פרשת ניצבים היא פרשת הברית' "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם... לעברך בברית...".
לברית עם ה' יש ערך של נצחיות - נצח, הברית נכרתה בין כלל עם ישראל, מהגדולים, המבוגרים עד הטף ואף "הגר אשר בארצך".
מה מאפיין את הברית הזו? איך אפשר להתכונן לברית?
על מנת להיות שותף בברית צריך להבין את המשמעות לכריתת ברית, במקרה הזה עם הקב"ה.
משה רבינו חושף לעם ישראל את חוזקה של הברית, הברית – לדורות, הן לאותו הדור אך גם לדורות הבאים.
"ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת.... כי את אשר פה עמנו עמד היום ...ואת אשר איננו פה עמנו היום."
עם ישראל מבין שכריתת ברית עם בורא עולם זהו מפגש עם הנצח, לא עוד הסכם אנושי זמני ויחסי אלא ברית הנוגעת בנצח ובדורות העתיד.
ההכרה הזו מאפשרת לעם ישראל להתייחס בכבוד הראוי לברית, ההכרה הזו מבהירה מהו החלק והשותפות של עם ישראל בשמירת הברית - רק הבנת הערך והמשמעויות של כריתת הברית מאפשרת ביתר שאת לשמור על הברית.
מכאן ממשיכה הפרשה ומשה מתאר את ההשגחה הניסית שה' משגיח על עם ישראל מעת יציאתם ממצרים, ככל שעם ישראל זוכר שה' משגיח עליהם הם מסוגלים להפנים את הברית איתו.
מכאן משה רבינו מספר לעם ישראל על יסוד היהדות, "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ...ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך."
יסוד כל היהדות היא הבחירה ולקיחת אחריות, כך גם השותפות, השותפות אינה מובנת מאליה, היא תלויה בבחירה שלנו, "ובחרת בחיים".
בתווך מופיעה פרשת התשובה, פרשיה שיסודה הוא האמונה שאפשר לתקן קלקול. תיקון אינו קורה ברגע, תיקון הוא תהליך הדרגתי של בנית אמון בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא - תהליך הדדי של התקרבות.
כמה מתאים לעסוק בנושא של בנית קשר וכריתת ברית בין עם ישראל לה' לפני ראש השנה, יום בו עם ישראל ממליך את הקב"ה כמלך.
מכריתת הברית בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל אפשר ללמוד המון על זוגיות, יחסי משפחה וכמובן על בניית ברית איתנה והליך חיזוקה בין בני זוג.
יש החושבים שזוגיות היא הסכם בין בני זוג ותו לא. חכמינו ראו בזוגיות כקשר בין בני זוג כשבתווך החוט המקשר הוא ברכת ה'. הברכה הזו נותנת לקשר מימד נוסף, מימד שהוא מעבר לפה ועכשיו. על מנת להתרומם ולראות במבט כזה את הזוגיות צריך לראות את הדורות הבאים את השבט שבעזרת ה' יצא מהקשר הזוגי.
מבט כזה נותן פרופורציות לחיים, הראיה הרחבה מספקת ומאפשרת תחושת אחריות לכל אחד מבני הזוג על הקשר הזוגי.
לא מדובר רק ברגע בודד, אלא מדובר על דורות.
אתמול השתתפתי בחתונה.
כמובן שהזוג עמד במרכז האירוע, אך כשהתבוננתי במבט רחב יותר הבחנתי בארבעה דורות, כלומר נכחו באירוע הסבא רבה וסבתא רבא בחתונת נינים.
בעיני זו אחת המשמעויות האמיתיות ומוחשיות לבניית הקשר והברית שהם כרגע יוצרים, נוצרת כאן תחילת שבט. זו זכות גדולה, נס גדול ואחריות עצומה.
ההבנה הזו מאפשרת בחירה כל יום לחזק את הקשר הזוגי או חס ושלום להחלישו - הבחירה היא בידינו.
ובחרת בחיים...
ההבנה מאפשרת שותפות ביצירת הנס הזה.
האחריות הזו מאפשרת גם פתח לשיפור מתמיד, לתיקון במקום שנופלים בו ו"לפרשת התשובה".
מחשבות אלו ליוו אותי בחתונה הזו ובקריאת הפרשה.
ראש השנה הוא אינו רק תאריך הנקוב בלוח, אלא רגע מזמין ומכונן לכל אחד מאיתנו ללקיחת אחריות במישור האישי, הזוגי והמשפחתי – רגע מכונן.
לקראת ראש השנה אני מציע לכל זוג להתבונן עד כמה הם מבחינים בזכות כריתת הברית ביניהם, עד כמה הם מודעים לנס שהם בוחרים בו. במה הם יכולים להעצים את הברית בשנה הבאה עלינו לטובה.
שתהיה לנו שנה טובה מלאה בבשורות טובות.
שה' ימלא את כל משאלות ליבנו לטובה .
שבת שלום ושנה טובה
הדס הופמן
