מה הכי ישראלי?

י ה ו ד י !

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

מה אני עושה כאן?

את התפקיד שלי!!! (תדפדפי קצת למטה, נראה לי שיש שם שיר שיפתיע אותך...)

קצת שירים "ישראלים":

שרשור שירים יפים נפתח כאן. כל המוסיף מוסיפים לו! ראשונה- - צעירים מעל עשרים

בס"ד

איןןן!!! באמת הפתעת!!

הכי ישראלי בעיניי זה ללכת ברחוב, ויש דוסים וערבים וגם רגילים וגם כל מיני.

וכלם הולכים ברחוב עם שקיות של דברים

ומחכים ביחד לתור של הפלאפל

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

הכי ישראלי בעיניי זה-

ישראלים הם האנשים שעוצרים אישה עם עגלת תינוק ביום חורפי כדי להעיר לה להלביש כובע לתינוק.

• ישראלים לוקחים שלוש מאות שקיות ניילון מהמתקן בסופר, שיהיה בבית.
• ישראלים הם האנשים שבטוחים שהתור בשדה התעופה (ובכל מקום, למעשה) אמור להראות כמו פירמידה: אדם אחד ליד הדלפק, מאחוריו שניים, מאחוריהם שלושה, וכן הלאה. עמים פחות חכמים טרם למדו את הכלל הזה ומתעקשים משום מה לעמוד בשורה עורפית מסודרת.
• ישראלים הם אלו שנוסעים בכביש חשוך בשתיים עשרה בלילה, ובכל זאת עוצרים לעזור לנהג אובד עצות להחליף את הצמיג.
• ישראלים בודקים כל שנה את רשימת מקבלי פרס נובל/אוסקר כדי לבדוק כמה שמות יהודיים היא כוללת.
• ישראלים חושבים שהמילה 'פוליטיקאי' היא מילת עלבון שלא יפה להשתמש בה.
• ישראלים מבינים בכל הנושאים ומוכשרים בכל תחום.
• כל ישראלי היה יכול לכתוב את הארי פוטר בעצמו, להיות ראש הממשלה או הרמטכ"ל, ולאמן אלוף אולימפי - אם רק היה לו זמן.
• ישראלים הם האנשים שחושבים שהמילה 'חגים' היא כינוי קוד ל"בואו נזרוק את הוראות הדיאטה לכל הרוחות".
• ישראלים הם הטיפוסים שמדברים בסלולארי בקולי קולות על הסכם המזונות שלהם עם בן/בת הזוג לשעבר, גם אם הם יושבים באוטובוס עמוס וכולם מסתכלים עליהם.
• ישראלים קונים כל שנה, בשבוע הספר, ספרים שהם בחיים לא יקראו - אבל תמיד יתכוונו לקרא בקרוב.
• ישראלים מקללים בשלוש שפות: אנגלית, ערבית ואידיש. אף פעם לא בעברית.
• ישראלים נפרדים בחיבוקים, נשיקות והבטחות לשמור על קשר ממישהו שהם אמורים לפגוש שוב בעוד שלושה ימים.
• לכל ישראלי יש ילד שיודע יותר טוב מהמורה שלו.
• ישראלים שפויים בדעתם בדרך כלל, מסוגלים להתקוטט על הזכות להחזיק תינוק צרחן ואדום שהוא במקרה גם אחיין שלהם.
• ישראלים הם אנשים שכותבים טוקבקים יותר ארוכים מהמאמר שעליו הם מגיבים.
• ישראלים הם אנשים שמדברים בצעקות משני צידי המדרכה, העיקר שלא יצטרכו לחצות את הכביש.
• ישראלים הם אנשים שמטיילים בהודו ומדברים עברית עם כל מי שהם פוגשים.
• ישראלים מבלים בחוף הים בכל שנות התיכון, ואחרי הצבא משלמים הון למכונים פרטיים שילמדו אותם את החומר לבגרות אקסטרנית.
• ישראלים לוקחים מלון בירושלים, ומתלוננים בקבלה: "למה לא רואים את הים מהחלון?"
• ישראלים רואים שלט "צבע טרי" מניחים את היד ואומרים "וואלה, באמת צבע טרי".
• ישראלים שומעים כרוז משטרתי: "האזרחים מתבקשים לא להתקרב לאזור", ומייד רצים לשם בהמוניהם.
• ישראלים שואלים "מי אחרון בתור?" אומרים "אני אחריך" והולכים לעיסוקיהם.
• ישראלים תמיד הכירו בילדותם מישהו מפורסם וישמחו לספר לך איזה אפס הוא היה.
• ישראלים עוצרים בצד עם הצפירה ויוצאים לעמוד דום ולהשגיח שכל שאר הנהגים יעשו כמוהם.
• ישראלים בטוחים שפירוש הביטוי "פנסיון מלא" הוא "האורחים מתבקשים לקחת הביתה את המגבות והסבונים מהחדר".
• ישראלים יספרו לכל העולם על הנס שהיה להם - הפיגוע קרה בדיוק בקו האוטובוס שבו הם נהגו לנסוע לפני שלוש שנים.
• ישראלים כותבים בקורות החיים: "סמנכ"ל שיווק והפצה בחברת מזון גדולה", אם הם עבדו בתור שליחים בפיצריה. אם הם פעם הקלידו עלון פרסומי הם ירשמו: "ניסיון נרחב ביחסי ציבור".
• ישראלים מתלוננים על החום במרכז הארץ ונוסעים לחופשה מרעננת באילת.
• ישראלים קונים נעלי ספורט יקרות כדי ללכת מהחניה אל המשרד.
• ישראלים תמיד באים לקופת חולים "רק לקחת מרשם".
• זוג ישראלי שמורכב ממרוקאי ורוסיה יקרא לבן שלו 'שון' כדי שיהיה לו קל להשתלב באמריקה, אם וכאשר.
• הישראלים שיודעים לפתור את הסכסוך במזרח התיכון עובדים כולם בתור נהגי מוניות.
• ישראלים יחזרו כל חייהם על בדיחות מפורסמות מתוך מערכונים, ויהיו בטוחים שיש להם חוש הומור נהדר.
• ישראלים בוכים בסרטים פשוט כי יש חושך באולם.
• גם ישראלים אקדמאיים שהגיעו למעלת שדרן ברדיו הממלכתי לא ימנעו מלומר בשידור "טפו טפו טפו".
• ישראלים יספרו איך היה האוכל, בתשובה לשאלה איך היתה החתונה.
• ישראלים שומעים את צלילי הפתיחה של 'ירושלים של זהב' ומתחילים לחפש טישו.
• ישראלים חושבים שהמדינה על הפנים, אבל יקראו "אנטישמי" לכל מי שמשמיץ אותה, במיוחד אם הוא יהודי.

או חוסר מקוריות

אבל השני לא נכון, אז נלך על הראשון

זה ממש קצר.

ובינתיים בשמיים- יש עוד שנה איזה צדיק שאני צריך שמישהו יקום בשבילו באוטובוס

טוב נעיר אותו אז, למה להטריח אותו קודם

למה באמת לקום???

כי לא לקום זה פתרון של פחדנים.

לא למצוא סיבה לקום זה פתרון של דחיינים.

לא לרצות לקום למרות הכל זה פתרון של עצלנים.

ולהיות אחד משלושתם לא טוב. ואני סוגשל שלושתם

מלחמה כל בוקר

ואקום מחר מוקדם בבוקר, כי להיות בפורום עד 3 זה לא תירוץ.

בס"ד

למחוא כפיים למשמע הצהרות אהבה למדינה ולצהל

(זוכרים את ההוא ביום העצמאות שכולם חלו עליו? אז כל הפסטיבל סביבו זה תמצית הישראליות)

בס"ד

לדעתי זה היה ממש קידוש שם ה' ברבים....! אז כן- מגיע לו "הפסטיבל"..!

בס"ד

סתם סקרנית למה זה נחשב בעיניך לקידוש ה'?

בס"ד

אני מגדירה קידוש ה' בצורה אחרת לגמרי

(וכן גם  לי היה נעים לשמוע אותו במשואות

זה היה מרגש והכל

אבל קידוש ה'?

לא בטוחה)

בס"ד

כי הוא עמד וזעק את זה מול אלפי אנשים שכנראה לא ככ מאמינים בקב"ה.. ומה שהוא עשה הוא אמר- זה לא כוחי ועוצם ידי.. זה הכל מהקב"ה והוא זה שעזר לי..

והכפיים של כולם היו קבלה של הדברים שלו... 

קצת משעמם נראה לי נלך לישון

הרב

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל