הייתי בת ארבע.

אחרי שנים של מרמה, הסגרתי את עצמי במשפט חסר זהירות אחד.

ידעתי שצריך עיון מסוכן לציבור.

ולעניינינו - אני בת עשרים ממש אוטוטו. אז מרשה לעצמי.

בסדר?

לא אוכל לשכוח את פניה של המורה האמריקאית מלבינות מתדהמה

הייתי קטנה... לפני טיסה ראשונה לרבי... 

ולא ידענו אם ומה יקרה.

בפועל טסתי רק בסוכות, והיינו אמורים לסוע למנהטן לראות- 

אבא שלי טען שיש הרבה אבטחה וזה לא מפחד, 

בפועל ביום שחשבנו שנצא היתה התראה חמה והיתה חצי השבתה של האיזור...

וגם- היתה ילדה בבית ספר שהיו לפני ירידה מהארץ, ויום קודם היא נפרדה מהבנות,

אבל למחרת הגיעה לבית ספר וכל הילדות צחקו עליה כשהיא אמרה שביטלו להם את הטיסה כ איזה מגדל נפל...

והיה אפשר לראות את ההריסות קצת ממרחק...

היינו אמורים לטוס יום אחרי הנפילה. בסוף טסנו ביום שישי.

ומי שלא היה בשדה באותם ימים הפסיד חוויה......

(לא מדברת על קרובי המשפחה של הנספים.. כן...? אבל הם לא היו הרבה)

וגם בטיסה אחכ.. היינו 95 אחוז חבדניקים,

המטוס היה שלנו עד שהקברניט אמר ברמקול- שלום- כאן מדבר הגבאי...

אבא שלי יליד ניו יורק, ופתאום הוא רץ להעביר ערוץ ועמד שם בשוק מלא זמן.

לקח לי זמן להבין מה בדיוק קרה, ולקח לי זמן להבין שסבא שלי עובד במגדלים האלה ומה זה אומר (הוא הצליח לצאת ב"ה, אבל לא ידענו את זה במשך הרבה זמן כי הטלפונים קרסו).

בעיקר זה אמר לי שסבא וסבתא שלי לא באים לברמצווה של אחי שהייתה יומיים אחר כך. (טוב, ילדה בת 9 מתמקדת בדברים ה"חשובים"...)

הייתי לפני שנה עם סבתא ואבא שלי באתר ההנצחה שבנו באותו המקום, ממש יפה ועצוב מה שעשו שם, לזכר כמעט 3000 קורבנות ביום אחד. הזוי.

קישור לשחזור מרתק של מה שקרה בתוך המגדלים באותו זמן, מתוך עדויות והקלטות שונות:

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.