העתיד מפחיד בצורה לא רגילה.

אבל הוא לא נושך באמת, הוא רק מחכה בחושך כי הוא מתבייש,

ואם תתקרבי ותושיטי לו יד,

הוא ילחץ לך אותה בחמימות.

הוא מפחיד נורא,

עד שהוא הופך לעבר.

הוא ממשיך להיות עתיד, אבל הוא משתנה.

תראי את זה כמו תיבת דואר.

היא תמיד תהיה תיבת דואר ותמיד יחכו לך שם מכתבים והפתעות שונות ומשונות,

ואת תקבלי את מה שהיא נותנת לך בשמחה או בדיכאון,

אבל התוכן שלה תמיד ישאר הפתעה בשבילך.

אם הבנתי נכון אז התגובה תיהיה קלוונטית, אם לא תשכחי מהתגובה הזאת..

 

כשעוברים את העתיד הוא נהפך לעבר, ובגלל שיודעים כבר מה יש בעבר( הרי עברנו אותו)

זה כבר לא הפתעה..

כשהעתיד הופך לעבר הוא כבר לא עתיד, כי הוא עבר,

ואז יש עתיד חדש שעוד לא עבר.

מסובך לי להסביר.

אבל אל תפחדי.

לכן העתיד באופן תמידי מפחיד,

והעבר קל יותר..

לרוב האנשים העתיד נרדף על ידי מאורעות מהעבר.

 

 

 

 

חחחח נראלי עמוק מידי הדיון... מוזמנת להעביר נושא

כי העבר מוכר,

ומוכר זה הכי טוב,

הכי בטוח לאנשים.

 

לי אין בעיה עם דיונים עמוקים,

את לא חייבת לענות..
 

פשוט לא רוצה לפגוש בעיגולים של הכאב

חייכת אותי.

יפה!

את יודעת לכתוב כל כך פשוט ונכון!
(לא פשוט במובן של נמיכות, אלה שזה בדיוק הדברים ללא יומרות....)

כובתבת משהו שנראה לך נחמד אני אשמח שתתייגי

(וסורי על הניצלוש)

אבל אנלא כותבת כאילו, סיפורים. רק מידי פעם תגובות...

וגמכן סליחה על הניצלוש

אני לא רוצה סיפורים (אולי, אבל פחות)
יש לך תגובות נורא יפות שאני אוהבת לקרוא... כדוגמת זו...

כי אם אני ארשום תגובה יפה ואתייג אותך, משמע שאני עפה על עצמי שכתבתי תגובה יפה.

ואם אני אתייג אותך בכולן יהיה לך יותר מידי תיוגים.

 

הכי פשוט זה שאני לא אתייג בכלל ופשוט תעברי לי על הכ"א בסופו של יום

 

(צוחקת. אם יהיה משו יפה, אתייג.)

אם תשאירי גם שם כמה חתימות



תודה, וסומכת עלייך שתתייגי כשתחשבי שאני עלולה לאהוב את זה. (זתומרת, זה לא בהכרח 'יפה' , אבל אני אתחבר לי... )

הנה חתימה

 

חירטוטא דלעילא

 

כתבתי עם עט מקווה שלא אכפת לך...

היא אמרה שאני עמוקה|מגחך בשקט|

היא אמרה שאני חכמה,

אני אומרת שהיא טועה.

 

המסקנה המתבקשת היא,

אני כשאני לא אני,

זה האני הכי גרוע,

במיוחד אם זה אני חלקית.

 

אני חולה על הבת הזאת,

עד שהיא עולה לי על הקריזה, 

ואז היא נייהית שנואה שלי.

פופ, זה קורה מדי הרבה.

 

אני גיבורה,

ואמיצה,

וכמעט מגיע לי צל״ש.

שרדתי את השבוע.

 

צלש מזכיר לי בדיחה פנימית,

עם מישהי שמאוד חסרה לי,

אם היא רק הייתה יודעת.

את יודעת, הכל יחסי בחיים.

 

יחסית לצוות יש שתיים ממש טובות,

אורנה ומלי.

 

 

אורנה ומלי! גם אני אהבתי במיוחד את שתיהן.
תמסרי למלי דש חםחםחם

היה נחמד איתה השבוע.

היא טובה.

כנל אורנה.

אורנה נשמה טובה
ומלי עפה עליי אז בכלל

אני עייפה נורא,

אבל כל הזמן,

והיא חמודה נורא.

 

היה מצחיק נורא בשיעור הזה,

או שזה היה סוג של בכי,

אבל דרך צחוק|תוהה|

 

היא בהריון,

יואו ברוך ה׳,

זה עשה לי כל כך טוב בלב|מאושר|

 

כמה שקר אפשר לכתוב במשפט אחד?

וכמה להגיד במשפט אחד?

יותר מדי.

 

ואני צריכה לעשות כבר במתמטיקה

אבל אני לא מצליחה בכלל,

זה לא פייר.

 

שתדעו לכם שאנשים יכולים לאכזב נורא,

ודווקא האנשים שהכי פחות ציפית,

זה כל כך כואב|נאנח|

 

והגיע הזמן שהשבוע הזה כבר ייגמר,

שבוע לא משו,

שבוע שטוב שהוא נגמר.

 

 

 

אשכרה.