ואני רוצה את רות ולא דיברתי איתה היום וזה מוזר להגיד את זה כי כל היום אנחנו ביחד
ואתמול בלילה היה לי טוב. היתה שיחה טובה. אני אוהבת אותה כל כך.
והיא בכלל סתומה כי היא עושה לנו פאדיחות באמצע האולפנה. מטומטמת חסרת כל(@וותו שלי)
ואני רוצה שפתאום יגיע עוד שנתיים בלי להרגיש ואז זה יהיה כיף.
ואני רוצה חתונה של רות או נגר או שירה כי אני אוהבת אותן.
וכל אחת בכלל בגיל אחר אז בכלל צריך לכתוב של שירה או נגר או רות
אבל אני לא מרשה להן להתחתן עכשיו כי שיחכו עוד קצת
אבל לשירה אני מרשה כי היא כבר גדולה
ולנגר אמרתי לחכות עד ליומולדת שבע עשרה
ולרות אמרתי לחכות עד אחרי שמונה עשרה זתומרת תחילת שמינית
ואוף כולן אמרו שבשביעית יהיה חתונות באולפנה אבל לבנתיים אני לא רואה כלום באופק אז שיתחילו להתחתן כי באלי משהו מיוחד קצת
וואי כואב לי נורא
וברגע זה אני אוכלת אוכל שהוא אוכלי מיום חמישי בצהריים.
ואמא מאמי ממש ועכשיו אני הולכת לדייט איתה בדשא הכיפי
ובאלי לקחת את שושו מחר לעיר איתי אבל על חשבון הלימודים ואמן שאמא תסכים לקטינה הזאת להרביז וגם לי ואני לא כל כך שואלת ואמא לא כל כך אוסרת אז זה בסדר אבל שושו קטנה עדיין אז צריך להחליט לה אבל יש מצב היא תסכים
ואני עייפה ומדברת מליון שטיות
ואני שונאת את רות הזאת כי היא הבטיחה שנוסעים מחר לירושלים ביחד וקונים בגדים לחג וחוגגים יומולדת ופתאום בגלל הדבר בנצרת היא לא רוצה ואסור לה להבריז מהלימודים ולעזאזל זה לא פיר.
ובכלל ההגיון לא עובד כאן.
כשהיא מחוץ לשיעור גם אני בחוץ ואותה הזהירו שאבוי לה פעם הבאה שהיא מבריזה ולי לא אמרו כלום והיא הרבה יותר לומדת ממני וגם כשאני מבריזה,אני מבריזהל מור ולרב נעם אז כאילו הם יודעים שאני מבריזה והיא בחדר. וזה מוזר
והקולנועית הזאת תמיד פוגשת אותנו וזה לונעים כבר כי נראה שכך היום אנחנו יחדיו
ואיכסה מסריחה זה עושה לי טריגריםם
ואי
עייפתי.
לילה טוב שיהיה
ואתמול בלילה היה לי טוב. היתה שיחה טובה. אני אוהבת אותה כל כך.
והיא בכלל סתומה כי היא עושה לנו פאדיחות באמצע האולפנה. מטומטמת חסרת כל(@וותו שלי)
ואני רוצה שפתאום יגיע עוד שנתיים בלי להרגיש ואז זה יהיה כיף.
ואני רוצה חתונה של רות או נגר או שירה כי אני אוהבת אותן.
וכל אחת בכלל בגיל אחר אז בכלל צריך לכתוב של שירה או נגר או רות
אבל אני לא מרשה להן להתחתן עכשיו כי שיחכו עוד קצת
אבל לשירה אני מרשה כי היא כבר גדולה
ולנגר אמרתי לחכות עד ליומולדת שבע עשרה
ולרות אמרתי לחכות עד אחרי שמונה עשרה זתומרת תחילת שמינית
ואוף כולן אמרו שבשביעית יהיה חתונות באולפנה אבל לבנתיים אני לא רואה כלום באופק אז שיתחילו להתחתן כי באלי משהו מיוחד קצת
וואי כואב לי נורא
וברגע זה אני אוכלת אוכל שהוא אוכלי מיום חמישי בצהריים.
ואמא מאמי ממש ועכשיו אני הולכת לדייט איתה בדשא הכיפי
ובאלי לקחת את שושו מחר לעיר איתי אבל על חשבון הלימודים ואמן שאמא תסכים לקטינה הזאת להרביז וגם לי ואני לא כל כך שואלת ואמא לא כל כך אוסרת אז זה בסדר אבל שושו קטנה עדיין אז צריך להחליט לה אבל יש מצב היא תסכים
ואני עייפה ומדברת מליון שטיות
ואני שונאת את רות הזאת כי היא הבטיחה שנוסעים מחר לירושלים ביחד וקונים בגדים לחג וחוגגים יומולדת ופתאום בגלל הדבר בנצרת היא לא רוצה ואסור לה להבריז מהלימודים ולעזאזל זה לא פיר.
ובכלל ההגיון לא עובד כאן.
כשהיא מחוץ לשיעור גם אני בחוץ ואותה הזהירו שאבוי לה פעם הבאה שהיא מבריזה ולי לא אמרו כלום והיא הרבה יותר לומדת ממני וגם כשאני מבריזה,אני מבריזהל מור ולרב נעם אז כאילו הם יודעים שאני מבריזה והיא בחדר. וזה מוזר
והקולנועית הזאת תמיד פוגשת אותנו וזה לונעים כבר כי נראה שכך היום אנחנו יחדיו
ואיכסה מסריחה זה עושה לי טריגריםם
ואי
עייפתי.
לילה טוב שיהיה
)
