יוצא עם מישהי קצת יותר מחודש.
בפעם הראשונה שנפגשנו קבענו לשבת בבית קפה שבמרחק נסיעה 15-20 דקות מהבית שלה. כשהייתי בדרך היא התקשרה ואמרה שהיא שכחה להגיד לי את הכתובת שלה... מפה לשם הבנתי שהיא ציפתה שאני אקח אותה הלוך חזור (יש לה רישיון ורכב וחשבתי שהיא תגיע לשם ברכב).
זרמתי עם העניין והייתה פגישה נחמדה וזורמת.
נפגשנו עוד שלוש פעמים אחרי זה כשבכל הפעמים אספתי אותה מהבית והחזרתי אותה לבית בסוף הפגישה. לקראת סוף הפגישה הרביעית יזמתי שיחה שבו דיברנו על ההתרשמות מהקשר עד כה ושנינו אמרנו שאנחנו מרוצים מאד מהקשר. אחרי זה שאלתי אותה בעדינות אם יש אפשרות שמדי פעם היא תגיע אליי\ נפגש באמצע הדרך. היא אמרה שיש לה פחד מנסיעות ליליות ולכן היא לא נוסעת בלילה (התחבורה הציבורית באזור מגוריה לא מאפשר לה להגיע למקומות מפגש בצורה סבירה). אחרי השיחה הזאת נפגשנו עוד פעמיים כשהקשר הולך ומתחזק.
בין השיחה שבסוף הפגישה הרביעית לפגישות הבאות חשבתי עם עצמי עד כמה זה מפריע לי. הגעתי למסקנה שלמרות שהמצב הקיים דורש ממני להשקיע הרבה מאד זמן לכל פגישה ומקשה לגוון בפגישות כי נפגשים תמיד באותו אזור, אני מרוצה מהקשר וממנה ומוכן להמשיך במצב הקיים.
אבל, היה לי בעבר קשר של כמה חודשים שבו כמעט כל הפעמים אני הגעתי לבחורה, ואז אחרי שאמרנו שאנחנו מרוצים מהקשר ולא רוצים למרוח יותר מדי היא פתאום החליטה שזה לא מתאים לה. מהסיבות שנתנה קצת הרגשתי שהקשר לא דרש ממנה מאמץ ובגלל זה היא פשוט זרמה והתחילה לחשוב אם הקשר מתאים לה רק כשזה התקרב לחתונה (הסיבות שנתנה היו דברים שדיברתי איתה עליהם הרבה במהלך הקשר ומהעובדה שפסלה על זה רק בשלב מאוחר מגיעה ההרגשה) . קצת חושש ממשהו דומה.
יכול להיות שזה סתם חשש שווא ושאני נותן לקשר קודם לשחק פה תפקיד בזמן שאני צריך להיות מפוקס רק בקשר העכשווי או שהחשש מוצדק?
)
