לא בטוח בכלל שאת אמורה לצום מלא.

מצרפת שיעור של הרב דב ליאור שליט"א בנושא:

https://mail.google.com/mail/u/0/#search/%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8/149da7df9d8f8952?projector=1

מה שממש עוזר במקרה כזה: לקחת בקבוק תירוש ולשפוך כל פעם קצת בקערה של קורנפלקס, וכל עשר דקות בערך לשתות בכף מהקערה. אם התירו לך לשתות לשיעורין, לא לשתות מים, אלא דברים מזינים יותר- הכי מומלץ תירוש ובירה שחורה.

ולהתכונן לאכול טוב ולנוח גם יום אחרי כי יכול להיות שבאמת החלב לא הספיק לה יום קודם,והיא תרצה להשלים.

בס"ד

והנקתי כל הצום.

אני ממליצה לאכול קוואקר החל מעכשיו ועד יום כיפור.

אני מכינה עוגיות.

זה מעשיר ומרבה חלב.

וגם עוזר לצום.

זה ממש לא כך!
זה יום הכיפורים וזה צום מדאורייתא!
ולא מתים אם צמים גם בהנקה!

וגם החלב לא נגמר בכמה שעות...

ברור שזה לא קל אבל מתמודדים ומכינים את הגוף טוב.

אני בשנה שעברה גם הייתי עם תינוק בן חודש וקצת. הנקה מלאה.

זה לא היה קל. במיוחד לקראת הסוף...

אבל עבר ב"ה!
 

מה שכן- לשתות המון בשבוע שלפני הצום...

לאכול אוכל בריא ומזין ולא קשקושים...

ביום שלפני הצום לשתות מיץ ענבים. עדיף הלבן ולא האדום!(ככה יועצת הנקה אמרה לי.)

בצום עצמו- לא להתאמץ.

לנוח בחדר ממוזג ואם יש ילדים גדולים- לדאוג לעזרה.

אני הכנתי לי גם מנות שאובות בשבועות שלפני ולקראת סוף הצום נתתי לו חלב שאוב מחומם בבקבוק.

אחרי הצום לשתות מיץ ענבים כדי להעלות את הסוכר שלך ולאכול לאט לאט בריא ומאוזן.

תוך יום יומיים הגוף יחזור לעצמו וההנקה תתחזק ותחזור למה שהיתה..

הגוף מתרגל אם אין שינויים דרסטיים וקיצוניים...

(וב"ה אני עדיין מניקה את אותו קטנצ'יק שנולד לי לפני שנה וקצת...)

(וזה לא רק אני.

היתה לי אחות שילדה איתי ושכנה שילדה חודש לפניי וגם הניקו וצמו והכל עבר כמו שצריך...)

הרבנים שמתירים, כמחובן יודעים שהצום הוא מדאורייתא... וגם פיקוח נפש דאורייתא, והם עושים את השקלול, כל מקרה לגופו. כמובן שחלק מהעניין הוא ששתייה לשיעורין נחשבת לקיום המצווה מדאורייתא (אבל לא מדרבנן), ולעומת זאת אם אישה (לא... מספיק אחרות) מגיעה למצב של התייבשות היא לרוב נאלצת לשתות שלא לשיעורין = לא לקיים את המצווה דאורייתא.

אם קורה מצב באמצע הצום שלא מרגישים טוב או מגיעים חלילה למצב של התייבשות- זה כבר משהו אחר!

אבל כאן נשים כתבו שמלכתחילה כנראה יתירו לה לשתות שיעורין...

לא שמעתי עדיין על אף רב או הלכה שמתירה במצב נורמלי ובריא לשתות שיעורים לאישה מניקה..

אולי בתשעה באב - זה גם משהו אחר... אבל לא ביום כיפור מלכתחילה! 

להתייבשות. ולדעת חלק מהפוסקים יש עדיפות הלכתית לשיעורין מלכתחילה (וככה שומרים על הצום דאורייתא) על פני סכנה להתייבשות שמביאה בחלק מהמקרים לשתייה שלא לשיעורין (וככה המצווה החשובה הזאת מתבטלת לחלוטין).

לא שמעת על אף רב כזה, טוב - זה לא אומר שלא קיימים. מוזמנת ללמוד על ההדרכות של הרב אויערבאך זצ"ל, הרב נבנצאל, הרב ד"ר הלפרין (רופא נשים), הרב דב ליאור שקושר פה לעיל... תגלי דברים מפתיעים.

כל אחת שתלך לפי הפסיקה שלה. בבקשה לא לבטל פה רבנים פוסקים גדולי עולם.

ושתיה לשיעורין לא שוברת את הצום דאורתיא!

שתיה לשיעורין זה רק במצבים מאוד מסוימים.

אז אולי ניתן לכל מי שסובל קצת ממיחושים וכאבי ראש שישתה לשיעורין וזה בכ"ז כאילו הוא צם?

זה לא עובד ככה!

אני הייתי אחרי קיסרי ולא התירו לי לשתות שיעורין במצב הנ"ל!

אפילו שרופא אמר לי שאחרי קיסרי הגוף זקוק להרבה נוזלים...

אבל כששאלתי רופא אחר יר"ש שמבין בכל זה אמר שאם מכינים את הגוף טוב- אין בעיה!

ואז שאלתי גם רב והרב אמר לי מראש שאכין את עצמי טוב ואנוח ואשהה בחדר ממוזג ושבעלי ישאר ויעזור בבית וכו' העיקר שאוכל לצום...
 

להזכירכן: מדובר בצום הכי חמור וקדוש בצומות! "ועיניתם את נפשותיכם"....

ולא כזה מהר מתירים לשתות בצום שכזה!

אנחנו מאוד מחמירים וממש לא מקלים בקלות, אבל אחרי לידה עם תינוק כזה קטן יש גם עיניין של סכנת נפשות. וכן, מבחינת ההלכה ההנקה של התינוק היא ממש חשובה.

ויש הבדל ענק ועצום בין מי שיש לו סתם מיחושים לבין אישה אחרי לידה. אישה אחרי לידה זה הרבה יותר רחוק משם

וב"ה שמרתי על כל מה שאמרו לי והצום עבר ממש בסדר!!

רק ללמדך שאפילו אחרי קיסרי לא כ"כ מתירים בקלות לשתות שיעורין!
 

זה צום כיפור!!! לא צום אחר!!!
יש הבדל!!

צום אחר.

רק שאיסור כרת- אין בכזה מצב

דאורייתא או כרת. היא נחשבת חולה שיש בה סכנה. ואדרבא, אם תצום ולא תשתה (או אפילו ולא תאכל לשיעורין כמו שהרב פסק) היא עוברת על מצווות דאורייתא.

אבל עדיין...

התירו כאן די בקלות.

ויש נשים שקוראות כאן וחושבות שאם להיא התירו אז כנראה גם לי מותר....

כבר שמעתי על מישהי כזאת שאמרה שהיא לא צמה בכיפור שעבר כי היא שמעה ממישהי אחרת שהתרו לה והן באותו מצב...

ולא של מי שאומרת את הדבר הפשוט והראוי שהוא - לשאול רב.

בעיניי זה חמור מאוד לעודד מישהי שלא לשאול וללכת לחומרא על דעת עצמה. בין אם מדובר בדיני מראות וכתמים, בדיני צום או בכל דבר אחר - תמיד עדיף לשאול על להחליט לבד שאסור.

אף אחד לא אמר שהיא לא יכולה לשאול רב!
ברור שעדיף לשאול...

אני פשוט רגילה שהכל נגיש לי ובעלי פוסק והרבה שואלים ומתיעצים איתו במצבים כאלה ואחרים.

אבל תשימי לב מה האנונימית הראשונה רשמה בתחילת השרשור ומיזה הזדעזעתי...

"לא בטוח בכלל שאת אמורה לצום מלא".... ע"ס מה?

הרלוונטית אמורה = עד אז היא לא תוכל להיות בטוחה.

לא את דעתי בכל אופן, אבל בוודאי שזה לא מחזק.

מה זאת אומרת לא בטוח שבכלל אמורה לצום?

יום כיפור זה צום שלא מתבטל גם אם בית המקדש נבנה!

ורק חולה שיש בו סכנה פטור.

לא כל אחד פטור מהצום.

ואם כבר חולה, אז יתירו לו לשתות לשיעורים בדרך כלל.

אבל לא לצום בכלל?? זה לא נשמע לי הגיוני.

צריך להתכונן טוב לצום ועוברים אותו בעזרת ה'

ומה נסגר איתך - תני לרבנים לפסוק.

לא כתבתי "לא בטוח שבכלל אמורה לצום" אלא "בכלל לא בטוח שאמורה לצום מלא". כי זה אכן לא בטוח שהיא אמורה לצום צום מלא. ייתכן בהחלט שאם תשאל רב יורה לה על צום חלקי = שתייה לשיעורין. אני מבינה שלך לא פסקו כך, אבל יש טווח פסיקות בין פוסקי ישראל. וכדי להראות זאת גם קישרתי לדבריו של הרב ליאור. את יכולה לראות במו עינייך שלא כולם פוסקים כמו שנפסק לך. ולכן זה אכן לא בטוח - עד שתקבל פסיקה אישית.

במהלך הצום אפשר לשאול רב, בהתאם לנסיבות.

זה לא פשוט.

למה לא לשאול רב מראש איך לנהוג? למה רק תוך כדי הצום, כשהוא בתפילה, כשאי אפשר להתקשר, כשהשאלה דורשת יציאה מהבית בצהרי יום צום?

כמובן שאם צריך אז צריך, אבל מכל הבחינות נראה לי ברור שראוי לבקש הדרכה לכתחילה.

אבל הרבה פעמים הנסיבות המדויקות לא ידועות לך מראש:

באיזו שעה את מרגישה שנגמר החלב, איך התינוק מרגיש, האם מוכן לבקבוק, מה ההרגשה שלך ועוד

אם תרגישי א', תעשי כך וכך, אם התינוק יגיב כך, תעשי כך וכך. וכו'. כך התרגלתי שרבנים פוסקים הלכה.

באין ברירה אני אשאל גם במהלך הצום, אם יהיה מצב שלא התכוננתי אליו לכתחילה. אבל ברור לי שעדיף להתכונן לכל התרחישים לפני במידת האפשר.

לשואלת שפתחה-

כדאי להערך לכל התרחישים.

להכין את עצמך היטב לצום מראש.

להכין מנות שאובות ולהרגיל את הקטן לבקבוק.

ולהיות עם אצבע על הדופק.

שהבעל יתפלל בבית כנסת קרוב ויקפוץ מידי פעם לראות איך את מרגישה וכו'

ובמקרה הצורך לשאול את רב בית הכנסת..

בהצלחה רבה!

ומוסיפה את המלצתי הצנועה לפותחת, לא להרגיל את התינוקת לבקבוק לפני ששאלת רב וקיבלת הדרכה שכך את צריכה לנהוג. כל מקרה לגופו.

שתהיה שנה טובה לכל עמ"י בעזרת ה'.

ממש עדיך לשאול לפני, לקבל הנחיות כלליות

ואם מתעוררת סיטואציה שלא חשבו עליה לפני אז לשאול במהלך הצום

וצמתי בלי לשתות שיעורים

במשך כשלושה ימים לפני הצום שתיתי כל יום לפחות 3 ליטר מים

במהלך הצום שכבתי כל היום, הבעל הגיע יותר לעזור עם הילדים במשך היום, (גם על חשבון תפילות. )

היה לי חלב כל היום

מה שכן לשים לב - לפעמים מרגישים את ההשפעה דוקא יום אחרי אז גם יום אחרי הצום להמשיך לנוח, ולשתות הרבה

מיץ ענבים זה מזין ומחזיר כוחות

שכל אחת תלך לפי הפסיקה של הרב שלה, אבל כינויים כמו "קשקוש" לחלוטין לא ראויים בדיונים כאלה (או בכלל).

לו הייתי מנהלת, הייתי שוקלת למחוק את המילים הפוגעניות שלך.

בס"ד

יש כאלה שזה יעשה להם בלאגן במערכת העיכול.

ויש שיעשה בלאגן אח"כ עם ההנקה וכו'.

שכל אחת תברר מה הרב שלה אומר, ומה הפסק שלו.

אבל קישקוש זה לא.

הנקה כן.

פוסקים לפי מצב ההנקה, גיל התינוק, הצרכים שלו, ומצב האם - חלשה/מסוגלת.

לי הרב פסק גם לאכול לשיעורין בגלל מצב לא פשוט שהייתי בו.

שקלנו לפני היום הקדוש כל מיני אוכלים כדי לדעת מדוייק את השיעור - אני כבר לא זוכרת - אבל משהו כמו חצי או שליש פרוסת לחם, וכד', וזה היה עינוי יותר מאשר לצום כמו שהייתי רגילה כשהרגשתי טוב.

קודם כל- מבחינת שיקול הלכתי לא מכניסים את ענין התמ"ל. מי שרוצה לתת שתתן, אבל רוב הרבנים לא מורים לעשות ככה.

וזה הגיוני- ואם פתאום מתבר שהילד אלרגי? או שהוא לא מוכן לשתות? (הגדולה שלי העיפה בקבוק מטרנה בגיל חודשיים כמה פעמים. לא היתה מוכנה בכלל).

יותר הגיוני שאישה שמניקה מלא תשאב לפני הצום, למקרה שלא יהיה מספיק.

עוד דבר- יש כלל די בסיסי שאומר- את צריכה לצום, אבל התינוק לא...

וההלכה צריכה לתת פתרון למצב הזה, וב"ה יש פתרונות, כי יש לנו תורת חיים, וההלכה נותנת מענה גם למצב הזה, של אישה מניקה שקשה לה. כך שלא צריך "לברוח" לפתרון של מטרנה אם לא רוצים לתת לתינוק תמ"ל.

הוא ממש עזר לי ביום כיפור שהייתי צריכה להניק מלא (לא בן חודש אמנם, אבל עדיין הנקה כל היום).

ב"ה בסוף הצום לא הרגשתי מעולפת כמו בסתם צום רגיל כשעוד לא הייתי בהריון/מניקה...

אם יש לך אפשרות לקנות מבית מרקחת או משהו אז ממש מומלץ

וכמו שאמרו לך כאן- לשתות הרבה הרבה, לאכול ענבים יום לפני הצום (מומלץ לכולם), לאכול טוב לאורך כל היום שלפני...

בהצלחה וצום קל בעז"ה!

לגבי ההנקה- מניסיון שלי, ששבועיים הייתי צריכה לא להניק בגיל חודש (רק שאיבות אבל זה המעיט את החלב)- התינוק יודע אח"כ לחזור לינוק בלי בעיות. וגם מגביר את החלב בעצם היניקה שלו, כך שיום אחד לא אמור להיות בעיה. רק ההרגשה של החולשה שלך...

לשתות בקבוק מיץ ענבים שלם לפני הצום עושה נפלאות!!!

גם בהריון וגם בהנקה מלאה

נגיד ככה - רוב המניקות ורוב התינוקות יעברו את הצום, ואת התמעטות החלב המסויימת בעקבותיו (כמו בשלב קפיצת גדילה) סה"כ באופן סביר.

מי שמסיבות שונות לא מסוגלת, תשאל רב, לפי רוב הדעות,  ממש לא צריכה לתת מי סוכר, או דיסה או אפילו חלב שאוב מראש.

נזכיר ששאיבה מראש עלולה ליצור גודש ודלקת (חום) דווקא ביום הצום בגלל השינוי בדפוס ההנקה (נתינת חלב שאוב במקום הנקה).

אפשר לשאוב אחרי ההנקה לא הרבה כל פעם, נגיד 30 מ"ל כל פעם

מנה של תינוק בן חודש נראה לי זה 60.. אבל אני כבר לא באמת זוכרת.

בכל מקרה, אני חושבת שאם היא תתכונן נכון היא לא תצטרך להמעיט לו בהנקה והכל יהיה בעז"ה בסדר.

זה דווקא לא נורא, אגב, להמעיט קצת בהנקה יום אחד בשביל להצליח לנוח. 

מטרנה זה לא כ"כ נורא כמו שחושבים, אם התינוק יודע לקחת, ואם לא- אז חלב שאוב קצת. ואם לא בבקבוק אז אפשר בכפית...

יהיה בסדר.

"מי שמניקה הנקה מלאה (התינוקת איננה מקבלת שום תוספת מזון) עליה לשתות ביום הכיפורים לשיעורין, אלא אם כן היא בטוחה מנסיון קודם שהצום אינו ממעיט את כמות החלב שלה. כך פסק הג"ר שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל.
לגבי פרטים על שתיה בשיעורין יש לפנות לרב המקומי לקבל הדרכה פרטנית.

מדובר כן על שתיה של נוזלים מזינים (מיצים, בירה שחורה וכד´) ןלא רק על מים.
הכמות הנדרשת לשתיה תלויה בטמפרטורה שתהיה ביום הכיפורים ובהמצאות או אי המצאות של מזגן בבית המינקת.
הכמות נעה בד"כ בין ליטר וחצי לשלושה ליטרים של נוזלים במהלך הצום."

http://www.kipa.co.il/ask/show/72823

אלו שתי פסיקות די קיצוניות. רוב הפוסקים נעים על הטווח שביניהן.

בכל שאר הדברים.

מישהי אחת הולכת על פי הפסקים שלו? דור שלם תלמידי חכמים גדל על ברכיו.

אבל מעולם לא שמעתי על מישהו שהולך לפיו.

זה בכלל לא נפוץ.

אגב, לא בטוח שהדור השלם שגדל על ברכיו הולך לפי הפסקים שלו.

וממי שפוסק על פי פסקים שלו, הרב נבנצל למשל, ורבים רבים נוספים כמו גם הגאון הרב דב ליאור.

מה פירוש מישהו שהולך על פיו? הוא למשל הסמכות ההלכתית מאחורי הספר שמירת שבת כהילכתה של הרב יהושוע נויבירט. זה לא מספיק "מישהו שהולך על פיו"?...

שכונת רמת שלמה בירושלים קרויה על שמו.

וכשאני כותבת בדור הקודם, הכוונה היא לעד לפני כ 25 שנה שאז נפטר זצוק"ל.

אפשר לקרוא 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%91%D7%9A

ולא רק כשנוח לו.

כמו שאם יתחשק לי אלך לפי רב מסוים שמקל...אלא שזה לא כך.

החלב לא מתייבש אחרי כמה דילוגים של הנקות.

אני נדהמת כל פעם מההגזמות כאן בפורום

החלב לא מתייבש אבל מי שמסתמכת גם על ההנקה כמניעה כן יכולה להדפק מזה, דילוג על כמה הנקות יכול לגרום למחזור לחזור

נשים עם דיכאון אחרי לידה, נשים בהריון בסיכון, נשים שמניקות פגים, וכן הלאה.

כבר כתבו לך שזה ענין לשאלת רב.

את לא יכולה לפסוק לכולן להחמיר ולא לשתות או אפילו לאכול לשיעורין.

יש נשים שברגיל מתאבדות על הנקה, אז את מדברת על הגזמות כאן בפורום? אל תדוני עד שתגיעי למקומן.

כולן צדיקות, ומתענות ומדקדקות בקדושת יוה"כ וחומרת היום לא פחות ממך.

נתת כאן הרגשה שנשים לא מספיק מבינות את חומרת הצום, או שרבנים (גדולי עולם) שלא שמעת עליהם, פוסקים באופן רשלני חלילה.

את שאלת למה לפני כל צום אנחנו מחלישות את דעת מי שחייבת לצום. עניתי לך שיש מצבים מורכבים יותר מהנקה רגילה ולכן שואלים רב.

לא מחלישים את דעת מי שחייבת ויכולה לצום, אלא מעירים את תשומת הלב להתארגן על שאלת רב לפני שחלילה מאוחר מדי וצריך לשתות מלוא לוגמיו כדי להתאושש מעילפון.

למה זה נשמע לך פורץ גדר?

אני מעריכה מאוד כל מי שמניקה. כל מי שמניקה מתאמצת על זה במידה כזו או אחרת. 

אז את מתאמצת וקיבלת פתרון של לתת מטרנה, אחרות שואלות רבנים שלפי שיטתם מטרנה זה לא שיקול הלכתי.

אני חוששת שלא הבנת אותי נכון בכלל.

אין כאן שום דבר אישי נגדך חלילה.

ברור לי שאת שואלת רב לפני כל צום (גם כתבת ככה ), ולגבי מטרנה או חלב שאוב או דיסה או מי סוכר או כל פתרון אחר, חשבתי שראיתי בתגובות שלך שהזכרת את זה.

בכלל לא באתי להתווכח או לרמוז משהו עלייך באופן אישי (אני בטוחה שכשתקראי את השירשור בהזדמנות יותר רגועה תראי שזה לא מה שחשבת).

באתי לומר שיש בהחלט מקום לשתיה ואפילו אכילה לשיעורין ביוה"כ על פי היתר של רב.

באתי בסה"כ לומר שלדלג על הנקות זה לא לכל הדעות הפתרון ההלכתי לחולשה של המניקה ולהתמעטות החלב של התינוק היונק.

אני מברכת אותך בשנה טובה ומבקשת סליחה אם נפגעת.

לכל כלל יש יוצא מן הכלל.

וזה לא אומר שאין כלל.

מה שכתוב בספרים, זה מן הסתם מופנה לכלל. ומי שחושבת שהיא יוצאת מן הכלל (או שהרופא חושב ..) אז שתפנה לרב..לזה הוא נועד.

בעז"ה שנזכה לצום רק ביום כיפור.

צום כיפור הוא מדאורייתא ולא מקלים בו כ"כ בקלות!!!
 

יולדת- רק ב-3 ימים ראשונים לא צמה!!!

ב-3 ימים אח"כ- זה תלוי בהרגשתה. אם יכולה לצום או לא!
ואח"כ צריכה לתום.

זאת ההלכה הפשוטה!
ברור שיש יוצאים מן הכלל ומקרים מיוחדים...

אבל ההלכה הרגילה היא ככה!
ואין כאן שום הקלות מלכתחילה של עד 30 יום...

הקלות כאלה זה בתשעה באב ולא בכיפור!!
אל תתלבלבלי ותבלבלי אחרות בבקשה....

אולי את מדברת על צומות רגילים? אבל בכלל שם לא צריך לצום בערך שנה או שנתיים מהלידה...

שהיא רעל. אמרתי שהיא חושפת לזיהומים. זו לא הגזמה בכלל אלא נתון מדויק וידוע לגמרי במחקר הרפואי. אם את רוצה את יכולה לפתוח במדריך של משרד הבריאות ולראות, זה לא סוד...

(לעומת זאת מעולם לא ראיתי שום נייר עמדה של משרד הבריאות או כל גוף רפואי שהוא ששתייה לשיעורין פוגעת באופן כלשהו בבריאות של החלב. אם יש לך הפניה אשמח לראות)

בתינוקיה מביאים לתינוקות מטרנה בלילה.

הם מגזימים??

יש אמהות שלא מצליחות להניק מכל מיני סיבות ונותנות מטרנה, הן עושות משהו רע?

אז כמה מנות מטרנה לא יקרה כלום.

משנה את הפלורה במעיים.

בכל מקרה זה לא שיקול לפי רוב הדעות. מציאות של מטרנה לא משנה את הפסיקה ההלכתית אם להתיר שתיה לשיעורין. פוסקים לפי הנקה מלאה.

אענה על דברייך אחד אחד:

לגבי מה שנהוג בתינוקיות, קטונתי. אז אביא דברי גדולים ממני. הנה חוזר ממשרד הבריאות שנשלח לתינוקיות בדיוק כדי לצמצם את התופעה הזאת, בגלל הבעייתיות שלה.

לגבי עושות משהו רע, לא אמרתי ולא חשבתי שום דבר כזה. אמרתי שהתינוק חשוף יותר לזיהומים, וזו עובדה מוכחת וידועה. גם תינוק שנולד פג חשוף יותר לזיהומים מתינוק שנולד במועד. זה אומר שאמא שלו עושה משהו רע? חלילה. אבל זה לא משנה את העובדה העגומה שהוא חשוף יותר לזיהומים.

ולגבי הודעתך למטה, צריך להפריד בין שאלת הכמות לשאלת האיכות. הכמות זאת באמת שאלה, ויש לה טווח רחב של תשובות כי יש המון שונות בין הנשים - עד כמה צמצום בשתייה מצמצם את החלב. אם זה מה שאת אומרת - אני מסכימה. בהחלט תיתכן פגיעה בכמות. אבל שימי לב שהתגובה שלי הייתה לאמירה של MP על ה*איכות* של החלב, כאילו צמצום שתייה עושה אותו פחות בריא חלילה, וזה לגמרי לא נכון לפי כל מה שאני מכירה מהמחקר בנושא.

כתיבה וחתימה טובה.

הרי זה הגיוני ששתיה לשיעורין לא באמת תעזור לחלב, היא תעזור לאמא לא להתעלף...

כדי לעזור לחלב צריך לשתות המוווון מים.

גם מי ששותה לשיעורים, בדרך כלל, באופן טבעי, התינוק יגביר הנקות כמו בקפיצת גדילה.

הנה דוגמאות למחקרים על מתן חד-פעמי והשלכותיו:

Mackie RI, Sghir A, Gaskins HR. Developmental microbial ecology of the neonatal gastrointestinal tract. Am J Clin Nutr 1999; 69(Suppl):1035S-1045S 
 

Bullen CL, Tearle PV, Stewart MG. The effect of humanized milks and supplemented breast feeding on the faecal flora of infants. J Med Microbiol 1977; 10:403-413 
 

Gerstley JR, Howell KM, Nagel BR. Some factors influencing the fecal flora of infants. Am J Dis Child 1932; 43:555 
 

Brown EW, Bosworth AW. Studies of infant feeding VI. A bacteriological study of the feces and the food of normal babies receiving breast milk. Am J Dis Child 1922; 23:243 
 

על שאר דברייך לא מגיבה מקוצר הזמן. שבת שלום ומבורך.

צריך לזכור שיש חיידקים ויש חיידקים. לא דין קרונובקטר סאקאזאקי כדין חיידקים שילד יכול לפגוש כשהוא מלקק את הנעליים שלך אבא שלו ומעררכת החיסון שלו ערוכה לכך. יש חיידקים שכדאי להיזהר מאוד מחשיפה אליהם!!

מניקה שחוששת שיגמר החלב אם תצום, מותרת לשתות לשיעורין (תורת היולדת בשם חזו"א), אלא אם התינוק מוכן לשתות תחליף חלב (שו"ת אז נדברו ח"ט ט)

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

לק"י

בבוקר- לא.

(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

לא בתור התנצלות או משהו...

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

ספרים עם ציורים

כמו של מדע

לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד

משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?

אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.

תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)

כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר

הוא בן 7.5

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.

בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.

רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים

ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך

בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי

אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

מזל טוב!!

לא לשון, שפה.

אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.

אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..

זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום. 

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

עם פראמין/ לבקש זופרן

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס