בס"ד
אני אמנם צעירה ואולי יש לך יותר ניסיון ממני אבל מקווה שתסכימי לשמוע גם מה יש לי לומר ("מתלמידיי יותר מכולם" בכל זאת..

).
למדתי שכבר אין לי עניין לדמיין איך בעלי ייראה.
עברתי בחיי ארבעה קשרים, כולם כביכול לטווח ארוך, אחד היה קצת מוזר אבל מבחינה נפשית ורגשית על אותה סקאלה. כולם, ללא יוצא מן הכלל, היו שונים זה מזה בתכלית השינוי.
אני עכשיו בתקופה שאני מתלבטת מתי אחזור לצאת וכשעולות לי השאלות על עם מי אצא התשובות להן כבר לא מפורטות כ"כ. פשוט כי הבנתי שזה לא נכון. אני אתפשר כנראה על תחומי עניין שחשובים לי (תרבות, מוזיקה) בשביל אדם עם מידות טובות, רגיש ומכיל. באותה מידה אני אתפשר על מידה כזאת או אחרת בשביל מידות אחרות. אני עלולה גם להתפשר על חלק מהמידות אם כיף לי איתו ויש לנו תחומי עניין משותפים. הכל תלוי אדם.
אני יודעת שמצד שני אי אפשר שלא לקבוע סף ולכן אני לא אקבל כל הצעה, אבל אני כן יודעת שאני באה בלב נקי לפגישה. אין לי רשימת מכולת שהוא צריך לסמן בה וי, יש לי מכלול שצריך להיות מיוחד בשבילי (אני מגדירה את זה מיוחד אבל כדי שלא תקפצו שכל אחד מיוחד. אצלי הכוונה למישהו לא כ"כ סטנדרטי).
אני פשוט סומכת על אנשים שמכירים אותי שיידעו מה להציע לי ומה לא.
אם אגיע למצב שאיאלץ לפנות ולבקש שיציעו לי גם אנשים שלא מכירים אותי אז כן אכתוב דברים מינימליים (פתיחות למשל) אבל באופן עקרוני אני לא כותבת רשימת מכולת.
עוד יש לי את הרשימה האחרונה, חצי ממנה התנדף בחבר האחרון וחצי ממנה מתנדף ככל שאני מכירה בנים אחרים.
זהו. עד כאן דבריי.
כמובן שמותר לעשות רשימת מכולת וזה בסדר, אבל אני בעד שגם אם יש רשימה לא לבוא איתה לדייט (מטאפורית. אני נורא מקווה שאף אחת לא באמת באה עם רשימה לדייט 😅). לתת לעצמך להכיר את האדם בלי ישר להתחיל לחשוב ולשפוט אם הוא מתאים לי במידה הזאת או במידה אחרת...
ב"הצלחה!!
אגב, אני מכירה אנשים בדיוק כמו שתיארת.
הם עוד צעירים מכדי לצאת לקצונה אבל מבחינת האופי הם בערך אחד לאחד מה שתיארת.
אז תדעי שיש כאלו, כנראה גם יותר גדולים ורוצים להתחתן (אלה שאני מכירה הם בני עשרים ולא בקטע כנראה 😅)