מי קרא את "לא מפסיקים אהבה באמצע"אהבה בתענוגים
ודווקא אחריו התחשק לו לגנוב איזה פתק מהכותל לבדוק מה כ"כ מרגש שם?
איך התמודדתם עם היצה"ר הזה?












חחח
אני, ממש מזמןפסיפלורה1
זכור לי משהו עם פתקים בכותל..
האמת שפחות מעניין אותי מה כתןב בפתקים.. יותר מעניין אותי לדעת מה אנשים כותבים ביומן אישי |מבט מרושע|


ואיך מתמודדים?!
אני פשוט יודעת שגם אני לא הייתי רוצה שיקראו את שלי
למי יש יומן אישי היום?!אהבה בתענוגים
יש לי כלל מאז שנולדתי, מה שאת לא רוצה שבני בשר ודם ידעו, אל תכתבי ואל תאמרי בקול. עוף השמיים יוליך את הכל :p

ואם כותבת, גוזרת לגזרים או שורפת...

מי סומך על יומן...

אולי יש לי בעיה באמון (?...!...) :/

ואני כ"כ לא מסוגלת לקרוא משהו אישי של מישהו אחר, בדיוק בגלל מה שאמרת...

ובכ"ז התעורר בי דחף חצוף שכזה חיחי
חחח לי פסיפלורה1
לא בקטע של "יומני היקר".. וגם ממש לא כותבת כל יום..
אבל כן כותבת דברים משמעותיים שעוברים עליי,
אני מרגישה שהכתיבה עוזרת לי להוציא לפועל את המחשבות היותר עמוקות שקצת קשה לעשות בע"פ..

הסוד הוא לא לכתוב ביומן, אלא לכתוב במחברת במסווה יומן..|מחייך בהנאה|
וזה אישי כאילו?אהבה בתענוגים
אין מצב שאעשה את זה...

חוצמזה שזה מרגיש לי כל כך מיותר... לא עדיף לכתוב לקב"ה?

למרות שזה נשמע לי אחלה דבר.
כן, אישי מאודדפסיפלורה1
מה זה סותר? לכתוב לקב"ה או לעצמי?

חוץ מזה לכל אדם טוב משהו אחר..
לך מיותר ולי יעיל..
הייאהבה בתענוגים
לא התכוונתי לזלזל...
להפך.

אני חושבת שזה בריא אצלך... לעומתי...

וניסיתי להבין מה ההבדל בין זה לזה והאם יש לזה ערף מיוחד על פני זה... לא בשביל לזלזל. סליחה אם הובן ככה...
אל דאגה..פסיפלורה1
הבנתי שלא זילזלת.. לקחתי בטוב
לאו דווקא לקב"ה.ענבל
בס"ד

בכל מקרה זה עניין של אופי.
לי הרבה יותר נוח למען את הכתיבה אז בעבר מיענתי את הכתיבה כל פעם לאדם שהיה בחיי באותה תקופה .
היום אין אחד כזה (ב"ה) אז אני לא ממענת לאף אחד. הייתה גם תקופה שמיענתי לאלוקים.
תוך כדי הכתיבה לפעמים יש דברים שממוענים לאלוקים..

תלוי באופי ותלוי במוזה.
דווקא לא עשה לי יצר הרעאיש השקים
כשאני חושב על זה קיבלתי אותו מאקסית ומה עשיתי איתו??
אם תמצא אותו שלח לי;)אוריה,
הולך לחפשאיש השקים
לא נמצא.. כנראה מסרתי למישהואיש השקים
אני רוצה אותו! יטבתה
לא זכור לי פתקים בכותלנורופן.
בעיקר זכור לי שהוא מתעסק בסוגיה ממש חשובה של דימוי עצמי , מצד אחד ההכלה והסלחנות שלנו ומצד שני השאיפה לשלמות...ולאידיאל...
והפער בין החיצוניות לפנימיות, למה שעובר לאנשים בראש ומה שרואים בחוץ...

עשה לי טוב

אבל הקטע של הפתקים בכותל ישן יותר מזה, אם קראת חיים ולדר... לגמריי יוצא לי לחשוב על כמה מעניין לקרוא פתקים בכותל...
מצד שני, הרוב בטח ממש לא יעניין אותי.
ותכלס, אני עצמי לא כתבתי פתק בכותל מאז הטיול השנתי בכיתה ו'...
לא בא לך לראותאהבה בתענוגים
פתאום מה הפיליפינית הזאת (שבכתה ממש לידך וקינאת בה שהיא גויה והיא מבינה את המעמד יותר ממך ברוב חוצפתה) מבקשת?
קצת מסקרן, חייבת להודות.
איכס לא מתאים לי

וכן, ספר מעורר השריה לגמרי...
גם לי ישר עלה הסיפורים של חיים ולדרציון חמדתי
זה דווקא ג'וק שנכנס לי מחיים ולדרחירטוטא דלעילא

הירושלמי הציניקן ואשתו החטטנית.

איזה זוג הם. אחחח. תענוג.

צ׳אלמר חרותיק
לי הספר הזה עשה ממש רעכמעין הנובע
לא אהבתי אותו בכלל.


הפלישה הזו לחיים אישיים ושלמים של אנשים.
מזעזע
פשוט לרמות אותם. דוחה
קראת עד הסוף?אהבה בתענוגים
המסר של הספר הוא שכל אחד צריך להכיל בתוכו את הצד האנושי וה"דוחה" שלו.
לכולם יש צד דוחה כזה או אחר... גם לי ולך

וכדאי להכיל אותו, או לפחות להכיר בו ולאהוב את עצמך עם זה, אחרת, לדעתי (או שאולי זו גם דעתו) לא תצליח להיגמל מהצד הזה.
כן.כמעין הנובע
אבל זה דבר באמת דוחה.
לא רואה לנכון להכיל את זה או להכיר בזה. זה דבר שאין לזה מקום.
אפשר אולי לתת לנפש להבין כמה המעשה חמור ואז לגמור. אבל לא להכיר במעשה הזה כאל מעשה שהוא דוחה ופשוט חלק ממך.

כי זה העניין, שלא יהיה חלק ממך.

יש מעשים דוחים ויש מעשים לא טובים.
לדוחים לדעתי אין מקום כלל (כל מה שעובר גבול שהוא אדום אצל רוב האנשים) וללא טובים ניתן לתת יותר מקום כדי להכיל ולהיפתר מהם לאט לאט.
ובוודאי שלא לאהוב את עצמך עם זה.כמעין הנובע
כי זה דבר מכוער שאין לו מקום,
ובטח לא לאהוב את עצמך עם דבר כזה, שהרי אהבת עצמך (עם זה בתוכך) תגרום לך להתייחס לזה לכדבר לגיטימי.

וזה לא
הקב"ה אוהב אותי כמו שאניאהבה בתענוגים
למה שלא אלמד ממנו איך מתנהגים?

מה מקדם יותר, המחשבה שהקב"ה אוהב אותי רק בתנאי ש...?
או למרות ש...?

מה הכי גורם לי לרצות לשמח אותו?

הדרך שאת מציעה מניבה תיסכולים שאולי לטווח הקצר אפשר לטעות שהם בונים משנו, אבל תכלס זה הרס עצום.
את בעצם אומרת שלא צריך להיות מקוםציף
לדברים אנושים שהקב"ה שם לנו בנפש הבהמית כדי שנעבוד על עצמנו לשנות את זה?

נקודת פתיחה של כולם זה הייתם בני אדם ומשם כל אחד עולה ועובד על עצמו כפי שהתורה מצווה.
לאהוב את עצמך כולל הדברים השלילים שהקב"ה נתן בך לא סותר את זה שצריך לעבוד על זה ולשנות.

יש תאוות
יש סקרנות
יש רגשות שלילים בתוכנו.
כל הענין זה שנוי טבע המידות.
התמכרות זו התמכרותאהבה בתענוגים
והאויב הכי גדול של ההתמכרות זה להגיד לו שוב ושוב כמה זה דוחה וכמה הוא דוחה בעצמו.

אנחנו אנשים, לא מלאכים... ובכולם יש צדדים "דוחים"...
גם במי שמסרב להודות בזה (גם בינו לבין עצמו)
אבל הלו, בוא ננסה להבין ממה זה נובע. מאיזה שורש טוב.

אסור להיות קשים עם עצמנו,
כדאי שנהיה אנושיים ולא נפחד להודות בזה.
מותר לשגות, מותר להיות טבעים. ואסור שלא להתקדם.
אני רק תוהה מה מקדם יותר, ואני חושבת שהחינוך הרוסי לא הוכיח את עצמו כהוגן...

גם אני לא אהבתי את החטטנות הזאת, אבל הוא בנאדם טוב בסה"כ.
אסביר וארחיב שוב את דבריי.כמעין הנובע
נתחיל מנקודת הבסיס שכולנו מסכימות - שאנחנו בני אדם. יש בנו דברים לא טובים ודברים טובים.

מכאן, הדברים הלא טובים מתחלקים בעיניי ל2 מישורים:
1. דברים דוחים ונוראיים.
2. דברים לא טובים, שמה לעשות - יש בנו.

עכשיו, לגבי המישור ה2 - בהחלט לדברים מעין אלו יש מקום קודם כל להבין כי אני בן אדם ואני כולל בתוכי חסרונות ודברים פחות טובים.
שאדם שואף לטוב, אבל הוא לא כולל רק טוב.
אבל מכיוון שאנחנו בני אדם ולא מלאכים, אי אפשר להיות בפחד כל הזמן מעצמינו ורדיפה אחרי הטוב ומחיקת הרע כי האדם עלול להשתגע ולצאת לגמרי מדעתו.
אז כאן, יש לאט לאט בהמון עבודה עצמית (תמידית) ועבודת המידות לתקן ולאזן את הדברים הפחות טובים שלנו. הלא טובים.

לגבי המישור הראשון - יש דברים שהם גבול אדום זורח בורדו שאין לעבור אותם כלל. לא באים בחשבון.
אם אדם עובר בכל זאת, אז הוא כן צריך להכיר בחטאו אבל לעשות הכל כדי למחוק אותו באופן כמה שיותר מיידי.
(לעיתים אולי הזעזוע עצמו מהמעשה הדוחה מספיק).
אם מדובר בהתמכרות מעין כמוה ומשהו יותר חריג, אז כמובן שלזה יש שיטת טיפול אחרת ויש צורך לעבוד עם האדם בדבר כזה באופן יותר מובנה ומכיל.
אבל לא בפן של אהבת האדם עצמו עם המעשה הזה. אלא, *הכרה* בעצמו ובמעשה.
שהרי, אם יאהב את עצמו עם המעשה, הזעזוע שצריך היה להגיע ישירות עם המעשה יכול גם שלא להגיע ואף להפוך את זה מצד האדם לחלק ממעשים "לא טובים" (ולא דוחים) ואולי אפילו לבסדר.

וזה ההבדל מבחינתי.
לאן המעשים שלנו מחולקים (לאיזה מישור), והשוני בין *אהבה* ל*הכרה*.


@ציף ציף
תשובה גם לך.. לא נותן לי לתייג
אניפאי פקאן
ב"ה לא היה לי את היצר הזה.
כנ"ל
אני קראתי..פרח השדה
וממש לא היה לי יצר כזה..
גם לי היה קשה עם הספר.. בעיקר עם העובדה שלאורך כל הספר הוא יוצר קשר אישי וקרוב (שלא לדבר על ייחוד) עם אישה שהיא לא אשתו.. וזה אפילו לא מפריע לו..

ואני גם לא מבינה את הקטע לכתוב פתקים בכותל..
זה כמו לשלוח פקס קצר כשאתה יכול להתקשר ולדבר באריכות..
אני חושבת שהפתק האחרון ששמתי היה בכיתה ה'..
זה התחיל מאור החיים הקדוש ששלחאיש השקים
מישהו לשים פתק

ככה מספרים
ואז זה היה ממש כמו לשלוח פקס..פרח השדה
אניחליל הרועים
ספר רחפני קצת
אני. נהניתי.נפש חיה.

למה שיהיה יצר כזה?

אם כבר- אולי להתחיל לכתוב פתקים ולשים בכותך שזה גם לא קרה כבר הרבה שנים...

 

קראתי. הסיפור עם הבת שלו והריקוד ריגש אותי מאוד.מוטיבציה
אז מי יספר לי סופסוף מה מסופר שם?פסידונית

סיקרנתם.

חילצתי פעם פתק מהכותלאלעדאחרונה

זכיתי גם בנזיפה מאבא וגם בהארה אלוקית, כשפתחתי וגיליתי שה' מוחק את הטקסט לאחר שהוא מעיין בו

מרגיש שאין עם מי לדברכתום כואב

ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt

זה פשוט מצב ח^א

איש מקצוע?זיויק
למה אתה צריך "מישהו" בשביל העצמי שלך?משה

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

❤️נעמי28אחרונה

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

ולמה התמונה הזאת בפרשה?קעלעברימבאר

אתה ממש פנסיונר שגילה את נפלאות הAI.אריק מהדרום
לא יודע. משום מה עד היום ציור באיי.איי לאקעלעברימבאראחרונה
משך אותי
למה התמונה רומזת בחוקת?קעלעברימבאר

ואני לתומי חשבתישלג דאשתקד
שתיצור הפגנה של קוניקים במצעד, עם שלט "לא תעבור b"
חחחחחח. אבל זה היה על "במסילה נעלה"קעלעברימבאר
יפה, לא חשבתי על הפרט הזהשלג דאשתקד
תמונה בפרשת שלחקעלעברימבאר

תמונה 9 בפרשהקעלעברימבאר

תמונה בפרשה 10קעלעברימבאר

למה התמונה רומזת בפרשה?קעלעברימבאר

למה תמונה זו רומזת בפרשת קורח?קעלעברימבאר

ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש... 250 מחתותפ.א.
מחתה לפי דעתי זו מחבת... 🥘 לא חבית...🛢️פ.א.
ריקועי פחים ציפוי למזבח!קעלעברימבאר
קרח בן יצהרקעלעברימבאר
למה תמונה זו רומזת?קעלעברימבאר
יותר טוב:קעלעברימבאר

ועוד יותר טובקעלעברימבאר
איזה רמז זה הציור רומז לפרשה?קעלעברימבאר

ועוד אחד?קעלעברימבאר

ומהפרשה שעברה?קעלעברימבאר

י - יהושע בן נון, לידו כלב בן יפונהפ.א.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

הענק "ארבע"קעלעברימבאר

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

אתה מערבב פרשות אחרות … שאלת על פרשה מסוימתפ.א.
בבראשית - ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה.
אם הם ראו אתקעלעברימבאר

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מזה שאין פאנצ עם אחימן ששי ותלמיקעלעברימבאר

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

ואת ששי 6קעלעברימבאר
הבאת לי רעיוןקעלעברימבאר
און בן פלת - אבל מה עושה כאן הכפייה האדומה?פ.א.
ביקשתי שיצייר מתג עם כפיה, מהקעלעברימבאר

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

אתה צודק שהלכו עם כובעים ולא כאפיותקעלעברימבאר

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

 

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

אממממקעלעברימבאר

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

ולמה רומז בהציור:קעלעברימבאר

הילד/ה שבתוככםזיויק

האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?

אתם בדיאלוג?

הרמוניה?

מתח?

תהליך?

מה תדעו לספר עליו/עליה?


בהנחה שהתבגרתם כבר 😆

הילדה שבתוכי באה לעיתים רחוקותLavender

לכל מיני שטויות מצחיקות

 

דוגמא?זיויק
יאווו כתבתי שיר על זה...אברהם יאיר שטרן

רוצה לקרוא?

ברורזיויק
ילדה קטנהאברהם יאיר שטרן

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

 

 

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

 

בתוכי? הוא כוליכְּקֶדֶם
גם נכון, אבל לי יש פיצול אישיות...אברהם יאיר שטרן

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

ברוך תהיהכְּקֶדֶם
וכן למר אחי! הגם כבודו בכותבים?אברהם יאיר שטרן
בוודאיכְּקֶדֶם
בבחינת מגילת ספר כתוב עלי
בטח קיימתoo

אם כי היא גדלה לאורך השנים


תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

מדהיםזיויקאחרונה

תודה

קחו כסף בכמות בלתי מוגבלתזיויק
עכשיו, מה 4 הדברים המרכזיים שאתם מקדמים?
עובדה שבתאילנד כולם שםקעלעברימבאר
מתפללים לאל הגשם. וזו תרבות שדת המדינה שלה בודהיסטית.

גם הדוות נתונות לקארמה של סבל ונירוונה, ויכולת לצאת ממנו על ידי הדרך של בודהה.


אמרתי שהדוות שולטות על הטבע, מלבד גורל של קארמה. שבחלק מהזרמים הבודהיסטים אכן נמצא (לא רק בהינדואיזם).


כמובן ניתן להיות בודהיסט לא אלילי. אבל זה לא המצב אצל המון העם במזרח, שמשלב אלילות יחד.


זה שונה מהיהדות שמתנגדת לעבודת אלילים. בעוד הבודהיזם אדיש. לא מתנגד 

משה: "סלע, תן מים!". סלע:קעלעברימבאר

"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"

 

הסרוג המגזריקעלעברימבאר
@חגי הוברמן, נצפה בקבוצת וואטסאפ של עיתונאי הסרוגים המגזריים.

בין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"

So what?זמירות
בוואט אחתקעלעברימבאר
עדיין לא הבנתי מה הפואנטה בפוסט…זמירות
אשמח לרעיונות לקניית מתנה לאחי ליום ההולדת🙏Lavender

בגיל 20+

הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.

 

מה שהוא אוהב כמובן. אפשרנחלת

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

תודה, נתת לי כיוון!Lavender

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

אחלה מתנהנעמי28
לדעתי במחיר כזה (וגם לא) חוויה משותפת שווה הרבה יותר ממוצר דומם
משהו שנוגע לתחומי עניין שלו. את יודעת הכי טובפתית שלג
זאת הבעיה, שלא עולה לי משהו שקשור לתחומיLavender

העניין שלו

סוללה ניידת? שטויות של USB? הוא בקטע?משה
אהממ לא נראה לי שהוא בקטעLavender

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

אז איפה התחביבים שלו?משה

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

יש לו תחביבים, אבל לא עולה לי משהו שאפשרLavender

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מוסיף לרשימהפתית שלג

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

חחחחLavender

אני עדיין לא אחות של @משה 

קפיץאחרונה
חולצה, מגבת, ספר (עכשיו שבוע הספר), סידור עם הקדשהפ.א.
שנה שעברה קניתי לו חולצותLavender

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

פק"ל מתקפל, מטען נייד, פנס איכותיל המשוגע היחידי

ספר עם פתק החלפה.

רעיונות חמודים!Lavender
תודה, זה מה שעלה לי לראש שאני הייתי שמחל המשוגע היחידי

אבל זה באמת לפי האדם...

בנות שעשו ש''ל-עוד מעט פסח

מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?

מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.


וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?

(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).

עדיין הולכים עם תיקי ענקחושבת בקופסא
לכבוד תחילת השרות ההורים שלי באו עם הרכב לדירה ועזרו לי לסחוב חפצים ולפרוק אותם בדירה. (הדירה בקומה 4 בלי מעלית) מתנה מעולה, מרוצה ממנה מאוד.
מתכננת גם את זהעוד מעט פסח

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

ישי ויש. תלוי בסגנון של הבת ושל אופי השירות, גםזמירות

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

לדעתי הבסיס לוודא שיש תנאים פיזים בדירהנפשי תערוג

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?


ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

אני קניתי לאחותי הקטנה (אם רלוונטי)המקורית
סט למקלחת+ חלוק (כאילו סבונים, ספוג רחצה,מסרק, מברשת שיניים עם כיסוי ומשחה) והןספתי לה גם שקית טבליות לכביסה

כשהבת שלי יצאה לשירות5+אחרונה
לפני שנתיים, הלכתי לאיזשהו סטוק, קניתי לה כל מיני שטויות לדירה ולה עצמה. אח"כ עשינו לה ערב משפחתי שבו כתבנו לה על המתנות הקטנות האלה כל מיני דברים מצחיקים כאלו למה הם ישמשו אותה. היא אהבה את זה. גם כשהבן שלי התגייס עשינו משהו דומה והיה נחמד. חוץ מזה עשינו לה מסיבת סיום לימודים, הלכנו לכנרת אחה"צ אחד ונשארנו בערב למדורה וכו'. 

אולי יעניין אותך