זוועתית מצד אחד אבל מצחיקה.
פרקתי יותר מדי מתחים בשבת הזאת.
ובכלל שזה יישמע לכם רע אם אני יגיד לכם איפה אבא היה שבת.
בשבת בערב היה נחמד. כילו סביר.
ובלילה הרגשתי שזה עומד להיות לילה של שחנשים.
שיחנשתי עם אורטל שזה אומר שתכף בא שחנש עם שרה
ואז הוא בא. ואז שיחנשנו עד שלוש.
וזה היה מעניין.
והסברתי להן משהו על כאן.
והן הבינו. ואני חושבת שעכשיו הן יפסיקו לשגע אותי.
ובכלל, חשבתי שהגיע הזמן בקרוב שאני כבר יצא מכאן.
ואז אני יחזור כשאני יתבגר קצת. כשישתנה פה אולי.
או שאני ייכנס פעם בהרבה זמן.
נגיד מוצשים כזה.
ובכלל שבבוקר שבת הייתי אומללה. אבל זה קצת ניחם אותי שהם בכלל שמו לב שאני נמצאת שם. כילו תודה במת.
ואז אחכ כשהתחלנו לדבר על זהה
אני חושבת שפרקתי קצת יותר מדי מתחים שם
וביום שישי בכלל לא בכיתי בגלל זה, כי זה סיבה מטומטמת לבכות בגללה, זה בכלל לוקשור. הלוואי שהיא הבינה.
אני רוצה להכיר כמה אנשים מכאן. ואז נראלי אני יצא.
ובכלל שהיום בסניף היה קורע.
אינ לוידעת מה אני הולכת לעשות עוד חודש. איזה חודש? זה עוד שבועיים. וועה |נלחץ|
הלב שלי חצוי. מצד אחד אני ממש רוצה. כי הן משגעות אותי והורגות אותי. אבל מצד שני אני מתה עליהן ויאוו אופ.
זה יהיה קשה. אני צכה אתזה אבל. בל אולי בזמן אחר ולא בדיוק עכשיו? אופ.
הכל מסתבך לי עכשיו. גם זה וגם זה וגם בכלל הווצאפ שלי משגע אותי. כלומר מלחיץ. כלומר מה שהם כותבים שם. אני ככ מפחדת. ונמאס לי קצת ואינלי כוח ודי. אבל איפשר. כי הבטחתי משהו אז אני צכה לעמוד בזה.
נעם לאמבינה אתזה באמת. כילו היא באמת לא מבינה. וזה מעצבן אותי. וחוצמיזה שהיא חוצפנית כי היא אומרת לנו לא לדבר עלזה והיא בעצמה לא מפסיקה לדבר עלזה. אופ
לפעמים נופל עלי מצברוח מוזר. אני מדברת ומדברת.
וועה הן חיות בסרט. כילו ברור שזה הגיוני אבל די. הן חירפנו אותי.
אני מרגישה מעודכנת וזה מגניב.
פחח על מי את עובדת?
וועה. אני צכה ללכת כבר.
יותר מדי זמן אני כאן.
)
)
יש
