אומרת מה היא עושה...
איך אפשר להטעות בזה בדיוק?
אני למשל בשבוע 12 הגעתי ל US - לא היה דופק, גודל העובר התאים לשבוע 9
ז"א שהוא היה כבר 3 שבועות מת בפנים
לא היה לא דימום, לא כאבים - שום כלום.
אם לא הייתי עושה US יכולתי להסתובב ככה עוד כמה שבועות עד שההפלה היתה מתפתחת באופן טבעי וזה בהחלט יכול לסכן את האישה, עובר מת בפנים לאורך זמן יכול לגרום לזיהומים ולא יודעת מה עוד.
אני באה לומר שאם את תולה את שלוות הנפש שלך בזה שאם יש בעיה כן עושים, אז צר לי לאכזב אותך - יש הרבה בעיות שאת לא יכולה לדעת עליהן כך.
אם את תולה את שלוות הנפש שלך בכך שאת שומעת בקול הרב שלך ומי שהולך בתמימות ובאמונת חכמים לא ניזוק - זה כבר סיפור אחר. זה מישור אמוני. עם זה אני לא מתווכחת, כל אחד ינהג כפי דרך רבותיו. ויתפלל לסייעתא דשמיא.
וכמובן שיש יותר בעיטות, אבל אם זה הריון ראשון קשה להבדיל..
רק מדימומים ותנועות..
ותקראי את התגובה שלי יותר למטה ותביני שזה הצלת חיים גם של האשה לפעמים.
בבקשה אני רוצה שתביאי לי שם של רב שאוסר לעשות פעמים אולטרסאונד בהריון..
בינתים כל רב גדול גם מהציבור החרדי וגם מהציבור הדתי מאשר לעשות ויותר מיזה בהדרכה לפני הלידה הראשונה שלי היא אמרה לנו שמות של רבנים גדולים שאמרו שאשה שלא עושה אולטרסאונד בשליש ראשון ובשליש אחרון עוברת על ונשמרתם מאד לנפשותיכם ..
איך שהבנתי ממך את רשמת אם אין דימום ויש תנועות הכל בסדר אז הסברתי לך שיש בעיות שלא מגלים בבדיקת דם..........
ובאמת שלא שמעתי על רב גדול שאוסר לעשות פעמים אולטרסאונד בהריון אז אשמח לשמוע אם יש כזה רב...
בין הריון יחיד לתאומים.
50% מהתינוקות לא שרדו?
חוץ מזה, שהאנושות כן גדלה... ובוודאי שהיא התפתחה
קודם כל תגדירי טווח שנים,
אלה אמירות תלושות.
במה בדיוק אולטרסאונד יכול להועיל??
זה רק מוצא בעיות שאולי קיימות - ועם אולטרסאונד אי אפשר לתקן שום בעיה קיימת רק להגביר את המתח למי שמצאו אצלה בעיות למינהם
כמו אי התאמת שבוע הריון \ ראו או לא ראו שק \ ראו דופק או לא ראו וכו'
לא עשיתי אולטרסאונד עד חודש תשיעי כדי להיות בטוחה שהראש למטה ועברתי הריונות רגועים למדי ב"ה
והקשבנו פעם בחודש לדפיקות בדופלר - תבקשו זה בהחלט קיים
אם היה נוצר איזשהי בעיה שהרופא היה מבקש אולטרסאונד הייתי עושה אבל אם מלכתחילה הכל בסדר למה לחפש בעיות??
באו״ס כבעל הרחבת אגני כלייה.ואחרי שנולד היינו במעקב,קיבל אנטיביוטיקה וב״ה הכל בסדר...אז כן יש דברים שגילוי מוקדם מועיל להם מאוד...
מה ההבדל אם היו מגלים את זה מיד אחרי הלידה?
אחרי הלידה את לא עושה בדיקות מקיפות של כל המערכות בגוף של התינוק, CT, MRI
התינוק נולד, מתחיל לחיות את חייו. אם יש בעיות שלא יודעים עליהן הן מתגלות במוקדם או במאוחר- ולפעמים המאוחר הזה הוא כבר אחרי שנגרמו נזקים בדרגות חומרה שונות
מכירה מישהי שלא עשתה סקירת מערכות ורק בגיל חצי שנה אחרי הרבה סבל לא מוסבר וכל מני בדיקות התברר שיש לתינוק בעיה במעיים ואז ניתחו אותו, היה ניתן לדעת כבר בסקירה על הבעיה ולטפל בה הרבה לפני שהסתבך..
לפני שהתינוק מגיע עושים סקירות מכל הכיוונים ,
וכשהוא פה? מסתפקים באפגר וזהו,
למה לא לבדוק אותו בעצמו , זה בטח יותר פשוט...
לא פשוט בכלל
איך את רוצה שיבדקו אותו - לעשות לו צילומים על כל הגוף? CT? MRI? איך בדיוק תבדקי את כל המערכות הפנימיות?
כשהוא בתוך הרחם יש הזדמנות לבדוק הכל בלי לעשות לו כלום. בדיקת אולטראסאונד חיצונית מאפשרת לסקור את המערכות החשובות בלי שום התערבות, בלי נזק, ובלי סבל לתינוק.
זאת הסיבה שאני עושה סקירה. כיום המכשור הרבה יותר מתקדם מפעם, יש פחות טעויות. אפשר לזהות דברים יותר טוב.
צריך לדעת לבוא בראש בריא, לא להכנס להיסטריה מכל ממצא, לדעת לסנן - אם אומרים לך שממצא מסוים אין לו משמעות, אז לא להילחץ ממנו. ואם יש לו משמעות - אז תודה לה' שעלו על זה.
אני יודעת שלא כולן מסגלות, יש נשים היסטריות שנלחצות גם אם ממש אין סיבה, בקשר אליהן אני באמת לא יודעת מה להגיד.. אם הן מעדיפות לטמון את הראש בחול - זכותן.
מי שהרב שלה פוסק לא לעשות סקירה זה כבר דיון אחר של בטחון, השתדלות וכו' להן אני לא אומרת את דעתי הנ"ל כי הדיון הוא לא על המישור הזה.
כלומר, האם זה משהו שמוצאים באולטרסאונד או בבדיקות אחרות?
ובאולטרסאונד ראו בעיה ילדו אותה בניתוח בשבוע 38 כדי לבצע מידית ניתוח לעובר/לבן שלה ובכך הצילו אותו מנכות ברגליו לכל חייו.
כמובן שאחרי הבעיה שהתגלתה באולטרסאונד היא עברה בדיקות יותר מורכבות והתיעצה עם רופא פרטי אבל היא מודה כל יום לה" על שלא זנחה.
החדר ניתוח לילד עם הרופאים היה בהיכון בו בזמן שהיא עשתה את הקיסרי.
באולטרסאונד לא מגלים רק בעיות שלא ניתנות לפיתרון .
להפך לפעמים אפשר להציל חיים על ידי מתן גילוי אותן בעיות .
ואת אומרת שהכל עבר אצלך תקין ללא הבדיקות,
האם חס וחלילה ההית יולדת והיו אומרים לך שיש בעיה קשה לעובר ואם ההית עושה אולטרסאונד יכלו לנתח תעובר ברחם ולהציל אותו מאותה בעיה ההית גם אומרת את זה??
נורא קל לדבר שהכל תקין ואני מאחלת לך מכל הלב שימשיך להיות אצלך הכל תקין.
רק שתדעי שיש אחוזון מאד קטן אמנם אבל אצלם לא הכל תקין וכל ילד הוא נשמה ואין ענין לגרום לסבל הרי גם האולטרסאונד זה נפלאות הקב"ה שנתן בבני האדם את השכל אז למה לא להשתמש?
ועוד אני שואלת למה בפלאפון משתמשים לשאול מה שלום הילד ונותנים עצה למטפלת מה לעזור וכו..
אז למה כאן לא..
את האמת שלא נתקלתי עוד בנשים שלא עושות אולטרסאונד ואני נפגשת עם נשים דתיות חרדיות וגם מחסידויות...
הוציאו רק את הראש? איך בדיוק מוציאים את הראש מהגוף?
שמראה את חשיבות הבדיקות
קרובת משפחה גילתה בסקירות שישנה בעיה קשה מאוד בעמוד השדרה של העובר
לאחר התיעצויות רבות, כולל הרב פירר הוא הפנה אותם ללדת בקיסרי בשיבא ומיד אחרי הלידה התינוק נלקח לניתוח של 7 שעות שם ניסו לסדר את הבעיה בגב
הניתוח הזה מתבצע אחת לכמה שנים וממוחי הביצוע שלו הם רק בשיבא
לולא ניתוח זה התינוק היה נשאר נכה לכל חייו!!!!!!!
רק תחשבו לולי היא היתה בודקת את הבעיה....
לידה רגילה היתה יכולה להחמיר את המצב ללא הפיך!!!
ואם היא היתה יולדת בבית חולים אחר...
אם השם לא ישמור עיר שווא שקד שומר
בזכות הניתוח הזה העובר שלה שרד בבטן ונולד חי בלידה רגילה.
אם היא לא היתה עושה א"ס, סביר להניח שהיום לא היה לה ילד, או שהוא היה נכה ונפטר תוך כמה שנים.
לי פעם גילו שאורך הצוואר היה קצר ונתנו לי הוראה לנוח ומאז הוא התארך. אם לא הייתי עושה א"ס הייתי יכולה ללדת מוקדם תינוק פג.
המשפט שכתבת:
"זה רק מוצא בעיות שאולי קיימות - ועם אולטרסאונד אי אפשר לתקן שום בעיה קיימת רק להגביר את המתח למי שמצאו אצלה בעיות למינהם"
הוא לא נכון. אם הוא היה נכון הייתי מסכימה איתך באפן חלקי. כי יש כאלו שמעדיפים לדעת מוקדם על מחלות (כמו ת. דאון) גם אם הם לא מתכוונים לבצע הפלה.
דרך אגב, הריון של ת. דאון הוא בד"כ תקין לחלוטין. ללא דימומים ועם לידות תקינות.
גם כשמדבר בעובר יחיד.
כך שזה לא ממש מדד.
אחות אחת משע"צ סיפרה שלפעמים מגיעים אליהם זוגות כאלו שלא עשו שום בדיקות בגלל הנהגה רוחנית ולצערינו לפעמים מגלים שהתינוק חולה מאוד.
אז אספר לך משהי קרובה אלי שכמוך לא רצתה לעשות בדיקות ומדובר על ממש עכשיו...
ובאמצע ההריון שכמעט קרסה הובהלה לבית חולים במהירות הבזק ,בבדיקה התברר על תאומים סייאמים עם לב אחד עם בעיות שגרמו לה לסכנת חיים הרופאים אמרו לה שחייה ניצלו..
חוץ מהצלת החיים שלה אם היתה עושה אולטרסאונד ראשון היתה מונעת את כל מה שעברה היא ובני משפחתה!
לא מדובר על בדיקות יסודיות מדובר על אולטרסאונד פשוט שממנו אפשר להציל חיים.
ומסכימה עם כל מילה של ברכה בעיסה.
גם בחבד היום מתירים לעשות בדיקות בסיסיות כגון פעמים אולטרסאונד בהריון..
תוכלי לתת לי שם של רב שלא מתיר?
אני רוצה לשלוח רופא שידבר איתו אני רואה את זה כשליחות להצלת חיים...
חשבנו שזה מושג ששיך לפעם לארצות רחוקות..
ועשו הפלה הלכתית מותר לא היה להם סיכוי לחיות אפילו שניה אחת הם היו עם לב אחד..ומורכבות של בעיות..
ואגב לא היה לה שום דימומים ..רק באולטרסאונד הפשוט ראו את זה..
אני בעד. ממש ממש
מחר?
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
זה לא זלזול ברבנים, אלא אמירה לאנשים הפשוטים דווקא.
השאלה פה- עד היכן לעצום את העיניים ולסמוך על מה שהרב אומר לך- כי הוא אומר לך.
ואגב, אם זה רב אמיתי וגדול, הוא מן הסתם לא סתם אומר אלא יש לו סיבה. ואת הסיבה כדאי מאד לדעת.
לדעתי האישית- מי שיש לו רב, ומה שהרב אומר לו נשמע לו לא הגיוני- חייב לברר וללבן איתו את הסוגיה, כי ככה לומדים.
אבל זו דעתי האישית.
ועוד משהו לגבי ההשגחה של הקב"ה לעומת ההשתדלות שלנו. אני מצטרפת לדעה שאנחנו כן צריכים לעשות את מה שאנחנו יכולים כדי למנוע אסונות או דברים לא טובים מהעולם. הרי זה התפקיד שלנו בעצם- לעשות טוב בעולם. כמו שלא תשבו בבית בחיבוק ידיים כי ה' זן ומפרנס לכל ובטח יביא לך את הפרנסה עד הבית איכשהו, אלא תלכו לעבוד במשהו, או שתעשו משהו בשביל לקבל את השפע הזה מהקב"ה. כך גם כאן.
או דוגמה יותר קרובה- מי שיש לו איזה חולי מסוים ויחליט לא ללכת לרופא או לא לעשות איזה ניתוח שיכול להציל אותו ובלעדי זה יקרה לו משהו יותר גרוע- רק כי הוא מאמין שה' הוא רופא כל בשר... (רק שהקב"ה נתן רשות לרופא לרפא...).
וכוחם של רבנים בביטול גזרות לא שונה מכוחו של אף יהודי ירא ה' . יש רבנים שזוכים להרבה סייעתא דשמייא בזכות גדלותם. אבל גם אצלם הקב"ה לא עובד. גם להם הקב"ה אומר לעיתים לא. גם לרבנים קורים אסונות אישיים, טעויות אנוש, תקלות רפואיות ומחלות ועוד.
תפקידם הוא להורות הלכה ולהעמיד תלמידים, לתת כוח לדור לעבוד את ה'. והכוח שלהם הוא מהתורה שלהם. ומעמל.
מה שכתבת מסוכן מאד. ולא עומד במבחן המציאות. ומעמיד את הרב כאליל. וכשתפילת הרב לא התקבלה, זה משבר אמוני?
דבריי לא נכתבו בכלל מתוך זלזול. אנחנו זוכים לשאול רבנים וללכת על פי פסקיהם גם כשלא נוח לנו כל-כך. אבל אני לא משייכת להם כוחות מאגיים גם אם תספרי לי על מופתים. תפקידי הרב הם דבר מוגדר לחלוטין.
כי "רבנים" זה שם כולל מדי.
יש רבנים שהם באמת גדולים בתורה, תלמידי חכמים גדולים שדעתם דעת תורה ובכוחם לשנות גזירות ולהפוך את הטבע
ויש המתקראים רבנים ואין ביניהם לבין הנ"ל שום כלום. והם פשוט משחקים בתמימות של האנשים, הרבה פעמים זה לא ברוע מכוון, אלא שהם נהיים שיכורים מהכח שיש בידיהם להשפיע על אנשים וכיון שמידותיהם לא מתוקנות והם רחוקים מהגדרת רב אמיתי הם יכולים להדרדר למעשים מאד חמורים.
וכך נחשפים מדי פעם סיפורים על רבנים שניצלו נשים מינית ועוד רעות חולות. כיון שאנשים בתמימותם חושבים שרב הוא אלוהים וכל מה שהוא אומר קדוש. וצריך מאד להזהר בזה. זו הליכה על חבל דק, קשה לעשות את ההבחנה
לעניות דעתי המסר לכל אדם צריך להיות - תקשיב ללב שלך, עם כל הכבוד לרב - אם לבך אומר לך שמשהו לא תקין - אל תשתיק את עצמך במחשבות שלהרב הוא צדיק ויודע מה שהוא עושה. תפתח את הדברים - תברר עם רב גדול יותר אם זה תקין או לא.
אני עצמי חשפתי מקרה של אישה צעירה שהרב נגע בה והיא לא ידעה איך להתייחס לזה ולקחתי אותה לרב גדול שהסביר לה את הדברים. ואותו רב שנגע בנשים טופל ע"י גורמים שונים שלא יתעסק יותר עם ציבור.
והוא היה בהחלט רב, תלמיד חכם, פוסק הלכות, עד שהכח עלה לו למח והתחיל להדרדר למעשים מגונים. ונשים שתקו כי לא האמינו שיכול להיות שמשהו פה לא בסדר.
לפעמים מרגישים שזה תאומים.
לפעמים מרגישים התנהגות שונה.
לפעמים מרגישים 2 דופקים במקומות שונים.
לפעמים לא יודעים עד שיולדים.
יש לך סיבה לחשוב שיש לך תאומים?
וברור שגם אם עושים בדיקות, יש טעויות אנוש ל"ע או רשלנות רפואית.גם רופאים הם בני אנוש. זה לא סותר את ההשתדלות לבדוק בדיקות שיכולות להיות מצילות חיים.
הסיבה שבחב"ד לא עושים בדיקות פנימיות לא קשורה להיתר או איסור, אלא לזה שהרבי מליובאויטש מאוד התנגד, ונראה לי שמי שרוצה לסמוך על דעתו של הרבי יכולה. כמובן שגם אלה שלא בודקות, עושים בדיקות דם ודופק, ומתי שהרופא אומר שחייבים בדיקות נוספות מתייעצים עם רב שמבין ברפואה.
אבל לפחות לגבי הרב לנדא מצפת אני יודעת שברוב המקרים הוא אומר לנסות להמנע
אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.
תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.
אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.
אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.
איךזה?
בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?
המלצות על בית החלמה?
ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?
תודה לעונות!
לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.
על ביכורים בירושלים
מלון ומפנק ברמות
לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה
אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש
וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון
אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.
אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.
פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.
לי זה ממש מנוחה.
אין שם כאלה שלא הולכות עם גרביים? לא כולן נוהגות...
מפתיע
רוב מוחלט של היולדות הולכות עם גרביים אבל הצוות לא בהכרח ויש גם יולדות פה ושם שלא.
במטבח ובהנהלה, וגם בעלים ומבקרים.
ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.
לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר
פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.
תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...
ואז הבנתי כמה זה מקל עליי... הרגשתי גרוע אחרי הקיסרי
והיה מושלם שיש לי רגע לשים את התינוק אצל מישהו
היה קטע אחד מוזר מאוד
שפתאום הכניסו לי אותו בארבע בבוקר, זה לא היה לי נעים ..
לקחתי חדר פרטי בשביל הפרטיות
ובדרך כלל גם אחרי קיסרי אני משאירה בלילה איתי
אבל זה היה לילה קשוח ולא הרגשתי טוב בכלל בכלל ופתאום בלי לעדכן פתחה לי את הדלת
שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות
קטן במחזור
חוסר בשלות ריגשית
קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.
בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.
בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.
בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.
יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.
אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..
עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל
וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה
נשמע לא פשוט♥️
כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.
הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית
אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה
כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו
הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?
הוא מטופל תרופתית?
ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.
מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו
אנחנו כרגע בודקים את השטח...
שבו הוא עכשיו?
כי זה נשמע מבייש
ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות
האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?
להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו
ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב
כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?
האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך
ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼
הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.
האם עשיתם אבחון תקשורת?
אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.
כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.
אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.
חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.
ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)
שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!
אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.
פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.
תודה!
לצערי זו חיה נדירה.....אמהלהיש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים
היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.
תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר
אני התייאשתי....
הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).
הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.
זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.
אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).
תור מהיום למחר.
כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.
בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.
כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.
בהצלחה
היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.
היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.
מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.
לשניים האחרים לא...
נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.
אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות
אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר
אנחנו אצלו בכללית, אבל הוא מקבל גם במאוחדת או לאומית לא זוכרת...
יכולה להמליץ לך על רופאה מדהימה באיזור המרכז
שממש מבאס אותי לשלם פרטי על דבר כזה.
זה בסיסי ביותר
אנחנו כמעט לא צורכים שירותי קופה וממש מקומם שהדבר הזה לא זמין.
אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..
באזור שבוע 16.
לילדים יותר קטנים.
את יכולה לספר מתי שאת רוצה
אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.
קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.
לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק
בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.
לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.
ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.
שימושיתכשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה
כי הרגשתי ממש רע.
לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.
בכלל
כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא
אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו
כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת
אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן
בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח
עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה
נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,
הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!
כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.
סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..
הגדולה ידעה מיד (לא כי רציתי היא קלטה עלי)
לזו שאחריה סיפרתי בשבוע 13
לבאה בתור סיפרתי אחרי הסקירה השניה
והקטן תוך כדי דיבור בבית
ילד בן 13 שכל כך קשוח איתו.
כל דבר מתנגד, מתחצף, כועס.
רגיל לאכול גאנק ומסוגל ללכת לישון בלי לאכול העיקר לקבל מה שבא לו
הרבה פעמים אני מתקפלת לצערי
כי הוא ילד קשב וריכוז עם הרבה חוסר ביטחון בחברה ובבית מוציא את הכל כמובן.
אין לי כוחותתתתתת
הוציא לי היום את המיץ, נשאר בבית על סתם
לק"י
גיל ההתבגרות מתחיל עוד לפני....
השאלה אם הדברים שאת מתארת התחילה בשנה-שנתיים האחרונות, או שזה כבר שנים ככה...
אם הוא מגיל צעיר כך - אז זה לא קשור לגיל ההתבגרות (אולי גיל ההתבגרות מעצים את זה).
יש לכם עם מי להתייעץ? הדרכת הורים?
מסודרת
הזנחתי את זה בגלל דברים חשובים לא פחות
יש לכן המלצה?
אשמח להמליץ אם אנחנו באותו אזור.
ואם לא, ממליצה לך לפנות ליועצת של בית ספר ולהקש ממנה המלצות.
האם הילד מטופל תרופתית?
אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)
אבל מה הקאצ הכי גדול?
הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.
עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.
יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.
אז גם טיפים לזה אשמח..
אחחח
הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.
כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה
איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.
לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב
אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)
הן עשו פלאים והצהבת ירדה
לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות
ותתני לו בכפית.
תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.
וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים
ויטמין e בשבילך
שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה
לך לקחת יועצת הנקה מקצועית
צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות
נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה
תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב
בהצלחה!
כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..
מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.
בהצלחה! זה ממש סיוט!
להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,
עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.
כשלבן שלי היה לפני 8 שנים
יש אירוע משפחתי ואני רוצה לטשטש את הבטן. חודש שישי. או לפחות ללבוש בגד שלא מושך יותר מדי תשומת לב לבטן
חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.
אפשר טוניקה בגזרת גלביה.
זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן
אלא אם כן הבטן שלך פיצית.
נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.
שולחת לך בפרטי תמונה
אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן
וכבר בשבוע נגיד 10-11 כשסיפרנו לה אמרה לי -מה לא סיפרת לגדולים אין מצב הרי רואים זה ברור..
נו מההה
השם עשה שבטן הריונית תיראה משלב מסויים. כנראה ככה זה צריך להיות שאנשים ידעו . זה הטבע. הצחקתי את עצמי בראש כשאמרתי לעצמי שהתעברתי מבעלי ולא מאדם זר אין לי במה להתבייש😂 מציעה לך לשחרר את ההסתרה בשלב הזה
הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?
יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.
מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)
אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף
ואם יש ציר- נזוז
אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…
אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..
לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..
אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…
(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)
אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.
יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.
תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.
אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .
קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית
אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם
מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)
לידה זה דבר ארוך.
ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.
כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.
כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ
סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.
לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.
בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט
לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות
כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.
באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.
פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.
אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער
בגלל זה השאלה.
ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.
פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.
ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...
(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.
כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה
אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.
לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.
