תבחרי

כוחך שמרי, שמרי נפשך 
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך, 
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך, 
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים 
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך 
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים 
מן הדומם, מן המחכה והמושך 
והממית כמי באר ואש כיריים 
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך 
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך. 

זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה 
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן, 
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא 
ולא לרחש חשדות ודבר אשם, 
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה 
אשר תאיר עד אם ננוח ונישן. 
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה, 
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא. 

הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש 
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה 
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד 
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה? 
אמרי מדוע העולם כה זר עדין 
ואש ומים מביטים בו מכל צד? 
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך 
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד? 
אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב 
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב? 

זה ערב קיץ לכאורה... 

שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך 
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך, 
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך, 
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך. 

 

שזה פרויקט של חידוש שירים של סשה ארגוב. קאברים לשירים מוכרים ופחות

כבסים כבר יבשו בחצר

מלחמה שאף פעם לא די לה

היא עכשיו במקום אחר

וכבישים שבים בלי הרף

לבדם כמו סוס בלי רוכבו

והבית נסגר בערב

על הטוב והרע שבו

 

וידענו היטב הוא

כי הגבול הוא קרוב

ואסור לנו שם

אבי התפלל ויכולו

הארץ וכל צבאם

 

צבא והארץ האפילו

עוד מעט יכבה האור

המצווה בה שמיים התחילו

שוב השניים צריכים לגמור

המצווה בה שמיים התחילו 

שוב השניים צריכים לגמור

עוד מעט אורות לילה כבים

עוד מעט תהיה רוח אחרת

ופתאום יחברו העלים

 

וארץ ושמיים חרש

יתחילו להחליף פנים

כבר השעה מאוחרת

אך מעגל לא נחתם

מנורה ואש מבוארת

מאירות שוליו של ים

 

כבר השעה מאוחרת

אך מעגל לא נחתם

מנורה ואש מבוארת

מאירות שוליו של ים

 

עוד קצת אנשים פה שם

עוברים בדשדוש נהלים

באיסטנבול שאינה משל

כי אם אחד הנמשלים

 

הנשוב בפעם המאה

חלק בדברים ליטול

ועודנו מחווים דעה

נהפך לילה זה לתמול

 

כבר השעה מאוחרת

אך מעגל לא נחתם

מנורה ואש מבוארת

מאירות שוליו של ים

 

כל כך שקט כאן

רק המאוורר מרקיד וילון

הרצון שלי להיות לבד 

סתם נראה עלוב פתאום

 

ושמרתי על עצמי שלא לשקוע

בחולות הגוף החם שלך 
כבר נשבעתי למסע אספלט 
אבל אם לשקוע 
רק איתך 

בין המגדלים שדרה נחנקת 
תחת העצים מחליד אוויר 
בסוף עוד יעבור גם הירח 
עם המשוררים 
מחוץ לעיר 

בעירום המיוזע 
אני שוכבת 
מפקירה הכל לחרטה 
כבר שנאתי את עצמי נורא 
איפה השינה 
איפה אתה 

מהשוק אל חוף הים 
אני צועד 
להחליק מילים צרודות 
בזמן 
זמן לחשוב להיזכר 
שכל דבר נגמר לאט 
אפשר גם להרוס 
אפשר לתת לזה להתפורר 

עכשיו 
שיכור 
ממשיך מכאן 
ללכת 
מחכה לסימן 

בין המגדלים שדרה נחנקת 
תחת העצים מחליד אוויר 
בסוף עוד יעבור גם הירח 
עם המשוררים מחוץ לעיר 

מה אתה עושה עכשיו

ושמרתי על עצמי 
כבר שש בבוקר

שלא לשקוע 
כל החרדות קוראות לך

בחולות הגוף החם שלך 
כבר נכנעתי למסע אספלט 
אבל אם לשקוע 
רק איתך 

אשכרה.

קפוץ לי