ילדה אחת הלכה היום בשביל באמצע הדשא איפה שהיו ההופעות עם חיוך ענק ודיברה לעצמה:
וואי איזה טיפשה.אני פשוט טיפשה. יואו טאטע מה אתה רוצה ממני? אימלה אימלה. מה אני עושה עכשיו? יואו טיפשההה. טוב נו מגיע לי. זה היה אמור לקרות מתישהו. יואו איזה טיפשה. הצילו רבונו של עולם אני צריכה למות. אני צריכה לבקש ממנה סליחה ולמות. אני צריכה שהיא תסלח לי ולמות. כן ככה. אינלי מה לעשות כאם עוד. יווואוו אימלה איזה טיפשה. ואפילו עוד מילה אחת שהיא בקושי משתמשת בה והיא השתמשה בה פתאום.
זה היה מצחיק. אבל זה גם דיי עצוב.
ברחתי משם.
טיפשה טיפשה איך עשיתי אתזה?
ואיך שבאתי והיה לה פרצוף כזה..כמו שלי בערך. וישר היא סגרה. וקמה להכניס את התיקים של ההיא לארון.
ואיך פתאום נהיה לה כח?
כולנו בורחים כל הזמן.
עפתי משם.
אני צכה לברוח רחוק. רחוק רחוק אבל.
איזה דפוק להבריז על השבוע הראשון. אוף שונאת ת'קטע הזה.
שונאת את עצמי.
ולמה זה מגיע לי שזה קרה?
למה מגיע לה בעצם שאני ככה.
אוווווףףף טיפשה אחתת
טיפשה טיפשה טיפשה למה לא מחקתי אותן?
למה נתתי לה לראות?
ובכלל אסור לעשות אתזה.
ועכשיו היא משחקתותה. בטוח היא ראתה.
זה הכתב שלה בולט ככה בגדול.
היא אמורה לכעוס עלי ממש. להפגע. לשנוא אפילו.
אם הייתי במקומה לא הייתי סולחת. לפחות לא בקלות כמו שאני רוצה שהיא.
איכס איכס מגעיל מאוד.
ואני עוד רוצה לקום לסליחות מחר.
מה סליחות? מה לך ולסליחות? תראי איך את מתנהגת
והיא לא תאמין לי שחזרתי על זה בתשובה כבר
וגם אם היא תאמין זה לא יחזור להיות כמו לפני
ובכוונה לא אמרתי לה.
גם בגלל הבושה אבל גם כי זה היה מצער אותה.
ועכשיו ככה. בווםם.
מה אני עושה עם עצמי רבונו של עולם.
לא זוכרת מה אבל היו אמורים להיות כאן עוד קצת דברים.
איזה עצוב.
חחח לכתוב אתזה כאן וכאילו לחכות שאנשים יעודדו אותך ואת לא טיפשה ומה קרה והכל טוב ובלה בלה בלה טינינייניי.
זה בסדר.לא צריך כלום.
ועכשיו אני יכולה להרגיש טוב עם עצמי שלא הגיבו כי הרי אמרתי שלא צריך להגיב.
עזבו יאלה ביי. לילה טוב.
(במשפט עזבו יאלה ביי יש שלוש שפות. סתם כי זה מגניב)
יש
