ותוספים כאלה, ברוב, אם לא בכל, ההיריונות שלי?

וב"ה יש לי חמישה ילדים בריאים...

זה הגיוני מאוד שבהיריון הראשון דואגים ומטפלים הרבה, ואילו בהיריונות הבאים פחות - כי הרי כבר יש ילדים ממשיים בבית לדאוג להם, ויש הרבה פחות פנאי...

בקיצור, הסירי דאגה מלבך. עוד לא מאוחר להתפלל - זה ודאי. ולהתחזק באמונה זה הכי טוב וחשוב.

לידה קלה ובריאה, בידיים מלאות ובריאות!

תחשבי על זה - בהריון ראשון הכל חדש וראשוני, אין לך עוד ילדים להתעסק איתם, השינוי הוא עצום, את די סובבת סביב ההריון וסביב עצמך

בהריון שני יש לך ילדה בבית, גם עצם העובדה להיות בהריון זה כבר לא חדש לך, יש יותר בטחון, יותר רוגע בדר"כ.

את לא דואגת עכשיו פחות לעובר השני את פשוט דאגת יותר מדי לראשון  איך שאת עכשיו מתנהלת זה נורמלי וטבעי.

שימי לב - הקפדה על מנוחה ושתיה, תוספות זה לא בשביל העובר, זה בשבילך! העובר מקבל מה שהוא צריך, אם יש לך חוסרים את תסבלי מזה. אלא אם כן במקרים של תת תזונה קיצוני החוסרים יעברו גם לעובר, זה די נדיר במחוזותינו, כן כדאי שתתחילי להקפיד יותר מעכשיו אם את מרגישה שאת לא מקפידה מספיק אבל בשבילך - שלך יהיו מספיק כוחות גם לטפל בילדה וגם להמשך ההריון. בשביל לשמור על הבריאות שלך

(מסייגת רק לגבי החומצה פולית שמומלצת באופן גורף אם כי שגם במקרה הזה לרוב זה בסדר, אם התזונה שלך סבירה פחות או יותר)

לגבי ריבוי מי שפיר - כמו כל מני ממצאים שונים שמוצאים ב US, לרוב כשמדובר בבעיה באמת רצינית זה יבוא עם ממצאים נוספים. כשמדובר בממצא יחיד בדר"כ זה לא אומר כלום. 

ואת זה אני אומרת לך מנסיוני בדרך לילד שביעי, בחלקם היה לי ריבוי מים, כממצא יחיד זה היה חסר משמעות.. היו כל מני ממצאים, אף פעם לא רצתי להשתגע עם בדיקות, עשיתי סקירה מורחבת, הכל היה ב"ה בסדר, השתכנעתי שמדובר בממצא יחיד ואז פשוט הסחתי אותו מדעתי.

מה שכן לגבי ריבוי מים, זה רלוונטי ללידה עצמה, שחוששים מפקיעת מים לפני שהתינוק התבסס בתעלת הלידה שלא תהיה ח"ו צניחה של חבל הטבור לפני הראש של התינוק ואז כשראש התינוק לוחץ על החבל הוא מונע חמצן מהתינוק ובמקרים כאלה יש לבצע ניתוח קיסרי מיידי.

כמות המים היא דינמית ומשתנה, יתכן מאד שכשתגיעי ללידה כבר לא יהיה ריבוי. 

בכל מקרה אם בבית חולים רוצים לפקוע לך מים תשאלי אם התינוק כבר מבוסס מספיק.

ואם בבית הלידה התחילה בירידת מים רצינית (לא טפטופים, דלי שלם שנשפך בבת אחת) אז כן להזדרז לבית חולים ולא להתמהמה עם זה יותר מדי.

להרגעה - לידה שניה רוב הסיכויים שהתינוק מתחיל לרדת מוקדם, עוד לפני הלידה. בלידה שביעית זה כבר לא מחייב...

את לא רעה ולא חסרת אחריות! פשוט ההריון הזה הוא לא המוקד המרכזי שסביבו סובבים כל חייך כרגע וזה הכי נורמלי ובסדר בעולם, ורוב הנשים ככה

תפילות זה מומלץ תמיד, זה סוד ההצלחה בכל התחומים, תתפללי על הכל - עליכם, על הילדה שבבית, על העובר שבבטן, על הלידה ועל אחרי.. וה' יהיה בעזרכם ובעז"ה הכל יהיה בסדר.

לי היה ריבוי רציני לפני חודש ואחרי חודש בבדיקה חוזרת-תקין

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

קיבלתי את כל הבדיקות שציינת, ועשיתי את כולן. ב"ה התוצאות היו תקינות, וזה מאוד מרגיע להמשיך את ההריון בידיעה שהכל בסדר. אז למה לא?

בנוסף, אם ח"ו יש בעיה- חשוב לדעת מראש. ל"ע מקרים כמו סכרת הריון, או מום בלב העובר, או דברים נוספים- לעיתים יש טיפול שעשוי להציל או לשפר מצב אצל העובר ו/או האם תוך כדי מהלך ההריון, לעיתים ניתן טיפול מיד לאחר הלידה וחשוב להיערך לכך. מכירה כמה מקרים כאלה שהסתיימו בשלום בזכות טיפול שניתן מראש.

לכן לדעתי כדאי לעשות את הבדיקות, למרות שאת מאמינה בדברי הרב שבע"ה יתבררו כנכונים.

בנוסף, מה שאמרה האנונימית לגבי ריבוי מי שפיר בלידה- נכון מאוד.

אותי הנחה הרופא להגיע לבי"ח מיד עם תחילת צירים או ירידת מים. באמת כשהיתה ירידת מים הזמנתי אמבולנס ונסעתי לבי"ח בלי בעלי, שארגן את הילדים והגיע רק יותר מאוחר. כשהגעתי לבי"ח הכל היה תקין, פתאום היו ירידות דופק והחליטו ליילד אותי. בזכות ההגעה מוקדם לבי"ח הייתי כבר בחדר לידה ועם אפידורל והצליחו בוואקום אפילו שהייתי רק פתיחה 7. הסתבר שהיתה התחלה של היפרדות שליה. זה לא קשור לריבוי מים אבל בגלל שהיה לי ריבוי מים והגעתי מוקדם לבי"ח- גילו וטיפלו בזמן. בסופו של דבר- ריבוי המים סייע להציל את התינוק המתוק והחכם (בן שנה וחצי היום) ואותי!

בלי לחץ! ובלי לקחת קשה כל אחוז סיכון שיכתבו לך בדוח"ות. תמיד יכתבו יותר מפורט שלא יהיה אח"כ ששכחו משהו ויבואו בטענות...

בדיקות דם, העמסת סוכר זה לא משהו מסובך וגם ככה עושים בד"כ בהריונות.

אקו לב זה גם די סטנדרטי סתם אולטרסאונד לוודא שהלב בסדר.

וסקירה מכוונת זה הכי חשוב כי זה בעצם הדבר שייתן הכי הרבה מידע מן הסתם לאם יש סיבה לריבוי או לא. וזה גם לא מסובך. בסה"כ אולטרסאונד. אם יש משהו- תהיו מוכנים, ואם אין בע"ה- זה גם מצויין...

הייעוץ גנטי דווקא הייתי  משאירה לסוף. אם עשית את כל הבדיקות זה יכול לעשות קצת סדר בתוצאות.

בהצלחה!

או שלושה מגיל ההריון, שלחו אותי להעמסה של 100 ואת זה כן עשיתי.

חיכיתי לתוצאות, ראיתי שיצא תקין

ויעוץ גנטי וכל השאר לא עשיתי. הרגיש לי טרטור מיותר. 

כבר עשיתי סקירה  מורחבת והכל היה תקין. בשביל שהרופא רוצה כסת"ח אני לא צריכה להתחרפן עם בדיקות לא נחוצות.

ובכל זאת אחרי שבוע שלושים ומשהו התפתחה בעיה אמיתית שגרמה לריבוי מי השפיר.

ב"ה זה היה ניתן לתיקון אחרי הלידה. אבל זה ששלחו אותי לברור נוסף לא היה רק בשביל הכסת"ח.

(אבל באמת מה שנתן את האבחנה הברורה היה סקירה נוספת מכוונת ופחות היעוץ גנטי וכו')

חסימה חלקית או מלאה במערכת העיכול (קיבה, מעיים וכו') גורמת לזה בין השאר.

במצב רגיל העובר בולע מים ואח"כ מוציא אותם עם השתן שלו ושוב בולע וכו'

כשהמעבר חסום אין תחלופה נכונה של המי שפיר וזה גורם לריבוי.

זה לא משהו שמספיק מפותח בשני שלישים הראשונים של ההריון כדי לראות את זה בסקירות.

אבל אח"כ רואים את זה די בקלות בסקירה פשוטה.

זאתי שהזדהתה איתך..

אין זמן אין כח אין פניות

אבל יש נסיון יש לקיחת דברים בפורפורציה וכו..

מה ההבדלים אצלך?

זה יעזור לך אולי..

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

מאחלת לך ילד/ה מדהימה כמו שנולדה לי בלידה הזאת!

היא באמת משו מיוחד! שתהיה לי בריאה.

עשתה הרבה "בלאגן" בהריון וגם היום היא שובבה גדולה אבל פלפלית חבל"ז!

הרבה הצלחה, בריאות ושמחה!

שיתקבלו התפילות ברצון ותזכי ללדת בעיתו ובזמנו ילד בריא ושלם,

לידה קלה וידיים מלאות לשוב הביתה והרבה שמחה ונחת בעז"ה!

בדר"כ זה לא יופיע כממצא יחיד.

וזה הבדל גדול.

אין חלילה מחיצה בין החרדים בלב,

הכליות לא שוות בגודלן- אחת קטנה ואחת גדולה

ועוד משו שאני לא זוכרת.

וב"ה, ישתבח שמו, נולדה בת בריאה ושלמה, מתוקה וחכמה!!

אני זוכרת שבגלל הממצאים שהיו בבדיקות בהיריון, הצוות של בי"ח היה קצת בלחץ ועם יד על הדופק לבדוק את הילדה אחרי הלידה. זה גם הלחיץ אותנו כמובן.

כ"כ הם זימנו אותנו כשבוע לאחר השחרור לבדיקה נוספת...

הלכנו. זה סתם היה נראה שהם רוצים לבדוק ולהיות רגועים/ להתלמד בנושא הזה שככה היה בהריון וב"ה נולדה בת בריאה ושלמה.

ורצו שנהיה במעקב...

הבנתי שהם סתם מטרטרים אותי!

בסוף, כדי להיות רגועה, קבעתי תור לשניידר ילדים, למנהל המחלקה שם -

והוא אמר לי: בשביל מה באתם לפה? לא צריכים שום מעקב! יש לכם בת בריאה ושלמה1 לכו הביתה!
 

הודו לה'!!!

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח