זה כזה מגעיל.

באלי לכתוב מלא.
כואב לי הראש.

את קצת מתעלמת וזה מציק.
ונעמי.
הלוואי שאני אסתדר איתך.
ואופ למה אי אפשר להעביר מחשבות?
פתאום נזכרתי ביום ההוא שדיברתי עם המורה ואז בכיתי עלייך. כמה שאת מתמודדת לבד בלי אף אחד. ואת שמחה.

אההעה
קצת קשה לי.

תקוע לי משו בגרון כבר שבוע.
מציק אחד.

בעע.

מה היא אמרה היום?

איך את לא מרחמת על עצמך?








(אני לא יכולה עם זה יותר.
זה קשה לי. הדבר הכי קשה.
אני פגועה.
ואבודה.

בבקשה תפסיק את זה)

הי לא לא את לא גרועה בזה

אני כן.

את אמורה לדעת אתזה.

ואת כן

אני לא. בכלל לא

אז תדעי עכשיו.
זהו.

בעיה שלך.
עוד מעט כבר יהיה מאוחר מדי.

היה נחמד. אינלי מושג למה לצפות. מקווה לטוב.