ישלי מלאא דברים לכתוב!!
בעיקר לפרוק.
ישלי מלאא דברים לכתוב!!
בעיקר לפרוק.
אבל אולי הייתי צריכה לדעת שהיא פה איתי?
וזה היה ממש ממש מוזר.
@פרפר לבן.
ואוךך
על מה שרשמתי בשירותים, כשרציתי להיות לבד במקום בו אף בת לא מציקה לי, אז הלכתי לשירותים ולקחתי דף ועיפרון..
ואת באמת לא הפרעת לי.
אני התקשרתי אליך. זה בסדר.
ובכלל שבפעם הראשונה את לא הפרעת, פשוט לא שמעתי כלום.
ודי, באמת שזה בסדר.
(ואם את כותבת משו ואת רוצה שאני אקרא אז תתייגי כי אני לא ככ כאן כבר..)
אני סיפרתי לך את זה ממש לא בדרמתיות..
אבל את היית באמצע טיול, ואני סתם קישקשתי לך בשכל..
פרפר לבן.וואי אולי די? את לא הפרעת לי. באמת. אני התקשרתי אליך כשיכולתי. וזה לא אשמתך שלא שמעתי כלום
טוב,,נו.. |נכנעת|
ילדונת. פפ
פרפר לבן.אחח,,
ילדונת שכמותי..
פרפר לבן.אחרונהפופ אל תתייחסי אלי אני די מצב כפית
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)