ע"פ שולחן ערוך אסור לבן להסתכל על בת

אם אין הפרדה מולטת טכנית זה בלתי אפשרי

אחת שהיתה בעבר ב"ה בסניף מעורב

אני לא יתחיל עם כל הגדרים ההלכתיים

אבל 

יש הרבה מעבר

יש פה עניין של אווירה!!

כשמעורב האווירה היא הכל רק לא קדושה

ובמיוחד בגיל של הסניף (תיכון יותר)

זה גיל שככ לא צריך להיות מועמד במקום הזה

ומה שתכלס קורה

מתחילים "צחוקים" זה נמרח עלזה וזה עלזה

ומה הבעיה ומה הבעיה 

כי לא נוגעים וזה למקום קדוש של קירוב וטה טה טה

ככ לא!!

תחשוב עם עצמך אם זה מה שהקדוש היה מצפה ממך

לא תירוצים....

[אין בעיה בתירוצים זה פשוט לא מה שהוא רצה]

זה פשוט מדהים כמה שהוא נכון!! 

הייתי בארוע של תנועה מעורבת וכל כך ראייתי על הבמה את מה שהיה כתוב

פשוט חובה קריאה!

דווקא אריאל החרד"לית היא תנועת הנוער הכי פמיניסטית

שמתי לב שבאריאל, יש לבנות הזדמנות שווה לבנים להגיע לאיזה תפקיד שהן רוצות, כי התפקידים מחולקים בדיוק לשני המינים. בנות סוחבות שולחנות ומטפסות על סולמות ותופסות עכברים ועוקרות עשבים, כמו שכל אדם צריך לעשות, ואף אחד לא אומר להן שזה תפקיד של בנים. שירה יניר בטור על ההערה שפקחה לה את העיניים

שירה יניר

26.01.16 16:22  ט"ז בשבט תשעו

דווקא אריאל החרד"לית היא תנועת הנוער הכי פמיניסטית

מקובל לחשוב שחברה נפרדת היא תמיד שוביניסטית, כי היא מחנכת באופן שונה את הנשים ואת הגברים שבתוכה, מלמדת אותם דברים שונים ומכוונת אותם למסלולים שונים, שמנציחים במעגל סגור את ההבדל הקלאסי בין המגדרים. אני רוצה לבחון את האמירה הזו ולשאול – האם בהכרח חברה נפרדת היא שוביניסטית?

לפני כמה שנים דיברתי עם אחד הדודים שלי על תנועת הנוער שלי – אריאל. סיפרתי לו שהיא נפרדת לגמרי ולכן בסניף שלי יש בנות בלבד, והייתי בטוחה שכמו כל דתי ממוצע הוא יגיד שאנחנו חבורה של דוסים מגזימים ויאשים אותנו בהתחרדל"ות/קיצוניות/ראש בקיר/פגיעה במערך הדייטים של מדינת ישראל. אבל אז הוא אמר את הדבר האחרון שציפיתי לו: "אז זו תנועה פמיניסטית?"

האינסטינקט הראשוני שלי כששמעתי בפעם הראשונה את הקישור הבלתי-אפשרי הזה בין תנועת אריאל הדוסית, שמרוב שימת דגש על צניעות כמעט לא נותנת לבנים ולבנות שלה לראות זה את זה, לבין פמיניזם, היה לגחך ולהסביר לו שהוא לא הבין; תנועת אריאל לא פמיניסטית, אלא דוסית מגזימה. אבל הקישור הזה, שלעולם לא הייתי חושבת עליו לבד, נשאר לי במחשבה.

הזדמנות שווה לבנות

ולאט לאט התחלתי לשים לב. שמתי לב שבאריאל יש לבנות הזדמנות שווה לבנים להגיע לאיזה תפקיד שהן רוצות, כי התפקידים מחולקים בדיוק לשני המינים.

שמתי לב שבאריאל, בנות סוחבות שולחנות ומטפסות על סולמות ותופסות עכברים ועוקרות עשבים, כמו שכל אדם צריך לעשות, ואף אחד לא אומר להן שזה תפקיד של בנים. מאוחר יותר, כשהן נתקלות בחברה מעורבת, הן ממש מופתעות ש"אסור" להן לעשות את זה.

שמתי לב שבאריאל אין מחאות אולטרה-סגול בחודש ארגון, כי יש לנו רק בנות בקהל.

שמתי לב שבאריאל את יכולה לרקוד באמצע הסניף לכל הדעות, ולהשתגע ולשיר בקולי קולות ולהרגיש בטוחה להתנהג בצורה לא מכובדת.

שמתי לב שבתנועות אחרות, במוצ"ש ארגון, הבנים תופסים את כל המיקרופונים, צועקים, מובילים, עושים מופע סלטות – והבנות עומדות בצד ומוחאות כפיים. באריאל הבנות חייבות להתרגל לעמדת ההובלה בעצמן, ליצור את מה שקורה ולא לעודד מהצד. דיברנו על זה כשהייתי בצוות המגדרי בקורס קצינים – כשהצוות שלנו סיים להקים צילייה ראשון, כי כולנו עזרנו להכניס את היתדות ולדפוק עם ההלמניה, ואילו בצוותים אחרים הבנים עבדו והבנות ישבו בצד. באריאל את לא יכולה לשבת בצד ולתת למישהו לעשות את העבודה בשבילך.

שמתי לב שבאריאל מתרגלים לחשוב שבנות יכולות למלא את כל התפקידים החברתיים: להיות המצחיקה, המופרעת, החכמה, השחקנית, הספורטיבית, המנהיגה. כשהעברתי על זה שיעור למחזור שלי בצבא שאלתי אותם מי היה המצחיק בכיתה שלהם – בן או בת? כולם כולל כולם [חוץ מהמפקדת] ענו שזה היה בן. זה נשמע לי נורא, לגדול בחברה שבה כל המודלים של "המצחיק" שאת מכירה הם תמיד בנים. זה נועל אותך. את לא יודעת אפילו לדמיין איך בת יכולה להיות המצחיקה.

אפשר לנסח את זה כפרסומת: רוצה לקבל אופציה להיות המצחיקה של השבט? בואי לאריאל!

פמיניזם בטעות

היופי של כל זה הוא שלאף אחד ממנהיגי התנועה אין אידיאולוגיה פמיניסטית, או לפחות אף אחד לעולם לא יזדהה עם הפמיניזם, שמקושר למערביות קיצונית ולרפורמה. התנועה נותנת לנשים כוח, ניסיון ואחריות כי אין לה ברירה – אין בסניפים של בנות בנים שיקחו את הכוח הזה, אז התנועה משקיעה בבנות חצי מהמשאבים שלה, משקיעה בלהביא אותן אליה, מכשירה אותן ונותנת להן את היכולת להכתיב איך תיראה התנועה. אני אוהבת להגיד שתנועת אריאל היא פמיניסטית בטעות; באריאל לא מקדמים את הנשים כדי לקדם אותן – זה קורה לבד.

מזווית אישית, כבוגרת אריאל שנמצאת כיום בחברה מעורבת, ולפעמים צריכה למלא את התפקיד המגדרי שלי – כמו לתת לבנים לעזור לי לסחוב, אף על פי שכל הילדות שלי עזרתי לבנות אחרות לעשות את זה, או לא להשתתף במלחמות מים גם אם אני רוצה, כי "בנות לא אוהבות את זה"– למדתי להעריך את היכולת של החברה הנפרדת לגרום לי להאמין שאני יכולה לעשות הכל, ולאפשר לי לעשות הכל. למדתי להעריך את הקבוצה האדירה של נשים מנהיגות באריאל, שמגדלות אלפי נשים צעירות להיות מנהיגות חזקות גם הן.

האם תמיד חברה נפרדת מעודדת פמיניזם? נראה שלא; על ידי מתן אחריות אפסית לנשים בתוכה, חברה נפרדת יכולה להיות כלי שימושי מאוד להטמעת שוביניזם. אבל על ידי מתן עצמאות, אחריות ועמדות הנהגה, היא יכולה להיות דווקא הכלי לשחרור ממנו.

==

שירה יניר, בת 20 מפתח תקווה, הייתה חניכה, מדריכה ורכזת חב"ב בתנועת אריאל

אומרים בקטע רציני אחרי מחנה של בנ''ע יש הפלות בגלל......ולפני שנה היה שם בלאגן עם משמרת הצניעות

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...