אני צכה עכשיו שמישו ידבר איתי.
או ישאל אותי מלאא שאלות
הם מתחילים מחר
וברגע שעזבנו עוברים למבנה
חוצנפים!
אני צכה עכשיו שמישו ידבר איתי.
או ישאל אותי מלאא שאלות
הם מתחילים מחר
וברגע שעזבנו עוברים למבנה
חוצנפים!
בל לא התכוונתי ככה
כמו הירח.וישלי יותר מדי דרישות
כמו הירח.אבל לא באלי עכשיו כי אז אני ידבר המון ולא באלי לדבר
פפ למה שלא יקרה?

לכי לישון!
לי יש הסעה ב11

זה שאני באולפנה לא אומר שאני נעלמת
אל תגידי לי מה לעשות!
אופ איתך
בעז"ה
יש לי סיכוישופי שופי
לא מפחדת ממך
עוד הלילה
נתנקם בך


בלי סליחה
סתם
כי ככה
יש לי סיכויאני רגילה לזה שאת לא אומרת לי
תגידי לו של כפת לי בכלל
וכבר הלכת לישון אז מתי שתראי אתזה לילה טוב או בוקר טוב
כמו הירח.
וועאלייה שיחות דובי. אחח. הוא הפסיכולוג שלי

ובכלל לא הבנתי מה אני לא אומרת
אהה. בוודאי.
מצוגעת! טופ תהני באולפנה
. יומיים חופשש. פסיכווו
שפיותאחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)