שלום לכם מדור הורות.
ברצוני לשתפכם בתחושתי הרבות שאין ביכולתי להוציא תמיד.
אני גננת לילדים בגילאי 1-3 אני נותנת תמיד את ה200% על מנת שהילדים יהיו מרוצים ויהיה להם כיף, אני ממש מוסרת את נפשי לעבודה הזאת. הילדים רוב הזמן מרוצים ואינם בוכים. אבל הפרובלמה הגדולה זה ההורים, ההורים הם מאוד ביקורתיים, נותנים מלא הערות, וכל הזמן אני במרוץ להוכיח עד כמה אני טובה ותמיד יצוץ להורים בעיה חדשה. אני מצד אחד מאוד אוהבת את הילדים אבל הגעתי למצב שאני ממש לא אוהבת את ההורים. הם כל כך קשים. כבר כלו הרוחות למפרשים שלי, הורים אתם לא מבינים שכל הערה חסרת משמעות פוגעת בי ובמוטיבציה שלי. ושלא נדבר שלמדתי את המקצוע הזה 4 שנים ולא לריק. למדתי איך להתמודד עם ילדים ולא איך להתמודד עם הורים. הורים הייתי רוצה לומר לכם בפה מלא שכל ההערות האובססיביות האלה הורסים אותנו טוטאלית. אני אשמח לעצות וביקורות בונות. כי הגיעו מים עד נפש.
ברצוני לשתפכם בתחושתי הרבות שאין ביכולתי להוציא תמיד.
אני גננת לילדים בגילאי 1-3 אני נותנת תמיד את ה200% על מנת שהילדים יהיו מרוצים ויהיה להם כיף, אני ממש מוסרת את נפשי לעבודה הזאת. הילדים רוב הזמן מרוצים ואינם בוכים. אבל הפרובלמה הגדולה זה ההורים, ההורים הם מאוד ביקורתיים, נותנים מלא הערות, וכל הזמן אני במרוץ להוכיח עד כמה אני טובה ותמיד יצוץ להורים בעיה חדשה. אני מצד אחד מאוד אוהבת את הילדים אבל הגעתי למצב שאני ממש לא אוהבת את ההורים. הם כל כך קשים. כבר כלו הרוחות למפרשים שלי, הורים אתם לא מבינים שכל הערה חסרת משמעות פוגעת בי ובמוטיבציה שלי. ושלא נדבר שלמדתי את המקצוע הזה 4 שנים ולא לריק. למדתי איך להתמודד עם ילדים ולא איך להתמודד עם הורים. הורים הייתי רוצה לומר לכם בפה מלא שכל ההערות האובססיביות האלה הורסים אותנו טוטאלית. אני אשמח לעצות וביקורות בונות. כי הגיעו מים עד נפש.
)