קראתי על המקרה שלו. הרושם שאניי קיבלתי זה שבקרה הזה הפילו עליו תיק. ממש לא המקרה של הפדופיל החרדי שאת מכירה.

אני לא מאמינה שאמא תעשה דבר כזה לבן שלה, וממה שקראתי מדובר באנס תינוקות , שפשוט יש לו הרבה הרבה כסף . יותר סביר שהוא שיחד הרבה אנשים . 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4214708,00.html

 

האדם מפלצת הזה יצא זכאי מחמת הספק ברוב של שני שופטים . אסור לשכוח את זה ואסור לעבור על זה לסדר היום . 

אני חרדה מאד 

יש הרבה חפים מפשע שמורשעים ויושבים בכלא.
לא חושבת שאפשר באמת לדעת אם הוא זכאי או לא. אם תקראי את ההוכחות של שני הצדדים, סביר להניח שכבר לא תהיי בטוחה שהוא אשם. ..
צריך לזכור שבתי המשפט הם דין תורה, והם מבוססים על שכל אנושי, ולכן יש גם טעויות.
לצערינו, זה מה יש. ..
ולעצם הטענה שלך, שיש אנשים רעים, את צודקת. אנחנו צריכים להיזהר ולהזהיר את ילדינו, לשמור עליהם, ובעיקר להתפלל לבורא עולם שישמור עליהם ועלינו!!

הוא פשוט לקח את עורכי הדין הכי טובים , מומחים הכי טובים , שילם הרבה כסף ויצא מזה בזול. כנראה שהוא לא יחזור על זה , אני מקווה , כי הזול , היה גם ביוקר - 4 שנים .

 

 

 

אדם רגיל לא היה יכול לשכור את המומחים הכי טובים ולנהל הגנה יעילה במשפט כזה.

ולא לחשוב על זה...

 

זה מה שהכי מזעזע אותי. ילד בן שנה וחצי עבר אונס ,ו..שתיקה. אם תקרא את פרטי המקרה ,ואת פסק הדין . תבין , שהאונס בוצע , והאדם הרשע הזה , הוא המבצע. אבל מה , יש בג"צ. ויש הרבה הרבה כסף . 

ובכלל האמון שלי במערכת המשפטית לא גדול מדי, בטח ובטח בעקבות חקירת המשטרה מהסוג הזה.

פעוט שנאנס, ככל הנראה לא יצולם רגוע עם האנס שלו כמה דקות אח"כ בוידאו ואמא לפעוט שחושדת שבנה נאנס, לא תחכה שבע שעות עד שהיא תחליט לקחת אותו לקבל טיפול רפואי. 

הוא היה שפוך. האיש שהאמין בו ובטח בו ,עשה לו משהו נורא, שהוא בכלל בכלל לא הבין . ואז ..כמה מחריד, הוא לא יכול היה ללכת. התינוק יצא את הדירה ונכנס לחדר הכושר בהליכה. ויצא משם כשהרוצח הזה מחזיק אותו , כי תינוק בן שנה וחצי לא ממש יכול ללכת אחרי מעשה כזה. חשבת על זה ?!

יש נטייה , להעמיד פנים , שזה לא קרה...

ובכן ...זה קורה. אנשים עם כיפה וזקן , שמניחים תפילין ומקפידים על תפילה במניין אונסים ילדים . זה קרה וזה קורה. אסור לעצום עיניים. 

המשטרה ננעלו על החשוד ולא בדקו כיווני חקירה נוספים.

בעיתון של בשבע סיקרו את המקרה במדור שופטים ושוטרים..

למרות שהיו כמה וכמה אופציות למה שאירע לילד ההוא,

שאינן כוללות אונס.

 

במידה והוא לא ביצע את הפשע הנתעב הזה,

מי יחזיר לו את השנים האיומות בכלא??

למרות שאין הוכחה גורפת , והתינוקות כידוע לא מדברים , הוא כן ביצע את הפשע הנתעב. מי יחזיר לתינוק את האמון שלו בבני אדם , מי יחזיר לאמא שלו את האמון בגברים?

 

מן הסתם אם אתה כותב כאן, יש לך ניסיון עם ילדים . לי יש המון ניסיון. אתה מכיר מקרה , של תינוק , שדימם מאסיבית מהישבן , עד שהיה צורך להרדים אותו כדי לתפור את הקרעים???

 

יצא לך להכיר פאדופיל? להכיר את ההתנהגות שלו , את ההתנהלות שלו? 

אני כשלעצמי,

לו הייתי מביע את דעתי ומשוכנע בה -

הייתי עומד מאחוריה ולא מסתתר תחת "אנונימי"

 

זה מלמד הרבה על האמינות שלך

אבל האמת היא , שהמקרה הזה , פשוט לא מעניין אותך. זה לא נוח לחשוב ולעסוק בדברים האלו . הרבה יותר נוח להתבצר במקום טוב, בפרט שלא מדובר בילד שלך . 

באותה מידה הייתי יכול להאשים אותך בשנאת גברים או בהפרעות נפשיות מסוג פארנויה וכד'

 

אני מקווה שלא נדרדר את הדיון עד כדי כך

תתעמק אתה בעובדות ? אחר כך נדבר על האמינות שלי. 

עיינת בפרוטוקולים של בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון?

כן. במה שהיה אפשר , וזה לא הרבה . 

והבנת בדיוק מה קרה

 

לדעתי אם כך, וללא קשר לדעתי האישית בנושא שאינה מעניינת איש, עלייך לכתוב לבית המשפט העליון את מסקנותייך מקריאת החומר שהיה גלוי לכולם (ומהווה בערך 10% במקרה הטוב מהחומר שהיה חשוף בפניהם) ומהממצאים עליהם קראת ומעולם לא ראית הלכה למעשה - ולפנות לערכאת ערעור על מנת להפוך (פעם נוספת) את ההחלטה על פיה, בהתאם לממציאים החדשים שבידייך והרקע המשפטי הנרחב שלך

 

שלא יובן לא נכון - אני לא בא ללגלג עלייך או לטעון שאת טועה.

רק שאין בידינו כל הידע שעמד מול השופטים, וגם לא את הנסיון וטביעת העין לפסוק כנגדם

אם היה - זה כבר סיפור אחר

קראתי מעט מאד , ובכלל אני חושבת למחוק את זה , כי יש איסור על פירסום הפרוטוקולים לציבור , אם לא ידעת. 

 

אין לי מה לכתוב שום דבר לאף אחד, אין שום דבר שאני יכולה לעשות , ואין לי שום דרך למחות , חוץ מלהביא לתשומת ליבם של אנשים אחרים . 

אתה , שכל כך בטוח בצידקתו של בית המשפט העליון , קראת חומר בפרשה ? עזוב פרוטוקולים , אלא עדות הרופא למשל , שפורסמה בתקשורת...

 

מאחר ועורך הדין יורם שפטל , הגן על הנאשם , אותו יורם שפטל שמגן על מתנחלים -אצלי באופן אישי התעוררו סימני שאלה גדולים לגבי צידקת הדרך . הבנתי שאם מגינים על חפותו של אדם כזה , יתכן שכל מה שטוענים אנשים בשמאל -הוא נכון . 

גועל נפש . אם המדינה הזו תיפול , היא לא תיפול בגלל חנין זועבי . היא תיפול בגלל עצימת העינים נוכח עוולות בין אדם לחברו. 

מי שמכיר אותי יודע , שדיעותי הן ימין ולא מרכז. 

קראתי חומר רב בפרשה (ואינני מתכוון לבדוק מי קרא יותר) אבל ב"ה ניחנתי בקצת ענווה והרמת ידיים במקרים בהם לא זכיתי לצפות במלוא החומר המשפטי.

 

באשר לטענה כלפי עו"ד שפטל,

עו"ד הוא עו"ד ומטרתו להקנות לעצמו שם ופרסום ולהרוויח ממון רב, ולכן כשם שייצג את ג'ון דימאניוק כך חש בנוח לייצג נערי גבעות וייצג גם את החשוד הנוכחי בלי להחסיר פעימה.

 

נראה שאת מנסה בכל הכח להאשים את הזכאי,

ונתלית לשם כך אפילו בגורמים שאינם ממן העניין

ומשם ממשיכה הייישר אל מחוזות ההפחדה האפוקליפטיים שלך:

"גועל נפש . אם המדינה הזו תיפול , היא לא תיפול בגלל חנין זועבי . היא תיפול בגלל עצימת העינים נוכח עוולות בין אדם לחברו."

שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בת"א הרשיעו פה-אחד את ניסים חדד בביצוע מעשה סדום וחבלה בנסיבות מחמירות בפעוט בן שנה וחצי, במהלך שהותם לבד בחדר כושר במשך כרבע שעה. ההרשעה ניתנה ללא ראיה ישירה לביצוע העבירות וחרף העלמת צילומי מצלמות האבטחה של חדר הכושר, שהגדירו השופטים כמחדלי חקירה חמורים ומתסכלים מצד המשטרה והפרקליטות. הפרקליטות הודיעה שמדובר בתיק חסר תקדים וקשה לעיכול, ותבקש להטיל על חדד עונש מאסר ממושך ביותר

שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיעו הבוקר את ניסים חדד בביצוע עבירות של מעשה סדום בקטין על ידי בן משפחה, וחבלה בנסיבות מחמירות. מהכרעת הדין עולה מסכת קשה של ביצוע מעשי סדום בפעוט בן שנה וחצי.

חדד הוא בן 46, יזם נדל"ן, חסר הרשעות פליליות. בעבר היה נשוי כשמונה שנים והתגרש. לאחר מכן יצר קשר עם אישה ולשניים נולדה בת, שהיא כיום בת שנה וחצי. מהכרעת הדין עולה כי הוא הקדיש תשומת לב רבה לבתו ובילה בחברתה כמעט מדי יום, טיפל בה והיא נהגה ללון בביתו. חדד הרבה לעסוק בספורט בחדר כושר במועדון בו היה חבר ולעיתים גם בחדר הכושר שבקומת המרתף בבניין מגוריו.

הרשעה ללא ראיה ישירה לביצוע מעשי הסדום

כשלושה חודשים לפני האירוע שבו הואשם, הכיר חדד את אמו של הפעוט, ש.ה., ובין השניים התפתח קשר זוגי שבמסגרתו נפגשו השניים בביתה של ש.ה. ובביתו של חדד. מטבע הדברים, נכח בנה הפעוט של ש.ה. בחלק מאותם מפגשים וחדד הפגין כלפיו יחס אוהב, שהתבטא במשלוח מסרונים ובגילויי חיבה שכללו נשיקות וחיבוקים. כשבועיים לפני האירוע שבו הואשם חדד, כאשר ש.ה. שהתה בביתו של חדד, הוא ירד לבדו עם התינוק לג'ימבורי שבכניסה לבית הדירות בו הוא מתגורר, ושיחק עמו כשעה וחצי.

על פי הנטען בכתב האישום, בלילה שבין 17.2.12 – 18.2.12 ישנו ש.ה. והפעוט בביתו של חדד. בבוקר יום 18.2.12 בשעה 10:35 ירד חדד עם התינוק לחדר הכושר שבקומת המרתף בבניין. בעת שחדד נותר לבדו עם התינוק, הוא ביצע בו מעשה סדום על ידי כך שאחז בחוזקה בפיו באמצעות כף ידו באופן שלא יוכל לצעוק והחדיר את איבר מינו או חפץ קשיח לפי הטבעת של התינוק. כתוצאה ממעשים אלה, נגרמו לתינוק חבלות בפי הטבעת, והוא הובא לחדר המיון של בית החולים שניידר בפתח-תקוה כשהוא חבול קשות בפי הטבעת, חבלות שכללו מספר קרעים. בנוסף, נראתה על לחיו השמאלית המטומה. בשל החבלות החמורות נזקק הפעוט לטיפול כירורגי ואושפז בבית החולים במשך שישה ימים.

בתגובתו לכתב האישום הודה חדד כי בתקופה הרלוונטית היה בן זוגה של ש.ה. הוא גם אישר כי ירד להתאמן בחדר הכושר במועד ובשעה הנטענים ולקח עמו את הפעוט, כדי שאמו תוכל להתארגן ולהתקלח לקראת יציאתם המשותפת למסעדה. חדד כפר בהאשמה לפיה ביצע בתינוק מעשה סדום, והכחיש את הטענה לפיה כתוצאה ממעשיו נגרמו לפעוט חבלות חמורות.

לטענת הפרקליטות, הצטברותן של הראיות נסיבתיות הכוללות חוות דעת רפואיות ופורנזיות, בנוסף על צילומי מצלמות האבטחה בבניין הדירות בו התגורר חדד, מובילים למסקנה שהוא אשם במיוחס לו. ואילו חדד טען מנגד כי אין בראיות הללו כדי להוכיח מתי ועל ידי מי נגרמו החבלות ומכחיש מכל וכל את מעורבותו במעשה.

השופטים שרה דותן, ד"ר שאול שוחט וד"ר דפנה אבניאלי הכריעו פה-אחד בשאלה מתי נגרמו לתינוק הפגיעות ועל ידי מי, וקבעו כי חדד אשם בביצועם של מעשי סדום חמורים שמיוחסים לו בכתב האישום. השופטים קבעו בהכרעת הדין כי "אין לפנינו ראיה ישירה המוכיחה במישרין את העובדה כי חדד ביצע את מעשה הסדום הנטען בגופו של הפעוט, ולפיכך מוטל עלינו לבחון את מכלול הראיות הנסיבתיות ולקבוע האם בהצטברותן זו לזו, ועל דרך ההיסק ומבחני השכל הישר הן מצביעות באופן חד-משמעי על ביצוע העבירה על ידי הנאשם, וכי האופציה הראייתית היחידה האפשרית בנסיבות העניין היא שהנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו וכי אפשרות אחרת אין".

חבלות שלא יכלו להיגרם מאצבע עם ציפורן ארוכה ומחודדת

פרופ' פרנסיס סרור, מנהל מחלקת כירורגיית ילדים, שניתח את הפעוט, תיאר בעדותו בבית המשפט את בדיקתו הרפואית וציין כי הפעוט היה בהכרה מלאה, ערני, אך נראה המום. בהמשך פירט את הממצאים בפי הטבעת והוסיף כי "ממצא זה יכול להיות מוסבר על ידי חדירה".

גם ד"ר קונסטנטין זייצב, מהמכון לרפואה משפטית, בדק את הפעוט בבי"ח וולפסון. הוא סיפר בבית המשפט כי כשהתחיל בבדיקה וניסה לגעת בעכוזו של הפעוט הוא התחיל לבכות ולצרוח ולכן הזמין כירורג, שהחליט להוריד אותו לחדר ניתוח ולבצע את הבדיקה תחת הרדמה. על סמך תוצאות בדיקת הפעוט קבע ד"ר זייצב: "בפי הטבעת נמצאו שני פצעי קרע, דימום תת ריריתי והתרחבות פי הטבעת שנגרמו מהחדרת גוף קשיח כגון פין בזקפה או אצבעות או חפץ אחר דומה לפי הטבעת עד כ-12 שעות לפני מועד הבדיקה. בנוסף נמצא דימום תת עורי בלחי שמאל שנגרם מחבלה קהה ישירה פחות מ-18 שעות לפני מועד הבדיקה, ויכול להתיישב עם הפעלת לחץ מקומי באמצעות חפץ נוקשה כגון קצות האצבעות של כף יד".

השופטים שאלו אותו האם אצבע עם ציפורן ארוכה ומחודדת יכולה לגרום לחבלות המתוארות, וד"ר זייצב השיב "באופן ברור וחד-משמעי" כי אצבע עם ציפורן, אפילו חדה, לא יכולה לגרום לשני פצעי קרע כל כך עמוקים כפי שמצא (אחד מפצעי הקרע התארך לממדים של כ-4.5 ס"מ). יתרה מכך, ד"ר זייצב הדגיש כי בזמן הבדיקה פי הטבעת היה רחב ולכן אין הוא סבור שחדירה של אצבע, שהיא יחסית דקה לעומת התרחבות פי הטבעת, הייתה יכולה לגרום לאיזשהו נזק חדש או נזק נוסף.

מעבר לכך, בית המשפט קבע בהכרעת הדין כי בהסתמך על עדותה של השכנה ששהתה עם בעלה כ-10 דקות בחדר הכושר ביחד עם חדד והפעוט, ובנוסף לצילומי מצלמות האבטחה בשעות הכניסה והיציאה של חדד מחדר הכושר, ניתן לקבוע כי נותר לבדו עם הפעוט כ-17 דקות לפחות.

פרופיל DNA תואם לפרופיל הקורבן

אימו של הפעוט, הייתה נסערת מאוד במהלך עדותה בבית המשפט, ודבריה לוו בבכי ובהתפרצויות כלפי חדד. השופטים התרשמו מעדותה כי להשקפתה אין כל ספק בדבר אשמו של חדד ולכן השופטים התייחסו לדבריה בזהירות שמא נשתרבבו לעדותה אמירות שנועדו לקבע את התוצאה שלדעתה היא התוצאה הנכונה. "יאמר מיד, כי לאחר שמנפים מהעדות את פרץ הצעקות וחילופי ההאשמות, אותם היטיב הסניגור ללבות, נמצא כי ליבת גרסתה עקבית, נתמכת בראיות ממקורות חיצוניים ותואמת בחלקיה העיקריים את גרסתו הראשונית של הנאשם", נקבע בהכרעת הדין.

בחקירתו הראשונה של חדד, שנערכה כשעתיים וחצי לאחר מעצרו, הוא תיאר בפני החוקרים: "אני התאמנתי, יופי, אחרי זה הרחתי את הילד... היה לו ריח, כאילו מהטיטול שלו היה ריח מסריח. אני גם מגדל ילדה בת שנה וחצי... הורדתי לו את הטיטול, שמתי אותו על ספסל עץ שבחדר כושר, שכב שם, הלכתי להביא ניירות על מנת לנקות אותו... הבאתי ניירות, ראיתי את הילד יושב מגרד קצת, מגרד לעצמו".

כשנשאל בחקירתו האם מדובר באזור מתחת למפשעה, השיב חדד: "המפשעה, פי הטבעת, אהה... זה היה האזור. הילד היה עם דם, הוא גירד את עצמו ואני, ואני ניגבתי אותו. הוא היה עם דם ובאותה שניה עלינו ללובי". בהמשך עימת אותו החוקר עם הטענה לפיה ילד בגילו של הפעוט אינו מסוגל לגרום לעצמו נזק וקרעים בפי הטבעת, וחדד השיב: "אני יודע מה הילד מסוגל לא מסוגל, הילד הזה מאוד חזק פיזית ואפשר לבדוק את זה". החוקר המשיך והקשה "הילד בן שנה וחצי" וחדד השיב: "הילד חזק... כן, והבת שלי כמה פעמים הייתה באה שרוטה לגמרי אחרי שישי שבת עם אמא שלה, עם שריטות עמוקות".

לאחר מעצרו מסר חדד לד"ר זייצב את התחתונים שלבש החל מיום חמישי בערב ועד למעצרו, עליהם נמצאו כתמים שנחשדו ככתמי דם. שניים מבין הכתמים נגזרו ונבדקו במעבדה הביולוגית במז"פ והתקבל פרופיל DNA תואם לפרופיל הקורבן.

נוהג "לגרבץ" הרבה

ומהם הסבריו של חדד לכתמי הדם שנמצאו על תחתוניו? בעדותו בבית המשפט הוא תיאר את עצמו כמי שנוהג לגרד את מבושיו ללא הרף, כולל בישיבות עבודה, ומקל וחומר שעה שהוא נכנס לשירותים וכהגדרתו הוא נוהג "לגרבץ" הרבה. "בכל מקום אני עושה את זה, גם בחברה, אני יכול להיות גם בפגישה עסקית עם חליפה ואני בא לי לעשות את זה". בהמשך עדותו הבהיר חדד שכיוון שטיפל בתינוק גם בחדר הכושר וגם בבית, מצאו את דרכן טיפות דם לחלק הפנימי של תחתוניו. אבל השופטים התקשו להבין איך הגיעו טיפות הדם של הפעוט לחלק הפנימי של תחתוניו.

ואילו את גרימת החבלה (ההמטומה) על לחיו של הפעוט, תירץ חדד בעקביות ש"אולי הוא קיבל מכה בחדר הכושר".

אנא הציגי גם את החלטת בית המשפט העליון,

שקבעה כי אין ראיות כי הוא ביצע את המעשה הזה.

 

גם לפי הסקירה שהבאת -

הוא חף מכל עבר פלילי, לא ידוע מתי ואיפה הפעוט נפצע באותו איבר, ובשורה התחתונה אין אף עדות או צילום למה שאירע שם בחדר.

 

מה כן יש לנו -

השערות, חצאי עדויות, קושיות ללא מענה מספק והרבה מאוד סימני שאלה.

תינוק אחד פגוע קשות. 

אי אפשר לדעת בדיוק מה קרה לו..

אני פשוט ממליצה לך לקרוא את פרטי הפרשה הזו . מצאו דם של התינוק על התחתונים ובכיס המכנסיים האחורי של הנאשם . 

 

הדו"ח הרפואי הראשוני שלל חבלה של אצבע עם ציפורן חדה למשל. רביב דרוקר שהגן על ניסים חדד , אמר שלא נראה לו הגיוני שאדם יגיע לסיפוק מיני עם תינוק . אז זה לא הגיוני גם לי , וגם לא לך , וגם לא לאדם נורמלי . אבל יש תופעה כזו של אנשים , זו עובדה . אני מכירה אותה מכלי ראשון. 

 

ואני שואלת -איזו אמא , שכולם מכירים , שהיא אמא מסורה , תפצע את הבן שלה וזאת אחרי שהיא תכננה ללכת למסעדה עם אדם שהיא בטחה בו ואהבה אותו . 

 

כשניסים חדד חזר עם הפעוט על הידיים  (פעוט שקודם לכן הלך בכוחות עצמו) , הילד נראה המום . האם שאלה מה קרה, וניסים , אדם שהיה חביב בצורה בלתי רגילה לאם ולפעוט , התחיל לצעוק עליה , ואמר שהוא לא יודע . הוא ניסה להחליף חיתול לתינוק ואז היא הבחינה שהוא מדמם . מדובר באדם שמעולם לא החליף חיתול לתינוק הזה , שאינו בנו. האם תארה אותו כאדם עם "רצח בעינים" כאילו שהוא עבר שינוי בתוך שניות. הוא גם עישן בשרשרת לאחר שבעצם נגמל מעישון. הוא אמר לה שלא תלך לבית חולים ושזה יעבור .

 

האם כך מתנהג אדם , שלפני כן קנה מתנות לתינוק ודואג לשלומו?

 

היא חיכתה שהוא יירדם כי פחדה ממנו , ואז היא הגיעה נסערת אל בית הוריה , ומשם לבית חולים.

 

אני לא חושבת שיש אמא או אבא שיכולים לדמיין שמישהו יעשה דבר כזה לתינוק . לוקח זמן לעכל את זה. הסבא של התינוק העלה את הסברה . כל זה לוקח זמן. 

 

האדם הזה שוחרר בשם משפט הצדק של מדינת ישראל . 

אולי האם דוברת אמת ואולי לא. לעולם לא נדע.

http://drucker10.net/?p=2822

http://drucker10.net/?p=2030

 

והאם ראית את התחקיר של "עובדה" על הרופא שהרשיע אותו? 

http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2016-6f55a81c7cfb1510/Article-de134f0a6b4d151006.htm

לדעתי הרופאים שכתבו את חוות הדעת בלי שראו את הפעוט , יודעים היטב כמה מקלים בתי המשפט שלנו בעונשם של פאדופילים , כפי שאכן קרה , ולכן הם טרחו "להגזים".

 

אני מאמינה לרופא שראה אותו לראשונה. רופא לא ידוע, לא רופא שנותן חוות דעת משפטית. 

 

"פרופ' פרנסיס סרור מבית החולים וולפסון ניתח את הפעוט בן השנה וחצי, שבן זוגה לשעבר של אמו נאשם כי ביצע בו מעשה סדום. "כשראיתי אותו לא האמנתי שאדם מסוגל לעולל דבר כזה לילד קטן. הפחד ניכר עליו, כאב הלב לראות את תגובותיו""

 

פרופ' סרור, מנהל המחלקה לכירורגיית ילדים בבית החולים וולפסון, סיפר אחר הצהריים ל-ynet על הלילה הקשה שעבר עליו כשנקרא לטפל בפעוט. "זה היה מוצאי שבת ונקראתי לבדוק אותו. ראיתי פעוט בן שנה וחצי בידיה של האמא, שהייתה במצב נפשי קשה מאוד. היא הייתה בחרדה עצומה, ובכתה בלי הפסקה. הוסבר לי שיש חשד לתקיפה מינית".

 

סרור מספר כי גילה ממצאים קשים שיכולים היו להתאים לתקיפה מינית, אך היה צורך לנתח את הפעוט באופן דחוף הן כדי לטפל בו והן כדי לקבוע את הנזקים שנגרמו לו. "זה אחד המקרים הקשים ביותר שנתקלתי בהם", אומר סרור, שעוסק ברפואה זה יותר מ-40 שנה, "זה היה מקרה מאוד נוגע ללב, פעוט חסר ישע שנפגע".

 

אם תצפה שוב , תבין , שהרופאים, שלא ראו את הנאשם הגזימו בתאורים . ולא במקרה הם עשו את זה . הם מכירים את בית הדין המסואב שלנו , וידעו, שאם הם לא יגזימו -אז הבן אדם לא יורשע.

 

בא עומרי אסנהיים ובשם היושר , הראה את פשעם של הרופאים . והתוצאה -אונס תינוקות משוחרר. 

 

אם עמרי אסנהיים היה מדבר עם משפחת התינוק , הוא היה חושב שוב, אבל הוא לא עשה את זה . 

 

העיתונאים הדביליים שלנו , שאין להם רקע בהבנת נפש הפאדופיל העדיפו לדבר ולהאמין לאדם הזה . אם הם היו אנשי מקצוע , וקצת פחות יהירים - הם היו סומכים את ידיהם על העדויות ה"לא מדוייקות" של ד"ר היס .

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3065800

למה הם לא כותבים בכינוי שלהם?

אני מוכרת פה בפורום , ואני לא רוצה שיזהו אותי. אני לא "תומכת משטרה" . אני מזועזעת מהאדישות כלפי רצח נפשו של פעוט . 

 

אני מזועזעת מהעיתונאים שלנו , וזה כולל את מקור ראשון , שלא ראו צורך לזעוק את זעקתו של הילד הזה.

 

אני מזועזעת מהאמון שנותנים בפאדופילים , שהם אנשים קרים ומניפולטיבים , שיכחישו מכל וכל גם בפני עצמם מעשים שעשו. 

 

והכי מזעזע אותי , שעם הכוונות הכי טהורות , עיתונאים הצליחו לעזור לנבל הזה להשתחרר, כי באמת היו כשלים בחקירה ואי דיוקים - אבל המעשה נעשה . 

 

יש בעיה והבעיה היא שבן שנה וחצי לא מסוגל לדבר ולספר. לכן אין אפשרות להוכיח. אבל המפלצת הזה התייחד עם ילד בריא ושמח , ויצא עם ילד מדמם , מתנשף והמום שלא הולך על הרגלים . אז בתכלס אי אפשר להוכיח אשמה  , אבל בעזרת "הגזמה" של רופאים משפטיים הצליחו להרשיע אותו. לאיש היה הרבה הרבה כסף והוא עירער בבג"צ. גם שם היה שופט אחד שלא האמין לו , אבל שניים שמחמת הספק זיכו אותו. מתהלך בינינו מישהו שאנס תינוק. אולי הוא לא יחזור על זה , אבל זה בכלל לא משנה. 

 

קשה לי גם עם התגובות כאן , של אנשים שחיים ביישוב בטוח , בקהילה , במשפחה . אנשים שנוח להם להתעלם ממצוקה , של מישהו אחר. האמא של התינוק הזה , היא לא איזו אישה חסרת אחריות. אם תקראו מה שקרה שם , תהיו מזועזעים כמוני. 

למה שדווקא ניסים חדד יהיה הראשון?


מצטער. אני לא מאמין.

אם אני לא טועה , דווקא שמעתי על משהו כזה אבל עם תינוקת. זה באמת שחור משחור וקשה להאמין שאדם מגיע לכזו אכזריות ולכזה חולי נוראי. גם ניסים חדד עצמו מבין את זה , וזו הסיבה שהוא הכחיש. מה שאתה אומר בעצם , זה שאתה מעדיף לא להאמין , מאשר להבין , את האמת הכאובה , וזה שזה היה. 

 

זה מזכיר לי את גרמניה בשואה. "לא ידענו" . הם כנראה באמת לא ידעו  או לא תיארו לעצמם- זו המסקנה שלי. 

אמא היסטרית אחת , הלעיטה את הילד שלה בברזל עד שהוא דימם . בנוסף לכך היא צבטה אותו חזק בלחי , כאילו שהיא סתמה את פיו , ואז היא לקחה אותו למשטרה , כדי להעליל על מי שהיה בן זוג , שנתן לה מתנות , ופינק אותה ואת בנה....

 

 

ילדה בת 4 שסבא שלה הרג אותה כשנתן לה מכה  רצינית כי התבכיינה לו באוטו ואח"כ שמר את הגופה במזוודה בירקון.

 

זה באמת לא קורה הרבה כי זה מאוד מאוד מאוד קיצוני...

 

אני מאמינה שהמעשה הזה נעשה. מה יותר מובהק מדימומים אצל הילד והאיש?!

מצמרר לומר את זה אבל היתה הוכחה. היה צריך רק הודאה , ולבסוף היא הגיעה. לא בקלות . במקרה הזה לא תושג הוכחה , ועל כך מסתמך המפלצת הזו , וזה הצליח לו . 

 

אני לא חושבת על זה ביומיום , אבל זה נגע לי בעצב רגיש , כי גם אני חד הורית, וזו דרך אגב הסיבה , שאני מעדיפה לא להזדהות. 

אני מרגישה , שעדיף להישאר לבד , מאשר לסכן את הילדים .