ותוספים כאלה, ברוב, אם לא בכל, ההיריונות שלי?

וב"ה יש לי חמישה ילדים בריאים...

זה הגיוני מאוד שבהיריון הראשון דואגים ומטפלים הרבה, ואילו בהיריונות הבאים פחות - כי הרי כבר יש ילדים ממשיים בבית לדאוג להם, ויש הרבה פחות פנאי...

בקיצור, הסירי דאגה מלבך. עוד לא מאוחר להתפלל - זה ודאי. ולהתחזק באמונה זה הכי טוב וחשוב.

לידה קלה ובריאה, בידיים מלאות ובריאות!

תחשבי על זה - בהריון ראשון הכל חדש וראשוני, אין לך עוד ילדים להתעסק איתם, השינוי הוא עצום, את די סובבת סביב ההריון וסביב עצמך

בהריון שני יש לך ילדה בבית, גם עצם העובדה להיות בהריון זה כבר לא חדש לך, יש יותר בטחון, יותר רוגע בדר"כ.

את לא דואגת עכשיו פחות לעובר השני את פשוט דאגת יותר מדי לראשון  איך שאת עכשיו מתנהלת זה נורמלי וטבעי.

שימי לב - הקפדה על מנוחה ושתיה, תוספות זה לא בשביל העובר, זה בשבילך! העובר מקבל מה שהוא צריך, אם יש לך חוסרים את תסבלי מזה. אלא אם כן במקרים של תת תזונה קיצוני החוסרים יעברו גם לעובר, זה די נדיר במחוזותינו, כן כדאי שתתחילי להקפיד יותר מעכשיו אם את מרגישה שאת לא מקפידה מספיק אבל בשבילך - שלך יהיו מספיק כוחות גם לטפל בילדה וגם להמשך ההריון. בשביל לשמור על הבריאות שלך

(מסייגת רק לגבי החומצה פולית שמומלצת באופן גורף אם כי שגם במקרה הזה לרוב זה בסדר, אם התזונה שלך סבירה פחות או יותר)

לגבי ריבוי מי שפיר - כמו כל מני ממצאים שונים שמוצאים ב US, לרוב כשמדובר בבעיה באמת רצינית זה יבוא עם ממצאים נוספים. כשמדובר בממצא יחיד בדר"כ זה לא אומר כלום. 

ואת זה אני אומרת לך מנסיוני בדרך לילד שביעי, בחלקם היה לי ריבוי מים, כממצא יחיד זה היה חסר משמעות.. היו כל מני ממצאים, אף פעם לא רצתי להשתגע עם בדיקות, עשיתי סקירה מורחבת, הכל היה ב"ה בסדר, השתכנעתי שמדובר בממצא יחיד ואז פשוט הסחתי אותו מדעתי.

מה שכן לגבי ריבוי מים, זה רלוונטי ללידה עצמה, שחוששים מפקיעת מים לפני שהתינוק התבסס בתעלת הלידה שלא תהיה ח"ו צניחה של חבל הטבור לפני הראש של התינוק ואז כשראש התינוק לוחץ על החבל הוא מונע חמצן מהתינוק ובמקרים כאלה יש לבצע ניתוח קיסרי מיידי.

כמות המים היא דינמית ומשתנה, יתכן מאד שכשתגיעי ללידה כבר לא יהיה ריבוי. 

בכל מקרה אם בבית חולים רוצים לפקוע לך מים תשאלי אם התינוק כבר מבוסס מספיק.

ואם בבית הלידה התחילה בירידת מים רצינית (לא טפטופים, דלי שלם שנשפך בבת אחת) אז כן להזדרז לבית חולים ולא להתמהמה עם זה יותר מדי.

להרגעה - לידה שניה רוב הסיכויים שהתינוק מתחיל לרדת מוקדם, עוד לפני הלידה. בלידה שביעית זה כבר לא מחייב...

את לא רעה ולא חסרת אחריות! פשוט ההריון הזה הוא לא המוקד המרכזי שסביבו סובבים כל חייך כרגע וזה הכי נורמלי ובסדר בעולם, ורוב הנשים ככה

תפילות זה מומלץ תמיד, זה סוד ההצלחה בכל התחומים, תתפללי על הכל - עליכם, על הילדה שבבית, על העובר שבבטן, על הלידה ועל אחרי.. וה' יהיה בעזרכם ובעז"ה הכל יהיה בסדר.

לי היה ריבוי רציני לפני חודש ואחרי חודש בבדיקה חוזרת-תקין

יש ריבוי מי שפיר, שכמו שכתבו לך בד"כ שמגיע לבדו אין לו יותר מידי משמעות חוץ מבלידה,

כדי לשלול דברים אחרים מן הסתם זומנת לייעוץ גנטי, שם בטח יבררו אילו בדיקות גנטיות עשיתם,

ואם יש כאלו שלא ושכדאי לעשות, האם יש במשפחה דברים שהיו קשורים לתופעה הזו בהריון.

יש סקירה מכוונת, ללב? אולי? או מורחבת? זה שני דברים שונים..

מי שפיר, ימליצו אם ימצאו עוד משהו.. זו בדיקה אחרת לגמרי מסקירה

ואקו לב כדי לשלול עוד כל מיני דברים- שזה US משוכלל שבודקים בו את הלב של העובר

והעמסת סוכר 100 כי היא יותר מדוייקת ונותנת תוצאה אמיתית ולא סקר  כמו ה50 

לגביי סכרת הריון שאחת התופעות שלה היא ריבוי מי שפיר.. האם הערכת המשקל היתה יחסית גבוהה? זה גם סימן לסכרת

שיהיה בהצלחה, בבריאות 

קיבלתי את כל הבדיקות שציינת, ועשיתי את כולן. ב"ה התוצאות היו תקינות, וזה מאוד מרגיע להמשיך את ההריון בידיעה שהכל בסדר. אז למה לא?

בנוסף, אם ח"ו יש בעיה- חשוב לדעת מראש. ל"ע מקרים כמו סכרת הריון, או מום בלב העובר, או דברים נוספים- לעיתים יש טיפול שעשוי להציל או לשפר מצב אצל העובר ו/או האם תוך כדי מהלך ההריון, לעיתים ניתן טיפול מיד לאחר הלידה וחשוב להיערך לכך. מכירה כמה מקרים כאלה שהסתיימו בשלום בזכות טיפול שניתן מראש.

לכן לדעתי כדאי לעשות את הבדיקות, למרות שאת מאמינה בדברי הרב שבע"ה יתבררו כנכונים.

בנוסף, מה שאמרה האנונימית לגבי ריבוי מי שפיר בלידה- נכון מאוד.

אותי הנחה הרופא להגיע לבי"ח מיד עם תחילת צירים או ירידת מים. באמת כשהיתה ירידת מים הזמנתי אמבולנס ונסעתי לבי"ח בלי בעלי, שארגן את הילדים והגיע רק יותר מאוחר. כשהגעתי לבי"ח הכל היה תקין, פתאום היו ירידות דופק והחליטו ליילד אותי. בזכות ההגעה מוקדם לבי"ח הייתי כבר בחדר לידה ועם אפידורל והצליחו בוואקום אפילו שהייתי רק פתיחה 7. הסתבר שהיתה התחלה של היפרדות שליה. זה לא קשור לריבוי מים אבל בגלל שהיה לי ריבוי מים והגעתי מוקדם לבי"ח- גילו וטיפלו בזמן. בסופו של דבר- ריבוי המים סייע להציל את התינוק המתוק והחכם (בן שנה וחצי היום) ואותי!

בלי לחץ! ובלי לקחת קשה כל אחוז סיכון שיכתבו לך בדוח"ות. תמיד יכתבו יותר מפורט שלא יהיה אח"כ ששכחו משהו ויבואו בטענות...

בדיקות דם, העמסת סוכר זה לא משהו מסובך וגם ככה עושים בד"כ בהריונות.

אקו לב זה גם די סטנדרטי סתם אולטרסאונד לוודא שהלב בסדר.

וסקירה מכוונת זה הכי חשוב כי זה בעצם הדבר שייתן הכי הרבה מידע מן הסתם לאם יש סיבה לריבוי או לא. וזה גם לא מסובך. בסה"כ אולטרסאונד. אם יש משהו- תהיו מוכנים, ואם אין בע"ה- זה גם מצויין...

הייעוץ גנטי דווקא הייתי  משאירה לסוף. אם עשית את כל הבדיקות זה יכול לעשות קצת סדר בתוצאות.

בהצלחה!

או שלושה מגיל ההריון, שלחו אותי להעמסה של 100 ואת זה כן עשיתי.

חיכיתי לתוצאות, ראיתי שיצא תקין

ויעוץ גנטי וכל השאר לא עשיתי. הרגיש לי טרטור מיותר. 

כבר עשיתי סקירה  מורחבת והכל היה תקין. בשביל שהרופא רוצה כסת"ח אני לא צריכה להתחרפן עם בדיקות לא נחוצות.

ובכל זאת אחרי שבוע שלושים ומשהו התפתחה בעיה אמיתית שגרמה לריבוי מי השפיר.

ב"ה זה היה ניתן לתיקון אחרי הלידה. אבל זה ששלחו אותי לברור נוסף לא היה רק בשביל הכסת"ח.

(אבל באמת מה שנתן את האבחנה הברורה היה סקירה נוספת מכוונת ופחות היעוץ גנטי וכו')

חסימה חלקית או מלאה במערכת העיכול (קיבה, מעיים וכו') גורמת לזה בין השאר.

במצב רגיל העובר בולע מים ואח"כ מוציא אותם עם השתן שלו ושוב בולע וכו'

כשהמעבר חסום אין תחלופה נכונה של המי שפיר וזה גורם לריבוי.

זה לא משהו שמספיק מפותח בשני שלישים הראשונים של ההריון כדי לראות את זה בסקירות.

אבל אח"כ רואים את זה די בקלות בסקירה פשוטה.

זאתי שהזדהתה איתך..

אין זמן אין כח אין פניות

אבל יש נסיון יש לקיחת דברים בפורפורציה וכו..

מה ההבדלים אצלך?

זה יעזור לך אולי..

ההריון הראשון היה תקין, חלק, הכל בסדר ב"ה ונגמר בסופו של דבר בניתוח קיסרי...

הריון שני- סקירת מערכות לא תקינה. הלב לא תקין (אין מחיצה בין החדרים)+ ועוד משו לא תקין שאני לא זוכרת.

זה היה בדיוק בתקופה הזאת של לפני החגים.

יצאתי מהחדר של הרופאה שלי בוכה...

שאלנו את הרב שלנו והוא אמר שבעז"ה יהיה בסדר. שלא נספר כלום לאף אחד! ונתפלל חזק וגם הוא יתפלל עלינו!
וההריון יהיה מבורך. ומה שסמוי מהעין שורה בו ברכה...

אפילו להורים לא סיפרנו וזה לא היה קל. כמו שאומרים: אבלו בליבו וצהלתו על פניו... 

קבעו לי תור לבי"ח לאקו לב עוברי+ אולטרא סאונד לשלילת מומים וכ'ו וכו'...

ובתקופה הזאת בדיוק, לפני 5 שנים, היה לנו אירוע במשפחה בי-ם. הלכנו בכלל לא שמחים אבל אין ברירה. חייבים. משפחה קרובה.

אחרי האירוע נסענו אני, בעלי והבן הגדול שלנו לכותל. בכינו והתפללנו שהכל יהיה תקין וכו'.

חזרנו הביתה לפנות בוקר.

לאחר כמה ימים עשיתי את הבדיקות. הם היו תקינות לחלוטין! ב"ה!!

אבל כל שאר ההיריון עדיין היה מלווה קצת בחששות.

בסוף נולדה לי בת מקסימה, מתוקה, חכמה ומוכשרת. פלפלית שכזאת. בלעה"ר.

היום היא בת 4.5.... עד 120!

וגם אני הקפדתי פחות על חומצה פולית וכ'ו בהריון שני ועבדתי יותר ונחתי פחות.

אלו הם החיים! מה לעשות?

תתפללי חזק לה' שהכל יהיה בסדר ותשתדלי לקחת מה שאת צריכה מתי שאת יכולה.

במיוחד בימים הנפלאים הללו של אלול והחגים "קרוב ה' לכל קוראיו"... ראיתי את זה בחוש!

בהצלחה רבה, היריון קל ותקין ולידה קלה ושמחה!

אמן!

מאחלת לך ילד/ה מדהימה כמו שנולדה לי בלידה הזאת!

היא באמת משו מיוחד! שתהיה לי בריאה.

עשתה הרבה "בלאגן" בהריון וגם היום היא שובבה גדולה אבל פלפלית חבל"ז!

הרבה הצלחה, בריאות ושמחה!

שיתקבלו התפילות ברצון ותזכי ללדת בעיתו ובזמנו ילד בריא ושלם,

לידה קלה וידיים מלאות לשוב הביתה והרבה שמחה ונחת בעז"ה!

בדר"כ זה לא יופיע כממצא יחיד.

וזה הבדל גדול.

אין חלילה מחיצה בין החרדים בלב,

הכליות לא שוות בגודלן- אחת קטנה ואחת גדולה

ועוד משו שאני לא זוכרת.

וב"ה, ישתבח שמו, נולדה בת בריאה ושלמה, מתוקה וחכמה!!

אני זוכרת שבגלל הממצאים שהיו בבדיקות בהיריון, הצוות של בי"ח היה קצת בלחץ ועם יד על הדופק לבדוק את הילדה אחרי הלידה. זה גם הלחיץ אותנו כמובן.

כ"כ הם זימנו אותנו כשבוע לאחר השחרור לבדיקה נוספת...

הלכנו. זה סתם היה נראה שהם רוצים לבדוק ולהיות רגועים/ להתלמד בנושא הזה שככה היה בהריון וב"ה נולדה בת בריאה ושלמה.

ורצו שנהיה במעקב...

הבנתי שהם סתם מטרטרים אותי!

בסוף, כדי להיות רגועה, קבעתי תור לשניידר ילדים, למנהל המחלקה שם -

והוא אמר לי: בשביל מה באתם לפה? לא צריכים שום מעקב! יש לכם בת בריאה ושלמה1 לכו הביתה!
 

הודו לה'!!!

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!