הכי נחמד..

הבעיה היא שלכל אחד יש דברים אחרים שחשובים לו... וצריך גמישות והבנה ורגישות..

לכל הדעות. הערות/ביקורות יש דרך לומר אותן!

לא מבינה את ההורים האלו שנושבים ביקורת...

לא יודעת, אני מרגישה על עצמי שתמיד בא לי לפרגן לגננת ולתת לה הרגשה טובה. סה"כ היא זו שדואגת לבן שלי שעות נכבדות במשך היום, ומגיעה לה על זה הוקרה! הערכה! הכרת הטוב!

סה"כ אני יודעת שהבן שלי הוא המרויח העיקרי בסיפור- תשאלו כל גננת, שלפעמים את אוהבת ילד כי את אוהבת את אמא שלו, וכן-- להיפך... ילד שהוריו ביקורתיים וזה מה שהם משדרים כל הזמן אז- פחות מסמפטים גם את הבן... לא נעים לומר אבל זה מציאות.

גם אם יש משהו שמצריך התערבות יש דרך לעשות זאת.

יש גם הורים שבאים מלכתחילה בביקורתיות. כאילו לא משנה מה יהיה-  משהו לא בסדר מבחינתם.

היי הלו!! הגיע הזמן קצת...להרגיע!!

כשהבת שלי חוזרת עם שיער רטוב (כי שכחנו שאת לא אוהבת שנרטיב לה..)/חולצה רטובה (כי היא שיחקה בברז)/בגד מוכתם (כי לא שמנו לב..)

זה ממש מתסכל..

מה בסך הכל ביקשתי ?? אמרתי את זה כל כך יפה ובעדינות.. והתנצלתי..

וזה לא עוזר

לא צריך להיות מאלו שמבקרים מתחילת שנה על כלום. אבל !!!

גם גננות צריכות להבין שעם כל הלב והנשמה שהן נותנות.. יש דברים שמאוד מפריעים להורים ולא ניתן לזלזל בהם.. בייחוד כשמדובר בהורים עדינים שגם מפרגנים כשצריך..

יש דברים לפעמים שיוצרים תערומת, לפעמים בצדק ואז יש מקום להעיר כמובן...

אבל לפעמים גם צריך לחשוב על המכלול-

הגננת טובה? נותנת חום ואהבה? כיף לילדה ללכת לגן? וכו' וכו' אז על הקטע של הניקיון לדוג' נבליג

כמובן שאם זה משהו חריג או מאד חשוב אז לפעמים יש גם מקום לביקורת, מה לעשות...

אני מדברת על הורים שכל מה שהם משדרים זה ביקורת ועליונות כזו... הכרתי כאלו וזה כ"כ הגעיל אותי הגישה... כבר בתחילת שנה הם 'מנופחים' בלי סיבה הוגנת...

הבעיה היא שיש גננות שמשקיעות את נישמתן בילדים. אבל כל מיני דברים שהורים מתלוננים .

הן אומרות . מה ?? לא רואים כמה אני משקיעה וכו'..??

מה שאני מנסה להגיד שהגננת הפותחת צריכה לבדוק מה המצב אצלה.. חבל להיות סתם מתוסכל על הורים..

צריך להבין גם ת'צד השני..

זה דבר חריג או משהו שמאד מפריע וכו' יש מקום להתערבות.

אבל הורים צריכים להיות חכמים, ו... כן, גם הגננות, נכון...

בגן ילדים קטנים מכתימים בגדים..

אין מה לעשות.. לגננת אין שליטה על זה,

אני מלבישה יפה יחסית לגן , ויש לי בעיה אם בגד טוב נהרס ..

יש לי חברות שבכוונה מלבישות לגן בגדים מיד שלישית כדי שלא יכאב להן הלב

שבגד יפה וחדש נהרס . 

הצוות בגן  לא אמורות לשמור שהילדים ישארו עם בגדים נקיים - פרפקט בלי שום כתם. 

זה לא מתפקידן .

מתפקידן להחליף אם הבגד מלוכלך ורטוב ולא נעים לפעוט / ילד קטן ללבוש אותו ,

אבל לא לשמור כל הזמן שהילד ישאר 100% בלי כתמים.

מי שרוצה להלביש לגן בגדי שבת בעיה שלה ... 

אני מכירה מישהי שקנתה לגן סינר שלם עם שרוולים.

ומה הגננת אמרה אחרי שבוע ? שהסינר נעלם כנראה כשכיבסו את כל השאר..

נו באמת  ?!?

לא מכלילה אבל זו דוגמא שמראה על אמא אכפתית שהביאה סינר במיוחד לגן ומה שקרה בסוף.

מי שישמע מה קרה ... סינר כזה עולה 20 ש"ח. הלכה מנה וחצי של פלאפל. 

אמא שמביאה לבת שלה סינר מיוחד לגן, שתיקח בחשבון שזה גן, ושדברים כמו בגדים נעלמים.

הבאתי לבת שלי לגן 3 חולצות טריקו חלקות פשוטות שכל אחת עלתה לי 17 ש"ח, חדשות מהניילון, כי אני אישית כן אוהבת שהיא ניראת טוב בגן ולא עם סמרטוטים, נעלמו שלושתן... לסייעת היה לא נעים, אמרתי לה, כפרת עוונות... קורה.. זה גן , וסה"כ חולצות, שאלו יהיו הצרות שלנו.

אם היא הייתה אומרת, תשימו אותו בצד ואני אקח אותו לכבס בבית עם הבגדים המלוכלכים,

אז זה סיפור אחר , ועדיין גם אז יכולים בטעות לשכוח ולהעביר לכביסה הכללית, וזה גם לא כזה נורא.

כשיש גן שהאווירה בו טובה, ונעימה, והצוות הוא צוות טוב ועושה את המקסימום בשביל הילדים 

ולילדים טוב ושמח בגן , והם מקבלים מענה לצרכים שלהם , אם זה ככה, אז צריך לשמוח וכל השאר כמו נעלם הסינר וחזרה לי גרב ורודה וגרב צהובה במקום 2 ורודות או נתנו לחני שאין לה אף פעם בגדי החלפה את החולצה של רותי שלי והיא אבדה ונעלמו הלבנים להחלפה מהמגירה, וכד', אלה באמת בגדר "כפרת עוונות" ... 

גדול בכניסה לגן

גן תאנה:  "סור מרע ודבר רק טוב" /

"מדברים טוב" / "בעין טובה" (מה שאת רוצה)

הורים יקרים יש פתקים בצד ימין אנא רשמו דברים טובים שראיתם היום 

בעבודה, ברחוב, במשפחה ושימו על הפלקט ואנו נקריא לילדים כל יום בשעה 10:00

הורים, יחד נשלב ידיים ונחנך את ילדיכם לעין טובה על מנת שניגאל יותר מהר...

אנחנו יודעים שביקורת זה אותיות בית קור ואנו רוצים ליצור גן חמים ככל האפשר

גם "הכנסת" להורים, גם חינכת, וגם מי יודע אולי זה אפילו יחנך להמנעות מביקורת. 

אין דבר כזה ביקורת בונה. ביקורת הורסת מעצם היותה ביקורת. 

זה אגב טוב גם ללוח על המקרר.

לגבי הפנימה: תסתכלי על המבוגרות. הן לא מתרגשות מכל צפצוף של הורה פולני.

אז הוא אמר. בסדר. 

את באמת חושבת שאין כזה דבר ביקורת בונה ?

פתאום אני חושבת על זה כבר כמה דקות...

ביקרת היא ביקורת.

בונה/הורסת זה תלוי במי שמקבל אותה.

זה מעניין.

תחפשי במכון מאיר בשורת החיפוש "ביקורת" / "מעלת נפש האשה" 

יצאו לך שני שעורים חשובים של הרב ד"ר אבולעפיה ושל הרב ראובן פיירמן "אין דבר כזה ביקורת בונה בנישואין". 

הם סגנונות שונים אבל שניהם מדברים לעניין. 

לשאלתך: לא מסכים איתך.

ב"ה שאת כך. 

תמיד תזכירי לעצמך, שהעיקר זה הילדים. את עומדת מולם. מול הקב"ה.

מה שהורים אומרים, תקשיבי בנחת ובכובד ראש. אם רציני - תשמחי שהאירו את עינייך; אם לא - תעברי הלאה.

וגם, תזכירי לעצמך שמן הסתם חלק נכבד מההורים לילדים צעירים - אלו הורים צעירים בעצמם. לפעמים ילד ראשון. חוששים לילדיהם, בעצמם לא בדיוק יודעים.. קבלי אותם בנחת וחיבה. תשרי ביטחון. עוד יבואו להתייעץ איתך...

בהצלחה.

והמבין יבין

למה ???

ובקשות מיותרות זה ניג'וס.

לך שהורים עושים ?? איזה ביקורת ??

אני התלוננתי פעם על ששלוש פעמיים בשבוע הבת שלי חזרה נשוכה וחבולה..

וזה לא עזר!! אולי כי הגננת התעלמה ??!

וזה כל כך חשוב לי.. והייתי עדינה ואני אמא הכי מפרגנת בעולם ..אז לא לקחו ברצינות?

בקיצור. הגננת היקרה , כדאי שתגידי לנו איזה "ביקורת" את מקבלת מהורים.

ולגננת אסור להתעלם.

לפי מה שהיא כותבת, כנראה לא מדובר על דברים כאלו.

שורות צפופות שאומרות להורים לא להתלונן ולא לתת ביקורת . כשהיא לא כותבת מה הביקורת??

ואולי זה דברים חשובים.. ואפילו חשובים מאוד להורים!

לכן הצעתי לה להתייחס בכובד ראש למה שהורים כותבים. אם זה רציני - לשמוח שהאירו את עיניה. אם לא - לדעת איך לעבור בלי להיפגע.

אלא שלפי מה שהיא כתבה, על השקעתה ויחסה אל הילדים - ונראים דברים כנים - לא נראה שמה שהיא מלינה עליו זה דברים כאלו. גננת שאוהבת את הילדים מעומק הנשמה, אמורה להבין מה מרגיש הורה שילדו חוזר חבול/סרוט כמה פעמים בשבוע..

בכללי, בכל הנושא הזה אכן תמיד יש שני צדדים.

באמת יש הורים שמתלוננים מרוב חששותיהם, או ממחשבה שכך זה איכפתיות ואמור להיות, או בגלל אופי - 

ויש לאידך גם דברים שהורה חייב להתענין, לשאול, ולפעמים גם להעיר. לעיתים להעיר בצורה ברורה לגמרי, אם דברים לא משתפרים. אחרי הכל - או לפני הכל - העיקר זה שהילדים ירגישו שם טוב, ויצאו לא חבולים בנפש או גוף, אלא שמחים, מחוזקים, רגועים.

הורים מגעילים..

לא חשבתי אפילו שיש הורים כאלו!!!

אני לא מהמתלוננות בחיים..

גירסה לתשובות..

(לא באמת לענות ככה. )

מי האמא הפקצה ששואלת למה לא שלחת היום תמונות מהגן ?

רוצה להביא בשישי הקרוב צלמת מקצועית על חשבונך לגן? אפשר לעשות לילדים בוק.רוצה להביא גם זרים לראש לבנות? 

למה לא רואים את הכיפה בתמונה ? אני הייתי עונה,

תקנה כיפה גדולה שמכסה את כל הראש אם מפריע לך שלא רואים את הכיפה,

עם כיפה כזאת קטנה כישורי הצילום שלי לא מספיקים. 

מה את עושה עם הכסף של הקופת גן ולמה בגן השני מקבלים מתנות יותר שוות מכאן?

שומרת אותו בצד ובסוף שנה טסה לנופש בקאריביים עם כל הצוות והבעלים , תרשמי לגן השני, תקבלי גם. 

למה לא יצאת לחצר היום?

הם לא היו שם לבד בחצר , ותודה על המחמאה שחשוב לך שאני דווקא אהיה איתם.

למה לא פותחים לי את השער? זה הילד שלי ואקח אותו מתי שאני רוצה!

אם זה ילד שלך, אז תגדלי אותו בבית איתך , אני עובדת לפי הכללים , ומגישה לה חוזר מנכ"ל מודפס.

באיזו רשות לא נתת לו לסיים את הסופגניה והביצת קינדר?

מרחמת על הכיס שלך.. טיפולי שיניים בהרדמה מלאה עולים הרבה כסף , לא חבל ?

תמיד אני רק אח"כ חושבת מה לענות

ובזמן אמת סותמת...

סתם צחקתי...

לא התכוונתי שהיא תענה להם ככה..

אני ביומיום ממש שקטה, לא עונה לאף אחד שמעיר לי לא יפה..

בפורום שמחת החיים וההומור שלי מתפרצים..

אני אמא שמפרגנת ממש לגננת ולסייעות במעון, ועושה את המקסימום שידעו שאני מעריכה ואוהבת אותן,חלק מהאמהות בגן ביקורתיות ממש, ויש כאלה שהם גם כמוני מפרגנות מאוד,

זה תלוי אופי ...

תסנני כמה שיותר את מה שלא מתאים ואת מה שלא נאמר בצורה יפה, שיכנס מאוזן  אחת ויצא מהשניה .

יש דברים שחשוב שהורים מסבים את תשומת הלב ואומרים,

ועדיין צריך לדעת איך לעשות את זה יפה.

ב"הצלחה!!!!!!!!

אבל את חייבת לקחת בחשבון שאנשים עם ביקורות תמיד יהיו לצערנו.

תתמקדי באלו שכן מעריכים וכן יודעים מה את נותנת, בטוחה שאת עושה עבודה טובה!

תתחזקי מהמילים החמות, ותשתדלי לראות רק את הטוב

אבל, אם תמיד השרותים מסריחים, יש נמלים ומגעיל.  אז אני אמשיך להעיר שוב ושוב ושוב.

וכן אני עושה את זה בצורה נעימה, אבל יש דברים שאולי לגננת לא חשובים (הרי השרותים מסריחים כל יום), אבל להורים זה מפריע, בטוח גם לילדים, לא הגייני, לא בריא וכו'.

כך שאני מבינה שלקבל כל היום תלונות זה מעצבן, ואת צודקת.

אבל יש לברור את התלונות.  כך שגם מה שלא חשוב לך אבל הגיוני קחי לתשומת ליבך, ומהשאר תתעלמי.

אפשר גם להעיר להורים המעירים, ברוח טובה ובחיוך אולי יבינו.

שתלמד אותך את כל התורה כולה

שווה לך. גם אם בתשלום.

או כי תדעי מזה שהם מסיתים

וזה יפדח אותם

או בדרך אחרת..שפשוט לא ישתפו איתם פעולה.

שיפחדו ממך קצת ואל תתיחסי לכל דבר ככה הם לא יפגעו בך.

המטפלת של הבת שלי לא מנקה כ"כ

ואף הורה  לא מתלונן אני אמרתי לאמא אחרת 

שהחמיאה לי שהיא חמודה

כן אבל מלוכלכת

והיא כן ככה זה ילדים....

שום מילה על הגננת.

אבל לא לשכוח שזה נכון גם לכיוון השני

וגם לגננת יש מילה

וצריך גם לדעת איך ועל מה להעיר

יורה לעצמך ברגליים.

יש לך צפיות גבוהות מהגננת, היא רק בנאדם

הטבע האנושי הוא כזה שאם יש לנו תחושה שבא מישהו ויוצר אוירה לא נעימה של ביקורת, חוסר אמון וחוסר שביעות רצון, נהיה לנו רע מהקשר איתו וכשהגננת היא רק בנאדם ולא מלאך זה מאד יכול להשפיע עליה ביחס שלה לילד. מה לעשות קשה לאהוב את הילד של האמא שעושה לי הרגשה כל כך רעה.

תביני שאם את יוצרת תקשורת טובה עם הגננת, הילד שלך יהיה הראשון שירוויח מזה. תחשבי על זה.

מנסיוני כאמא שמשקיעה בקשר עם הגננת...

היא לא התכוונה לדברים שיש היגיון להעיר עליהם,

כמו ביטחון, בטיחות, אלימות ועוד דברים הגיונים ועניינים.

אלא על דברים קטנוניים ושטותיים שנאמרים בצורה לא יפה.

נניח, "למה שלחת תמונות בקבוצה ודווקא הבת שלי לא הופיעה? "

או "הלבשתי לה שמלה יפה, למה היא חזרה עם כתם? " 

או "למה אין כל יום גבינה צהובה בארוחת בוקר" ?

וכאלה.. 

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....