אל תגידו שמירון ומעלה לבונה זה אותו דבר
כי זה שונה לגמרי
לפחות זה השתפר מפעם שחשבו שאנחנו ממעלה לבונה היום כבר שואלים או מעלה לבונה או מירון
אבל זה לא אותו דבר בכללל בכלל
וזה מחרפן
אל תגידו שמירון ומעלה לבונה זה אותו דבר
כי זה שונה לגמרי
לפחות זה השתפר מפעם שחשבו שאנחנו ממעלה לבונה היום כבר שואלים או מעלה לבונה או מירון
אבל זה לא אותו דבר בכללל בכלל
וזה מחרפן
תחשוב שהיו חושביים כל הזמן שאתה אח שלך מחרפן לא?
וזה גם לא גאווה גדולה מעלה לבונה..
שאג
והיה מפריע לך אם היו חושבים שאתה אחותך?! כנלכבשה
ולא לא היה מפריעשאג
כבשהועוד היד נטויה...
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)