בימים הכל טוב
בלילה אני מתהפכת.
לארוצהלילה לארוצהלילה לארוצהלילה לארוצהלילה
|מיילל|
חלילית אלטבימים הכל טוב
בלילה אני מתהפכת.
לארוצהלילה לארוצהלילה לארוצהלילה לארוצהלילה
|מיילל|
חלילית אלט
צהובההלוואי שתצליחי לישון
ומביאה מלא דברים מוזרים. וטעימים...
ואני מתגנבת למטה ואוכלת שוקולדים ורצה בחזרה למעלה ומטרידה פה אנשים 
יוני
להטריד זה כיף ואתה מפסיד,חירטוטא דלעילאומוזמן ללמד איך עושים את זה. 
עודדתם
שם אמיתי ממש חמוד לערבייה.
כמו חליל, רק חלילית.
וכמו שאמר הערבי ההוא שהלך לצוד לו כבש,
אני חליל צד
חלילית אלטאחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)