כדי שלא ישכחו

אבל אם אתה ממילא ער כל לילה... אולי הביינישים ימצאו לך היתר

ואו. לפחות נותנים לך לישון ביום?

אגב, אתה צריך לרשום ברכה לבוקר לאנשים פה

הריהוט עם הקלסרים בצד - הארון מתכת הזה שמעוצב כמו ארון עץ? קיים כמעט ורק בצבא.

צבע הכיסאות המשרדיים
צבע השולחן (לרוב במשרדים יהיה בהיר יותר או כהה יותר)
זווית של קירות
ארון שסוגר דלת
ובצד ימין של השתיה יש שם איזה חפץ שנראה צבאי.

אה, וכמובן, משהו על השולחן שנראה כמו מפה.

יושבים ארבעה חמישה חמאסניקים חמושים, ומגדילים את התמונה עד שכואב לפיקסלים העיניים,

מנסים לקרוא מה היה כל כך סודי בתות בננה של פריגת

הם מפרסמים אתזה על כל הבקבוקים שלהם! וזה ככה סתם בחנויות וכל אחד יכול לקרוא!

טוב שאמרת

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני לא חמודה לאף אחד כנראה! (בוכה בהיסטריה)

(מקנח את האף בקולות חזקים כדי שיבואו וישמעו!)

(אף אחד לא בא...)

(הלכתי לפתוח שרשור עצבים בנסיופ)

רק תיזהרי, הפרופלורים שלו חותכים והיא עדיין לא למדה להנחית אותו נורמאלי. 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

התוכניות שלי להיום

• לקום מוקדם יחסית ✔
• לשלוח את הילד לגן ✔
• להתפלל ✔
• לשבת לפתור את הבאג המעצבן שנתקעתי איתו אתמול אצל לקוח מסויים ולדחוף שם הלאה ✔
• להגיע למשרד ✔
• לשבת על ערימת המטלות של הערוץ במשרד ✔
• מיילים של HOT MOBILE  ✔
• ללחוץ על החבר'ה להגדיל את מאגר התמונות כדי ש@ט' לא תצטרך למחזר
• לבדוק ולהעלות את התיקון שמונע עריכה לאחר שהגיבו, אחרי שעליתי על הבאג אתמול
  @שמן פשתן, @ימ"ל @אן_שרלי  @יוני @פה לקצת  @ציף ציף @אוריה,
• לסגור ✔  ולהעלות גירסא של ערוץ 7 עם תיקונים, ולשים לב לבאגים שאחרי.
• לעבור על הודעות השגיאה הבוקר ולראות אם יש משהו חדש
• מייל של ניצן (JobKarov) עם ערימה של תיקונים של 3-4 שעות עבודה
• מייל של שלומי (רמי לוי) עם בערך שעתיים עבודה

ויש עוד מלא דברים בפורום פיתוח שאולי נבצע ואולי לא.

אני פריק של עבודה קשה, וגם הפרעת קשב וריכוז

אני מכין לעצמי בד"כ רשימות משימות כמה שיותר ארוכה, ואז אם נמאס לי ממטלה אחת, אני הפרעת קשב שעוברת ממטלה אחת לאחרת.

איכשהו בסוף היום העבודה מבוצעת. לא תמיד זה העבודה הדחופה או החשובה (או זו שמשלמים יותר) אבל לפחות דברים מתקדמים.

אני לא מסוגל לשבת חמש דקות בשקט. אם כן -אני אנבור בתחתית המייל לחפש מטלות לבצע או בפייסבוק בנושאי כלכלה וכאלה.

מה למשל?

wa - יש לי על המסך בצד, אז זה לא לגמרי מוציא אותי מהפוקוס של העבודה

קניות זה באמת בזבוז, גם זמן וגם כסף.

וגם מטלה 2 מעולה, אגב.

כלומר שני גרשיים מול מרכאות.

יש מצב שתמחק את השני בלי שיהיה אפשר להחזיר אותו?

פתחתי אותו רק כדי שמישהו אחר לא יעשה את זה (אהממ @אן_שרלי @אן_ שרלי) אבל הייתי מעדיף בלעדיו.

יש עוד כמה וראיציות של הבעיה הזו. לא יודע מה נכון.

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל