אני אישית גם לא אכניס תינוק בן יומו איתי לשירותים (אלא אם כן ממש אין ברירה - כמו במקום ציבורי וכדומה).

אני חושבת שילדונת בגיל של הבת שלך מסוגלת להבין שלא לכל מקום שאמא הולכת היא יכולה לבוא גם. אפשר להשאיר אותה עם משחק מעניין במיטה או בעגלה, ולהשתדל להזדרז.

אבל כמובן - יש דעות אחרות וגישות שונות, עד הגישה שהזכרת בפתח דברייך.

שורה תחתונה - זו החלטה שלך, לפי ההרגשה שלך.

לי אישית- שנה ו8 נראה עדיין קטנה ולא ממש מבינה.

נראה לי מגיל 2.5-3 ילדה יכולה להבין מה זה צניעות ואפשר לומר לה- אמא עכשיו בשירותים, תחכי בבקשה עד שאסיים

אם רק שתיכן לבד בבית, את יכולה להשאיר את הדלת מעט פתוחה, ולא לנועול ולומר לה שתחכה לך בחוץ.

שנה ו 8 זה ממש לא מוקדם ללמד גבולות.

לשירותים אמא נכנסת לבד. נקודה. (אני לא מכניסה איתי ילד לשירותים בשום גיל)

לא יקרה לה כלום לחכות רגע מאחורי הדלת.

אני בדר"כ אמא מאד פתוחה ומאפשרת, אבל יחד עם זה חושבת שגבולות זה דבר שמאד בריא לילד.

סתם כקוריוז-אני זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי להתקלח כשהקטנצ'יק ישן (סביבות גיל שנה) וכנראה שהתעורר אחרי כמה רגעים, באמצע המקלחת אני שומעת אותו צורח, לא הייתי במצב לצאת באותה שניה, נכנסתי לאטרף להתארגן בטיל ולצאת אליו ועד שהצלחתי לסיים הוא כבר נרגע בעצמו ונרדם בחזרה. 

זה היה סוג של וואו - לגלות שלפעמים אם אני לא רצה אליהם מיד, הם לומדים להסתדר בעצמם  

כמובן שאני לא עושה את זה בכוונה אף פעם ותמיד נגשת מיד לתינוק/פעוט שבוכה, אבל בכל אופן המקרה הזה לימד אותי משהו על דאגנות יתר, ועל יכולות של ילדים ואולי עוד כמה דברים...

לזמן קצר. מקסימום מדברים איתה תוך כדי.

למרות שגם לא צריך להיות בלחץ אם פעם אחת נכנסה. אפשר לשבת בצניעות יחסית...

שמעתי ממישהי שהעידה שהיא זוכרת את עצמה זוחלת ומה שהיה ברקע...

אז אני ממש משתדלת ליד הבת שלי שבת שנתיים כרגע ומבינה ה כ ל

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

עשה לי ממש עצוב לשמוע את התיאור על ילדותך... 

את מרגישה שזה השפיע עליך כנשואה, בקשר האינטימי?

וגם כשהיה לי ילד אחד וגם עשכיו שהפעוט שלי זוחל...

אם הוא מחפש אחריי אני נכנסת לשירותים ועושה לו קולות מאחורי הדלת/ דופקת לו ושואלת מי זה ובד"כ הוא מפסיק לבכות ומתחיל התענין עד שאני יוצאת.

חברה שלי סיפרה לי שהיא לא מסוגלת להשאיר את הבת שלה ככה והיא מתקלחת/ נכנסת לשירותים בדלת פתוחה.

מזעזע גם אותי!

וכמו שמישהי אמרה כאן שזה משפיע בהחלט על טהרת הנפש!
ואתם לא יודעים מאיזה גיל הבן/ הבת שלכם יזכרו דברים!

יש פעמים שהילד לא יכול לבטא את מה שהוא זוכר אבל הוא זוכר בהחלט!!

וכמו שאמר אחד מהגדולים שעוד לא נברא הסבון שיכול למחוק את המראות שאנשים ראו וזה נחרט בנפש שלהם!
תזכרו את זה תמיד!! 

כשאת מניקה בצניעות הוא נחשף רק לפטמה, זה לא אותו דבר

לא היתי אומרת מטמטם אבל משפיע בהחלט.

גם מנקודת מבט פסיכולוגית זה לא בריא לילד. פסיכולוגיה קלאסית, לא מודרנית.

נקודת למחשבה - אנחנו לומדים להכיר את העולם דרך ההורים שלנו, כשהתחום הזה של אינטימיות ומיניות פתוח בבית אנחנו לומדים גם אותו דרך ההורים שלנו וזה יכול להיות מאד חבל. כשהנושא הזה נשאר מחוץ לתחום יש לנו את כל המרחב לסלול לעצמינו את דרכינו בלי כבילות לא מודעת למסרים עמוקים מהילדות.

לפעמים כשאני רואה את הדינמיקה של ההורים שלי בתחומים אחרים וכמה קשה אני עובדת על עצמי לא לשחזר את זה בזוגיות שלי, אני אומרת לעצמי - איזה מזל שבחדר שינה לא ראיתי אותם, כמה זה היה הורס לי בזוגיות שלי...

גם לאמא מותר להיות 2 דק' לבד!

הבת שלי (בת שנתיים וחצי) לפעמים לא מסכימה לי לעזוב אותה (למשל באמצע סיפור). אבל כשאני אומרת שאני צריכה לשירותים, היא משחררת..

נראה לי שבגיל שילד רואה וקולט זה כבר מוגזם וגם כשהוא מתחיל לעשות בשירותים אפשר להרגיל אותו ששם הוא לבד ונכנסים רק כשהוא צריך עזרה אבל אולי זה ענין של סגנון

כן גם אם תינוק יבכה.שלא לדבר על צניעות

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

שולחת לך בפרטי תמונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

ביסגליצינאט דווקא.

תמציות צמחים

עלי השפיע והרגיע מאוד.

אני חושבת שיש גם לילדים

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

לא ניסיתי

לא עשה לי בכלל עצירות ובעיות..