בס"ד
מרגישים את האימה?
את הלב שמתכווץ בפחד אימים ומסתתר תחת פעימות ריקות?
זה מתקרב עוד שבוע זה קורה ולא הספקתי
ריבונו של עולם
עוד שבוע ראש השנה ואיך אעמוד מולך?
לא עשיתי תשובה לא עשיתי כלום
ולא אכפת לי מדין וכל זה
אני לא שם
אני לא בדרגה של להתכונן למשפט
הרי זה משפט שאני מפסידה בו מראש
ולא אכפת לי לאן תדון אותי ה'
זה לא העניין יש לי בעיה
כי עוד מעט ראש השנה
ואני אצטרך לעמוד מולך
אין יותר תירוצים
אין לי זמן להתכונן וגם אם היה אני לא יודעת איך
ה' ישמור
עוד שבוע אני אמורה להתפלל לה' איך אני עושה את זה?
איך אני אמורה לעמוד ולהתפלל ולדבר ולבקש
מה בכלל..
מאיפה אמורה להיות לי החוצפה לבוא אליך לבית כנסת?
תנו לי להתגלגל בזוהמה שלי תנו לי שנים שכולן תמוז ואב וסופים בלי התחלות
המרחק גדול ואין איך לגשר
אז אני מפחדת
כמו לפני כל מפגש בלתי נמנע
כמו לפני כל בושה שמתקרבת
בראש השנה אני אעמוד בבגדים חדשים ערומה מולו
ואגמגם שתיקה מלאת בושה
חטאתי עוויתי פשעתי
ואתה יודע את זה
ואני יודעת את זה
ובראש השנה לא אוכל לברוח מהשתיקה המביכה
ואחרי עשר ימים אותו סיוט ביום כיפור
מה אני אגיד מולך?
לך ה' הצדקה
ולנו בושת הפנים