הוא כתב גם את 'לכל מי' של גד אלבז (ואני בכלל שונאת את גד אלבז. אבל השיר הזה מדהים.)

לא ידעתי.

(את לא שונאת,
לאחת כמוך אין בכלל מושג
מהי שנאה.

את

לא אוהבת)

אני ממש אשמח לפירוט.

ואיך החלטת שאני נכללת בקטגוריה הזאת.

ההורים חיים שונה מהסבים שחיים שונה מההורים שלהם שחיים שונה מההורים שלהם וכו'.
נכון שיציבות זה דבר חשוב אבל צריך לזכור שחיפוש אחרי דברים מוביל למחקר ומחקר מוביל לפעמים להצלת חיים אז עם כל הכבוד, לא כ"כ רע לי עם המפלצת 

ומי אמר ששינוי הוא בהכרח דבר רע?

להיפך, יש משהו בדור העבר שמפחד משינויים וקידמה.

אנחנו חיים בזמן שהכל כל כך נוזלי ומתנדנד, ורגילים לשינויים, 

שמובילים אותנו לחשיבה יצירתית ומציאת פתרונות לבעיות שלא היו קיימות בכלל פעם.

פעם היו טכנאים?

לא, כי לא היו מכונות כביסה ומדיחים ומזגנים.

האם זה אומר שאנחנו מפונקים יותר?

לא בהכרח, מבטיחה לך שאם פעם היו מכונות כביסה כולם היו משתמשים בהם. זה פשוט נוח.

לנו היום יש קשיים אחרים ובעיות אחרות, 

זה לא אומר שהיום יש יותר בעיות, פעם היו גם בעיות- כמו איך לשרוד דלקת ריאות, למשל.

הבעיות פשוט השתנו.

אנשים חיים שנה פה שנה שם, מתחתנים ומתגרשים, לילד יכול להיות 'אבא', 'גרוש של אמא' ו'חבר של אמא', שזה מטורף ומבלבל.

לא דיברתי על שינויים כאלו. דברים מהסוג הזה מראים על חוסר יציבות בנפש...

דיברתי על שינויים שכן עוזרים לך להתקדם הלאה, לא שינויים שאת עושה כי את מבולבלת מהחיים.

ההבדל הוא קטן אבל משמעותי.

בנאדם יכול לעבור דירה כי הסביבה לא מוצאת חן בעיניו או כי הוא רוצה התחלה חדשה,

ובנאדם יכול לעבור דירה בגלל אי שקט נפשי שנובע מבלבול פנימי.

לא שזה רע להיות מבולבל, זה טוב כי זה גורם לבנאדם לחפש ולבדוק ולראות מה טוב לו ואיפה המקום שלו,

אבל את מצפה שהוא ימצא אחרי כמה זמן. ואנשים שמתגרשים ומתחתנים ומתגרשים כאילו שאין מחר, משהו אצלם לא יציב בפנים.

ככה משתנה בעולם - בהתחלה הוא החליף בדברים קטנים, או כשהיה צורך משמעותי, ועם הזמן הוא נהיה יותר ויותר דינאמי עד שזה כבר מטורף.

(סלחי לי על ההתבטאות הדלה הראש שלי לא משהו היום.)

איך את מעזה וזה.

אני אוהבת את התגובות שלך. אל תנחתי

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

את אחד מהיצורים הנהדרים

בסולם של מאחד עד איינשטיין את משהו כמו פסידונית

וזה אחלה

ואני בכלל עם חום וכאלה

אז נתרחק מהכספית כרגע

מתכת חמודה שנמסה מהר!

נוסטלגיה של שיעור כימייה

אני רק לאחרונה נהייתי יצור ממסמק. זה מדבק אני חושבת. תיזהרי!

אני המדביק המסוכנת יותר כרגע.

בואי נסכם שנשמור על מרחק וירטואלי

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

לנצח עמלקים )

ברור שזה דגל לבן. רק בלי דגל ולא לבן!

זו תנועה שאני עושה כל הזמן מתשרי שנה שעברה.

זה ממש נוח. חבל רק שאין לי זקן

ולא עוזר. עשיתי הבדלה כבר כמה פעמים ולא עוזר.

אמא שלי אומרת שזה כי אני לא רוצה חזק מספיק, ושאם רוצים באמת מצליחים.

חחחח וזו הסיבה שאין לי ברוך שלא עשני זכר

אין דבר העומד בפני הרצון.

ברוך שענשני כרצונו.

מה הקשר? אין קשר.

אבל זה נשמע כמו ווארט יפה.

פעם לא ידעו מה זה סרטן. בכלל, סרטן זאת מילה כללית למלא סוגים של סרטן.
זה לא אומר שלא היה את הסרטן- רק שלא ידעו על קיומו אבל שמו לב שיש משהו שמגביל אנשים עד לשלב שהם מתים.
אז מה היה עדיף? שמישהו לא יחליט לנסות אלפי דברים ואלפי ניסויים כדי לייצר את התרופה? שאם הוא נכשל בפעם הראשונה אז היה צריך לחזור לעבודת 8 עד 4 במפעל? (לא מזלזלת במי שעושה את העבודות האלו) 
העולם צריך כמה סוגים של אנשים.
להגיד "ככה צריך וככה לא" זה נשמע לי קצת כמו מוראלים בתנועת נוער של שבט אחד מול שני כשבתכלס שניהם ילדים מנוזלים.

אולי אני פשוט תמיד אחכה שאת תגיבי לפני שאני מגיבה

זה באמת לא שחור ולבן.

אני רק חושבת שבנאדם צריך לעשות שינויים בשביל להתקדם, ולא לפחד מזה, בעוד שחוסר יציבות מוביל לשינויים תמידיים שלאו דווקא טובים לאדם.

אני מדברת יותר שטויות מדברים משמעותיים אז תעשי לעצמך טובה ותני למפלצת שלך לדבר חופשי

מן הסתם כלום כי הם לא יודעים לדבר

אבל אם היו יודעים לדבר, בטח היו משמיעים קולות של אזוב כזה.

צריך להוציא מהדורה מעודכנת

בספרות ושירה ארצישראלית יש מלא דברים שאין בשירת הבריאה

למשל שירת המים

שורוזורומזורומריםםםםם

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל