פוסעת
בחיי שלא שמתי לב שכתבתי את זה.יומנים נשרפים
מסטולהפוסעת~תות~מותק של העולם אתן!
אמאלה פוסעת י'ילדה יפה!
ושדות את לאמבינה זה היה ממש מצחיק, ביקרתי בכלל חניכות שלי ואז ראיתי כל מיני חיות בסרט אז הבנתי שזה האולפנה של פוסעת אז התקשרתי עליה והיא היתה על האוטובוס וזה היה ממש מצחיק
פוסעת
או בגללי?והתכוונתי לבוא אלייך בערב.
פוסעתאחרונהפוסעתמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
