היום המורה דיברה עלזה שבעז"ה בקרוב נזכה להיות בחתונות של חברות מהכיתה וזה
ואז חברה שלי אמרהה- של עוצי 
ואז כל הכיתה צחקה ואני פתחתי עליה כזה זוג עיניים
והיה ממש מצחיק
אבל כמה אפשר לחרוש על הבדיחה הזו? |נאנח|
היום המורה דיברה עלזה שבעז"ה בקרוב נזכה להיות בחתונות של חברות מהכיתה וזה
ואז חברה שלי אמרהה- של עוצי 
ואז כל הכיתה צחקה ואני פתחתי עליה כזה זוג עיניים
והיה ממש מצחיק
אבל כמה אפשר לחרוש על הבדיחה הזו? |נאנח|

האמת? נשבר לי מהבדיחה החרושה הזו.
זה רודף אותי כבר מכיתה ט/י.
לאט לאט הבדיחות והרצינות עולות שלב.
ובכלל
,זה זה לא רק החברות.
זה משפט אצל כולם.."בקרוב אצלך". "נוו,אוטוטו מתחתנת?"
ורבות הדוגמאות
נחלאז התקשרו להציע לי.
אבא חייבס על איזה בחור (
) (מקרה משעשע שיאוו)
בכלל, הורים בלחים כאלה
אעע.לגמרי.
אני זוכרת את הבחור הזהיומנים נשרפים
אה,לי יש הורים בלחים ברמות בעיקרון
יומנים נשרפים
זה פותח אופציות
נחלחח מזכיר לי ת'הורים שלי 
אממ. על אחותי זה פסח. חירפנו אותה עלזה, והיא בסוף באמת התחתנה ראשונה.
בא נראה מה יהיה איתי.
נחל
נחלסתם, קח ת'זמן. תהנה מהחיים
ועל הדרך, תמצא אישה כלבבך בעיתו ובזמנו
יוני


אעע, הגיל שלך חסוי?
נחלואפשר להתחתן ולהשאר צעיר.
אני לא נשואה, נכון
אבל לא חושבת שאנשים נשואים זה אנשים שבוםם. נהיים מבוגרים.
זה מבגר, ללא ספק. אבל צעיר במובן העמוק של המילה אתה יכול להשאר גם כנשוי
מי שמתחתן בגיל 18, אוטומטי נהיה מבוגר? (במובן הפשוט של המילה
)

ציףאעע, את לכאורה באיזה שנה בסמינר?
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)