עלתה מחשבה מלפני
מה הקריטריונים של להיות מוכן לחתונה?
[בעצם אולי כדאי לפרסם את השאלה בעוד פורומים...]
עלתה מחשבה מלפני
מה הקריטריונים של להיות מוכן לחתונה?
[בעצם אולי כדאי לפרסם את השאלה בעוד פורומים...]
מי שיודע משהו אפילו חלקי אני אשמח
ניסיתי לעשות עם עצמי שקלא וטריה ואפילו לא ידעתי מאיפה להתחיל....
חוני המעגל פינותדבר ראשון- רצון עז לאהבה,זוגיות, חתונה. בלי זה... נראלי קצת קשה להתחיל. זה לא חייב להיות צעקני או בולט.
2. בגרות נפשית. מה זה אומר? לדעת- להתמודד עם אנשים, לא לפגוע, לדעת לבקש סליחה, לדעת להגיד לבן אדם שהוא פוגע בי, לדעת לחזור מטעויות, לכבד בחירות של הזולת, לדעת לקחת אחריות ולעמוד מאחורי החלטות, יציבות נפשית (שזה קצת מעורפל). אמרתי פעם לחבר שלי בישיבה שבעיני מתוך כל הבחורים שאני מכיר משיעור א' (מכיר די את כולם) אני חושב שבערך 80% מוכנים לחלוטין לחתונה. רוצים זה שאלה אחרת...
3. יכולת כלכלית להסתדר ולהתפרנס אחרי החתונה. להתחתן בלי זה = מתכון לצרות. אפשר לתכנן מראש לחיות בדוחק בשנים הראשונות אבל חייבים להיות מסוגלים לכלכל את העניינים. לא סתם לסמוך על סיסמאות.
בהחלט הרבה חומר למחשבה....
בעיני אם לא עושים צבא או עושים ג'וב- 18-20, אם עושים צבא אז מיד אחרי. רצוי הסדר שאפשר מיד אחריו בגיל 21-22 להתחתן.
חשוב להכניס את זה לראש מוקדם, ולהתכונן לזה בהתאם. במקום לדחות את הגיל ל24, ואז להתלונן שאנשים לא מוכנים לפני זה.
בס"ד
לא מאשים ולא כלום. אבל זה לא בסדר. להרחבה- 'שמחת הבית וברכתו' הפרק על דחיית הריון.
קמנו ונתעודדאחרונהבס"ד
למרות שאני לא חושב שההפרדה הזו נכונה. "תלתלים שחורות כעורב אלו תלמודות של תורה, שנראות כעורות ושחורות מלאומרן ברבים. אמר הקדוש ברוך הוא: ערבות הן עלי" (שה"ש רבה פרשה ה)
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)