דווקא הם חמודים סהכ

החיבה היתרה לבנים זה משהו שבשגרה?!
לא ידעתי

ותשאלי אותה

לאמשנה, פשוט הייתה אצלינו חתונה של זוג נישואים שניים, ושלושה בחורים נחמדים ולא בדיוק דתיים באו לעזור והיו פה כל הצהרים, עד עכשיו, והם היו קרציים (! ! !)
אני לא אוהבת להתעלם מבני אדם , אני לא כזו, ואינלי מושג איך הייתי אמורה להגיב להם, סהכ הם ממש צדיקים עזרו מלאאא, אבל בחייאת אני דוסית קצת ועוד היום הייתי נראית בני ברקית אז דיי‎ ‎שתקו קצת...
דיברו ודיברו ושאלו שאלות וניסו להצחיק, הרגשתי כאילו יש לידי שלושה ילדים קטנים ואחד מהם קטן במיוחד שצריכים צומי בנואשות..
‏(גם פדיחה , אני זוכרת אותם מהגן )‏‎ ‎

מכירה את המצב הזה

העיקר עבר


החלפתם חוויות על הגננת והמשחקים בגן?!

מה את עושה במצב כזה?


לאאא... חחח... זכרתי בכלליות, הייתי צאדיקה כזו בגן ‎‎‏
הם סתם חפרו על כל מיני דברים ... הרשיון שלהם, התאריך לידה שלהם, שלי, ועל שטויות, שטויות ושוב שטויות, למה יש לי פלאפון עם מקשים, מה יש בו, אם יש לי פייסבוק וכו... שיהיו בריאים...

שזה תלוי מי הבנים

אם הם דוסים גם, אז גורמת להם שירגישו פחות בנוח לדבר איתי או להיות בחברתי
לא בכוונה. מתוך רצון לכבד את דוסיותם

אם הם לא דוסים,
אז אני לא מגזימה וכן זורמת כשאפשר. בגבולות שלי.


מי זוכר מה היה בגן?!
אני לא זוכרת אפילו מי היו הגננות שלי או איפה הוא היה ממוקם

אבל עם הלא דוסים בכלל ,לא היה לי מושג מה לעשות , וזרמתי כמו שאמרת בגבולות , ובכל זאת זה לא היה בסדר, אבל אינלי מושג מה הייתי אמורה לעשות בלי שהם יפגעו.
סהכ הם לא יודעים מה מותר ומה אסור...

אני זוכרת מגיל 3 בערך הרבה קטעים כאלה , ותמונות...

לשמור על הגבולות שלנו בלי לפגוע

פעם הבאה שאת רואה ילדים מהגן, תברחי ;)

זה רק בגלל שזה היה בבית שלי , אני רואה אותם הרבה מחוץ לבית ואפעם הם לא אמרו לי מילה...

זה לא נחמד מצידם בכלל!