תכיני רשימה של זמנים שבהם זה קורה, ומשם ואילך אפשר למצוא פיתרון נקודתי שיכול לצמצם את הבעיה.

אם זה קורה בתקופה/תאריך מסויימים, אז להכין מראש משהו אחר לעשות בזמן הזה.

זה בכל זאת יישאר משהו גדול ונורא שעשיתי, ואני צריכה לשאת את זה איתי. איך אפשר להסתיר ממנו דבר כזה גדול שאני נושאת איתי?

וחוץ מזה,זה אמנם הרבה זמן לא קרה לי. אבל בשנייה של משבר זה יכול לקרות לי שוב. אז זה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע... אבל זה לא הנושא. אני רוצה כרגע עצות בקשר להתלבטות שהעליתי, ולא בקשר לנפילה עצמה. תודה בכל מקרה!

תיקחי על עצמך לא לעשות זאת שוב בלי נדר ותשחררי את עצמך לכולם יש נפילות ואת כבר אחרי 

אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא.
 

אם את אומרת שמאז שאתם יוצאים את לא נופלת. זה סימן שיש לך שריר בנפש. שיכול לעצור אותך.

כשטוב לך, כשיש מגמה ומטרה ברורה, כשיש אמון ואהבה, אז יצר הרע נס.

אז תעשי לעצמך ולו טובה, שכחי חטאיך, שובי לאלוקייך וה' הטוב יכפר.
 

לכל אחד יש חטאים וטעויות שהוא עושה, אז נכון פה זה יכול להדמות למשהו יותר בעייתי, כי זה נושא צניעות.

אבל כמו שלא כל גבר צריך לתת דו"ח מפורט על חטאיו בענייני צניעות. מימום הוולדו עד עתה, אלא לעבוד על עצמו שמעתה  הם יצטמצמו.

כך גם במקרה שלך.

ניכר מכתיבתך ההתחשבות, אז אשרייך.

בהצלחה רבה, ובניין עדי עד בעז"ה.

אם את יוצאת מפה בלי תשובה ברורה תשאלי רב או דמות שאת מרגישה שאת יכולה לחשוף זאת בפניו.

אבל הרי גם לשון הרע משחית את הנפש.
 

ואני לא מתכוון לספר למדוייטת על כל הפעמים שדיברתי  לשון הרע.
 

ומה היו הסיבות והמקרים.
 

וגם מידות מגונות פוגע בזוגיות
 

ועוד ועוד.

ולבנים יש חטאים חמורים יותר כידוע, אז מה הם צריכים לספר על כל נפילה שהייתה להם אי פעם??
 

אתמהה.
 

מה לזה ולשידוכים??

הגברת והגבר צריכים לנסות לעמוד על טיבו של העומד מולם כמיטב יכולתם.
 

אבל לא כל דבר צריך לספר.

יש דברים שהשתיקה יפה להם.

ובחטאים שבין אדם למקום, אין עניין לפרסם. אפילו לא לבעלך/אשתך.

ברור שאם מישהי באופן קבוע מחפשת לראות דברים כאלה, זה לא כמו "לשון-הרע" ביחס לנושא הנישואין (ויש להניח, שחוץ ממה שהעלתה בתמימותה, שכל השאלה היא רק אם זה נושא של בין אדם למקום, ואם צנוע לדבר על זה - השאלה היא גם כמה זה היה מפריע לבחור אם היתה אומרת. וברור שכנראה בפרופורציה אחרת לגמרי מעבירה אחרת שבין אדם למקום שאין לה קשר לנושאים כאלו). כבר עלה פה בעבר אם מישהו נכנס במכוון לאתרים לא צנועים בקביעות. אלו לא דברים שאין להם נגיעה לנושא. קל וחומר, אם היא חושבת שזה יימשך גם אחרי כן.

ואת גם צודקת, שמה שהיא רואה את זה כ"דבר גדול ונורא", זה לשבחה. הסתכלות נכונה. תשובה ותיקון אינם כי אומרים שזה "לא נורא". אלא כי מתרחקים דווקא כי תופסים שלא בא בחשבון. האפשרות של התשובה אינה באה להקל ברוע של החטא.

אלא מה? שרואים שאכן בחורה שרוצה מאד שזה לא יהיה. שהיא מתביישת - "המתבייש בחטאו מוחלין לו כל עוונותיו" - שזה לא קורה בזמן של הקשר, כלומר, יש סיכוי שאכן זה לא משהו טבוע בה, אלא כישלון שהיה ותוכל שלא יחזור ולא ישאיר בה רושם. הלוואי.

המידע צריך להיות מועבר לבן זוגה הפוטנציאלי. אלו 2 דברים שונים.

אין ספק שצריך לחשוב על זה.

המטרה שלי הייתה להבהיר ליוני את ההבדל בין העבודה העצמית שהיא צריכה לעשות לבין השאלה אם לספר או לא.

נראה לי די ברור שהיצר של הבנות הרבה פחות חזק משל הבנות.

עדיין יש בנות שנופלות, זה לא סותר.

כך כתוב.

"והנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך,והם הם התאוות החומריות...ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה,כי כל עניני העולם בין לטוב בין לרע הנה הם נסיונות לאדם...השלוה מצד אחד,והיסורין מצד אחד, עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור".

אלו דבריו של הרמח"ל לפני כ300 שנה.

לעניות דעתי?היום זה קל וחומר שהנסיונות הם קשים לאדם, ובאמת המלחמה היא פנים ואחור בהמון מובנים.

אז כן, גם לך בתור מישהי שהיא דוסית בחיצוניות ובפנימיות יש נסיונות והנסיונות כיום הם לא פשוטים.

כל זה אמרתי כדי שלא יעורער לך הערך האמיתי שלך.

ולכל אדם יש נסיונות בקושי האישי שלו ובמציאות בה הוא נמצא.

אני לא חושב שאת צריכה לספר לו,ויתרה מכך..אני חושב שמישהו ברמה אישיותית גבוהה לא יעשה מזה עניין.

כי אין בכך כלום וההפך

הראיה לכך היא כמה שרע לך על זה וכמה שאת מתביישת בזה ולא זו בלבד שכתוב:

"כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עוונותיו"(ברכות).

המקום הזה שכ"כ מפריע לך בנפש רק מראה עד כמה את חרדה מהעניין, וכמה חשוב לך רצון השם

אלא שיש ניסיונות.

והפתרון לעניין זה מה שכתוב "אם פגע בך מנוול זה,משכהו לבית המדרש"

וראיתי שכתוב שדברי מוסר בוודאי מועיל.

בהצלחה.

אני לא בטוח אם צריך וכדאי לספר בשלב הזה או בשלב אחר של הקשר.

אבל אני די בטוח שכרגע הנושא הזה מפריע לך מבחינה רגשית וזה פוגע ביכולת שלך לפתח קשר אינטימי שאת יכולה להיות בטוחה שבן הזוג שלך יקבל אותך כמו שאת.

ההצעה שלי היא לפנות לייעוץ מקצועי ממוקד:

1. האם ואיך לפתוח את הנושא הזה.

2. אם לא - איך להתמודד עם ה"סוד" הזה שאת סוחבת איתך.

בהצלחה רבה!

לא לספר

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?