לא אוהב בכלל סלטים, אולי רק סלט ביצים.

אין מקום אח"כ למרק בשולחן !

דג,מרק,בשר בבצק עלים סלט ירקות וסגרנו.

לא מונע מאף אחד לאכול הכל הכל הכל כולל שני סוגי קינוחים. אחרת זה לא שבת.

אולי בגלל זה לוקח לנו כמה שעות טובות

ולא הבנתי למה הם מגישים צלוחיות קטנות עם טחינה וסלטים בצבע סגול.

ואח"כ הביאו את העוף וכו'.

ואם למשל את רוצה לשים טחינה בסלט?

והכי מוזר היה שבאתי לקום למים אחרונים

ואמרו לי "לאן אתה קם?"

עניתי "מים אחרונים"

אמרו לי "הנה"

ואני מסתכל ורואה פך קטן,איכשהו היה בו מים אחרי שכולם עשו.

וכמובן שאחרי שאני עשיתי לא כ"כ נשאר.

מגניב לראות איך שדברים מתנהלים אצל עדות אחרות.לומדים.

לא אומרים בכלל הב לן.

ומסתבר שהם מברכים בשקט בכלל,ואצלנו בקול,ואת זה ידעתי רק בסוף הברכה חחח

חידוש קל:

לדעת הרמ"א צריך לשמוע את הברכה הראשונה של המברך בשביל לצאת ידי חובת זימון, לפי השולחן ערוך לא צריך.

תימני ולא יודע? 

זה כזה חמוד, כי יש כאלו שאומרים בורך המוקויים... זה כל כך הצחיק אותי כשהייתי קטנה... 

בס"ד

משביתה שמחות.....

אז בואי ניתן לך שאלת בונוס.. מה הפסוק שאומרים בסוף הברכה? ומי אומר?

למה שהיא תגיד לך?

אתה מוזמן להניח שאני פשוט חדשה. תודה רבה.

הבעיה שאני באמת פצלש.

אבל כאילו פצלש קבוע. לא חוזרת לניק הישן.

זהו רמזים

ומה זה משנה אם אני פצלש או לא?

אני לא מטרידה אף אחד ומשתדלת להתנהג יפה, אז זה לא אמור להיות משנה כל כך.

גאונים, היה ממש קשה לנחש.

א. אני אומרת את זה בקול ואין לי בעיה עם זה,

ב. הופעתי משום מקום והתחלתי לדבר כאילו אני פה שנים.

אז ברור שאני פצלש, לא?

לא,

זה

לא

כזה

ברור.

אתם ממש מרגיזים. כולכם. אחד אחד.

ואין לי מושג מה זה נוגה.

לפחות אנלא ג' קליפות הטמאות...

ממתי מילה היא קרון???

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

לא רק נגד עינא בישא אלא נגד תגובה בישא

בחתימה הנוכחית לפחות

אבל זה לא ממקור יהודי.

אני באמת בתהליכי חשיבה על חתימה אחרת...

אצלנו נוהגים סלט חי. (פולנים)

אין כזה הרבה סוגים אכילים והדרדרנו לדברים כמו פלפלים מוקפצים וסלט חסה עם מנגו,

אז החלטנו לחזור לתפריט הח"י...

ומקום בבטן מניין???

למדנו את החסה עם מנגו בקראון הייטס באמת... וזה הולך עם כל מיני פירות וירקות אחרים.

אגב,

אצלנו, הפולנים חובבי הסוכר, מכינים סלט חסה עם כל מה שיש-

תפוזים, מנגו, אפרסקים, תותים, מוסיפים פקאנים, אגוזים, חמוציות, דבש... מה שבא.

לאיזה 'עדה' המרת את עדתך?

חוץ מטחינה, חילבה סחוג יש בערך 4.. ושולחן שבת עמוס לעייפה!

אבל העיקר שטעים לכולם

כי לא שמים בצלות ענק, זה צלוחיות קטנות גירסת ביס...

והכל נגמר! ותמיד יש מקום להכל איכשהו.

כל אחד לוקח מה שהוא אוהב קצת קצת. כי אצלנו כל אחד אוהב סלטים אחרים אז יש ביקוש לכל סוג וסוג...

ולא אוכלים המון כי החלות של אמא שלי ממכרות אז מנסים לא לאכול מהן הרבה ולהשאיר מקום לשאר האוכל....

אז אוכלים קצת קצת כי יש פשוט המווןןן אוכלללל!

והכל כל כך טעים...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

פשוט יותר משתלם כלכלית. ובדרך האחראים מספיקים לבשל עוד..

ועדיין עושים לפעמים בשביל הפרשת חלה

זה נשמע כאילו כתסתי איכס, כפשוט התכוונתי שתסבירי איך אתם עושים אתזה!

שתי נשמות שלא מסתפקות במועט

אצלנו הרוב בנות בדיאטה, למורת רוחה של אמא שלי שמאד מאד אוהבת להכין עוגות

הבנים שלנו בהחלט טוחנים ועדיין גדלים לאורך.. מפליא.

(כולם מתחת לגיל 17..)

זה פשוט באופנה

בנות עור ועצמות מתבכיינות על כרס המנהלים שאת לא מצליחה לראות עם מיקרוסקופ

"אבל העיקר שאני רואה ולי זה מציק"

כן כן כן ברור להיות שקוף זה הכי יפה

לכי תצטרפי למפלגת השקופים חסר להם שם כוח אדם

אההה בעצם גם אם תצטרפי זה לא יעזור לא רואים אותך בכלל

אני לא יכולה לחנך בנות מתבגרות בנות 15 פלוס מושפעות חברתית מנוסות חיים.

אפילו ההורים לא מצליחים

מה שנכון נכון..

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בס"ד

אנחנו חצי...

וגם הצד התימני בבית התחיל קצת להתקלקל....

מתפקידך לחזקו! מה פירוש?

אגב, יש מצב שאנחנו מכירות?

אצלינו ח"י לפעמים++

כמובן עם חלות של בית. (אני אופה...)

וסעודה ארוכה ארוכה...

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.