תנסה לברר בסמינר אופקים. נראה לי שיהיו שם הצעות רלוונטיות.

(חברה שלי הגיעה מבית דת''ל והתחרדה, נישאה לבחור חוזר בתשובה חרדי.

זוג מקסים!)

בהצלחה.

מי אמר לך שרוב הבחורים בציבור החרדי לא ממשיכים ללמוד לאורך שנים???

ממש לא נכון! את טועה...

אני מכירה המון המון, אני יכולה לשלוף איזה 10 בלי להתאמץ, דתיות לאומיות לגמרי - הלל ביום העצמאות וכד'-

שעובדות על מנת שבעלן ילמד תורה כל החיים. אשריהן.

אולי תחפש אצל שדכנ/ית ותדגיש להם את זה.

אצלי זה בדיוק הפוך. 

אני בהשקפה חרדית. ומשום מה הסגנון שלרב התאים לי  היו דתיות תורניות.

שרק מה שהפריע בסוף זאת ההשקפה.. 

אבל אח יקר אין מה לדאוג, אלו החיים בסוף אתה תמצא את מה שהכי מתאים בשבילך..

ובמקום לראות זאת בתור 4 שנים של חיפושים - לשווא. 

תראה זאת בתור אתגר שהנה עוד אחת בדרך למיועדת. 

ועם אחד כמוך שככה רוצה להקדיש את חיו לתורה מי שתיקח אותך תזכה. 

רק צריך להאמין שזה יקרה ולא להתייאש.. 

בהצלחה אח יקר.. 

(:

אם התשובה לשאלותיך היא 'כן' - אז באסה ואין לך מה לעשות עם זה (אם כי באופן כללי נראה לי קצת מטופש לענות באופן גורף על שאלה כזאת. כאילו כל החרדיות הן אותו דבר); ואם התשובה לשאלותיך היא 'לא' - אז, מה בדיוק תעשה אז? תקרא לעצמך 'חרדי'? מה בדיוק יהפוך אותך לחרדי, אם אינך כזה? ואם הינך כזה - אז מה אתה שואל בדיוק? 

בקיצור - הבנתי את השאלה, אבל לא כל כך הבנתי מה אתה הולך לעשות עם התשובה...

אם יש פגם במידות, זה אומר שצריך לוותר על הערך השני..?

האמת תישאר אמת 

הרי,

אתה מבין שבישיבות כדוגמת מרכז,הר המור,בית אל,ועוד.

יש המון המון אברכים?

אני חושב שאתה צריך להפריד בין הדברים כי גם במגזר שלנו לא חסר אברכים מסתמא שלא חסר בנות שיתחתנו עם אברך.

מעבר לזה,היד ה' תקצר?ואין מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו.

אם אתה מרגיש שאתה רוצה לשנות את הדרך זה עוד עניין שדורש בירור עצמי מעמיק.

בהצלחה

יש לי כמה חברות חרדיות טובות ואיכותיות מאד מאד מאד!! שהתחתנו עם בחור ממשפחה דתית\ חילונית כשההשקפה שלו התאימה להן.

אבל אם הם לא היו לומדים (בהווה) בישיבות חרדיות, לא יודעת כמה היו מספיק פתוחות בשביל לנסות להכיר.

בכל אופן אני חושבת שכדאי לעשות בירור השקפתי, גם אם התוצאה לא תהיה של 100%, כדי לבדוק מה יותר מתאים ונראה נכון לך, ולפיו אתה מחנך את הילדים שלך, גם אם יש דברים לכאן או לכאן שלא מוצאים חן בעינך.

כי בנות שב א מ ת ירצו בית של תורה יש בשני המגזרים (אולי כדאי לברר טוב טוב לפני שנפגשים בכלל).

הרבה הצלחה ובשורות טובות בקרוב!!!

בס"ד

קראתי את התגובות שכתבו לך ובאמת אני חושב שיש הרבה בנות מהציבור הדתי לאומי שיסכימו ושרוצות שהבעל שלהן יהיה אברך.

דבר שני בהמשך לדבר הראשון:

סגולה בדוקה להתחתן לפתוח את שרשור ההיכרות בלנ"ו לשנה החדשה - אז קודם זה בסדר שתעשה את זה כבר היום

ותוסיף שאלה ששאר האנשים שמציגים את עצמם גם צריכים לענות עליה: (מוזמן לתקן את ניסוח אם הוא לא מוצלח)

עד כמה חשוב לך לימוד התורה והאם את רוצה שבעלך יהיה אברך שלא עובד, גם אם זה אומר לחיות בצמצום ?/ האם אתה רוצה להיות אברך ומחפש אישה שמוכנה שאתה תלמד תורה בלי שתעבוד תוך כדי למען הפרנסה?

בעזרת ה' אני בטוח שיהיו לך הרבה הצעות מעולות

דא עקא, שזה לא "לעבור לציבור החרדי".. אתה כמו שאתה, לא תעשה הצגות.

אלא מה? מן הסתם כוונתך, מישהי חרדית ומשפחתה חרדית.

הבעיה, שלא בטוח שבנות חרדיות ברמה שאתה מבקש, זה יותר מצוי עבורך מבנות מהציבור הדת"ל בבכיוון שאתה מבקש.

יש כאלה, עצמאיות, או מבתים מיוחדים. אבל דומני שחלק מהמאפיינים של לפחות חלקים מאותו ציבור שאצלו מצאת את המאפיין החשוב שהזכרת, הוא גם שלא בקלות יכירו מראש בשידוך מישהו שבא מציבור "אחר".

א. דן צודק, אני לא אעשה מהפך, אני חושב שבשני הציבורים יש חסרונות ומעלות, וגם טעויות, לכן אני משתדל לקחת מכל אחד את הערכים הצודקים שלו. מבחינתי, אם זה יהיה, זה רק שינוי חיצוני, העיקר לעשות רצון ה' כמה שיותר! לא משנה איפה...

ב. אמרתם שיש בנות, שכלית זה מסתבר, אבל ב-4 שנים נתקלתי בכ"כ מעט, ותאמינו לי עשיתי מאמצים. האם אני צריך להתעקש דווקא על מישהי דת"ל..? אולי כנראה צריך לשנות שיטה. 

אם זה יהיה כמו שאתה אומר רק שינוי חיצוני, תצפה לקשיים בהמשך כשתצטרך לקחת צד באיזשהוא עניין.

הרי את הילדים שלך תגדל באיזשהיא דרך, ולמען חינוכם חשוב שתזדהה איתה.

לכן אני חושבת שכדאי מאד לעשות בירור עם עצמך של יתרונות וחסרונות בכל דרך (שבסוף רוצות להגיע לאותו מקום) ולקבל החלטה שכלית מה יותר מתאים לך וקרוב לעולמך ועל פיו תנהל את חייך עם ההדגשים המיוחדים שלך.

רק הצלחה!!!

יש לי קרובת משפחה חרדית, מוכשרת מבית מעולה שהתחתנה עם בחור מבית לא חרדי.

בחור שהתחרד ולמד בישיבה חרדית.

בחור מקסים ממש!
 

יש דברים כאלה.

השאלה לי איפה למדת/ אתה לומד כרגע?

בישיבה חרדית או לא?

יגשו פחות, כן, אבל עדיין תהיינה כאלו שתסכמנה.

שתי נקודות שעולות לי:

א. אם אתה נהיה חרדי אתה עושה שינוי בהשקפה, אם זה רק בשביל למצוא אישה זה לא אמיתי ולא יחזיק מים,

אם זה כי ההשקפה במילא מתאימה לך ואתה מרגיש יותר קשור לשם - מצוין,

אם לא זה לא יהיה אמיתי ויהיה לך קשה לחיות אם מישהי שמאמינה בזה באמת.

ב. בחורות כאלו -שמסכימות להשקיע הרבה בשביל לימוד התורה, בדרך כלל פחות תהינה פתוחות לבחור שהגיע ממגזר אחר, יש סיכוי אבל אולי פשוט יותר לחפש כאלו חרד"ליות , ואני מכירה כמה, ובטוחה שיש הרבה.

אמנם יש כמה יתרונות לחרדים, אבל זה לא חינם, יש מחיר לא קטן... 

ויש שוני גדול.

מה כן, כל הבירור הזה גרם לי סוף סוף להגדיר מי אני ומה אני מחפש בצורה ברורה! בלי להתיפיף ולחשוש שבנות לא יתחברו לזה ולא יגשו להצעה.

אמונה! 

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.