היא ישנה איתכם. לכל ילד מתאים משהו באחר.
תפני אליי במייל או בטלפון ונחשוב יחד מה נכון לה.
תינוק בן שנה ושמונה שמתעורר בלילה מספר פעמיםיעל מהדרום
לק"י

עדיין יונק. אצלי נרדם בדר"כ בהנקה.
גם בלילה מתעורר, יונק, נרדם.
הבעיה היא שזה יכול לקרות גם 4-5 פעמים.

אין לו שעות שינה מסודרות בכלל...
מקווה שבמעון שנת הצהריים תסתדר.
והשאלה כמובן- איך גורמים לו לישון רצוף?...יעל מהדרום
לק"י

בפועל, אין לי כח כבר לקום בלילה, ומצד שני אין לי כח לעשות שינוי.
יעל מהדרום שלוםאפרת וקסלר

כמו שתכתבי לזו מעלייך, קשה לי מאד לענות על שאלה כזו מקצועית כי לכל תינוק מתאים משהו אחר. אני אשמח אם תיצרי קשר ואעזור טלפונית-0526410143

עניתי בתחילת השרור לכמה בצורה מאד בסיסית מה לעשות, תעייני

אפרת

טוב, תודה...נראה כבריעל מהדרום
יעל מהדרוםאפרת וקסלר
תשלחי לי למייל או שתתקשרי, לגמול מהנקה בגילאים כאלה דורש עבודה רגשית ולא רק התנהגותית ולכן אשמח לשוחח ולענות טלפונית בצורה מסודרת יותר.
שלום ותודה. יש לי תינוק בן 9 חודשים שכל הלילה קם לינוקאנונימי (9)

יש מה לעשות בנידון?

ערב טוב אנונימיאפרת וקסלר

כנ"ל ל2 האמהות היקרות ששאלו מעלייך. ייעוץ שינה שקשור בהנקה הוא מאד מורכב, יותר מתהליך "רגיל" ולכן אני מזמינה אותך ליצור קשר ואשמח לעזור טלפונית-9526410143

 

עניתי בתחילת השרשור ונתתי כמה כללי בסיס, תעייני

שלום. ילדה בת 2.5 המסרבת לעשות בשירותים. רק לפספס...אנונימי (9)

היא עולה לגן. יש מה לעשות במצב כזה?

ערב טובאפרת וקסלר

מתי התחלתם גמילה? איך אתם מגיבים לפספוסים?

שאלת גמילה בבקשה.*קומי אורי*
ביתי בת 2.9, עלתה לגן צעירים.
את כל הדיבור על הגמילה התחלנו לפני כמה חודשים.
תשומת לב לפיפי, קקי וכו'.
אחרי פעם אחת שעם הרבה רצון טוב ישבה בשירותים עשתה צואה היא ממש נבהלה ומאז לא מתקרבת לשירותים.
קנינו סיר, מידי פעם יש לה רצון טוב לשבת עליו אבל היא לא עושה כלום.
היא יודעת להגיד שהיא עושה פיפי וקקי אבל לא מוכנה לשחרר בלי טיטול.

עכשיו בגן אין תנאי החלפה, יש הרבה לחץ מצד הצוות שהילדים יהיו גמולים.
אני משתדלת לא ללחוץ עליה אבל בתכלס אני חייבת לגמול אותה בקרוב.
(אני גם צריכה ללדת בקרוב והייתי שמחה שתהיה גמולה..)

לעצתך אודה!
קומי אוריאפרת וקסלר

היא נכנסה ממש עכשיו לגן עירייה?

תצרי איתי קשר יקירתי, זה מאד חשוב לטפל בזה במיידי כדי לא חלילה לגרום נזק.

אני -0526410143

אפרת

ילד בן 4 וחציפרח חדש

בני בן 4 וחצי

הוא כבר נגמל מזמן ביום ובלילה

מה שקורה, במשך היום הוא לא תמיד זוכר ללכת לשירותים, במיוחד אם הוא מאוד עסוק במשחקים ובעיסוקים שלו

הוא יכול להתאפק שעות

עד שפתאום אני רואה שקצת רטוב לו כי התחיל כבר לטפטף 

לפעמים הוא חוזר מהגן עם ריח לא נעים של פיפי (שוב, הוא לא ממש עושה הכל בתחתונים, אבל יוצא לו קצת...)

וכשאומרים לו לך לשירותים הוא ישר יגיד שהוא בכלל לא צריך

מה עושים במקרה כזה? איך מלמדים אותו שחשוב לשים לב ולעצור באמצע העיסוקים וללכת לשירותים?

 

 

ערב טוב פרח חדשאפרת וקסלר

תופעה מאד נפוצה וכשחושבים על זה הגיונית

קשה ומבעס לעצור באמצע פעילות לפיפי\קקי. 

בגן אין לך שליטה אבל בבית אני מציעה פשוט ליזום ולקחת אותו כשאת רואה שהוא לא עשה כבר הרבה זמן, לתת לו יד ולהוביל אותו לשירותים. אם יש התנגדות-לשחרר. זה שלו. הוא ילמד עם הזמן. אפשר רק לדבר איתו עניינית כשזה קורה, "יש כאן ריח לא נעים חמודי בוא נחליף" ותו לא. זה הגוף שלו,תני לא את העצמאות שלו בדבר הזה.

וזה עובר יקירתי. ממש עובר.

 

אשמח לשמוע איך אתם מתקדמים!

אפרת

בת שנה וחצי שלמדה לצאת מהלולאנונימי (11)
עוד לא שאלו בכיוון הזה, אז שואלת...

הגדולה שלנו בת שנה וחצי, נבונה, מתוקה ושובבה, למדה לפני שלושה שבועות לצאת מהלול.

עד אז, היו לה ב"ה הרגלי שינה טובים בסה"כ, ומגיל ממש מוקדם ישנה לילה שלם (פעם בכמה זמן יש תקופה של שיניים או דברים שלא עלינו מה הם ומפריעים קצת, אבל זה יוצאים מן הכלל).
ההשכבה שלה כללה מקלחת, בקבוק, ואז היינו שמים אותה במיטה ויוצאים. וככה היא הייתה נרדמת. מקסימום נעמדת מידי פעם אך הייתה נשכבת כשאמרנו לה. ממש חלום...

מאז שלמה לצאת, הכל השתבש לה. המיטה הפכה להיות ממקום
המשךאנונימי (11)
המיטה הפכה להיות ממקום שישנים בו למקום שיוצאים ממנו. ההשכבה במיטה רק מעוררת אותה. גם אם היא מאוד עייפה, ברגע שנכנסת למיטה, היא מקבלת מרץ לקראת האתגר של היציאה.
העניין הוא שזה גם לא שהיא לא רוצה להיות לבד. היא יוצאת גם אם יושבים לידה.

בהתחלה, ניסינו שיטה של להחזיר אותה כל פעם כשיוצאת, אבל לא עמדנו בזה. ואז התחלנו לשבת לידה ופשוט לא לתת לה לצאת.
עכשיו הגענו למצב שהיא שוכבת כשאנחנו לידה ושרים לה, אבל עדיין לוקח לה המון זמן להירדם! כאילו היא שכחה איך הולכים לישון בנחת (מה שהיא ידעה מצויין לעשות לפני כן) . היא רוקדת עם הרגליים, ומסתובבת, ולא נותנת לעצמה מנוחה כדי להירדם... (לא נראה לי שיש תולעים, אם כי יש לה עוד שיניים שצריכות לצאת).

אז איך אפשר להחזיר אותה להירדם בעצמה?
אנחנו מתכננים להעביר אותה למיטת מעבר. האם זה צעד נכון? בתקווה שחוסר האתגר ביציאה מהמיטה יעזור לה ללכת לישון בנחת.

עוד פרטים. לפני חודשיים נולדה לה ב"ה אחות, אבל עד חודש אחרי הלידה הכל היה כרגיל. אני לא חושבת שיש ממש קשר.
אחרי שכבר נרדמת היא ישנה ב"ה טוב.
לרוב לא ישנה שנת צהריים ארוכה (סביב שעה ורבע).

תודה רבה רבה!
אנונימיאפרת וקסלר

היא מנסה לצאת מהלול גם בלילה? 

לאאנונימי (11)
זה רק בהשכבה.
בלילה היא ישנה טוב ב"ה. מחפשת מידי פעם את המוצץ שנופל (לפעמים מוצאת בעצמה, לפעמים אנחנו מביאים לה), אבל מתוך שינה.
אוקייאפרת וקסלר
ואיך את מגיבה? לעיתים הורים צוחקים תוך כדי ה"אני לא מרשה לטפס!", במקום להיות מאד אסרטיבי כשזה קורה.
ואולי לנסות לשבת לידה.
תתקשרי במשך היום ואפרט לך בצורה מסודרת מה לעשות.
שאלת גמילה...הריונית קטנה
בת שנתיים וחצי.
במשפחתון שלה היו ילדים גדולים יותר שהתחילו גמילה ועשו בשירותים. מאז היא גם מבקשת לעשות בשירותים, אז חיכיתי שתיגמר המסגרת ונוכל לגמול אותה.
לפני כשבוע וחצי, הורדנו לה טיטול לגמרי. ומאז היא מפספסת הרבה. היא בקושי מבקשת לעשות פיפי מעצמה, אנחנו מדי כחצי שעה מזכירים לה ללכת לשירותים אבל היא טוענת שאין לה. לפעמים אנחנו מתעקשים ("בואי נראה שאין לך פיפי") ולפעמים מוותרים וזה מסתיים בפספוס.
אני מתלבטת אם להחזיר לה את החיתול כי אני חוששת שהתחלנו לפני שהיא מוכנה בכלל...
בנוסף היא מתחילה עכשיו מסגרת חדשה ואני חוששת שהיא לא תרצה ללכת שם לשירותים...

אשמח לשמוע עצות. תודה!
הריונית קטנה ערב טובאפרת וקסלר

בתחילתו של תהליך גמילה אנחנו לא שואלים את הילד אם יש לו כי הוא עדיין לא יודע איך זה מרגיש בגוף כשיש פיפי, אני מציעה ליזום הליכה לשירותים כל חצי שעה-40 דק וללמוד את שפת הגוף שלה ובהתאם ללכת איתה. המון חיזוקים חיוביים והעצמה אבל להציב עובדה שהולכים, בנעימות ושמחה אבל לא לשאול.

 

אין צורך כרגע להחזיר חיתול.

אשמח לשמוע איך מתקדם!

לכל דבר אני ב-0526410143

שאלת שינההריונית קטנה
עד עכשיו הבת שלי בת שנתיים וחצי היתה ישנה איתנו בחדר במיטת תינוק משלה לילות שלמים בלי שום בעיה.
לפני כשלושה שבועות עברנו דירה ויש לה חדר יפה ומזמין, היא אוהבת את הרעיון שיש לה חדר חדש. בנוסף ניצלנו את המעבר דירה כדי לאחסן את המיטת תינוק ולקנות לה מיטת ילדים חדשה.
הבעיה היא שהיא מתעוררת ב4-5 בבוקר בבכיות ואז אנחנו באים לשבת לידה עד שתרדם בחזרה, או שבאה אלינו למיטה וממשיכה לישון לידינו.
אנחנו לא מרוצים מהמצב, זה נראה לי לא בריא לה לקום באמצע הלילה, וגם מאוד חשוב לי שיהיה לנו את המרחב הפרטי שלנו ושהילדים לא יבואו אלינו למיטה. מצד שני אני לא רוצה להשאיר אותה לבד עם פחדים וכאלה.
איך מחזירים לה את השנת לילה שהיתה לה?
הריונית קטנהאפרת וקסלר

לפני הכל -חשוב מאד להאהיב עליה את המיטה החדשה,לשחק במיטב ובחדר וליצור חוויות חיוביות, מניסיון זה עושה פלאים.

לגבי היציאה מהמיטה ומהחדר- איך ההרדמה מתבצעת בתחילת הלילה? אתם נוכחים בחדר?

גמילה בלילהאנונימי (12)
ילדה בת 7.ישנה עם טיטול בלילה וקמה עם טיטול מפוצץ בשתן ולפעמים אפילו גולש לה מהטיטול והבגדים והמצעים מתרטבים.
כשישנה בלי טיטול ומפספסת היא לא מתעוררת מהרטיבות ואני מוצאת אותה בבוקר או באמצע הלילה ישנה בתוך שלולית.
כשאני מעירה אותה כדי לעשות בשירותים היא לא עושה אלא ממשיכה לישון על האסלה.
הרופאה הציעה טיפול בכדורים אבל זה דורש שהילדה לא תשתה שעתיים לפני השינה ובמהלך כל הלילה שזה דבר בלתי אפשרי מבחינת הילדה.
חייבת עזרה כי הילדה מבינה כבר שזה מוגזם ורוצה להפסיק אבל היא יודעת שהיא לא מסוגלת.
אנונימיאפרת וקסלר

זו שאלה מאד מורכבת לכאן.

אשמח שתתקשרי ואעזור טלפונית-0526410143

אפרת

ילדה בת שנה ועשרה חודשים שקמה מהמיטה.אלזה
בגלל כל מיני אילוצים העברנו אותה כבר למיטת מעבר, אבל היא קמה כל שניה וממש לא שומעת בקולנו. הדרך היחידה לגרום לה להירדם היא לשבת לידה, וזה נהיה קבוע. מה אפשר לעשות? תודה!
שנת צהרייםmy turn
הבן שלי בן שנתיים וקצת, עבר לגן חדש בו אין שנת צהריים אליה היה רגיל עד עכשיו (באיזור 12)
אני מתלבטת אם לתת לו לישון כשהוא חוזר ב14:00 או למשוך את שעות הערות עד 6

האם יש עוד צורך לילד בגילו בשנת צהריים? ועד מתי?



תודה!
תודה
my turnאפרת וקסלר

ערב טוב.

תלוי בילד.

איךהוא יסתדר בלי שנ"צ? יהיה לו מאד קשה ותעבירו את כל אחה"צ בבכי או שהוא "סתגלתן"?

יכול להיות ששעת שינה ב2 תעשה פלאים ויכול להיות שהוא יקום ממנה יותר עצבני ועייף. ולכן פשוט כדאי לנסות

בד"כ ה גיל שצריך שנ"צ של שעה פלוס אבל יש ילדים שמסתדרים יופי בלי. 

פשוט לנסות ולראות מה נכון לו ולכם.

אשמח לשמוע ולעזור בהמשך!

אפרת

אלזהאפרת וקסלר

אתם רק נוכחים בחדר או שיש איזושהי אינטראקציה בהרדמה?

אם אתם רק נוכחים תנסו להתרחק מהמיטה כל פעם קצת לעבר הדלת.

באופן כללי אני ממליצה לא להעביר למיטת מעבר לפני גיל שנתייםץ. מה היו האילוצים אם אפשר לשאול

היתה בעיה של מקום...אלזהאחרונה
ונוסף אח קטן במשפחה שבגלל בעיית המקום העברנו אותו למיטת תינוק שהיתה שלה.

היא משחקת עם האחים דלה ומפריעה להם לישון, ובכלל יש שם בלאגן ויוצא שכדי להרגיע את הרוחות אני מוציאה אותה הרבה פעמים מהחדר ומרדימה אותה בספה וזה גרוע.
שאלה בנושא שינה לתינוק בן כמעט שנה-התנערי מעפר
שקשה מאד להרדים אותו.

באופן כללי הוא תינוק שישן ממש מעט ורוב הזמן הוא נורא ערני ופעיל.
ישן בצהריים שינה של שעה+- אבל לא בצורה מסודרת.

בערב אנו עושים לו טקס שינה שכולל מקלחת והנקה.
האמבטיה מעוררת אותו עוד יותר והוא ממשיך לשחק עוד שעה ויותר גם אם היה קודם מאד עייף.
ההנקה מרדימה אותו אבל לא תמיד.
כשהוא לא נרדם בהנקה הוא יכול להישאר ער עד 10 בלילה עד שמצליחים להרדים אותו איכשהו...

קשה ומתיש.

בנוסף הוא קם בלילה 4-5 פעמים לינוק.
לא תמיד קם מרעב אלא כנראה מהרגל...
אני מנסה לתת מוצץ אבל זה עוזר לרבע שעה ואח״כ קם שוב.

איך גורמים לו להירדם בקלות?
ואיך גורמים לו לקום בלילה פחות פעמים?

מקווה שתספיקי לענות..
תודה רבה!!
התנערי מעפראפרת וקסלר

אני מציעה שתצרי קשר,חסרים לי הרבה פרטים. אשמח לעזור טלפונית-0526410143

אפרת

גם אני בשאלת גמילה..פלא ההורות
ילדה בת שנתיים וחצי, מאוד רוצה ללכת לשרותים, אבל כשיושבת באסלה לא יוצא כלום.
לי זה מרגיש כמו חוסר תובנה של הסוגרים...
את ילדי האחרים גמלתי לאחר שידעו לשבת ולהתפנות גם פיפי וגם קקי.
כעת מרגישה תקועה.. כיצד ניתן להתקדם שלב??
לציין- א. סיר לא בא בחשבון מבחינתי. וגם אין לה בעיה לשבת על האסלה.
ב. אני לא לחוצה בזמן אלא רוצה להתקדם עימה בגלל הרצון שלה.
ג. מפאת עבודה עמוסה אני לא נמצאת מספיק בבית בשביל להוריד טיטול לפרקי זמן מספיק משמעותיים כדי שתלמד ותבין ע״י פספוסים.
תודה!
פלא ההורותאפרת וקסלר

את שואלת אותה אם יש או יוזמת הליכה איתה לשירותים?

מציעה בתור התחלה ליזום הליכה לשירותים, בנעימות ובנחת.

לגבי הנוכחות שלך-היא מאד חשובה, שלך או של בעלך וכדאי לחשוב איך אתם מייצרים אותה.

 

אני אשמח לשוחח ולעזור לך במחשבות נוספות!
אני ב-0526410143

אפרת

הי תודהפלא ההורות
אני רואה שאת עוד עונה אז בכל זאת מגיבה אם יצא לך לראות..
אני ממש לא שואלת אם יש לה כי זה לא נראה לי בכלל השלב..
עד עכשיו אפשרתי ללכת כשבקשה, בדרך כלל לפני או אחרי מקלחת ולפעמים עוד פעמים.
לאור דברייך באמת אתחיל לנסות יותר בקביעות להציע לה ללכת (והיא תשמח) מספר פעמים ביום.
האם יש מעבר לזה עוד משהו לעשות כדי לקדם תובנה שלה על הסוגרים??
תודה רבה!
אצלי מה שעזרקייט מידלטון

זה ללכת לשירותים בזמנים רגישים - מיד כשקמה משנת לילה (אבל מיד כשהיא מתעוררת לפני שמספיקה להתפנות)

כשחוזרים הביתה אחרי טיול, כשקמה משנת צהריים, 20 דקות אחרי ששתתה הרבה,

ואז לשבת הרבה זמן ולספר סיפור (היה לנו ספר קבוע לשירותים)

מה שקרה זה שהיא היתה מתפנה בשירותים - כי היא היתה צריכה, ותוך כדי קלטה מה קורה פה,

יותר מאוחר הגיעה ההרגשה כשהיא עושה, ועוד יותר מאוחר - ההרגשה לפני.

רעיון. תודה!פלא ההורות
לא להציע. לקחת. לתת יד ולהכריז הולכים לעשית פיפיאפרת וקסלר
לא להציק לה, אבל כל 40 דק מקסימום שעה ליזום הליכה לשירותים.
את יכולה לצייר איתה ילדה עם שקית בבטן התחתונה ולהסביר שהשקית הזו מתמלאת כשאנחנו יותר ויותר שותים וכשהיא ממש מלאה כואבת לנו קצת הבטן ואנחנו הולכים לשירותים. אפשר גם ממש להדגים עם שקית אוכל קטנה. להראות לה ציור של ילדה ולהסביר על האברים.
בעיקר לדבר על זה בטבעיות ולא להפוך את זה "לעניין". אפשר כמובן סיפורים ושירים.
תודה רבה!!פלא ההורות
רק להבין
היא עדיין לגמרי עם טיטול!
כשהולכים לשרותים פה ושם מורידים ומחזירים אותו.
זה לא שלב של תחתונים עדיין..
בכל זאת ממליצה לקחת אותה כל 40-60 דק??
שאלה על שנת לילהפרפר לבן
עבר עריכה על ידי פרפר לבן בתאריך א' באלול תשע"ו 20:30
בת כ10 חודשים.
קמה לא מעט בלילה.. (פעמיים ואפילו שלוש)
היא קמה רעבה ולא מוכנה לקחת את המוצץ.
חייבת לינוק קצת וחוזרת לישון.
האם זה תקין?
אם לא, איך אפשר שתישן רצוף? או אפילו תקום רק פעם אחת..

מוסיפה שהיא נרדמת עם מוצץ ושמיכה. לא מתוך הנקה לעולם.
פרפר לבןאפרת וקסלר

היא לוקחת מוצץ לבד או שאתם מכניסים לה אותו לפה?

אם היא נרדמת עצמאית בתחילת הלילה, אז בלילה כשהיא קמה להחזיר לישון כמו שהיא נרדמת בתחילת הלילה ולא לתת הנקה. אפשר להחליט על פעם אחת ב4 או 5 בבוקר כי היא כן צריכה האכלה אחת בלילה לפחות.

זה דורש המון סבלנו תועיקביות כי זה כמובן יגרור בכי.

 

אשמח לשמוע ממך ולעזור טלפונית

אפרת

שאלות גמילה ושינהאנונימי (13)
שלום.

הבן שלי בן שנה ו10 חודשים.

1. איך אפשר לדעת שהוא מוכן לגמילה? הוא יודע בדיעבד להגיד שעשה קקי, לפעמים כששואלים אותו ולפעמים מיוזמתו..

2. השינה שלו לא רציפה מאז שאחותו נולדה. במהלך הלילה הוא מתעורר ועובר לסלון או שבא לישון על הרצפה בחדר שלנו. איך נכון להגיב לזה?

תודה מראש.
אנונימי בוקר טובאפרת וקסלר
1.הוא יןדע להרים ולהוריד בעצמו את המכנסיים? הוא יודע להגיד לפני שיש לו או אחרי? הוא מדבר?איך ההתפתחות המילולית שלו? הגננות ישתפו פעולה?

2. הוא במיטת מעבר?
שאלת שינהאנונימי (14)

הבן שלנו בן חודשיים וחצי לא ישן טוב במהלך היום וכן לוקח לו (לא תמיד) זמן להירדם, אנחנו בשיטה של הלוחשת - לא לנדנד אלא משתמשים בלחישה טפיחה והוא בוכה ומקטר הרבה עד שנרדם ואז הוא יכול לבכות שוב אחרי עשר דקות וגם אם הוא כבר כן נרדם - הוא ישן רק את המחזור הראשון של 40 דקות וכמעט לא ניתן להחזיר אותו לישון לעוד 40 דקות.

מה יכול להיות הפתרון? ייתכן שזה קשור לאוכל אולי? (אני מניקה וכל האכלה לוקחת כ10 דקות שבמהלכן הוא לא אוכל רגוע אלא יוצא ונכנס ומושך ובועט, יש לצייין שעולה יפה במשקל)

מגיבה לעצמי. אני לא עליתי בגורל הפעם.אנונימי (14)


בסוף רק לי לא ענו. לא נורא אני רגילה להיות בלתי נראיתאנונימי (14)


היי אנונימיאפרת וקסלר
מתנצלת, זה ממש לא אישי, לא שמתי לב. כמו שאת רואה יש כאן המון שאלות וקורה שמתפספס.
את רוצה לשוחח הערב? השיחה חינם.
0526410143. אשמח לשמוע ממך.
***********נא לא להוסיף עוד שאלות***************תחיה דולה
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך ל' באב תשע"ו 23:59
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך ל' באב תשע"ו 23:39
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך ל' באב תשע"ו 23:07

יקרות אני ממש שמחה על ההענות הרבה

נא לא להוסיף שאלות בגלל השאלות הרבות,
מי שלא תקבל מענה בתשובתיה של אפרת מחר תוכל להתייעץ באופן פרטי
ואולי אפרת תסכים להקדיש לנו עוד מזמנה באירוח נוסף בעוד תקופה.

לכן התכוננתי מראש..... פרח השדה
בנושא שינהביגושי

אולי את תהיי שליחה משמים לעזור לי

 

הבן שלי בן 11 חודשים פשוט לא ישן אני מרדימה אותו ביום/ בלילה אחרי חצי שעה בדיוק (מאז שהוא בן חודשים)והוא מתעורר ואין אפשרות  להרדים אותו. הוא פשוט נעמד ולא מסכים לשכב. אציין שאני משכיבה אותו לישון אחרי אמבטיה, עסוי, אוכל ונרדם מאד יפה. יצאו לו שיניים. בלילות הוא מתעורר לעיתים קרובות מאד מאד לא ישן יותר משעתיים רצוף

אציין שהוא עבר תקופה מאד קשה היות שמגיל חודש אמא שלי חלתה והיתי לצידה המון בסופו של דבר נפטרה שהוא היה בן שישה חודשים- עדין יונק.

תודה רבה רבה לך 

סליחה התחלתי לכתוב לפני שבקשת רק עכשיו אני רואהביגושי

אשמח מאד מאד לתשובה זה ממש דחוף לי

תודה

שינה לבת שנתייםאנונימי (15)
בת שנתיים וקצת שלוקח לה המוווון זמן להרדם
הרדמה של שעה בלילה זה הרגיל, יכול להיות גם שעתיים ושלוש ופעם בהרבה פחות משעה..
יש לה סדר שינה קבוע וסדר יום גם יחסית קבוע
במעון היא ישנה סביבות שעה-שעתיים צהריים ולפעמים בכלל לא (ובזמן האחרון קורה יותר שהיא לא ישנה בצהריים.לפעמים סה עוזר לערב ולפעמים לא)..
ניסינו כמעט הכל. האם יכול להיות שאין פתרון ושהיא פשוט צריכה אץ הזמן הזה??
מאז שהיא קטנה היא לא מהישנים..
בוקרטוב אנונימיאפרת וקסלר
אין דבר כזה ילד שלא צריך לישון, יש ילדים שזקוקים לפחות שעות שינה(באופן יחסי לילדים) וילדים שמתקשים למסך גירויים ולהרדים את עצמם.
אם היא לא ישנה בגן חשוב מאד להתחיל את הטקס שינב מוקדם ולהתחיל את הלילה כבר בשבע. היא גם ככה מתחילה את הלילה בעייפות יתר במצב הזה מה שמקשה עליה להירדם,אבל כדאי להקל עליה ולא למשוך את זה עד מאוחר.
חוץ מזה-
מה קורה בהרדמה? אתם נוכחים בחדר? יש אינטרטקציה ביניכם?
התכוונתי שאולי היא צריכה את השעהאנונימי (15)
הזו של לפני השינה להרגע מהיום ואולי אי אפשר לקצר את זה? כי זה די מייאש...
היא נכנסת לחדר חשוך אחרי המקלחת, קוראת ספר לבד, אחכ מספרים לה סיפור, שמע ישראל.. ומשם זה לוקח בערך שעה. ניסינו להיות אתה, ניסינו ללכת, ניסינו לחבק... הכל לוקח בערך אותו זמן.
תודה רבה, זה ממש חשוב לנו!
תשלחי לי ווצאפ כי קשה לי דרך הטלפון ואענה לךאפרת וקסלר
0526410143
גמילה של בת שנתיים וחציאנונימי (16)

שלום אפרת,

יש לי בת בכורה בת שנתיים וחצי..

ניסיתי כמה פעמים להתחיל לגמול אותה-

הורדתי לה טיטול,שמתי ישבנון על השירותים באופן קבוע כדי להיות ב'היכון' 

מלא פעמים היא ישבה בשירותים אבל אף פעם היא לא באמת עשתה..

כל פעם היא פיספסה שניה אחרי כן..

אני דיי מיואשת מהעניין,ומצפה שאולי במעון יהיה יותר קל,כי היא רואה שם את כל הילדים עושים בשירותים.

יכול להיות שהיא פשוט לא מוכנה? או שאני לא נוהגת כראוי?

 

תודה רבה!

בוקר טוב אנונימי.אפרת וקסלר
בהתחלה אני ממליצה ליזום איתה הליכה לשירותים ולא לשאול אם יש לה כי היא לא באמת יודעת איך זה מרגיש.
אני מציעה לרכז יומיים שלושה ולהשאיר אותה בבית כדי להתנסות כמה ימים כשכל הפוקוס בזה, הגן לא אמור לגמול אותה, אלא רק להמשיך את מה שההורים החלו בבית.
כשיש פספוס- להתייחס לזה עניינית. לנקות, להגיד לה להביא תחתונים וזהו. לא להתייחס חיובית ובטח לא שלילית..פספוס חשוב ללמידה של התהליך, זה חלק מאד חשוב.
אז לא לתזכר-להוביל אותה לשירותים יד ביד כל 40 דק.
להתייחס לפספוס כאל שלב חשוב ולגיטימי בתהליך. לנשום עמוק ולחכות בסבלנות.
אני כאן לכל שאלה נוספת
שאלה ליכתר הרימון
כמה שעות ביממה ילד בן שנתיים (בדיוק...) צריך לישון?
הוא ישן בצהריים ובלילה לא רע. לפעמים נשאר בבוקר במיטה מנמנם, עד שאני מוציאה אותו.
עד מתי זה תקין ומתי זה יותר מדי?
זה נחמד שהוא ישן הרבה, אבל בכל זאת
שלא יסכלו אותך פה אחותי ;)אפרת וקסלר
ילד בן שנתיים צריך לישון בין 13 ל14 שעות ביממה.
כדאי לבדוק מוגלובין וברזל כדי להיןת בטוחים שזה לא חלילה מחולשת הגוף.
שבוע טוב לכולןאפרת וקסלר

אני משתדלת מאד לענות לכולן מקצועית אך כפי שזה נראה לא אספיק.

שאלה שלא תקבל מענה או מענה חלקי עד מחר בערב אני ממש אשמח לקבל אותה למייל שלי efratwec@gmail.com. 

אפרת

תודה אפרת!תחיה דולה

מחכות לך מחר

היי,שבוע טוב!yes
יש לי תינוקת מקסימה בת 10 חודשים.

בזמן האחרון (כשבועיים) היא מתעוררת באמצע הלילה, בוכה בכי היסטרי. מציעים לה מים/אוכל והיא לא רוצה. כמה דקות בוכה ורוצה על הידיים שלי.

אחרי כמה דקות היא קצת נרגעת ומוכנה לאכול בקבוק.. ולוקח לה די הרבה זמן להרדם בחזרה..

זה יכול להיות פחדים שיש לה??
רוצה לעזור לה, שתישן טוב.

תודה!!

בוקר טוב yesאפרת וקסלר

איך היא נרדמת בתחילת הלילה? 

הרעיון בגדול האו לשמור על עיקביות ולא להציע לה מים,ידיים,אוכל אלא להרגיע בתוך המיטה, מקסימום להרים פעם אחת לחבק ולהחזיר לישון. חסרים לי פרטים, כמו משקל וכד' אבל בגדול האכלה אחת בלילה בגיל הזה אמורה להספיק, ושאר הזמן להחזיר לישון.

חשוב מאד לעבוד על הירדמות עצמאית בתחילת הלילה כדי שתדע לחזור לישון לבד גם בלילה.

ברכה והצלחה בעז"ה

אני ב-0526410143

אפרת

רק עכשיו ראיתי מה שתחיה ביקשהווטר מלון
תחיה דולה

הוספתי עוד כוכביות בזכותך

את יכולה לשים את ה זה בולט לעיןיעל מהדרום
איך ניתן למנוע הרטבות ו..סליחה גם גדולאנונימי (17)

ביתי בת שלוש כבר ורק לא מזמן הצלחתי לגמול אותה (חודש) ב"ה ההתחלה עבר בשלום אבל פתאום לאחר חודש מתחלילה (קונצים) (אם אפשר לקרא לזה כך) איך מונעים זאת

 

מוסיפה שהילדה ילדת צומי מאד, מאד, מאד אולי מחפשת מזה גם?? ונראה שהדבר מגיע מהריון ולידה, קודמת שאז (ולא תמיד שולטת גם כעת) הייתי מתפרצת דווקא עליה(נבע מהורמונים) כי היא ילדה שבאמת, והרבה פעמים, מרגיזה אותי ברמות על. היא ילדה עצמאית ברמות!! וכולה בת שלוש מתעקשת על כל דבר פי 60 מהשאר ויכול להגיע לשלוש שעות של בכי עקשני שמפוצץ אותי ברמות.  לא מסוגלת לשמוע אותה בוכה!!והיא ממש אבל ממש שונה מכל הילדים שלי האחרים(אבל בעקשנות יש משהו גם אצל הגדולה אבל בכל זאת לא באותה רמה!)

 

בחופש ניסיתי מאד ללכת לקראתה ובאמת קצת היחסים זזו. אבל לא בהכל ואני מבינה שלא בבום אחד אפשר לשנות, אבל בכל זאת כוונים להועיל אשמח לקבל!!! כי באמת רוצה שהילדה מצד אחד תרגע ומצד שני לא תתעקש ברמות ואני מצידי לא אצטרך להתפרץ עליה !!

 

עוד דבר, הקטן אחריה, היא קנאית גדולה עליו ולוקחת כל צעצוע/ בקבוק שלו, יש!!(ובכלל מאד רכושנית)

 

מקומה במשפחה השלישית לקראת הסוף מתחתיה יש שניים (6 במשפחה ילדים כן ירבו)(ושלושה מעליה)

 

אשמח לכל עצה !!ותודה רבה, רבה מראש!!

 

ואנא על תזרקו עלי עגבניות כי באמת כואב לי המצב ורוצה שינוי!!!

סליחה ממש. רק כעת ראיתי את הבקשה, תחיה אבל כבראנונימי (17)

שאלתי אשמח לקבל מענה מחר!!

 

תודה!

אנונימי בוקר טובאפרת וקסלר
השאלה שלך מאד ארוכה ומורכבת ואני לא יכולה לענות לך כאן בצורה מספיק מקצועית.
אשמח שתתקשרי ואעזור בשמחה-0526410143
בוקר טוב אנונימיאפרת וקסלר

תשלחי לי בבקשה למייל והכי טוב ליצור קשר טלפונית-0526410143

אני לא אספיק לענות וחסרים לי המון פרטים

יש לי שני בנים והם לא ישנים..רננ.
הם לא יודעים ללכת לישון, וליהרדם. בן השנתיים מתעורר בוכה לפחות פעם בלילה, וסתם. הוא לא רוצה כלום! ישן ב9+ וקם ב6.
בן ה8 חודשים יונק כל שעתיים וחצי, והוא שמן. הוא לא אמור להיות רעב.
נמאס לי!! אולי את תוכלי לעזור..
אויש תחיה רק עכשיו ירדתי עד למטה. מקסימוםרננ.
לא אקבל מענה.. שבוע טוב
רננאפרת וקסלר
אני יוכל לעזור אבל חסרים לי הרבה פרטים על שניהם. מה שאת עוברת באמתלא פשוט, חוסר שינה לא טוב לאף אחד מכם.
תיצרי קשר טלפוני ואעזור בשמחה-0526410143
אפרת
בוקר טוב רננאפרת וקסלר

חסרים לי המון פרטים, כדאי שנשוחח טלפונית ונעשה סדר.

אני ב-0526410143

ברכה והצלחה בכל בעז"ה

אפרת

לפי מה היא עונה?אנונימי (14)

כי ראיתי שהיא ענתה לכאלה ששאלו אחרי שביקשת לא לשאול יותר ואני שאלתי לפני והיא לא ענתה לי.

כנ''ל- גם לי לא מובן כ''כ הסדר.מעין אהבה
השאלה שלי דומה לשלך?לא?תסתכלי שם.רק אמונה


דומה אבל לא לגמרימעין אהבה
טוב כנראה בכללי אני לא ממש מבינה את ההדרכה להרדים במיטה כשהתינוק לא שוכב שם לרגע ולא נרגע .

להגיד שזה מה שצריך זה נכון אבל לא ממש עוזר לי להבין איך בדיוק...

אבל קראתי ולקחתי כיווני חשיבה. תודה לך ולאפרת.

מענין גם לה יש גזים.רק אמונה

אתמול כיסיתי לה את הלול והחשכחתי

היה יותר טוב.

היא רוצה רק אותי בינתיים

ד' יעזור ולאט לאט נתקדם.

 

לענינך אולי תורידי שינה אחת ותעייפי אותו בגינה ?

 

שלום חברותאפרת וקסלר
דבר ראשון, מתנצלת, אך לא שמתי לב שעניתי לבנות ששאלו אחרי שסגרנו את השרשור. אני לא בקיאה בפורומים אני אעשה השתדלות גדולה לענות לכולן עד הלילה, מי שלא הספקתי אני ממש מבקשת שתשלח לי למייל ואני מבטיחה לענות.
חשוב לי להגיד כאן, שלא על כל שאלה אפשר לענות כאן וחלק מהשאלות יצטרכו להיענות טלפונית והלאה.
בהמשך גם אפרוס את משנתי ואת הגישה בה אני מאמינה.
ערב טוב לכולן
משנתך מענינת אל תשכחי ותודה על התשובה.רק אמונה


נשמח לשמוע את משנתך!פופקוו
.
לא הספקתי לשאול אשלח מייל ברשותך3 פרחים
לילות קשים עוברים על כוחותנו...
לילה טוב לכן יקירותיי,אפרת וקסלר

אתחיל בקצת לספר על עצמי ועל ה"אני מאמין" שלי.

למדתי הנחיית הורים וקבוצות אצל מיכל אוסרי בן אור, אישה יקרה ומיוחדת עם ניסיון רב של שנים רבות בהנחיית הורים וקבוצות. למדתי בגישה שנקראת "הגישה המערכתית" הרואה את המשפחה כמערכת בה כולם משפיעים ומושפעים אחד מהשני. 

אני מאמינה בכל ליבי בתקשורת טובה, בהורות מייטיבה, בהסתכלות מערכתית וכללית ולא קטנה ומצומצמת אודות התנהגויות אלה ואחרות של הילדים שלנו. 

מאמינה שההורות שלנו מושפעת מהילדות שלנו וחשוב שנהיה מודעות "לבורות" שאנחנו עלולים ליפול בהם בעקבות אותה ילדות. 

אני חולקת על גישות התנהגויות שמנסות למגר את ההתנהגות ולא את מה שמאחוריה. 

בעיניי, כל התנהגות היא הזדמנות לשיח, לתקשורת ולמידה אודות הילד ועצמנו.

חיים עמית וספריו מאד יקירם לליבי, ממליצה בחום לקרוא עליו ואת ספריו.

מיכל לימדה אותי את הדבר הכי חשוב שלאורו אני הולכת-לחשוב תמיד מערכתית!. ילד לא מרביץ סתם.

ילד לא נולד "בכיין", ילד לא עושה קקי בתחתונים "סתם" וילד לא נהיה אלים סתם. 

למדתי גישות רבות אחרות, כמו הגישה ההוליסטית וגם קצת את גישת אדלר וכבר הבנתן ממה שכתבתי שאני לא מטפלת בגישות האלה.

אני משתלמת ולומדת הרבהכמובן מחז"ל. מספריו ושיעוריו של הרב אבינר, הרב זאב קרוב, הרבנית חנה טאו ז"ל, הרב טאו, הרבנית צוקרמן והרבנית לבנון.

אני רואה ביהדות מקור נפלא ללימוד חינוכי וזה מקור הכח שלי והבסיס לכל העבודה החינוכית שאני כ"כ אוהבת. 

מאמינה שאף אחד לא נולד הורה ואף אחת לא נולדה אמא, השקעה בהורות היא השקעה לחיים, השקעה בחינוך הילדים, באוירב בבית, בתקשורת, ביחסי אחים, בסמכות ההורית שלנו, בכל הדבר הזה היא השקעה לטווח רחוק.

 

ייעוץ שינה למדתי אצל שיר קראוטהמר והלינה הרואו, שתיהן מחלוצות תחום ייעוץ השינה בארץ ולמדו אצל טובי המומחים באנגליה. 

הגישה נותנת מענה לבכי ועובדת עם חיזוקים חיוביים ושליליים, הקשבה לתינוק ולצרכיו ומענה לבכי.

אני עובדת בהמון גישות ומתאימה לכל משפחה תהליך אחר כי אני מאמינה באמת שכל ילד וכל משפחה שונה מאחרת. מאד חשובה לי עבודה עם האינטואיציות ההוריות, ההבנה דלהם מה אנחנו עושים והתקדמות בקצב שנכון להם ולתינוק.

שינה טובה מייטיבה עם כל המשפחה, שינה עצמאית והרגלי שינה טובים טובים לכולם.

מעודדת הנקה ועם ידע רב בנושא, וכמובן מתייעצת לכל אורך התהליך עם יועצת  הנקה מוסמכת ועם כל איש מקצוע ששייך להתייעץ איתו.

 

רציתי קצר ויצא ארוך. מקווה שנתתי לכן טעימה מספקת ממה שאני.

לצערי לא הספקתי לענות לכולכן ואת חלקכן הזמנתי להתקשר במחשבה שזה מורכב לענות ככה על הדרך, ואני ממש מבקשת שתתקשרו, השיחה לא עולה כסף

מתנצלת אם בחלק מהתשובות לא פירטתי מספיק, הרגשתי שזה יהיה לא מקצועי לענות בחלק מהמקרים.

אני אשמח לשמוע מכל אחת ואחת מכן במייל efratwec@gmail.com  או בטלפון-0526410143.

אני כאן לשירותכן בכל נושא ובכל עניין בשמחה ובאהבה רבה.

מזמינה אתכן לעקוב אחריי בפייסבוק ולהצטרף לקבוצה שלי "להיות הורים".

 

מאחלת לכולכן הורות טובה ושמחה ולילות שקטים!

שלכן,

אפרת

 

 

תודה רבה אפרת!תחיה דולה

אני עדה כמה השקעה הארוח דרש ממך,

תודה על המענה וההשקעה,

נראה שבאת כמים צוננים על נפש עייפה  

 

לילה טוב!

יקירות בוקרטוב!אפרת וקסלר
המשכתי להגיב להרבכךה מאד מכן שלא הספקתי אתמול. תעקבו ותתקשרו! השיחה חינם,,אין לכן מה להפסיד
אני ב-0526410143 אשמח לשמוע מכל אחת ואחת מכן באמת..
יום נפלא לכולן.
תודה לך!!קייט מידלטון

מחכים ומוסיף לקרוא את התגובות שלך לכולן,

תודה על כל ההשקעה!

תודה רבה .הועלת לנו מאוד.רק אמונה


בשמחה רבה.אפרת וקסלר
השתדלתי לענות לכולן בפירוט.
ושוב למי שלא הצלחתי לתת מענה מוזמנת ליצור קשר,אשמח לעזור.
היי נשברליאפרת וקסלר
זו לא שאלה לפורום.
אשמח לעזור טלפונית-0526410143
עוגות שמביאים לקידוש או לאחריםואני שר

אשמח לשמוע אתכן

אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,

בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....

לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),

ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.

בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...

אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,

מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל

כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.

תודה

אני מכינה בד"כ עוגת פירורים וחותכת לריבועיםשימושית

גם יפה וגם קל וגם כמעט אף פעם לא מתפקשש

אשמח למתכוןשיפור

עוגת פירוריםשימושית

מצרכים

לשכבה הבסיסית

  • 3 כוסות קמח

  • ¾ כוס סוכר

  • 1 ביצה L

  • 1 שקית אבקת אפייה

  • 1 כוס שמן קנולה

לשכבת השוקולד

  • 2 כפות שטוחות אבקת קקאו

  • ½ כוס מים

  • ½ כוס שמן קנולה

  • ¼ כוס סוכר

  • 2 ביצים L

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל־180 מעלות.

  2. מכינים את השכבה הבסיסית: מערבבים בקערה את הקמח, הסוכר ואבקת האפייה.

  3. מוסיפים ביצה ושמן ומערבבים עד שמתקבלת תערובת אחידה.

  4. מעבירים חצי מהתערובת לתבנית ומשטחים החצי השני מכניסים למקפיא.

  5. מכינים את שכבת השוקולד: מערבבים בקערה את הקקאו, המים, השמן, הסוכר והביצים עד לקבלת תערובת חלקה.

  6. יוצקים את תערובת השוקולד מעל השכבה הבסיסית ומשטחים בעדינות.

  7. מפוררים מעל המלית שוקלד את החצי השני של השכבה הבסיסית

  8. אופים בתנור שחומם מראש עד שהעוגה מתייצבת וקיסם יוצא עם מעט פירורים לחים.

  9. מצננים היטב לפני החיתוך.

תודה רבה!!שיפור

אני מביאה מה שאני טובה בוהמקורית

אגב שבוע שעבר שלחתי עוגת תפוזים לשכנה בערב שבת כדי לשמח אותה והיא עפה עליה לדבריה

אם קשהלך עוגה אפשר עודיות

אבל כל מה שכתבת נשמע מעולה ואל תזלזלי בעוגת שוקולד עם קרם שוקולד מלמעלה!!! זה מעדן מלכים ובאופן אישי זה הגילטי פלז'ר שלי ומזל שאת לא בקהילה שלי🤭

אני מהסיבה הזו לא מביאה...מתואמת

כי יודעת שלא אצליח להכין משהו טעים ושווה מספיק. (וגם כי קשה לי אפילו להכין לעצמנו דברים, אז אני לא יכולה להתחייב לאחרים...)

אני לא שמחה מהמצב הזה, אבל זה מה יש🤷‍♀️

בעיניי כל עוגה שנטעמת ונראית בסדר מתאימה.שיפור

ובתור מגויסת ויולדת הייתי שמחה לקבל, אבל כן מעדיפה כמה שפחות מלכלך ומתפורר.

אני אם אני מביאהרקאני

זה את הטורט הפשוטות

הכל מתקבל בברכה

יש כאלה ששולחות אלפחורס ועוגות גבינה

מה הבעיה בעוגה בחושה?השקט הזה

אפשר לקשט קצעת מלמעלה בשקדים פרוסים אם זה מתאים לעושה או אבקת סוכר תמיד משדרגת את המראה.

אני אוהבת לסדר במנגטים.טארקו

וככה עוגה הכי פשוטה שיש נראית מרשימה בהרבה.

הרבה פעמים במקום בחושה ממש אני עושה בחושה משודרגת

נגיד עוגת שוקולד פירורים/ריבה פירורים

בראוניז עם אגוזים למעלה

....

וליולדת/מגויסת פס עוגה זה הכי מפנק בעולםטארקו

וממש לא צריך עוגה מתוחכמת, פס עוגה בחושה זה מהמם

את יכולה לקנות תבניות פס מקרטון שהן יותר יפות

ואם את שמה בשקית צלופן אז בכללל...

רעיון מעולה- אימצתידיאט ספרייט

כשאני אופה עוגות ומביאה לאחריםמישהי חדשה:)

אני אופה גם עוגה קטנה בתבנית מאפינס, וטועמת אותה. אם יוצא טוב, אני מביאה את הגדולה למי שרציתי.

ומסכימה עם מה שטארקו אמרה

מצטרפת לעוגיות פירורים. קל ונראה מרשים, וגםמבורכת

עוגת קפה בחושה עם קרם מעל (אבקת סוכר מעורבבת בקצת מים חמים וטיפה קפה) נראית וואו.

עוגת בראוניז תמיד מתקבלת בברכה (ונח לחתוך אותה לקוביות קטנות במנג'טים)

עוגיות שוקולד צ'יפס חתוכות לרצועות

קאפקייקס שוקולד או שוקולד צ'יפס

אני מביאה את מה שאני יודעת להכיןדיאט ספרייט

עוגה אחת בלבד- עוגת שוקולד עם סוכריות מעל.

אני לא רואה בעיה לשלוח עוגה כזו ותמיד קיבלו אותה בברכה (ממה שאמרו לי).

ואני עצמי קיבלתי:שמרים, בחושות, פעם אחת קיבלתי עוגת גבינה.

בדכ מכינה בראוניזרק לרגע9

גם קל, הכל בקערה אחת בלי מיקסר וגם קצת יותר טעים מעוגה בחושה רגילה.

מה הבעיה בבחושה?מקקהאחרונה

אני תמיד מביאה פשוטות. הכי הרבה עם ציפוי שוקולד

לא מפחיד אתכן להביא ילדים?מישהי חדשה:)

אנחנו רוצים בקרוב לנסות, אבל מפחיד לחשוב על מה עלול לקרות לילדים שלנו פה…

אני מפחדת שמישהו יפגע בהם, מפחדת שהם יפגעו באחרים, מפחדת שלא אצליח לחנך אותם בדרך שאני מאמינה בה. לא רק מבחינה דתית, מבחינת להיות בני אדם. מפחדת שלא אהיה אמא מספיק טובה בשבילם.

וכן, יש את הפחד של ההריון והלידה וכל זה, אבל בעיקר על החינוך שלהם… אז כן, מתפללים על זה המון. ונעשה הכי טוב שאפשר.

מה אתן חושבות?

אמoo

אני כבר הרבה אחרי השלב הזה

אבל באופן כללי

פחד זה לא דבר שמנהל את חיי

כי פחד יכול להיות המחסום הכי גדול להגשמת חלומות ורצונות

הבאת ילדים לעולם היא לא רציונליתמתואמת

כלומר, הרצון להבאת ילדים לא יושב על ההיגיון הפשוט, אלא על הלב ועל יצר החיים.

זה טבע העולם.

ואם אדם לא מרגיש את זה באופן טבעי, אז אני חושבת שכדאי לטפל בזה, לבדוק מה יושב שם בעומק, למה הפחד משתלט על יצר החיים הטבעי.

בכל אופן, תפילות הן הפתרון הכי טוב לכל דבר שלא תלוי רק בידיים שלנו

מסכימה איתךמישהי חדשה:)

ואני מאוד רוצה, זה מרגיש כבר צורך מרוב שאני רוצה.

אבל הפחד כן קיים ואני מנסה להבין מה עושים עם זה. כי תכלס, אנחנו מביאים ילדים לעולם רע. כן, יש אנשים טובים. אבל גם הרבה אנשים רעים, שפוגעים באחרים, ומפחיד להביא אותם למקום כזה. מעבר באמת לזה שמי אמר שיצאו מחונכים כמו שצריך?

זה בדיוק העניין, שצריך לזרוק את השכל במקרה הזהמתואמת

ולא לחשוב יותר מדי. כלומר, לחשוב רק על האושר שבהבאת ילדים לעולם, על האמונה שבע"ה הגאולה קרובה והילדים שלך יגדלו בעולם טוב ושלם, על זה שהם ואתם מושגחים בידיו של הקב"ה...

ואם לא מצליחים לעשות זאת לבד - אז הולכים לטיפול...

אני לא חושבת שהעולם הוא רעשיפור

יש בו המון דברים קשים, וזאת כן התמודדות בשבילי. אבל במהותו הוא טוב. הוא גילוי של ה'.

אני מאמינהכורסא ירוקה.

שהמחשבות האלה הן דרך של הנפש לאותת לנו שאנחנו לא בנויים כרגע לילד או לעוד ילד.

אם את כבר רוצה אולי יעזור לך טיפול סביב הנושא אבל מאמינה שכשתוכלי נפשית את פשוט לא תהיי מוטרדת מזה

אני יכולה לומררקאני

שלמרות כל הטעויות שההורים שלי עשו בגידו שלי

ולמרות הקשיים שעברתי בחיים

אני שמחה שהם בחרו להביא אותי לעולם...

מאמינה שכל אחד שתשאלי יגיד לך ככה

גם כאלה שעברו דברים יותר קשים ממני

זה באמת מפחיד אם חושבים על זה יותר מדישיפור

אני משתדלת להחזיק בראש שאני עושה את ההשתדלות שלי ומתפללת לה' שיעזור, ובסופו של דבר מה יקרה זה בידיים שלו.

לא פחדתי. רציתי בזה.ניק חדש2

אבל אחרי שיש לי אני יכולה להבין על מה את מדברת

וזה לא פשוט. בכלל

אבל זה ממלא אותי באושר גדול.

לא יודעת אם עוזר לךירושלמית במקור

אבל הזכרת לי מאד את החששות שהיו לי.

בסוף, אצלי, רק כשהרגשתי שאני מוכנה גם לתרחיש תיאורטי שבו הילד הופך למבוגר בעייתי מוקצן, נניח חלילה מתמכר לסמים קשים ובמובן מסויים אני מאבדת אותו, והשלמתי עם תרחיש כזה, הסכמתי להתחיל.

כן היה לנו ברור שאם אחד אז שניים כי לא פייר לגדול לבד.

לי זה קרה אחרי השביעי לאוקטובר. חשבתי שזהו שאין מצאביגיל ##

שאביא ילדים לעולם כזה

מאז יש לנו עוד שתיים.. ברוך ה'

מה שאני מנסה לומר- שבסוף יצר החיים גובר על ההישרדותיות

בסוף רוב העולם הוא טוב, ולתת חיים זו מתנה

לי גם עזר שקראתי איפשהוא שהנשמה מחכה לרדת לעולם. היא מחכה ואת גואלת אותה

לא עושה לה רע שהורדת אותה לעולם, אלא הטבת איתה

לא זוכרת מקור, אולי מישהי כאן תדע

האמת שלאאיזמרגד1

מפחיד אותי דברים אחרים כמו שמשהו יקרה להם וכזה, אבל לא מפחיד אותי שהם יהפכו לאנשים רעים או שהחינוך שלהם לא יצא טוב.

אני משתדלת להיות האמא הכי טובה שאני יכולה להיות, ולחנך אותם למה שאני מאמינה בו. אני מכירה בזה שחינוך והורות טובה זה תהליכים שקורים לאורך כל החיים, ואני משתדלת להתקדם ולהשתפר כל הזמן.

ואם כשהם יגדלו הם יבחרו אחרת, בחירות שאני לא מאמינה בהם או חושבת שהם פוגעות בהם, אני מקווה שאני יצליח להכיר בזה שהם בני אדם נפרדים ממני ויכולים לבחור אחרת, ולהמשיך לאהוב אותם ולתמוך בהם בכל מצב.

יש משפט יפה שמסכם את התחושה שתיארת-גלי מטר

"להביא ילד לעולם זו החלטה משמעותית. זה לבחור בכך שלנצח הלב שלך יתהלך מחוץ לגוף שלך"

(אליזבת סטון, סופרת אמריקאית)

אני מרגישה שזה ממש נכון, ורק תכפילי את התחושה במספר הילדים. ואני לא אמא חרדתית בכלל, אני מקבלת את זה שזה הטבע, ככה ה' התכוון, שנאהב את הילדים שלנו כ"כ, והוא נותן לנו כוחות-

לסמוך עליהם שילכו בדרך טובה

ולסמוך על עצמנו שאנחנו נותנים להם כלים טובים ונכונים שמאפשרים להם להתמודד,

ולסמוך עליו כמובן, שהוא שומר עליהם ואוהב אותם. לי עוזר לזכור ברגעים של פחד שהילדים שלי הם גם הילדים שלו ואנחנו בעצם בהורות משותפת. זה נותן לי הרבה ביטחון ורוגע ומזכיר לי שהם מושגחים ושהוא משגיח גם עלי שלא אעשה יותר מדי שטויות ושאהיה אמא מדויקת לילדיי.

אני מפחדת מדברים אחריםטארקו

אבל כן זה בהחלט מפחיד וקיים ונוכח

גם אחרי שהילדים נולדים כמובן אבל אצלי יש פחד מאוד גדול גם מהתהליך עד הלידה כולל..

בכל מקרה, מה שגורם לי בסופו של דבר כן להפסיק מניעה/לעשות פעולות שבע"ה יובילו להריון ולתינוק

זה כשהרצון גובר על הפחד.

אני לא מחפשת לא לפחד. זו לא אופציה שקיימת מבחינתי ולא משהו שאני שואפת אליו, הפחדים הם חלק מהסל שיש לי בחיים ואיתם אני עובדת.

אבל בשלב שבו הפחדים לא מוחקים את הרצון, אני מבינה שאני בשלה להריון נוסף..

גם לי היה את הפחד הזה לפני ההריון הראשוןרוצה לשאול שאלה

ממש כעסתי על עצמי שאני כ"כ אגואיסטית שמביאה את הילד לעולם שכולו עבודה קשה, ושאפילו הלידה שהיא תחילת החיים מתחילה בכזה קושי פיזי (כי אני לא יודעת מה תינוק מרגיש בכל התהליך הזה של הלידה, גם פיזית וגם רגשית הכל מבלבל וחדש)

אבל אני חושבת שטוב לילדים שלי, ברור שיש קשיים וגם יהיו להם בעתיד כי זה העולם, אבל ברוב הזמן טוב להם, והם שמחים. וגם לי עם כל הקשיים שהיו לי בילדות (והיו הרבה, וב"ה שהילדים שלי לא עוברים אותם) עדיין טוב לי ואני שמחה שנולדתי.

הם גם מרחיבים לי את הלב כל יום מחדש שאחרי תקופה בלי תינוק הרצון פשוט משתיק לי את כל הפחדים והופ מגיע עוד ילד....

לפעמים אני ממש פוחדתדיאט ספרייטאחרונה

אבל אני תמיד זוכרת שתפקיד של אישה יהודיה זה להביא ילדים והשותף השלישי מלווה אותי ואותם בכל התהליך הזה.

במצרים הנשים ידעו שהילדים שלהם יישלכו ליאור והן עדיין הביאו ילדים.

התפקיד שלי זה להביא אותם ולסמוך על הקב"ה שיעזור לגדל אותם בנחת, בשלום, ברווחה.

אני אדם רע אם מעצבן לי שהיא יולדת לפניי?!אנונימית בהו"ל

גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)

ואני

משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי

כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער

אנחנו חברות טובות דווקא

אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה

וואלה עצבן אותי חח

כזה אופ נו מה נו

גם כי אני גם רוצה כבר ללדת

וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ

אני גם הייתי צפויה ללדת יחד עם גיסתידיאן ד.

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

ממש לא רעה, זה מובןכורסא ירוקה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

ממש מובן. בסוף תשיגי אותה...חחחממתקית

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

וואי הכי מובןאונמר

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

ממש ממש מובן!קטנה67

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

קרה לי גםהבוקר יעלה

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

קרה לי גם אבל הפוךשימושית

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

איזה מבעס זה.....יעל מהדרום

לי ולאחותי היה שבוע הפרששומשומונית

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

כיף לכם זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושית

וכו'

יש גם בריתות לא בבוקר....יעל מהדרום

לא יפה, לפחות היו מתחלקים....שיפור

גיסתי אמורה ללדת 4 ימים לפנייהר את יש

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

מהצד זה משעשע... כי ברור שזה לא נובע משנאהיעל מהדרום

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

גם אני ככהשומשומונית

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

טוב לשמוע על עוד כאלה😅 (אני תמיד יולדת אחרי...)יעל מהדרום

כולם אומרים לישומשומונית

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

את גם כמוני שבשבוע 37 מרגישה בפוסט דייט? 😂😂😂שימושית

כל תחושה היא נורמלית בשלב שלך ;)קנקן שבור

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

מצטרפתהשם שלי

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

ממש לא אדם רעטארקו

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

תודה לכולן❤️ נירמלתן לי חחאנונימית בהו"ל

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

גם לי היו ימים כאלה מ37 ובסוף ילדתי בשבוע 40שיפוראחרונה

בנות שעושות לק ג'ל, שאלה ליעדינה אבל בשטח

מה אתן עושות במקווה?

סתם עלתה לי מחשבה להתחיל להרגיש נשית יותר, אז איך זה הולך ? לפני המקווה צריך להוריד? לחדש? נראה לי מלחיץ ממש..

אני לא עושההשם שלי

ממה שאני מכירה, בדרך כלל מתזמנים את החידוש של הלק ללפני המקווה.

יש כאלה שעושות רק בתקופה שאין הרבה טבילות, כמו הריון או הנקה.

מותר לטבול על לק ג'ל במקווה- בתנאי שהוא שלם, מסודקאלישבע999

ונקי ללא פגמים, סדקים או קילופים. כזה שהיית הולכת איתו לאירוע נחשב.

אם את עושה לק חדש סמוך ככל האפשר למועד הטבילה, לא צריכה להיות בעיה לטבול ככה.

מסודרנפש חיה.

לחדש לפני המקווהשירה_11

פ

אני עושה רק בהריוןשלומית.

ואם בתקופה "רגילה" אז מיד אחרי טבילה כדי שעד הטבילה הבאה זה ירד (לא מחדשת כל פעם רק באירועים מיוחדים)

אני יודעת שיש דעות שמתירות לטבול עם לק ג'ל שלם.

אישית אני מעדיפה להדר ולטבול בלי לק בכלל אבל כן יש גם את השיטה הנ"ל...

תלוי פסיקהכחל

יש פסיקה שאם זה ממש לפני המקווה שאז הלק שלם לגמרי מותר לטבול ככה

אבל זה לא לפי כל הפסיקות

לפי הפסיקה שלנו אסור, אולי רק בדיעבד

אבל לכתחילה בלי לק, גם אם הוא ממש שלם

זאת הסיבה שעשיתי רק בזמן הריון, כי לא בשבילי כל פעם ללכת להוריד ואז לחזור שוב לעשות חדש

(עכשיו כבר עושה לעצמי לק מתי שרוצה)

תבדקי מה הפסיקה שלכם

אם מותר עם לק שלם, אז אחלה

תעשי יום לפני

תשאלי את הרב שלכםרקאני

אני מורידה לפני המקווה ועושה חדש אחרי

יש הרבה שאני מכירה שטובלות עם חדש אז עושים צמוד למקווה

אני טובלת עם לק ג'ל ומקפידה לחדש סמוך ככלסטודנטית אלופה

הניתן לטבילה. (כשיצאה לי טבילה בחול המועד, שאלתי רב והוא אמר שעד שבוע זה בסדר, בתנאי שהלק שלם)

ועשיתי זאת גם בתקופה שהייתי טובלת כל חודש והיה בסדר גמור.

גם לי אמרו ככהיערת דבש

ו- @שלומית. לק ג'ל לא יורד לבד

צריך ללכת להוריד אותו כי קשה מאוד להוריד בבית

אולי התכוונת ללק רגיל

לא לאשלומית.

אצלי יורד בבית לבד, עשיתי כמה פעמים לק ג'ל אני יודעת מה זה.

אבל אולי יש לי ציפורניים מיוחדות (;

( עשיתי כמה פעמים כל פעם אצל מישהי אחרת אז זו לא בעיה של מישהי ספציפית או משהו כזה)

זה לא כ"כ קשה להורידשימושית

10-15 דק' לכל יד וסיימת סיפור, אפשר אפילו פחות אבל עדיף להיות סבלניים

מספיגים כדורי צמר גפן במסיר לק או אציטון, שמים על הציפורן ועוטפים עם נייר כסףאת האצבע יחד עם הצמר גפן

מחכים 15 דק' ואז שפשפים או מקלפים את הלק

כן, נכוןשלומית.

פשוט אצלי זה בד"כ יורד לבד בלי כל ההליך

כנראהקל"ת

שהלק לא מאד איכותי🫣

אגב אולי הלק עצמו יורד אבל גם שכבת הבסיס?

הייתי בודקת כי זה בעייתי הלכתית ומהווה חציצה. לרוב שכבת הבסיס יורדת רק בשיוף

אני מקלפת לעצמירקאני

אבל באמת הלק לא הכי איכותי

יורד לי יחד עם הלק גם שכבה דקיקה של הציפורן....

המכשיר שמורידים איתו עושה לי צמרמורות שאני לא מסוגלת🙈

את יכולה לבקש עוצמה עדינה יותרניק חדש2

אצלי קבוע הייתי סובלת בזה.

עד שהגעתי למניקוריסטית שראתה שהעור שלי עדין אז היא עושה לי בעוצמת נמוכה ובעדינות כזו שלא כואב לי בכלל.

כשלפני זה סבלתי כל פעם🤦‍♀️

זה לא כואב לירקאני

הרעש עושה לי צמרמורות

כמו ברופא שיניים

אני מתפתלת כולי חחחח נושכת שפתיים

😅😅 כן זה אותו מכשיר מסתבר.ניק חדש2

😵‍💫😵‍💫😵‍💫רקאני

אולי, אבל כל עוד זה מחזיק עלי יפהשימושית

שלוש וחצי-ארבע שבועות לא אכפת לי שהוא לא הכי איכותי

מכירה את השיטהיערת דבשאחרונה

וגם ניסיתי פעם

סיוט

מעדיפה חד משמעית ללכת קוסמטיקאית

והיא במילא מורידה לפני ששמים חדש

עונהקל"ת

אני עושה קבוע לק גל.

ממה שאני יודעת מהרב שלנו אפשר לטבול עם הלק גל כאשר הוא חדש ולא רואים תוספת ציפורן שגדלה ואז זה מהווה חציצה. אז לרוב אני מסנכרנת את התור ללק גל שיהיה ממש יומיים גג שלושה לפני הטבילה.

יש פסיקות שאומרות שגם אם הלק לא חדשהשקט הזה

אבל הוא במצב שאת לא מקפידה עליו ואת מסתובבת ככה בחוץ זה בסדר.

אישית יצא לי עד עכשיו לעשות רק בתקופות שמותרים. לא יודעת מה אעשה בהמשך.

אני ךא הייתי עושה אלא רק בהריונותניק חדש2

בחודשים האחרונים התחלתי.

עושה יום יומיים לפני המקווה.

ביום המקווה מקפידה לנקות מתחת לציפורניים.

זה ממש עושה לי טוב

יש הרבה קוסמטיקאיות שמורידות לפני המקווהיראת גאולה

ומחדשות אחרי. הן מכירות את זה...

אבל זה באמת מייגע ללכת פעמיים, וגם צריך לתזמן את התורים ולא תמיד מסתדר.

^^ אני אישיתיערת דבש

עושה לפי הפסיקה הרווחת

מחדשת לפני המקווה

כמה קרוב שאפשר

אבל גם כמה ימים לפני זה בסדר אם זה שלם, יפה והייתי הולכת כך לאירוע

זה עושה לי ממש טוב אוהבת את ההתחדשות של זה לפני מקווה 🤭

אני מורידה לבד בביתשימושית

ואחרי המקוה הולכת לשים

תודה רבה לכולן!עדינה אבל בשטח

מגיבה לעצמי כדי להגיע לסוף השרשור..

עזרתן לי מאוד להחליט ש...

כרגע אין לי כח להיכנס לזה, זה כן די כאב ראש , כמובן תלוי פסיקה אבל עדיין..

מזדהה ומתבאסתשמחה כפרוייקט

נושא לא פתור אצלי

מבינה אותך ממשרקאני

אני עושה בעיקר בתקופות ארוכות שמותרים

או לכבוד אירועים מסויימים או חגים

יצא לי כבר לעשות לחתונה ולהוריד אחרי פחות משבוע למקווה...

אבל בסוף זה כן כיף ועושה תחושה טובה

(עד שאחרי שבועיים הציפורן מתארכת ונהיה רווח חחח)

זאת אחת הסיבות שאני לא עושה…מרגול

אני לא מאורגנת מספיק בשביל שזה באמת יקרה בזמן

ואין לי איך להוריד לעצמי בבית בלי להרוס את הציפורן במקרה ששכחתי.

וגם זה לא מחזיק אצלי חודש אף פעם (ציפורניים שומניות, קרה עם כל מניקוריסטית)

אז די.

מקפידה לגזוז בבית כדי שתמיד יראה טוב ולא יהיו לכלוכים מתחת הציפורן או משהו. אם היא קצרה אז אין. ושלום על ישראל.

אבל גם חושבת שזה מהמם ונותן הרגשה של טיפוח (עד שזה חצי מקולף ואז זה הרגשה של הזנחה)

ורעיון- הלחמת ריסים. עושים פעם בכמה שבועותמרגול

ולמיטב ידיעתי לא משפיע על מקווה

זה עושה שהריסים נראות יפות, קצת כמו מסקרה

אולי יתן לך את התחושה הנשית אבל עם פחות השקעה והתארגנות

מנצלת את הנושאפינק ליידי

בלי קשר למנהגים ולטבילה.

האם חק ג'ל זה בניה או רק שגבה של לק משובח?

מה קורה לציפורניים הטבעיות? האם נשמרות טוב? נפגעות?

כמה זמן מחזיק לק ג'ל באופן יפה

זו לא בניהניק חדש2

זה לק מיוחד שמקבעים לציפורן.

לי אישית מחזיק נגיד שבועיים

אבל יש לי צמיחה מהירה של הציפורניים.

אחרי חודש אני כבר חייבת להחליף לק.

הציפורניים נחלשות.

משייפים קצת את הציפורן לפני כל מריחה, לא?עדינה אבל בשטח

כאילו מורידים שכבה

מורידים עם המכשיר של רפואת השיניים😅ניק חדש2

עם מה שמשייף את השן. מורידים את השכבה העליונה.

אח"כ משייפים עם משייף את השכבה השניה.

ואחרי כל מריחת לק שמים את האצבעות בתוך מכונה שמקבעת את הלק על היד.

המכונה קצת חמה

את הציפורן עצמה לארקאני

לפעמים משייפים טיפה עם משייף שתהיה מחוספסת

אבל אם היה לך לק קודם ורק מחליפים אז זה גם ככה מחוספס

מישהי הגישה ילד בכיתה ב למבחן מחוננים?בוקר אור
עבר עריכה על ידי בוקר אור בתאריך י"ז בחשוון תשפ"ז 18:33

אשמח לדעות לכאן ולכאן, פה או בפרטי

  • יודעת שההמלצה הרשמית של משרד החינוך היא להגיש לראשונה בג'

ניסיתם לפנות להנהלה?טארקו

אם כי אם הרוב מגיעים מכיתות מעורבות כנראה שלא ישנו..

תקין שמנהלת מעון לא מגיעה מלא ימים?עד חצות

כבר המון פעמים שאני מגיעה כל כמה שבועות למעון והמנהלת לא שם.. לא מרגישה טוב או יש לה משהו..

גם היא לא מגיעה על הבוקר כמעט אף פעם..

יש בכלל פיקוח למנהלות מעון?

אני סגורה על זה שאם המשכורת היתה עוברת דרך גיהוץ כרטיס בכניסה היא היתה מגיעה כמו שעון.

הבן שלי בן שנתיים כמעט במעון שם והם 23 ילדים עם 3 אנשי צוות, ש2 מתוכו לא נשואות, צעירות.

אני רואה שכל ההורים בסבבה שלהם, מעריצים את המעון את ההנהלה, אני ההורה בערך היחיד שנשאר כמה דקות, ששואל שאלות, שיכול להישאר מעל שעתיים ולדבר עם הצוות, להסביר על הילד שלי, להנחות, מסתכלת המון מהצד וכמה שאולי הצוות לא סובל שנשארים - זה לא שאלה!!!! אני כהורה אשאר כמה זמן שצריך, אסתכל, אסיק מסקנות, אני עם יד על הדופק..

כמובן שאני אפרגן, אתנהג בנעימות כמה שניתן,

וזה לא סותר את זה

לא מצליחה להבין איך זה סבבה שצוות מטפלות נשאר בלי פיקוח של המנהלת ימים שלמים, ואף אחד לא מפקח גם על המנהלת וזה עובר בסבבה

ניסת לשלוח הודעה למנהלת? לקבוע איתה פגישה?מנגואית

גם אני לא רואה את המנהלת רוב הימים )לא מחפשת)

בבוקר בטח שלא, אני מגיעה מוקדם

בצהרים לפעמים

לפעמים נמצאת בתוך החדר אז מאמינה שלפעמים אני לא רואה כי נמצאת בחדרים אחרים

נשמע לי מוגזם להישאר שעתיים במעוןדיאן ד.

נראה לי עדיף שתבואי באמצע היום לראות איך הולך.

פעם פעמיים ואם הכל רגוע ובסדר אז אפשר לסמוך עליהם.

לגבי המנהלת, מוזר שהיא לא נמצאת.

וזה באמת קריטי שתהיה מנהלת שתסתובב בשטח ותוודא שהכל תקין

מה הגודל של המעון?שבעבום

לא לכל המנהלות יש משרה מלאה במעון. במעון שלנו שהיה בסביבות 50 ילדים המנהלת השלימה משרה בחלק מהימים בלהיות מטפלת קבוצה ביום החופשי של המטפלת. היום אני יודעת שמנהלת שם מנהלת 2 מעונות במקביל.

בתור מישהיא שעבדה במעוןקל"ת

אין דבר כזה שהורה נשאר מעל שעתיים בשגרה כדי לשאול על הילד שלו. זה מפריע להתנהלות והמשך סדר היום.

לגבי המנהלת האמת לא יודעת להגיד. אני אף פעם לא חיפשתי את המנהלת אלא אם כן יש איזה נושא חשוב שרציתי להעלות.

לגבי להשאר שעתייםSeven

ולהסביר המון..לא נשמע תואם..וזה גוזל זמן יקר שהמטפלות אמורות לדאוג לילדים בומולא לדבר עם כל אמא

תחשבי שכל אמא דאגנית תדבר עם המטפלת שעתיים?

לגבי המנהלת מאוד תלוי בגודל מעון.

כן, יש פיקוח על המנהלת.הגברת מהירח

אני לא יודעת מה קורה במעון פרטי. במעון שהוא חלק מרשת יש לכל קבוצת מעונות מפקחת (יש כאלה שקוראים לה "מדריכה" או "יועצת" או משהו כזה. זה אותו תפקיד, רק עניין של טרמינולוגיה). היא מעל המנהלת, מטעם הרשת.

לפעמים בתחילת השנה מקבלים מהמעון כל מיני טפסים, וכתוב שם גם את שם המפקחת עם מספר טלפון. אם לא, תחפשי באתר האינטרנט של רשת המעונות - או שכתוב שם את כל המפתחות לפי איזורים, או שתכתבי להנהלה של הרשת ותשאלי אותם.

אני אבהירעד חצות

כשאני מגיעה לשעתיים זה פעם ב.. לא כל יום.. יש לי חיים אחרי הכל.. וגם כשאני שם אני לא כל הזמן מדברת עם הצוות.. רק שהן פונות אלי או מספרות לי משהו. בכל אופן הנקודה בעיני זה האדישות שאני מרגישה כלפי המקצוע.

אחרי המקרה המזעזע במעון באריאל כבר נגמרו לי המילים. מקרה רודף מקרה ואף אחד לא מרעיד את המערכת..

נשמע מוזר שהיא לא נמצאת כמעט. בדרכ יש להן יום חופשאביגיל ##

אחד ופעם בשבועיים שלושה גם יום השתלמות

אולי היא נמצאת בחדר שלה בזמן הזה עובדת שם?

או אולי היא במטבח?

אצלנו המנהלת לפעמים בבקרים נמצאת בתוך אחת הכיתות ומתגברת שם עד שכל המטופלות מגיעות

אני מסתכלת בחדר שלה קבוע והיא לא שם ואני גם שואלתעד חצות

ואומרים לי בוודאות שהיא לא הגיעה...

אז אולי היא לא אמורה להיות? אולי יש לה אחוז משרהאביגיל ##

נמוך במעון הזה

וואי ממש מבאס, מבינה אותך

לא מאמינה שהיא פשוט מברישה, זה עלול לדפוק אותה

גם לה יש מפקחת

לעניות דעתיכנה שנטעה

לא הייתי משאירה את הילד שלי במעון שאני לא סומכת על המטפלות כשהן בלי פיקוח של מנהלת. ובאמת מספר הפעמים שראיתי את המנהלת במעון אצלנו יכולה להיספר על יד אחת.. לא מטריד אותי כי אני סומכת על המטפלות, וגם אני אמא דאגנית שנשארת כשצריך ועם יד על הדופק.

לא תקיןדיאט ספרייטאחרונה

ויש מלא מנהלות מעון כאלו מהיכרות.

כדאי לפנות לפיקוח ואם את לא סומכת פשוט לעזוב.

אני תמיד שמה מקליט ומעודדת לשים מקליט.

דעות פוליטיות שונות בזוגיותאנונימית בהו"ל

בעלי מתוק מדבש ויש לנו ב"ה זוגיות מעולה,

אבל אני שונאת את זה שהדעות הפוליטיות שלנו שונות!

לא משהו דרמטי, אבל עדיין כל אחד חושב שהשני טועה.

ואני שונאת גם את זה שהוא חושב כאלה שטויות, וגם את זה שהוא חושב שאני טועה.

בעיקרון החלטנו לא לדבר עכשיו על פוליטיקה, אבל זה עדיין ממש מעצבן אותי.

זה באמת קשהמתואמת

לנו היה את זה בנושא אחר (שעכשיו פחות חם, אז הוא לא עולה כל כך)

ולהורים שלי גם היה את זה בנושא פוליטי (סביב ההתנתקות)

זה קשה מאוד... אבל גם בתוך הוויכוח צריך לזכור שאנחנו זוג אוהב ומאוחד.

ואני אומרת לעצמי שהכי חשוב שבנושאים המהותיים בחיים (יהדות וחינוך ילדים) אנחנו בדעה אחת, כי אחרת זה היה פוגש אותנו הרבה יותר וזה היה הרבה יותר קשה...

מניחה שבקרוב העניינים האלה יירגעו קצת, כשתעבור תקופת הבחירות, ותוכלו לחזור לנהל את חייכם בנחת ובאחדות❤️

אני מקווה שתקופת הבחירות באמת תעבור...אנונימית בהו"ל

עם תמונת התוצאות העכשווית אני בכלל לא בטוחה שזה יקרה מהר...

אבל אני כן חושבת שאני צריכה ללמוד להתמודד עם המצבים שבהם אנחנו חושבים כל אחד שהשני טועה, כי זה לא טוב שזה כל כך קשה לי.

גם בחינוך ילדים יש לנו לפעמים דעות שונות... לכם לא? איך עושים את זה? מקווה שהשאלה לא נשמעת חטטנית, אני רצה ללמוד מכם

בחינוך ילדים זה באמת הרבה יותר מהותימתואמת

לנו ב"ה אין כמעט חילוקי דעות בנושא הזה. מקסימום יכול לקרות שאחד מאיתנו כעס בצורה מסוימת על הילד, והשני חושב שהצורה הזו לא טובה. אז אחרי שהילד נרגע (בדרך זו או אחרת) מדברים על זה שלא בפניו, ומגיעים בסוף להסכמה איך נכון יותר היה לנהוג באותו רגע.

אז בנושא הזה אני לא יכולה לעזור לאחרים...

אבל בנושא כמו פוליטיקה - אני חושבת שהכי טוב "פשוט" להחליט שלא מדברים על זה... הרי אין פה משהו מעשי לחיים שלכם, נכון? (הנושא שהיה בוויכוח בינינו בזמנו כן דרש צעדים מעשיים, ולכן זה היה בעייתי יותר...)

אין לנו חילוקי דעות מהותיים בנושא החינוך.אנונימית בהו"ל

אבל דברים קטנים פה ושם.

נכון, אין בפוליטיקה משהו מעשי, סתם מעצבן אותי ממש שהוא חושב שאני טועה ושהוא לא מבין שאני צודקת.

זה נשמע טיפשי כשאני כותבת את זה...

וגם לא יודעת כמה נצליח לא לדבר על זה בתקופה הסוערת הזאת.

מבינה את העצביםרק לרגע9

פוליטיקה זה באמת נושא מאוד טעון, במיוחד בימים האלה ויכול להביא לעצבים ומחשבות שליליות אחד על השני. צריך לזכור שזה שיש לו דעות אחרות משלך לא אומר שהוא פחות חכם או מבין או מוסרי ולא אומר את זה גם עליך. יש דעות שונות שמגיעות מנקודות מוצא ערכיות שונות ואפשר וצריך לקבל את זה. נקודת המוצא היא להבין ששניכם רוצים בטוב חושבים שיש דרך אחרת להשיג אותו.

ברגע שאת מבינה את זה, את צריכה גם ללמוד לנהל את זה, לקבוע גבולות לשיחות פוליטיות, לא לנסות לחנך אחד את השני ולזהות מתי כבר לא מועיל לדבר על זה.

גם אם החלטתם לא לדבר על פוליטיקה אבל בפנים מעצבן אותך שהוא לא מבין שאת צודקת, זו תפיסה קצת מוטעה בעיני... תביני את שיש לכם שתי דעות שונות ויכול להיות שיש גרעין של אמת בכל אחת מהן.

גם לי יש חילוקי דעות עם בעלי נניח בנושא גיוס חרדים. ניהלתי איתו כמה ויכוחים בנושא והבנתי שאני לא הולכת לשנות את דעתו, הוא פשוט חושב אחרת ממני וזה בסדר גמור. אפילו שאני חושבת שזה אחד הנושאים המשמעותיים והקריטיים, הוא חושב אחרת. אני מצליחה להבין את נקודת המוצא הערכית שלו ולכן אני מעריכה אותו על אף שהוא חושב אחרת ממני לחלוטין.

בדיוק זה מה שאני אומרת, שאני מבינה שזו תפיסהאנונימית בהו"ל

מוטעית, ואני רוצה לשנות אותה.

אני רוצה להרגיש שזה באמת בסדר שכל אחת מאיתנו חושב אחרת.

תנסי לחשוברק לרגע9

מה הערך שיושב בבסיס של התפיסות של בעלך. איזה ערך חיובי יש בבסיס שמוביל אותו בחשיבה שלו. תנסי להגיע אצלך להערכה פנימית של איך הוא מובל על ידי הערך החיובי הזה. יש סרטון של גברת רביע שהיא מדברת עם זוג שאחד בימים ואחד בשמאל והם רבים על זה, תראי:

‏‏19K‏‏ צפיות‏ · ‏‏1.3K‏‏ רגשות‏ | הוא ימני לאומני, היא שמאלנית...ואי אפשר לדבר על על זה בבית. ספיישל בחירות- "טיפול זוגי פוליטי" עם גברת רביע שמראה לנו כמה כולנו בעצם דומים ברצון שיהיה פה טוב ובאהבה לעם ולארץ שלנו וכמה זה בסדר לחשוב אחרת.. העיקר שנצליח לקבל אחד את השני ולהיות ביחד💜💜 מתוך הופעה בבית אבי חי | גברת רביע

חשבתי עם עצמי והצלחתי להבין מה מוביל אותו.אנונימית בהו"ל

אלופה!רק לרגע9

כל הכבוד לך

עכשיו אני רוצה לוודא שהוא מבין לגמרי מה מוביל אותיאנונימית בהו"ל

חחח

אמת יש רק אחתמתואמת

וזו האמת של התורה.

הרבה דברים מסתעפים ממנה, אבל לרוב קשה לנו לראות מה האמת האלוקית בכל הדברים האלה.

אני מאמינה שפוליטיקה זה אותו דבר. ולפעמים כולם אמת אלוקית - בהסתעפויות שונות.

ולכן אין טעם להיות בטוחים שהאמת אצלי, כי אנחנו לא אלוקים.

ובעיקר - לכן אין טעם להתווכח על זה בין בני זוג, כי האמת האלוקית היא שזוג צריך לחיות בשלום ובאהבה

אנחנו בגלל זה משתדלים מאד ולא מכניסים פוליטיקהנפש חיה.

אצלינו יש עניין אחר לא קשור למפלגות,

אז בגלל זה לריב עם הבעל?

מציעה לך בכל לב

לא להכניס פוליטיקה הבייתה.

כן לכבד דעות אחד של השני

אבל אתם זוג אוהב

ולא שווה לקלקל את הזוגיות היפה שלכם

בגלל משהו חיצוני!

את יכולה להביןאיזמרגד1

למה הוא חושב את מה שהוא חושב? את ההיגיון שעומד מאחורי זה, גם אם הוא מוטעה לדעתך?

אני חושבת שאנחנו מבינים שעמדה מסוימת היא הגיונית גם אם אנחנו לא מסכימים איתה יותר קל לנו לא להגיע למקום של ''הוא טיפש אם הוא לא רואה שאני צודקת''

חיבוק מזדהה. גם אותנו זה אתגר112233445566

עשה לי טוב לומר לו משפטים כמו אתה בוחר בי אבל? וכאלו ולשמוע שהוא בוחר בי יותר מכל דעה כזו או אחרת..

וכנל הפוך כמובן לומר לו

הרגשתי שכאילו זה מה שצריך לחזק, וזה מה שהיה קשה לי בכל השיחות והדיונים.. ההרגשה שתראה אותי, תאהב אותי, תייקר אותי וכו.

מזדהה כל כךנועה לה

בעלי ואני חושבים אחרת לגמרי בנושא פוליטי

יש הרבה דעות שלו שהוא משתף רק אותי בעוד של הסביבה אפילו לא יודעת ולא תאמין עליו

אני חולקת על הדעות שלו ומצד שני שמחה שאני עוגן בשבילו שיכול לשתף אותי

זה קשה לי מאוד

משפחה שלנו שנפגשנו ביום הבחירות שאלו אותו מה הצבעת והוא אמר "הצבענו X" (התייחס אלי ואליו ואמר את מה שאני הצבעתי) כי לא רצה להכנס לעימותים וכו'

אני משתדלת לא לחשוב על זה יותר מידי ולייחס לזה הרבה חשיבות

מנסה לדבר על דברים אחרים

ומחכה שהגל הזה של הבחירות יעבור כבר

בעלי ואני שונים בשלושת רבעי מהדעות שלנו שימושית

השקפה דתית, השקפה פוליטית, גישה לנושא בריאות, סגנון חינוך וכו'

לפני שהתחתנו בדקנו 3 דברים-

  1. שעל דברים שקשורים לחנוך ילדים אנחנו מסכימים או יכולים להגיע להסכמה

  2. שהדברים שאנחנו לא מסכימים עליהם לא יתנגשו יותר מידי באורח החיים של השני וידרשו ממנו לבחור בין האהבה לעצמו

  3. שאנחנו מצליחים להתווכח בצורה מתורבתת ולא אמוציונאלית (אל תקלי בזה, 4 דייטים רק התווכחנו חחחח)

האמת שאחרי שנים של נישואים הדעות שלנו די התקרבו ובעיניי זה ממש מעשיר את החיים שהדעות שלנו שונות ♥️♥️♥️

גם אצלנו יש דעות שונותנעמי28

בנוגע להמון נושאים, פוליטית, דתית אמונית ועוד.

אבל מה שמאוד עוזר ויאמר לזכות בעלי

שהוא מעריך את הדעות שלי גם אם הוא לא מסכים.

הוא יודע להגיד "אני אוהב את המוח שלך" "את מעניינת"

ונראה שזה בעיקר מה שמפריע לך, לא?

החוסר הערכה, לא שיחשוב בדיוק כמוך.

על זה אפשר לדבר, על צורת הויכוח, על מחמאות למרות שלא מסכימים, לא לשדר זלזול.

ולקבל דעות שונות מה שעוזר לי זה לנסות להיכנס לנקודות מבט אחרת עד כמה שאפשר.

דבר ראשון כל דעה שקיימת בעולם מבוססת גם על רגשות, חוויות, סביבת גדילה.

אדם שחווה פיגוע לרוב ילך לימין קיצון (או להיפך) אדם שגדל בסביבה שמאלנית יגדל לרוב להיות גם כזה, אדם שאיבד חברים בצבא יכול להפוך להיות פציפיסט או ימין קיצון.

חוויות חיים משפיעות על הדעות שלנו.

בנוסף אני מאמינה שכולם שואפים לטוב, השמאל הקיצון שואף לסיום מלחמות ולשלום לטובת שקט והגנה עלינו, אולי הם נאיבים אבל הכוונות טובות, לכן גם אם דעתי הפוכה אני לא שונאת או כועסת.

גם פרו פלסטינים ברחבי העולם, מקבלים מידע מאוד ספציפי, שכנראה אם היינו במצבם היינו כמוהם.

אז גם בניואנסים קטנים ובשינוי דעות בתוך הבית, זה תלוי בהמון גורמים וזוויות מבט וחוויות החיים שלו.

הוא מתכוון לטוב, פשוט מנתח את הדרך לטוב בצורה אחרת.

ועוד נקודה שעוזרת לי, אני אוהבת להשאיר מקום לספק עצמי, באמת, אני נכנסת לויכוח בידיעה ובהסכמה שאולי בסוף אגיד וואלה צודק או עזרת לי להבין נקודת מבט אחרת.

אני פחות בעד הגישה של "פשוט לא לדבר על זה"

כי אני חושבת שמרחב זוגי יכול להכיל דעות שונות בכבוד, מה יקרה אם תחלקו על נושא אחר וחשוב יותר? גם תרגישי צורך להשתתק?

עם אנשים שזה נושא דליק אני נמנעת לדבר על כאלה נושאים, בזוגיות כן חשוב לי באופן אישי לתת מקום להכל.

יש לגברת רביע כמה סרטונים בנושא הזה לאחרונהמנסה לענות

זה מעצבן אותךאמאשוני

גם כשיש לו טעם והעדפות שונות בנושאים אחרים?

זה מעצבן כי לשניכם מאוד אכפת מהמדינה, אז בואי נתחיל מזה שהשורש שגורם לעצבים נובע ממקום טוב וחיובי.

בנוסף, אני חושבת שכדאי מאוד לשנות טרימינולגיה. אין צודק וטועה.

יש מגוון דעות, וברובן יש גרעין של אמת.

סתם לדוגמה- להצביע ליכוד כדי שהליכוד יהיה גדול מישר של אייזנקוט כדי שהוא הראשון שיקבל את הזכות לנסות להרכיב ממשלה, או להצביע למפלגה מתנדנדת כדי לעזור לה לעבור לטובת הגוש כולו.

אין פה טועה וצודק, יש שיקולים שונים.

גם בבחירה משני צידי הגושים יש אמת בשני הצדדים.

למשל המוני יהודים שהקשר שלהם לעם מתרופף בגלל שהם רואים את הדברים אחרת, טזה עצוב וכואב, זה לא אמת? ובכלל להחליף מנגנוני שליטה בדרג הפקידותי זה דבר רצוי בחברה דמוקטית. אין בזה אמת?

ברור שלכל טענה אפשר למצוא עשר טענות סותרות שגם להן אפשר למצוא סתירה. אני לא אומרת שזה טענות בלתי ניתנות לסתירה. אני אומרת רק שיש בזה אמת.

ולכן השיח של טועה וצודק הוא שיח שבהכרח פוסל גם את גרעין האמת שבטענות של השני.

אז עדיף לא לדבר במושגים האלו.

גם בכל טענה יש אלמנט של ניבוי העתיד ופרשנות.

למשל המה בדיעבד לא התחילה מלחמה לפני הבחירות.

כלומר עובדתית ביבי לא פתח מלחמה משיקולים פוליטיים.

עכשיו אם כן הייתה נפתחת מלחמה, מיד היו המונים שמשייכים את המניע לעיתוי הפתיחה, בשיקולים פוליטיים, ואין איך לסתור את ההנחה הזו.

עוד דוגמה, לפני עסקת החטופים הראשונה, היו קולות שמאוד חששו מהעסקה כי צהל היה במומנטום גבוה, והיו הרבה שהטילו ספק שבאמת נחזור ללחימה ולא מדובר בעסקה שדה פקטו סיימה את המלחמה.

עכשיו בדיעבד, ההנחה הזאת לא התממשה.

אז מה זה אומר שמי שחשש טעה?

לא. זה אומר שבראייה לעציד יש הרבה הנחות. לפעמים אנחנו כ"כ בטוחים בהנחה כעובדה ואז מחלקים לצודק וטועה.

אבל מה לעשות שלפעמים יש טעויות בהנחת העבודה, אז וודאי שיהיו חילוקי דעות על המסקנות.

בקיצור, באמת כדאי להימנע מדיונים כאלו שממילא הם לא מתמטיקה ורק מעכירים את האווירה.

(אגב כל מה שכתבתי זה רק דוגמאות אין צורך להיתפס לטענה כזאת או אחרת)

בהצלחה

אני חושבתooאחרונה

שבבסיס של קשר תקין זוגי/ לא זוגי

צריך להיות קבלה של האחר

על דעותיו/ רצונותיו/ מחשבותיו/ פועלו

לא משנה באיזה נושא

נושא פוליטי אפילו לא יוצר קונפליקט

כי הוא לא יוצר פער בביצוע

אז זה אמור להיות קל יותר

אם אין קבלה

כדאי לעבוד עליה

משני הצדדים

אם מתאמנים על קבלה

זה כיוון מעולה לשיפור הזוגיות בכל התחומים

עוברים גדולים וניטור סוכרהרמה

יש מישהי שיודעת שבטבע שלה העוברים שלה גדולים? מעל 3.8?

בית החולים בדרך כלל מבקש לעשות בדיקות סוכר כל שעתיים מעל משקל לידה מסויים ולי זה מרגיש מיותר לאור העובדה שהמשקל גנטי אצלנו. במצב כזה לא נותנים לתינוק ביות מלא לגמרי ולא נותנים לעלות איתו ל למלונית. מישהי סירבה? יש אופציה כזו?

אצלי עשו בדיקה אחת אחרי הלידהאשת בעלי

אחת לי ואחת לתינוק

לא זכור לי שביקשו כל שעתיים כי הערכים של הסוכר היו תקינים

היתי בביות מלא

אצליפולניה12

ילדתי 3.8

3.9

4

לא זכור לי שעשו ניטור סוכר

פעם אחת ילדתי במשקל מעל 3.8 ולא זוכרת שבדקו סוכריעל מהדרום

לק"י

אולי פספסתי ובדקו פעם 1.

בטוח לא כל שעתיים.

אולי תלוי בשבוע של הלידה. אני ילדתי ב41+2יעל מהדרום

אוליפולניה12

אבל ילדתי שניים ב40+5 ואחת ב41+3

זה היה נראה לי תגובה להודעה שליפולניה12

עד שזה התעדכן

לכן כתבתי לך חח

ילדתי משקל ענקראשונית

אזור הארבע וחצי קילו

ולא בדקו אותו כל כך הרבה, רק לאחר הלידה

וחבל

כי כמה שעות אחרי הלידה הייתה לו נפילת סוכר מאוד משמעותית שהובילה לסיטורציה נמוכה ולאישפוז בטיפול נמרץ יילודים לשבוע (הסוכר הסתדר מהר אבל החמצן עשה בעיות כמה ימים+ימי מעקב)

היית עם סכרת היריון? הנקת אחרי הלידה ?אשת בעלי

יכול להיות שזה משתנה

לא היה סכרתראשונית

הנקתי

וואו אז למה ככה?הרמה

אני גם הבנתי שזה לא קשור לסכרתשיפוראחרונה

אצליטל אורי

יש לי כמה ילדים שנולדו מעל 4 קילו, כן זוכרת מעקב סוכר צפוף יותר (לא כל שעתיים).

ונתנו לי ביות מלא בלי בעיה

לנו עשו ניטור סוכר בביות מלאשיפור

עשו לתינוק פעמיים בדיקת סוכררוני_רון

הייתי בביות מלא

העמסת סוכר 50 תקינה שלי ממהלך ההריון.

נולד כמעט 4רוני_רון

מוסיפה שאלה- איפה ילדתן? והאם נתנו לעלות למלונית?הרמה

בסורוקה, אין מלונית, אבל היינו בביות מלאיעל מהדרום

לק"י

אגב, לא יודעת אם זה אותו הדבר, אבל חלקית אולי.

הקטן שלי נולד פחות מ-3 ק"ג בשבוע 41 בדיוק, ובדקו לו סוכר בגלל זה. אבל הוא היה איתי בביות מלא.